גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

• האם שוק הדיור בתל אביב נמצא לקראת עליות?
• אבן יהודה בדרך לקפיצה גדולה: תגדל פי שלושה; מה המחירים באזור? וגם - עסקאות אחרונות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

דור זה, שנחשב למשכיל ביותר בהיסטוריה, נתקל בחסמים מבניים. כ-52% מבני 30-34 מחזיקים בתואר אקדמי ראשון לפחות, על פי מרשם ההשכלה של הלמ"ס, אך שוק העבודה מציע שכר בשנים הראשונות של 8,000-10,000 ש"ח נטו מחוץ להייטק. גם עלייה של 5%-10% בשנה לא מביאה את הצעירים לשכר שיכול להחזיק אותם בחוץ, אלא אחרי 4-6 שנות עבודה. 

וכל זה שמגורים בחוץ, או בכלל - חיים עצמאיים מצריכים הרבה כסף מעבר לדיור, לרבות תחבורה, מזון, וחשבונות שיכול להגיע לבין 4,000-5,000 שקלים בחודש, תלוי מהו אזור המגורים. הוצאות אלו משאירות גם למשתכרים טוב, מרווח מאוד קטן והתוצאה: מינוס כרוני או מעבר אל ההורים כדי לחסוך כסף בצד. 

• 20,000 דירות במקום הספארי - חבל הצלה לגוש דן
• ר"ג מתקררת: כמה עולה דירה בעיר ובכמה ירד המחיר?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• חיים על זמן שאול: הסיוט של שוכרי דירות בבנייני התמ"א

בני 40 וגרים עם ההורים

תופעת רווקים בני 40 שגרים עם הוריהם היא עדיין נדירה יחסית, אך מתרחבת בעקבות משבר הדיור המתמשך ויוקר המחייה. שיעור בני 40 רווקים ורווקות במצב זה מוערך בכ-4%-7%, בעיקר מדובר על גברים. הגורמים העיקריים אינם בהכרח חיסכון, אלא היעדר אלטרנטיבה כלכלית, אבטלה ממושכת, עניינים רפואיים, ונוחות. רבים חוזרים לבית ההורים לאחר גירושין מוקדמים, כישלון עסקי או פיטורים, ובשנתיים האחרונות התופעה התגברה.

הכוונה לשהות בבית ההורים תקופה קצרה יחסית של כמה שנים, אבל זה הופך במקרים רבים לפתרון ארוך טווח, בניגוד למצב זמני אצל צעירים יותר.

היתרון הגדול בלגור עם ההורים - החיסכון

 בארה"ב 18% מבני 30-34 גרים עם הורים, באיטליה 28%. אצלנו כאמור 25%, אבל זו מגמה שמתרחבת. מעבר לכך, כבר אין סטיגמה כפי שהיתה בעבר. 75% מצעירים בגילאי 30+ רואים בחזרה למגורים עם ההורים כצעד פרקטי, למרות שחלק גדול מהם (48%) מרגיש תחושת תקיעות. 

המצב הזה גם גורם לדחיית זוגיות. שיעור נישואים בגיל 30+ ירד ל-48% מ-52% ב-2020, סיטואציה שמשפיעה גם על תכנון משפחה. כלכלנים בבנק ישראל מציינים כי דחיית עצמאות מקטינה חיסכון פנסיוני ב-18% עד גיל 45, ומעמיקה פערים: צעירים מהפריפריה חוסכים 35% פחות ממקביליהם במרכז, עם השפעה על צמיחה כלכלית של 0.5%-1% שנתי.

מגורים עם הורים יכולים לחסוך לצעיר שעובד בין 45,000-65,000 ש"ח בשנה, לאפשר לו צבירת הון נאה להמשך הדרך.זה השיקול המרכזי, ויש כמובן את הנוחות. לגור עם ההורים זה במקרים רבים להמשיך לקבל תחזוקה שוטפת מאמא ואבא. אוכל, כביסה, ניקיון, אולי אפילו תמיכה כספית. הצעירים מוותרים על העצמאות שלהם, אבל מקבלים תמיכה. כשמסתכלים על זה מלמעלה, מבינים שבעצם זו דחייה - הכל נדחה להמשך. יוצאים מאוחר יותר, מתחתנים מאוחר מבעבר וכך הלאה. כדי שזה יהיה אפשרי כלכלית הדור הזה גם ייצטרך לעבוד יותר מאוחר. 

המחיר של ההורים: כשהילדים הבוגרים נשענים כלכלית - מי באמת משלם?

סיוע כלכלי מהורים לילדים בוגרים הפך נפוץ מאוד והוא הולך וגדל, בעיקר בגלל יוקר מחיה גבוה ומחירי דיור. העלויות למשק בית עם ילד בוגר נוסף כוללות תוספת של אלפי שקלים בחודש במזון, חשמל, מים וארנונה. העברות כספיות בין-דוריות מגיעות ל-15%–20% מהכנסת ההורים בממוצע, כך על פי מחקרים של מרכז טאוב, מה שמפחית חיסכון פנסיוני ומגדיל סיכון לעוני בגיל זקנה. כ-38% מההורים שמתקרבים לפרישה אומרים בסקרים שהם ידחו את הפרישה.

במקביל, יש את התמיכה הכלכלית בעת חתונה, דירה, כשבמקרים רבים ההורים נותנים סכומי כסף גדולים ואפילו לוקחים משכנתא הפוכה כדי לממן לילדים דירה. ההורים נאלצים להיפגע כלכלית למען הילדים, והשאלה היא מה יהיה בהמשך. לילדים שיהפכו להורים כבר לא יהיו רזרבות ואפשרויות לעזור יותר מדי לילדים שלהם.

בכל מקרה, יש גם עניין בריאותי ונפשי - עומס כלכלי מתמשך מעלה רמות סטרס וחרדה אצל הורים מבוגרים. מחקרים מצביעים על קשר בין תמיכה פיננסית גבוהה לבין ירידה ברווחה נפשית, כולל סיכון מוגבר לדיכאון.