מבחן בחינה
צילום: Image by F1 Digitals from Pixabay
כללי השקעה

רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים

צבי סטפק, יו"ר חברת מיטב עוזר לכם להיות מנהלי השקעות - עונה על שאלות המבחן העיקרי של רשות ניירות ערך (מקצועית ב'); ועל הדרך - כולם יכולים ללמוד על פיזור השקעות, השקעות גלובליות לעומת בארץ, אגרות חוב צמודות למדד לעומת שקליות ועוד (חלק א')
צבי סטפק | (3)

בחינה מקצועית ב' מיועדת למבקשים להשיג רישיון כמנהלי השקעות. בחרתי מתוך  הבחינה האחרונה כמה שאלות מרכזיות וצרפתי פתרונות. בהמשך החלק הראשון של השאלות והתשובות וכאן תוכלו לקרוא על סבב שאלות ופתרונות נוסף 

הערת מערכת - זה חשוב וטוב לסטודנטים-לתלמידים שיכולים להיעזר בתשובות  וזה טוב לכולם - ככה תפנימו את כללי ההשקעות הבסיסיים. 

נתונים לשאלות 1-3

לפניכם שלוש טענות. ביחס לכל טענה, סמנו אם היא נכונה, לא נכונה או שלא ניתן לדעת ונמקו בקצרה.

שאלה 1: "... שוק המניות בתל אביב גילה עמידות גבוהה ביחס לשווקי חו"ל בתקופה האחרונה, בה החלו חששות מאינפלציה, מעליית ריבית ומהמלחמה באוקראינה. לכן, על המשקיע הישראלי לרכז את רוב השקעותיו המנייתיות בישראל. אין צורך להיחשף לסיכונים נוספים..."

תשובה: ממש לא נכון. סיכונים קיימים בכל מקום ובכל זמן והעובדה שהסיכונים כרגע מתמקדים באוקראינה אינה אומרת שמחר הם לא יכולים להתרחש בישראל. ההצעה המגולמת במשפט מתעלמת מדבר יסודי מאוד והוא פיזור סיכונים. יתרה מכך, לכל אחד מהסיכונים שהוזכרו כאן, המלחמה באוקראינה, האינפלציה בעולם ועליית הריבית יש השלכות שליליות גם על המשק הישראלי ועל שוק המניות בישראל.

שאלה 2: "... הקריסה במניות הטכנולוגיה ב-12 החודשים האחרונים הוכיחה פעם נוספת שחברות שאינן רווחיות אינן ראויות להשקעה. מוטב להתרכז בחברות מה"כלכלה הישנה" שמחירי מניותיהן נקבעים לפי שיקולי ערך ורווחיות..."

תשובה: לא נכון. המפתח להחלטה באיזה מניות וסוג מניות כדאי להשקיע קשורה קודם כול לניתוח הפרטני של כל חברה, של הפרמטרים הפיננסיים שלה וקצב הצמיחה הצפוי לה בהשוואה לרמת המחירים של המניה בבורסה. נכון שהשקעה במניות של חברות עם צמיחה מהירה ושמפסידות כסף היא יותר מסוכנת מהשקעה במניות ערך, אבל היא גם עשויה לתגמל יותר. אמזון היא דוגמה לחברה שהפסידה הרבה כסף שנה אחרי שנה אבל השיגה למשקיעיה תשואה מדהימה.

שאלה 3: "... עקב העלייה במחירי האנרגיה והסחורות בעולם יש למכור את כל איגרות החוב השקליות בתיק ההשקעות ולרכוש במקומן אג"ח צמודות מדד..."

תשובה: לא נכון. עליית מחירי הסחורות עד היום היא עובדה מוגמרת, ידועה וכבר השפיעה הן על העלייה במחירי איגרות החוב הצמודות למדד והן על הירידות באיגרות החוב השקליות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה שרלוונטי כרגע להחלטה, זה מהן הציפיות האינפלציוניות הנשקפות מהשוק לעומת הציפיות של המשקיע שעומד בפני ההחלטה. אם הציפיות של השוק לאינפלציה הן, למשל, גבוהות מהציפיות של המשקיע, אז אין שום סיבה שהוא ימהר למכור את איגרות החוב השקליות שברשותו. יותר מזה, גם אם הוא חושב שהאינפלציה תהיה גבוהה יותר ממה שהשוק חושב, עדיין זו לא סיבה למכור את כל איגרות החוב השקליות. במצב כזה הוא אמור להגדיל את המשקל של איגרות החוב הצמודות על חשבון איגרות החוב השקליות, אבל לא לחסל את כל איגרות החוב השקליות.

נתונים לשאלות 4-5

לקוחה בת 35 מעוניינת לפתוח תיק השקעות לתקופה מינימלית של 5 שנים. בשיחה עימה עלה כי היא שואפת לתשואה של כ-5% לשנה.

שאלה 4: בשאלון "יחס לסיכון" עלה כי ללא קשר לתשואת המטרה שהגדירה, היא אינה מעוניינת לפגוע בקרן ההשקעה בסוף התקופה. בטבלה שלפניכם מופיעים מספר אפיקי השקעה אפשריים. לגבי כל אחד מהם, ציינו מהי התשואה הממוצעת השנתית הצפויה, החל מהיום, ב-5 השנים הקרובות. בנוסף, ציינו מהו ההפסד המקסימלי הצפוי האפשרי במהלך התקופה משיא לשפל (draw  down) תחת תסריטים סבירים. התעלמו משינויים בשערי מטבע.

הסבירו בקצרה את ההנחות העומדות מאחורי הנתונים שחישבתם.

תשובה: ההנחות שלי הן ששוקי המניות יניבו תשואה שנתית ממוצעת חד-ספרתית של כ-6% על פני חמש שנים, הסחורות מעט פחות ואג"ח קונצרניות תשואה קרובה למניות וגבוהה מתשואת אג"ח ממשלתיות, אך עם רגישות לירידות שהיא גדולה יותר.

 

שאלה 5: כיצד תבנו ללקוחה את התיק? תן/תנו הסבר להקצאה

הסבר להקצאה: הלקוחה היא עם אופק השקעה מספיק ארוך של חמש שנים. היא אמנם מוכנה לסיכון אבל ה"קו האדום" שלה הוא לא לפגוע בקרן. התיק המוצע מכיל 30% מניות בפיזור כזה שנותן לישראל כשליש מזה ולעולם – ארה"ב ושווקים מתפתחים כשני שלישים. ברכיב האג"חי יש משקל עודף לאג"ח ממשלתיות (38%) על פני הקונצרניות 25%, מה שנועד לייצר "כרית ביטחון" לשמירה על ערך הקרן בתוספת רכיב של 7% (סחורות וזהב) שפחות מתואם עם שוק המניות.

 

נתונים לשאלות 6-7:

יעל היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת ניהול תיקים. במסגרת תפקידיה היא אמונה על הקשר השוטף מול כ-300 לקוחות מנוהלים. להלן מספר דוגמאות לשיחות שחוותה יעל בשבועות האחרונים. עליכם להתייחס לדברים שעלו מצד הלקוחות.

שאלה 6: לקוחות במדיניות של 100% במניות שפתחו תיק בתחילת 2021. לדבריהם, לאחר שהתיק עלה יפה בשנה שעברה, הוא חזר כעת לקרן כתוצאה מהמשבר באירופה והם מעוניינים "לצאת מהשוק עד יעבור זעם". בשיחה הם ציינו שאין כל סיבה שהשווקים יעלו בזמן הקרוב לאור המשבר והם לא מעוניינים להפסיד יותר.

זוהי גישה שגויה. איש אינו יודע אם השווקים יעלו או לא בזמן הקרוב. המעבר מ-100% מניות ל-0% הוא מעבר קיצוני שמעיד על חוסר שיקול דעת. אין דבר כזה "להיכנס לשוק" או "לצאת מהשוק". אם רוצים להרוויח בשוק המניות צריך להימצא בו תמיד ורק המינון יכול להשתנות, אבל לא באופן קיצוני כל כך.

לחכות "עד שיעבור הזעם" – איך הלקוח יידע מתי "עבר הזעם"? עד שהוא יחליט שהזעם עבר, השוק כבר יהיה מן הסתם ברמת מחירים הרבה יותר גבוהה מזו שהוא יצא ממנו. הניסיון לתזמן את השוק הוא נסיון שנכשל לאורך זמן.

שאלה 7: לקוח תושב חוץ המנהל תיק דולרי במדיניות של עד 50% במניות. הכסף מיועד כולו לבניו, שגרים בארה"ב. לאחר שהדולר עלה לשער של 3.32 (עלייה של 5.5% מתחילת השנה), הוא מעוניין למכור את התיק כולו, להמירו לשקלים ולבנותו מחדש כתיק שקלי. לדבריו "צריך לנצל את התחזקות הדולר, כי הדולר יחזור לרדת מול השקל בעתיד".

תשובה: התיק מתנהל כתיק דולרי מסיבות מובנות המתאימות למאפייני המשקיע ובניו החיים בארה"ב. ההחלטה לממש את המרכיב הדולרי כולו תמורת רכיב שקלי היא החלטה מסוכנת מאוד שכן אם המשקיע טועה בהערכתו הוא יכול לאבד אחוזים טובים במונחים דולריים במקרה של פיחות. לכל היותר מתאים להמיר דולרים לשקלים בהיקף של עד 20% מהתיק.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    yaronofek 24/12/2022 11:43
    הגב לתגובה זו
    מעניין, יש סיכוי שבעתיד יהיו עוד כתבות מהסוג הזה?
  • 2.
    מעניין. (ל"ת)
    הקורא 22/12/2022 17:05
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מבין2 22/12/2022 00:29
    הגב לתגובה זו
    אי אפשר להוציא מהם מילה על מניה שוק או תחזית מה יעלה ומה ירד. רק מילים כמו תמהיל השקעות, אי אפשר לחזות את השוק, שיקול דעת, וכו' זה שקול להשקעה פסיבית 20/80 בכל מקרה ובכל מצב.
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

איציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקוםאיציק בן אליעזר מנכ"ל גילת טלקום

גילת טלקום עם עסקה בשווי 5 מיליון שקל אחרי תקופה שקטה

הזמנה של כ-5 מיליון שקל לשנה מצטרפת לפעילות הלוויינית, בזמן שהחברה נשענת גם על מהלך גדול בשוק הסיבים עם בזק

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה גילת עסקה

גילת טלקום גילת טלקום , שמספקת שירותי תקשורת לוויינית ופתרונות תקשורת בישראל ללקוחות עסקיים, ממשלתיים וביטחוניים לצד פעילות קרקעית בשוק המקומי, מודיעה על התקשרות של חברה בת לאספקת שירותי תקשורת לוויינית ללקוח ישראלי, בהיקף כולל של כ-5,000,000 ש"ח על פני 12 חודשים, החל מהחודש (ינואר). בהסכם קיימת אפשרות להתרחבות, כך שהסכום עשוי לגדול לכ-6,000,000 ש"ח, בהתאם למימוש אופציה מצד הלקוח.

מניית גילת טלקום מציגה בתקופה האחרונה ביצועים חזקים. מתחילת החודש היא עלתה בכ-18.33%, מתחילת השנה היא עם עלייה של קרוב ל-50%, וב-12 החודשים האחרונים מצטברת העלייה לכמעט 60%. שווי השוק של החברה עומד על כ-994 מיליון שקל, והמניה נסחרת במכפיל רווח של סביב 9, רמה שמשקפת תמחור מתון יחסית ביחס לביצועים בתקופה האחרונה.

בשוק מסתכלים על זרם ההזמנות מהפעילות הלוויינית כי בתקופה האחרונה יש תחושה של שקט יחסי מהכיוון הזה. מעבר להזמנה אחת קטנה שנכנסת לא מזמן, לא היו הרבה כותרות סביב חוזים חדשים, ולכן כל הודעה מהסוג הזה מקבלת תשומת לב גם כשהמספרים לא ענקיים. ההתקשרות הנוכחית מחזירה את הפעילות הלוויינית לשיח, אבל גם מדגישה את התמונה הרחבה יותר של החברה היום, שילוב בין פעילות תקשורת לוויינית לבין פעילות תקשורת קרקעית בישראל.


בין חוזה שנתי לנראות עסקית

כ-5 מיליון שקל לשנה לא משנים לבד את התמונה, אבל כן נותנים אינדיקציה על קצב עבודה בפעילות שמטבעה מגיעה בגלים. בעולם הלוויין הרבה מההכנסות תלויות בפרויקטים, בתזמון ובצרכים משתנים של לקוחות, ולכן חוזה שנפרס על פני שנה יכול לשפר את היכולת לתכנן קדימה.

האופציה להגדלה לכ-6 מיליון שקל מחדדת עוד נקודה של חברות שירות, חלק מהכסף יושב על המשך שימוש והרחבת נפחים מצד הלקוח. בפועל זה אומר שההשפעה על ההכנסות נקבעת גם לפי התפעול בשטח ולא רק לפי חתימה ראשונית.