אמזון
אמזון

ישראל במוקד: בעלי המניות לוחצים על אמזון לבחון את קשריה הביטחוניים

משקיעים דורשים מאמזון לבחון את התאמת חוזי הענן והבינה המלאכותית עם צה״ל ומשרד ביטחון המולדת האמריקאי למדיניות ה־AI שלה, על רקע חששות משפטיים ותדמיתיים
אדיר בן עמי | (4)
נושאים בכתבה אמזון

חברת אמזון Amazon.com Inc. -1.61%   ניצבת בימים אלה מול לחץ גובר מצד חלק מבעלי מניותיה, המבקשים לבחון מחדש את קשריה העסקיים עם גופים ממשלתיים וביטחוניים. במוקד: חוזים לאספקת שירותי ענן ובינה מלאכותית לצה״ל ולמשרד לביטחון המולדת של ארה"ב, והאם הם עומדים בקנה אחד עם מדיניות ה־AI האחראי שהחברה עצמה קבעה.

היוזמה מגיעה בדמות הצעת החלטה של בעלי מניות, שהוגשה על ידי ארגון American Baptist Home Mission Societies, גוף השקעות בעל זיקה מוסדית וערכית. ההצעה הועברה לעיון הנהלת אמזון וצפויה לעלות להצבעה באסיפה השנתית של החברה, המתוכננת לחודש מאי הקרוב. לפי נוסח ההצעה, הדירקטוריון מתבקש לזהות מקרים שבהם קיימת אי־הלימה בין העקרונות הפנימיים של אמזון בתחום הבינה המלאכותית לבין השימושים בפועל שנעשים בטכנולוגיות שלה על ידי לקוחות ממשלתיים. הדגש אינו על ביטול חוזים, אלא על בדיקה, שקיפות והערכת סיכונים.

החותמים על ההצעה מצביעים על סיכונים משפטיים ותדמיתיים שעלולים לנבוע מהמשך ההתקשרויות, בעיקר על רקע ביקורת בינלאומית על פעילות ביטחונית ושימוש בטכנולוגיות מתקדמות במצבי עימות. באמזון בחרו שלא להגיב לפניית בלומברג בנושא.


הלחץ הציבורי על ענקיות הטכנולוגיה

בשנה האחרונה גובר הלחץ הציבורי על חברות טכנולוגיה גדולות לבחון מחדש את יחסיהן עם גופים צבאיים וממשלתיים, בעיקר בהקשר של שימוש בבינה מלאכותית, ניטור מידע ומערכות זיהוי. מיקרוסופט, אחת המתחרות המרכזיות של אמזון בתחום הענן, כבר חוותה מחאות פנימיות מצד עובדים ופעילים בעקבות קשריה עם צה״ל במהלך המלחמה בעזה. דיווחים על כך ששרתי החברה שימשו לאחסון הקלטות של שיחות שיורטו משטחים פלסטיניים הובילו להסרת עומסי עבודה מסוימים.

אמזון, לעומת זאת, לא התמודדה עד כה עם מרד עובדים רחב היקף. עם זאת, גם היא אינה חפה מביקורת. לצד גוגל, היא מעורבת בפרויקט Nimbus - פלטפורמת ענן שנבנתה עבור משרדי ממשלה בישראל ומספקת תשתיות מחשוב מתקדמות. מוקדם יותר השנה פיטרה אמזון עובד שביקר את מעורבות החברה בפרויקט Nimbus, לאחר שפרסם מסרים ביקורתיים בערוצי תקשורת פנימיים וחילק עלונים במטה החברה בסיאטל. החברה טענה כי מדובר בהפרת נהלים פנימיים, כולל התנהלות שפגעה בעובדים ובמנהלים.


משרד ביטחון המולדת האמריקאי

הצעת בעלי המניות מתייחסת גם לפעילות של אמזון מול משרד הביטחון המולדת האמריקאי. לפי ההצעה, שירותי AWS משמשים לאחסון מאגרי מידע ביומטריים וביוגרפיים, המשמשים יחידות שנשמעות כלפיהן טענות על פגיעה בזכויות אזרח. המסמך מציין טענות על מעצרים שרירותיים, פגיעה בפרטיות ובחופש הביטוי, והיעדר הליך הוגן. לטענת יוזמי ההצעה, שימוש בטכנולוגיות של אמזון בהקשרים אלה מחייב בחינה מעמיקה של התאמתם לערכי החברה.

מאחורי היוזמה עומדת קבוצה של כ־30 משקיעים, המחזיקים יחד במניות אמזון בשווי של לפחות 59 מיליון דולר. הקבוצה כוללת משקיעים מוסדיים קטנים, גופים דתיים, קרנות פנסיה, משרדי משפחות ומשקיעים פרטיים. את המהלך מתאמת עמותת Investor Advocates for Social Justice, הפועלת לקידום אחריות תאגידית באמצעות מנגנונים של ממשל תאגידי ולחץ מבפנים. לדברי נציגי הארגון, המטרה אינה עימות אלא שינוי מדיניות.

קיראו עוד ב"גלובל"


לא מחייב משפטית

אמזון מציגה במדיניות ה־AI שלה מחויבות להוגנות, פרטיות, אבטחה ושקיפות. עם זאת, לטענת יוזמי ההצעה, קיים פער בין הצהרות אלה לבין יישומן בפועל, כאשר החברה ממשיכה לספק שירותים לגורמים הנתפסים כבעייתיים מבחינת זכויות אדם.

חשוב לציין כי הצעות בעלי מניות מסוג זה אינן מחייבות משפטית, וברוב המקרים אינן זוכות לרוב. עם זאת, הן נחשבות לאינדיקציה משמעותית לסנטימנט ציבורי והשקעותי, ולעיתים משמשות זרז לשינויים הדרגתיים. עם זאת, בעבר כבר נענתה אמזון ללחץ דומה: היא התחייבה לבחון גיוון בדירקטוריון וביצעה בדיקת שוויון גזעי בכוח האדם שלה בעקבות יוזמות של בעלי מניות. כעת, השאלה היא האם גם בתחום הרגיש של שימושי AI ממשלתיים תבחר החברה להגיב.


תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנונימי 16/12/2025 00:25
    הגב לתגובה זו
    מדינת ישראל לא צריכה להיות תלויה במדינות או בגורמים אחרים כשזה קשור לביטחון. צריך להיות לנו ענן משלנו כמו שצריך מפעלים לאמלח.מספיק כסף מתבזבז לאנשים שלא רוצים לחיות כאן ופועלים נגד המדינה.
  • 3.
    אנונימי 15/12/2025 23:41
    הגב לתגובה זו
    This guys are naziesquatar influencers
  • 2.
    עמרפל 15/12/2025 22:23
    הגב לתגובה זו
    הקטרים שופכים מייארדים מכל כוון דרך כלנאפיק אפשרי בדרכים עקלקלות ועכשיו ינסו לכופף את אמזען מענין מה הנשיא המושחת בתולדות ארהב יעשה כשעסקיו המושחתים עם נסיכות הרשע המממנת טרור איסלמי על כף המאזנים כו נשמע דמיוני נכון לכו תדעו...
  • 1.
    שיעברו לאזור של מיקרוסופט הרבה יותר טובה (ל"ת)
    אנונימי 15/12/2025 22:20
    הגב לתגובה זו
איש עשיר
צילום: Freepik

מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?

כמה עשירים יש בעולם? על פערי עושר לא נתפסים בין המאיון לבין היתר בארץ ובעולם וגם - מיהו עשיר באמת?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה עושר

היקף העושר העולמי מגיע ל-600 טריליון דולר, עלייה של 4.6% משנה קודמת, אך הריכוז בידי מיעוט קטן הגיע לרמות גבוהות. לפי דוח World Inequality Report , בשיתוף UNDP, העשירון העליון מחזיק ב-75% מהעושר הפרטי העולמי, בעוד מחצית התחתונה מחזיק ב-2% בלבד. המאיון העליון, כ-55,000 איש, שולט ב-6.1% מהעושר – סכום השווה פי 3.05 לעושר של 3.8 מיליארד איש במחצית התחתונה. העושר הממוצע במאיון זה עומד על 1.1 מיליון דולר, לעומת 7,000 דולר במחצית התחתונה.

על פי הדוח יש בעולם כ-60 מיליון מיליונרים שמחזיקים ב-48.1% מהעושר, כשהשנה התווספו כ-700 אלף מיליונרים חדשים, רובם בצפון אמריקה. העושר הגלובלי צמח פי 6 ביחס להכנסה מאז שנות ה-90, בעיקר מנכסים פיננסיים באסיה ובאמריקה. עם זאת, שוויון העושר ירד ב-0.4% מאז 2000, עם מקדם ג'יני ממוצע של 0.70 במדינות כמו ברזיל ורוסיה, לעומת 0.40 בסלובקיה ובבלגיה. ארגון אוקספם דיווח כי עושר 3,000 המיליארדרים גדל ב-2 טריליון דולר ב-2024, פי 3 מהשנה הקודמת, בעיקר מירושות ומונופולים.

מבחינה אזורית, צפון אמריקה ואירופה מובילות בעושר ממוצע של 595,000 דולר לאדם, לעומת 35,000 דולר באמריקה הלטינית. באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, העשירון העליון אוחז ב-73% מהעושר, ומחצית התחתונה ב-1%. כ-83% ממדינות העולם, המייצגות 90% מהאוכלוסייה, סובלות מאי-שוויון גבוה, עם תחזית להעברת 70 טריליון דולר בירושות עד 2035, מגמה שצפויה להרחיב את הפערים.

לריכוז העושר השלכות סביבתיות משמעותיות: העשירון העליון אחראי ל-77% מהפליטות הפרטיות, בעוד מחצית התחתונה תורמת 3% אך צפויה לספוג 74% מההפסדים עד 2050.

בתחום המגדרי, נשים מרוויחות 20% פחות מגברים בממוצע, עם 32% מההכנסה מעבודה כולל עבודה ביתית לא-מתוגמלת (53 שעות שבועיות לעומת 43 לגברים). באזור המזרח התיכון וצפון אפריקה, נשים אחראיות ל-16% מההכנסה מעבודה, השיעור הנמוך בעולם.