רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים
בחינה מקצועית ב' מיועדת למבקשים להשיג רישיון כמנהלי השקעות. בחרתי מתוך הבחינה האחרונה כמה שאלות מרכזיות וצרפתי פתרונות. בהמשך החלק הראשון של השאלות והתשובות וכאן תוכלו לקרוא על סבב שאלות ופתרונות נוסף
הערת מערכת - זה חשוב וטוב לסטודנטים-לתלמידים שיכולים להיעזר בתשובות וזה טוב לכולם - ככה תפנימו את כללי ההשקעות הבסיסיים.
נתונים לשאלות 1-3
לפניכם שלוש טענות. ביחס לכל טענה, סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת ונמקו בקצרה.
שאלה 1: "... שוק המניות בתל אביב גילה עמידות גבוהה ביחס לשווקי חו"ל בתקופה האחרונה, בה החלו חששות מאינפלציה, מעליית ריבית ומהמלחמה באוקראינה. לכן, על המשקיע הישראלי לרכז את רוב השקעותיו המנייתיות בישראל. אין צורך להיחשף לסיכונים נוספים..."
תשובה: ממש לא נכון. סיכונים קיימים בכל מקום ובכל זמן והעובדה שהסיכונים כרגע מתמקדים באוקראינה אינה אומרת שמחר הם לא יכולים להתרחש בישראל. ההצעה המגולמת במשפט מתעלמת מדבר יסודי מאוד והוא פיזור סיכונים. יתרה מכך, לכל אחד מהסיכונים שהוזכרו כאן, המלחמה באוקראינה, האינפלציה בעולם ועליית הריבית יש השלכות שליליות גם על המשק הישראלי ועל שוק המניות בישראל.
שאלה 2: "... הקריסה במניות הטכנולוגיה ב-12 החודשים האחרונים הוכיחה פעם נוספת שחברות שאינן רווחיות אינן ראויות להשקעה. מוטב להתרכז בחברות מה"כלכלה הישנה" שמחירי מניותיהן נקבעים לפי שיקולי ערך ורווחיות..."
- הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים
- מדדים מול קרנות מנוהלות - מה עדיף?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשובה: לא נכון. המפתח להחלטה באיזה מניות וסוג מניות כדאי להשקיע קשורה קודם כול לניתוח הפרטני של כל חברה, של הפרמטרים הפיננסיים שלה וקצב הצמיחה הצפוי לה בהשוואה לרמת המחירים של המניה בבורסה. נכון שהשקעה במניות של חברות עם צמיחה מהירה ושמפסידות כסף היא יותר מסוכנת מהשקעה במניות ערך, אבל היא גם עשויה לתגמל יותר. אמזון היא דוגמה לחברה שהפסידה הרבה כסף שנה אחרי שנה אבל השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה.
שאלה 3: "... עקב העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם יש למכור את כל איגרות החוב השקליות בתיק ההשקעות ולרכוש במקומן אג"ח צמודות מדד..."
תשובה: לא נכון. עליית מחירי הסחורות עד היום היא עובדה מוגמרת, ידועה וכבר השפיעה הן על העלייה במחירי איגרות החוב הצמודות למדד והן על הירידות באיגרות החוב השקליות.
- מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
- "אנחנו בעיצומה של המהפכה, נצטרך חוזה חברתי חדש" - בלומנברג על שוק העבודה החדש
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...
מה שרלוונטי כרגע להחלטה, זה מהן הציפיות האינפלציוניות הנשקפות מהשוק לעומת הציפיות של המשקיע שעומד בפני ההחלטה. אם הציפיות של השוק לאינפלציה הן, למשל, גבוהות מהציפיות של המשקיע, אז אין שום סיבה שהוא ימהר למכור את איגרות החוב השקליות שברשותו. יותר מזה, גם אם הוא חושב שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר ממה שהשוק חושב, עדיין זו לא סיבה למכור את כל איגרות החוב השקליות. במצב כזה הוא אמור להגדיל את המשקל של איגרות החוב הצמודות על חשבון איגרות החוב השקליות, אבל לא לחסל את כל איגרות החוב השקליות.
נתונים לשאלות 4-5
לקוחה בת 35 מעוניינת לפתוח תיק השקעות לתקופה מינימלית של 5 שנים. בשיחה עימה עלה כי היא שואפת לתשואה של כ-5% לשנה.
שאלה 4: בשאלון "יחס לסיכון" עלה כי ללא קשר לתשואת המטרה שהגדירה, היא אינה מעוניינת לפגוע בקרן ההשקעה בסוף התקופה. בטבלה שלפניכם מופיעים מספר אפיקי השקעה אפשריים. לגבי כל אחד מהם, ציינו מהי התשואה הממוצעת השנתית הצפויה, החל מהיום, ב-5 השנים הקרובות. בנוסף, ציינו מהו ההפסד המקסימלי הצפוי האפשרי במהלך התקופה משיא לשפל (draw down) תחת תסריטים סבירים. התעלמו משינויים בשערי מטבע.
הסבירו בקצרה את ההנחות העומדות מאחורי הנתונים שחישבתם.
תשובה: ההנחות שלי הן ששוקי המניות יניבו תשואה שנתית ממוצעת חד-ספרתית של כ-6% על פני חמש שנים, הסחורות מעט פחות ואג"ח קונצרניות תשואה קרובה למניות וגבוהה מתשואת אג"ח ממשלתיות, אך עם רגישות לירידות שהיא גדולה יותר.
שאלה 5: כיצד תבנו ללקוחה את התיק? תן/תנו הסבר להקצאה
הסבר להקצאה: הלקוחה היא עם אופק השקעה מספיק ארוך של חמש שנים. היא אמנם מוכנה לסיכון אבל ה"קו האדום" שלה הוא לא לפגוע בקרן. התיק המוצע מכיל 30% מניות בפיזור כזה שנותן לישראל כשליש מזה ולעולם – ארה"ב ושווקים מתפתחים כשני שלישים. ברכיב האג"חי יש משקל עודף לאג"ח ממשלתיות (38%) על פני הקונצרניות 25%, מה שנועד לייצר "כרית ביטחון" לשמירה על ערך הקרן בתוספת רכיב של 7% (סחורות וזהב) שפחות מתואם עם שוק המניות.
נתונים לשאלות 6-7:
יעל היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת ניהול תיקים. במסגרת תפקידיה היא אמונה על הקשר השוטף מול כ-300 לקוחות מנוהלים. להלן מספר דוגמאות לשיחות שחוותה יעל בשבועות האחרונים. עליכם להתייחס לדברים שעלו מצד הלקוחות.
שאלה 6: לקוחות במדיניות של 100% במניות שפתחו תיק בתחילת 2021. לדבריהם, לאחר שהתיק עלה יפה בשנה שעברה, הוא חזר כעת לקרן כתוצאה מהמשבר באירופה והם מעוניינים "לצאת מהשוק עד יעבור זעם". בשיחה הם ציינו שאין כל סיבה שהשווקים יעלו בזמן הקרוב לאור המשבר והם לא מעוניינים להפסיד יותר.
זוהי גישה שגויה. איש אינו יודע אם השווקים יעלו או לא בזמן הקרוב. המעבר מ-100% מניות ל-0% הוא מעבר קיצוני שמעיד על חוסר שיקול דעת. אין דבר כזה "להיכנס לשוק" או "לצאת מהשוק". אם רוצים להרוויח בשוק המניות צריך להימצא בו תמיד ורק המינון יכול להשתנות, אבל לא באופן קיצוני כל כך.
לחכות "עד שיעבור הזעם" – איך הלקוח יידע מתי "עבר הזעם"? עד שהוא יחליט שהזעם עבר, השוק כבר יהיה מן הסתם ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה מזו שהוא יצא ממנו. הניסיון לתזמן את השוק הוא נסיון שנכשל לאורך זמן.
שאלה 7: לקוח תושב חוץ המנהל תיק דולרי במדיניות של עד 50% במניות. הכסף מיועד כולו לבניו, שגרים בארה"ב. לאחר שהדולר עלה לשער של 3.32 (עלייה של 5.5% מתחילת השנה), הוא מעוניין למכור את התיק כולו, להמירו לשקלים ולבנותו מחדש כתיק שקלי. לדבריו "צריך לנצל את התחזקות הדולר, כי הדולר יחזור לרדת מול השקל בעתיד".
תשובה: התיק מתנהל כתיק דולרי מסיבות מובנות המתאימות למאפייני המשקיע ובניו החיים בארה"ב. ההחלטה לממש את המרכיב הדולרי כולו תמורת רכיב שקלי היא החלטה מסוכנת מאוד שכן אם המשקיע טועה בהערכתו הוא יכול לאבד אחוזים טובים במונחים דולריים במקרה של פיחות. לכל היותר מתאים להמיר דולרים לשקלים בהיקף של עד 20% מהתיק.
- 3.yaronofek 24/12/2022 11:43הגב לתגובה זומעניין, יש סיכוי שבעתיד יהיו עוד כתבות מהסוג הזה?
- 2.מעניין. (ל"ת)הקורא 22/12/2022 17:05הגב לתגובה זו
- 1.מבין2 22/12/2022 00:29הגב לתגובה זואי אפשר להוציא מהם מילה על מניה שוק או תחזית מה יעלה ומה ירד. רק מילים כמו תמהיל השקעות, אי אפשר לחזות את השוק, שיקול דעת, וכו' זה שקול להשקעה פסיבית 20/80 בכל מקרה ובכל מצב.

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"
המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול
בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07% ומג'יק מג'יק -1.71% נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026.
על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".
השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר
את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף
הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות
ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.
סינרגיה בעיקר בתחום הענן
בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך
וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות
קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.
- לפני המיזוג: מגי'ק עם הכנסות שיא, עלייה של 17% ברווח הנקי והעלאת תחזית
- לקראת המיזוג עם מג'יק: מטריקס סוגרת רבעון שיא
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה.
בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס
וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור
המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח
אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".
במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים
זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה, בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.
הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית.
- ארית מציגה מרווחים של אנבידיה; איפה מסתתרת החולשה בדוחות?
- ארית במזכר הבנות עם חברה אירופית לשיווק וייצור מרעומים למדינות נאט"ו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?
