סיפורים שמניעים שווקים: למה נרטיבים חזקים מנוסחאות

הרעיון שכלכלה היא מדע מדויק מושרש עמוק במאה ה-20, עם אימוץ מודלים מתמטיים והנחות רציונליות שמטרתן לחזות תוצאות כמו בפיזיקה. אבל משברים חוזרים - כמו זה של 2008 עם ירידת תוצר של 4.3% בארה"ב, בועת הנדל"ן שגרמה להפסדים של 8 טריליון דולר, ובועות טכנולוגיה עדכניות יותר - מראים שהמציאות לא עולה בקנה אחד עם המודלים.

חוקרי הכלכלה ניקולה ג'נאיולי, אנדריי שלייפר ורוברט וישני פיתחו גישה שמדגישה ציפיות לא רציונליות והשפעה הדדית. כפי שהם כותבים במאמרם מ-2015: "משקיעים מגיבים יתר על המידה לסדרת חדשות טובות, כי סדרה כזו מייצגת מצב טוב. כמה חדשות רעות לא משנות את דעתם כי המצב הטוב עדיין מיוצג, אבל מספיק חדשות רעות מובילות לשינוי רדיקלי באמונות ולמשבר פיננסי".

הכלכלה היא מערכת חברתית פתוחה, המושפעת מאמון, פחד ודינמיקה קבוצתית. שווקים הם זירה של סיפורים, לא רק מנגנון הקצאת משאבים יעיל. רוברט שילר מוסיף בספרו "כלכלה נרטיבית": "אם לא נבין את המגפות של נרטיבים פופולריים, לא נבין באופן מלא שינויים בכלכלה והתנהגות כלכלית. נרטיבים הם וקטורים מרכזיים לשינוי מהיר בתרבות, ברוח התקופה ובהתנהגות כלכלית".

מעגל הקסמים של נרטיבים בבועות פיננסיות

נרטיב כלכלי הוא סיפור פשוט שמסביר מציאות מורכבת ומאפשר פעולה מהירה בעולם לא ודאי. הוא אמנם תמיד חלקי, אבל שימושי. דוגמה קלאסית: האקסיומה "אין אלטרנטיבה להשקעה במניות" (TINA) בתקופות ריבית נמוכה, שהובילה לעלייה של 26% במדד S&P 500 ב-2023 למרות ריבית של 5.5%.

• התמ״ג עלה 4.3% בניגוד לציפיות
• האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

נרטיבים מחזקים את עצמם באופן מעגלי: סיפור יוצר אמון, אמון מגדיל ביקוש, ביקוש מעלה מחירים, ומחירים מאשרים את הסיפור. בבועת הנדל"ן של 2006-2000, עליות מחירים שנתיות של 10% חיזקו את האמונה ש"נדל"ן תמיד עולה", למרות חוב משקי בית שהגיע ל-127% מהתוצר. כשהסיכונים מתממשים, הקריסה חדה: ירידה של 27% במחירי בתים בין 2006 ל-2012.

ג'נאיולי ושלייפר מציינים: "ציפיות דיאגנוסטיות הן צופות פני עתיד, ומחברות אקסטרפולציה והזנחת סיכון במסגרת מאוחדת, וחסינות ל'ביקורת לוקאס'". הכוונה כאן היא למודל של לוקאס שמניח שאנשים הם רציונליים וילמדו מהטעויות שלהם. כלומר, ג'נאיולי ושלייפר טוענים שאנשים אינם רציונליים באופן מושלם   חוזרים על אותן טעויות היוריסטיות שוב ושוב, גם כשהמדיניות הכלכלית משתנה.

אותו דפוס נראה בבועה שנראה שמתהווה סביב הבינה המלאכותית ב-2024-2025, עם עלייה של 150% במניית אנבידיה תחת הנרטיב "מהפכה טכנולוגית", לצד ירידות של 10% בחודשים מסוימים בגלל סיכונים רגולטוריים.

• האטה ב-SAP: צבר ההזמנות לענן אכזב והמניה רושמת את הירידה החדה ביותר מ-2020
• מזל טוב כפול: הנפקת SpaceX מכוונת ליום ההולדת של מאסק
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• המשקיעים מושכים מיליארדים מקרנות המניות בארה״ב

בספרם המשותף "A Crisis of Beliefs", נכתב: "נרטיבים כלכליים הם סיפורים שמתפשטים ומשפיעים על תנודות". ג'נאיולי ושלייפר מוסיפים: "המשבר הפיננסי הראה את חוסר ההתאמה של ניתוחים המניחים הערכת סיכונים נכונה תמיד". הם מדגישים ש"ציפיות דיאגנוסטיות גורמות להגזמה, ומסבירות חלק ניכר מהתנודות".

 מדידת סיפורים: מביג דאטה לחיזוי תנודתיות

 בעבר נטען שנרטיבים "רכים" מדי למדידה. כיום, ניתוח טקסטים בביג דאטה מאפשר זיהוי גלים של מילים כמו "מהפכה" או "הזדמנות חד-פעמית" לפני בועות, לעומת ביטויים כמו "זהירות" ואי-ודאות לפני האטות. כמו כן, נמצאה קורלציה של 0.6 בין סנטימנט תקשורתי לתנודתיות שוק.

בבועת הקריפטו של 2021, נפח המסחר עלה ב-500% תחת סיפור "מטבע עתידי".

ב-2025 נרטיבים דיגיטליים הסבירו 30% מהתנודות בקריפטו. תנודתיות עודפת בשווקים - וולטיליות של 18% במניות לעומת 2% בצמיחה כלכלית - נובעת מהתפשטות ויראלית של רעיונות דרך רשתות חברתיות, שמגבירה תנודות כמו עלייה של 1,500% במניית Gamestop ב-2021.

ג'נאיולי, שלייפר ובורדאלו מציינים: "ציפיות דיאגנוסטיות גורמות להגזמה, ומסבירות חלק ניכר מתנודות". ושילר מרחיב כי "נרטיבים יכולים להיות מבוססים על דרגות שונות של אמת, אבל הם משפיעים על התנהגות כלכלית כמו מגפות". עוד הוא מציין ש"ללא הבנת מגפות הנרטיבים, אנו נשארים עיוורים למנגנון חשוב של שינוי כלכלי".

 נרטיבים בעידן AI ומכסים: הזדמנות או מלכודת

בדצמבר 2025, הנרטיבים השולטים כוללים "נחיתה רכה" עם צמיחה גלובלית של כ-3%, אבטלה של 4.1%-4.4% בארה"ב, והשקעות של 1.7 טריליון דולר באנרגיה ירוקה. נרטיב AI דוחף את רוב עליות השוק - חברות AI אחראיות ל-80% מהעליות ב-2025, עם השקעות של 200 מיליארד דולר במרכזי נתונים, ותרומה של כ-75% לתשואות S&P 500 מאז 2022. אך מכסים מגבירים אינפלציה ל-2.7%-3%, ומעלים חששות מבועה כמו הדוט-קום, עם ירידות חדות באפריל 2025.

צמיחת תוצר אמריקאית צפויה 1.9%-2% ב-2025-2026, עם אבטלה עולה ל-4.5%-4.7%. רפלקסיביות אנושית גורמת למודלים להיכשל: ידיעת התחזית משנה את ההתנהגות. ג'נאיולי ושלייפר כותבים בספרם: "המשבר הפיננסי הפריך ניתוחים המניחים שהערכת סיכונים נכונה תמיד". שילר מסכם: "נרטיבים הם וקטורים מרכזיים לשינוי מהיר בתרבות, ברוח התקופה ובהתנהגות כלכלית". עבור המשקיעים, השאלה היא איזה סיפור שולט, מי מפיץ אותו ומי מרוויח. עבור רגולטורים, מסרים הם כלי מדיניות, כמו שימוש הפד בהצהרות להורדת ציפיות אינפלציה.

בעידן של רשתות ו-AI, נרטיבים מתפשטים מהר ומגבירים סיכונים מערכתיים, כפי שנראה בתנודתיות מוגברת ב-2025 עקב חששות מבועת AI ומכסים. הכלכלה היא קודם כל סיפור אנושי, ורק אחר כך נוסחאות מתמטיות. כפי ששילר אומר: "נרטיבים חדשים גורמים לאירועים כלכליים, ואירועים כלכליים גורמים לנרטיבים משתנים".