גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים

אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.

חצי מהמשכורת הולך על דיור

הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה. 

• שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
• "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח,  זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים  מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.

דור זה, שנחשב למשכיל ביותר בהיסטוריה, נתקל בחסמים מבניים. כ-52% מבני 30-34 מחזיקים בתואר אקדמי ראשון לפחות, על פי מרשם ההשכלה של הלמ"ס, אך שוק העבודה מציע שכר בשנים הראשונות של 8,000-10,000 ש"ח נטו מחוץ להייטק. גם עלייה של 5%-10% בשנה לא מביאה את הצעירים לשכר שיכול להחזיק אותם בחוץ, אלא אחרי 4-6 שנות עבודה. 

וכל זה שמגורים בחוץ, או בכלל - חיים עצמאיים מצריכים הרבה כסף מעבר לדיור, לרבות תחבורה, מזון, וחשבונות שיכול להגיע לבין 4,000-5,000 שקלים בחודש, תלוי מהו אזור המגורים. הוצאות אלו משאירות גם למשתכרים טוב, מרווח מאוד קטן והתוצאה: מינוס כרוני או מעבר אל ההורים כדי לחסוך כסף בצד. 

• לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
• המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

היתרון הגדול בלגור עם ההורים - החיסכון

 בארה"ב 18% מבני 30-34 גרים עם הורים, באיטליה 28%. אצלנו כאמור 25%, אבל זו מגמה שמתרחבת. מעבר לכך, כבר אין סטיגמה כפי שהיתה בעבר. 75% מצעירים בגילאי 30+ רואים בחזרה למגורים עם ההורים כצעד פרקטי, למרות שחלק גדול מהם (48%) מרגיש תחושת תקיעות. 

המצב הזה גם גורם לדחיית זוגיות. שיעור נישואים בגיל 30+ ירד ל-48% מ-52% ב-2020, סיטואציה שמשפיעה גם על תכנון משפחה. כלכלנים בבנק ישראל מציינים כי דחיית עצמאות מקטינה חיסכון פנסיוני ב-18% עד גיל 45, ומעמיקה פערים: צעירים מהפריפריה חוסכים 35% פחות ממקביליהם במרכז, עם השפעה על צמיחה כלכלית של 0.5%-1% שנתי.

מגורים עם הורים יכולים לחסוך לצעיר שעובד בין 45,000-65,000 ש"ח בשנה, לאפשר לו צבירת הון נאה להמשך הדרך.זה השיקול המרכזי, ויש כמובן את הנוחות. לגור עם ההורים זה במקרים רבים להמשיך לקבל תחזוקה שוטפת מאמא ואבא. אוכל, כביסה, ניקיון, אולי אפילו תמיכה כספית. הצעירים מוותרים על העצמאות שלהם, אבל מקבלים תמיכה. כשמסתכלים על זה מלמעלה, מבינים שבעצם זו דחייה - הכל נדחה להמשך. יוצאים מאוחר יותר, מתחתנים מאוחר מבעבר וכך הלאה. כדי שזה יהיה אפשרי כלכלית הדור הזה גם ייצטרך לעבוד יותר מאוחר.