מבחן בחינה
צילום: Image by F1 Digitals from Pixabay
כללי השקעה

רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים

צבי סטפק, יו"ר חברת מיטב עוזר לכם להיות מנהלי השקעות - עונה על שאלות המבחן העיקרי של רשות ניירות ערך (מקצועית ב'); ועל הדרך - כולם יכולים ללמוד על פיזור השקעות, השקעות גלובליות לעומת בארץ, אגרות חוב צמודות למדד לעומת שקליות ועוד (חלק א')
צבי סטפק | (3)

בחינה מקצועית ב' מיועדת למבקשים להשיג רישיון כמנהלי השקעות. בחרתי מתוך  הבחינה האחרונה כמה שאלות מרכזיות וצרפתי פתרונות. בהמשך החלק הראשון של השאלות והתשובות וכאן תוכלו לקרוא על סבב שאלות ופתרונות נוסף 

הערת מערכת - זה חשוב וטוב לסטודנטים-לתלמידים שיכולים להיעזר בתשובות  וזה טוב לכולם - ככה תפנימו את כללי ההשקעות הבסיסיים. 

נתונים לשאלות 1-3

לפניכם שלוש טענות. ביחס לכל טענה, סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת ונמקו בקצרה.

שאלה 1: "... שוק המניות בתל אביב גילה עמידות גבוהה ביחס לשווקי חו"ל בתקופה האחרונה, בה החלו חששות מאינפלציה, מעליית ריבית ומהמלחמה באוקראינה. לכן, על המשקיע הישראלי לרכז את רוב השקעותיו המנייתיות בישראל. אין צורך להיחשף לסיכונים נוספים..."

תשובה: ממש לא נכון. סיכונים קיימים בכל מקום ובכל זמן והעובדה שהסיכונים כרגע מתמקדים באוקראינה אינה אומרת שמחר הם לא יכולים להתרחש בישראל. ההצעה המגולמת במשפט מתעלמת מדבר יסודי מאוד והוא פיזור סיכונים. יתרה מכך, לכל אחד מהסיכונים שהוזכרו כאן, המלחמה באוקראינה, האינפלציה בעולם ועליית הריבית יש השלכות שליליות גם על המשק הישראלי ועל שוק המניות בישראל.

שאלה 2: "... הקריסה במניות הטכנולוגיה ב-12 החודשים האחרונים הוכיחה פעם נוספת שחברות שאינן רווחיות אינן ראויות להשקעה. מוטב להתרכז בחברות מה"כלכלה הישנה" שמחירי מניותיהן נקבעים לפי שיקולי ערך ורווחיות..."

תשובה: לא נכון. המפתח להחלטה באיזה מניות וסוג מניות כדאי להשקיע קשורה קודם כול לניתוח הפרטני של כל חברה, של הפרמטרים הפיננסיים שלה וקצב הצמיחה הצפוי לה בהשוואה לרמת המחירים של המניה בבורסה. נכון שהשקעה במניות של חברות עם צמיחה מהירה ושמפסידות כסף היא יותר מסוכנת מהשקעה במניות ערך, אבל היא גם עשויה לתגמל יותר. אמזון היא דוגמה לחברה שהפסידה הרבה כסף שנה אחרי שנה אבל השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה.

שאלה 3: "... עקב העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם יש למכור את כל איגרות החוב השקליות בתיק ההשקעות ולרכוש במקומן אג"ח צמודות מדד..."

תשובה: לא נכון. עליית מחירי הסחורות עד היום היא עובדה מוגמרת, ידועה וכבר השפיעה הן על העלייה במחירי איגרות החוב הצמודות למדד והן על הירידות באיגרות החוב השקליות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה שרלוונטי כרגע להחלטה, זה מהן הציפיות האינפלציוניות הנשקפות מהשוק לעומת הציפיות של המשקיע שעומד בפני ההחלטה. אם הציפיות של השוק לאינפלציה הן, למשל, גבוהות מהציפיות של המשקיע, אז אין שום סיבה שהוא ימהר למכור את איגרות החוב השקליות שברשותו. יותר מזה, גם אם הוא חושב שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר ממה שהשוק חושב, עדיין זו לא סיבה למכור את כל איגרות החוב השקליות. במצב כזה הוא אמור להגדיל את המשקל של איגרות החוב הצמודות על חשבון איגרות החוב השקליות, אבל לא לחסל את כל איגרות החוב השקליות.

נתונים לשאלות 4-5

לקוחה בת 35 מעוניינת לפתוח תיק השקעות לתקופה מינימלית של 5 שנים. בשיחה עימה עלה כי היא שואפת לתשואה של כ-5% לשנה.

שאלה 4: בשאלון "יחס לסיכון" עלה כי ללא קשר לתשואת המטרה שהגדירה, היא אינה מעוניינת לפגוע בקרן ההשקעה בסוף התקופה. בטבלה שלפניכם מופיעים מספר אפיקי השקעה אפשריים. לגבי כל אחד מהם, ציינו מהי התשואה הממוצעת השנתית הצפויה, החל מהיום, ב-5 השנים הקרובות. בנוסף, ציינו מהו ההפסד המקסימלי הצפוי האפשרי במהלך התקופה משיא לשפל (draw  down) תחת תסריטים סבירים. התעלמו משינויים בשערי מטבע.

הסבירו בקצרה את ההנחות העומדות מאחורי הנתונים שחישבתם.

תשובה: ההנחות שלי הן ששוקי המניות יניבו תשואה שנתית ממוצעת חד-ספרתית של כ-6% על פני חמש שנים, הסחורות מעט פחות ואג"ח קונצרניות תשואה קרובה למניות וגבוהה מתשואת אג"ח ממשלתיות, אך עם רגישות לירידות שהיא גדולה יותר.

 

שאלה 5: כיצד תבנו ללקוחה את התיק? תן/תנו הסבר להקצאה

הסבר להקצאה: הלקוחה היא עם אופק השקעה מספיק ארוך של חמש שנים. היא אמנם מוכנה לסיכון אבל ה"קו האדום" שלה הוא לא לפגוע בקרן. התיק המוצע מכיל 30% מניות בפיזור כזה שנותן לישראל כשליש מזה ולעולם – ארה"ב ושווקים מתפתחים כשני שלישים. ברכיב האג"חי יש משקל עודף לאג"ח ממשלתיות (38%) על פני הקונצרניות 25%, מה שנועד לייצר "כרית ביטחון" לשמירה על ערך הקרן בתוספת רכיב של 7% (סחורות וזהב) שפחות מתואם עם שוק המניות.

 

נתונים לשאלות 6-7:

יעל היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת ניהול תיקים. במסגרת תפקידיה היא אמונה על הקשר השוטף מול כ-300 לקוחות מנוהלים. להלן מספר דוגמאות לשיחות שחוותה יעל בשבועות האחרונים. עליכם להתייחס לדברים שעלו מצד הלקוחות.

שאלה 6: לקוחות במדיניות של 100% במניות שפתחו תיק בתחילת 2021. לדבריהם, לאחר שהתיק עלה יפה בשנה שעברה, הוא חזר כעת לקרן כתוצאה מהמשבר באירופה והם מעוניינים "לצאת מהשוק עד יעבור זעם". בשיחה הם ציינו שאין כל סיבה שהשווקים יעלו בזמן הקרוב לאור המשבר והם לא מעוניינים להפסיד יותר.

זוהי גישה שגויה. איש אינו יודע אם השווקים יעלו או לא בזמן הקרוב. המעבר מ-100% מניות ל-0% הוא מעבר קיצוני שמעיד על חוסר שיקול דעת. אין דבר כזה "להיכנס לשוק" או "לצאת מהשוק". אם רוצים להרוויח בשוק המניות צריך להימצא בו תמיד ורק המינון יכול להשתנות, אבל לא באופן קיצוני כל כך.

לחכות "עד שיעבור הזעם" – איך הלקוח יידע מתי "עבר הזעם"? עד שהוא יחליט שהזעם עבר, השוק כבר יהיה מן הסתם ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה מזו שהוא יצא ממנו. הניסיון לתזמן את השוק הוא נסיון שנכשל לאורך זמן.

שאלה 7: לקוח תושב חוץ המנהל תיק דולרי במדיניות של עד 50% במניות. הכסף מיועד כולו לבניו, שגרים בארה"ב. לאחר שהדולר עלה לשער של 3.32 (עלייה של 5.5% מתחילת השנה), הוא מעוניין למכור את התיק כולו, להמירו לשקלים ולבנותו מחדש כתיק שקלי. לדבריו "צריך לנצל את התחזקות הדולר, כי הדולר יחזור לרדת מול השקל בעתיד".

תשובה: התיק מתנהל כתיק דולרי מסיבות מובנות המתאימות למאפייני המשקיע ובניו החיים בארה"ב. ההחלטה לממש את המרכיב הדולרי כולו תמורת רכיב שקלי היא החלטה מסוכנת מאוד שכן אם המשקיע טועה בהערכתו הוא יכול לאבד אחוזים טובים במונחים דולריים במקרה של פיחות. לכל היותר מתאים להמיר דולרים לשקלים בהיקף של עד 20% מהתיק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    yaronofek 24/12/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    מעניין, יש סיכוי שבעתיד יהיו עוד כתבות מהסוג הזה?
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 22/12/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 22/12/2022 00:29
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להוציא מהם מילה על מניה שוק או תחזית מה יעלה ומה ירד. רק מילים כמו תמהיל השקעות, אי אפשר לחזות את השוק, שיקול דעת, וכו' זה שקול להשקעה פסיבית 20/80 בכל מקרה ובכל מצב.
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.