מדדים מול קרנות מנוהלות - מה עדיף?
"מנהלי השקעות לא מכים את המדדים!" - הוא אחד המשפטים המוכרים למנהלי ההשקעות. מדובר באסכולת השקעות הגורסת, שיש להעדיף השקעה בסלי מניות ואג"ח על פני ניהול אקטיבי.
כשאני חוקר קצת בנושא, ושואל יועצי השקעות, אני נתקל בפסיקה חד משמעית מצידם. כשאני חוקר קצת יותר לעומק אני מגלה שהמקור לכך הוא מחקר ישן בארה"ב שהראה שרוב (זה יכול להיות גם 51%) מנהלי הקרנות, לא הכו את מדדי הייחוס בארה"ב בשנים הנבדקות. תמיד ניתן למצוא מנהלי השקעות טובים יותר וטובים פחות וגם חובה לזכור שמשווים קרן נאמנות שתוצאותיה הן לאחר עלויות (דמי ניהול), לעומת מדד (ללא עלויות). קיימת הטיה מובנית, שהרי כדי לקנות את המדד, יש צורך לרכוש קרן סל או קרן מחקה ולשלם עמלות קניה ומכירה. יועץ שדוגל באסכולת ההשקעות הפסיבית, ישתמש בתעודות סל על מדד המניות ותעודות סל על מדדי האג"ח, כדי לייצר את התיק המאוזן ללקוחותיו.
מנגד, ישנם יועצי השקעות רבים, הנותנים אמון בחברות לניהול השקעות ומכאן מגיעה הפופולריות הרבה של הקרנות המעורבות בשוק ההון הישראלי. לדוגמא, קרן 20/80 של בית השקעות מסוים, היא תחליפית עבור יועץ השקעות, לניהול תיק מנוהל עם חשיפה של 20% למניות. מדובר במתן אמון במנהל הקרן הנבחר, להגדיל ולהקטין חשיפה למניות, להעדיף אג"ח ממשלתי או קונצרני, להאריך או לקצר מח"מ, לבחור מניות מנצחות ובקיצור, לייצר תשואה עודפת.
אנחנו כמובן, כמנהלי קרנות אקטיביות, מאמינים שבעבודה סיזיפית של קריאת דוחות כספיים לצורך אנליזה, יחד עם הבנה עסקית בריאה, ניתן לנצח את המדדים, בטח לאורך זמן. אותו מאמר מפורסם, שאותו מעולם לא ראיתי או קראתי, לא בנמצא, לכן המחלקה הכלכלית של אקורד בית השקעות, נדרשה לספק נתונים עדכניים של השוק הישראלי.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחלקת המחקר בדקה מה התשואה שהניבו הקרנות המעורבות המשקיעות בישראל 10/90, 20/80, 30/70. בוצעה השוואה לבניית תיק פסיבי, הנבנה באמצעות תעודות סל וקרנות מחקות על המדדים העיקריים.
החמרנו עם מנהלי הקרנות האקטיביים בשני אופנים. הראשון, ההשוואה נעשתה מול המדדים עצמם ולא מול קרנות הסל והמחקות שרכישתן גוררת עלויות. אומנם העלויות שונות מלקוח ללקוח, אך ניתן להגיד, שהלקוח הסביר נדרש לשלם עמלת קניה של 0.3% ועמלה נוספת של 0.3% בעת המכירה. ההחמרה השנייה, נעשתה בדרך הבדיקה. בדקנו את הממוצע של קרנות הנאמנות בקטגוריה. לא בחרנו את מנהלי הקרנות המצטיינים אלא לקחנו קטגוריה שלמה של קרנות מעורבות ובדקנו את התשואה הממוצעת של כל המנהלים, טובים וגרועים כאחד.
בחרנו לבחון את הקטגוריות הפופולריות ביותר והגדולות ביותר לאורך השנים. קרנות הנאמנות האקטיביות, נבחנו מול מדדי ההשקעה המייצגים בישראל - במניות מדד ת"א 125 ובאג"ח מדד אג"ח כללי (שמשקלל השקעה באג"ח ממשלתי ובאג"ח קונצרני). בחנו את התוצאות על פני תקופות זמן שונות, קצרות וארוכות כדי לבחון האם הטווח הארוך והקצר מספרים סיפורים שונים.
- מה יהיה היום בבורסה?
- המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
נתחיל בקטגוריית אג"ח כללי עד 30% מניות (המוכרת גם כ 30/70). ההשוואה למדד משוקלל הבנוי מ 30% מדד ת"א 125 ו 70% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+30%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
קטגוריית הענק של אג"ח כללי עד 20% מניות (מוכר גם כקרנות 20\80) השוו למדד משוקלל הבנוי מ 20% מדד ת"א 125 ו 80% מדד אג"ח כללי. אלו התוצאות:
ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+20%) מול מדד משולב. נתונים: הבורסה
מה שמעניין במבט על ביצועי הקרנות המעורבות 30/70 ו- 20/80 הוא שטווחי ההשקעה ל-12 חודשים ול-24 חודשים מציגים תשואה שלילית במדד המשולב. דהיינו, מנהלי הקרנות המעורבות (20/80 ו 30/70) נבחנים פה גם בתקופה של ירידות וגם בתקופה של עליות. אנחנו חוזרים ומדגישים, אלו אינם מנהלי הקרנות המצטיינים, אלא התוצאה הממוצעת של כלל מנהלי הקרנות, כלומר מדובר במנהל ההשקעות הממוצע.
בקטגוריה של אג"ח כללי עד 10% מניות (מוכר כקרנות 10\90), התלבטנו האם להציג את הקטגוריה הכוללת סימן קריאה (!) או זו הרגילה. כיודע, סימן הקריאה, מאפשר למנהל ההשקעות להשקיע באג"ח ספקולטיביות ו\או לא מדורגות, ללא הגבלה. מאחר שהקטגוריה ללא סימן הקריאה, היא הגדולה יותר, המשכנו עם הבדיקה שלה. השוונו את הקטגוריה של 90\10 ללא סימן קריאה למדד משוקלל הבנוי מ-10% מדד ת"א 125 ו-90% מדד אג"ח כללי. אלו הן התוצאות:
ממוצע מנהלי קרנות (אג"ח+10) מול מדד משולב דומה. נתונים: הבורסה
לסיכום
המסקנות שניצבות לנגד עינינו הן חותכות ולא משתמעות לשני פנים. כשאנו משווים מדדים לקרנות נאמנות מנוהלות בתיקים הכוללים מניות ואג"ח, מנהלי הקרנות האקטיביות מנצחים בגדול. אני בטוח שהקוראים לא האמינו לפני תחילת הקריאה, שלא יהיה חתך זמן אחד, בו מנהלי הקרנות האקטיביות, הפסידו למדדים עצמם. מאחר שלא מדובר בבדיקה של המנהלים "מנצחים", או "בעלי המזל", אלא בניהול הממוצע, כפי שחושב על ידי ממוצע פשוט של כלל הקרנות בכל קטגוריה, הרי שהעדיפות של האסכולה המנוהלת ניכרת.
טווחי הזמן שנבדקו, היו סוערים וכללו אירועים ייחודיים כמו ההתאוששות מהקורונה, התפרצות אינפלציונית עולמית, עליית ריבית מסביב לעולם, אי יציבות ביטחונית ופוליטית בישראל ועוד. כלומר, ניתן להגיד בדיעבד, שהניהול האקטיבי, המגיב לאירועי הקיצון, יצר ערך אמיתי למשקיעים.
לפעמים קשה לאתר את המנהל המנצח של השנה הבאה ולכן יועצי השקעות, המשתייכים לאסכולה המנוהלת, עשו נכון כאשר פיזרו את כספי לקוחותיהם על פני מספר מנהלים וקרנות.
- 15.אברהם 25/12/2024 19:39הגב לתגובה זוזה מחקר זה? שלוש שנים? בנוסף, לא פירטת אם היו איזונים בתיק של המדדים, זה גם קריטי
- 14.ראשית זה לא נאמר לפני 50 שנה. הscorecard מתבצע כל 17/09/2023 06:45הגב לתגובה זוראשית זה לא נאמר לפני 50 שנה. הscorecard מתבצע כל שנה והתוצאות חד משמעיותהמדדים הפאסיבי ים מנצחים ניהול אקטיבי כמעט תמיד בטח עצ טווחי זמן ארוכים בגלל עלויות של דמי ניהול וכו.בנוסף התיקים האקטיביים כניראה מחזיקים מניות חול, נאזדק וכו שעשו 15-40 אחוז השנהאז מה ההשוואה בכלל אומרת?
- 13.קרנות 70/30,80/20 וכדומה משקיעות את החלק המנייתי ג 12/09/2023 09:37הגב לתגובה זוקרנות 70/30,80/20 וכדומה משקיעות את החלק המנייתי גם בארהב ומעט ברחבי העולם. אז יש להכניס את מדדהאס אן פי 500 ומדד msci העולמי. ואז לערוך חישוב. בטוח שתוצאות יהיו הפוכות. ….ו
- 12.חוכמולוג 11/09/2023 09:43הגב לתגובה זוהרי כל הקרנות משקיעות שם!!! תבדוק !! עד היום חשבתי שאתה מהין משהו בשוק ההון. בוא נגיד שישר אתה לא
- 11.כל הכבוד למנהלי הקרנות (ל"ת)אבי 11/09/2023 09:29הגב לתגובה זו
- 10.כתבה רדודה ולא נכונה (ל"ת)ירדן 10/09/2023 16:04הגב לתגובה זו
- 9.תמיד ממליצים לי בבנק על מדדים שעלו (עלו עד שאני קונה) (ל"ת)ירון 10/09/2023 13:46הגב לתגובה זו
- 8.ארי 10/09/2023 12:14הגב לתגובה זותן דוגמא של 100% מניות
- אג"ח זה מומחיות - סוג הקרנות שהוצגו הרוב זה אג"ח. (ל"ת)חמודי 10/09/2023 16:04הגב לתגובה זו
- 7.פאבל 10/09/2023 11:49הגב לתגובה זוההשוואה מאוד מגמתית (ואני עדין) מבעל אינטרס. תקרא את הספר ה"המדריך למשקיע המתחיל", יש שם גם קישורים למחקרים ומאמרים. תקבל תשובות לכל השאלות שלך
- 6.א. מרק 10/09/2023 10:52הגב לתגובה זוההשוואה כפי שהיא מוצגת בטבלאות בעייתית. יש קרנות מנוהלות שניצחו את המדד ויש כאלה שמפגרות אחריו ועל מנת להדגיש את זה הייתי בנוסף לממוצע מציין את התשואה של הקרן המנוהלת עם הביצוע הטוב ביותר ואת זו הגרועה ביותר.
- 5.עלבון לאינטלגנציה 10/09/2023 10:51הגב לתגובה זוכמה עובדות "קטנות": 1. הכותב מדבר מפוזיציה - הוא מרוויח כשאתם בוחרים באפשרויות האקטיביות ולא בפסיביות. 2. השוואה לטווחים קצרים אינה מעניינת: גם תרנגול עיוור מוצא לעיתים גרגר מזון. רוצה לקבל תשובה? השווה תוצאות לתקופות ארוכות ותגלה שבודדים מצליחים להכות את המדדים. לאחד מהם קוראים וורן באפט והוא מגיע במהדורה מוגבלת. 3. כבר במשפט הפתיחה מתבררת אחיזת העיניים של הכותב: "מחקר ישן בארה"ב". מחקרים בתחום נעשים שוב ושוב ובכולם רואים בבירור כי השקעה פסיבית לאורך זמן מוצלחת עשרות מונים מהשקעה אקטיבית. קצרה היריעה מלהסביר את הסיבות אבל אציין מספר: אי יכולת לחזות את כיוון השוק, אי יכולת לתזמן את השוק, דמי ניהול גבוהים פי עשרות מונים, פעולות קניה ומכירה אשר גורמות לעלויות ומיסוי גבוהים מאוד ביחס למדיניות הקנה-והחזק לתקופה ארוכה ככל האפשר הכתבה ממש "מעצבנת" כי היא עלולה לגרום להמון קוראים להסיק מסקנות ההפוכות מהמציאות. כותב יקר, רוצה שנשווה מה עשה ה-S&P 500 בעשור האחרון לעומת ביצועי תיקי ההשקעות שלך? ואולי נשווה לשניים או שלושה עשורים? שיהיה בהצלחה, אבל אל תזרה חול בעיניי הקוראים. הם קצת פחות טיפשים!
- בן 10/09/2023 13:47הגב לתגובה זו3 שנים זה זמן קצר? אתה קשקשן שכנראה מתפרנס ממכירה של קרנות סל. בהצלחה בשיווק אבל העובדות מאוד ברורות
- 4.עידן 10/09/2023 10:38הגב לתגובה זוהקרנות האלו שאתה מציג - 20/80 או 30/70 מכילות בתוכן בחלק המנייתי מניות חו"ל, שבשלוש השנים האחרונות (מסגרת ההשואה שלך) עשו תשואה עודפת בהרבה על מדד ת"א 125 - וזו הסיבה היחידה ל"תשואה העודפת". אם היית מכניס לשקלול שלך בחלק הפאסיבי גם את מדד s&p500 באותו אחוז שבו הקרנות המנוהלות משקיעות בו היית רואה שאין שום תשואה עודפת של הקרנות האקטיביות על תיק עוקב מדדים פאסיבי - תבדוק אותי ותראה. אין ספק שכותב הכתבה לא אובייקטיבי, ויש לו אינטרס מובהק להציג את הנתונים כפי שהציג... חבל.
- 3.פה בארץ הכל זבל עופות עד שלא יהיה שינוי במס הבורסה (ל"ת)תשוו למדדי ארה"ב 10/09/2023 10:32הגב לתגובה זו
- 2.רק קרנות מחכות. מכל סוג. ניהול אקטיבי מצויין לברוקרים. (ל"ת)חרטטן ואינטרסנט 10/09/2023 10:18הגב לתגובה זו
- 1.אז מה שאתה אומר זה שצריך קרן פסיבית של קרנות מנוהלות (ל"ת)טריניטי 10/09/2023 09:08הגב לתגובה זו

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?
אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות?
בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%.
הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.
ההשפעה של הריבית
עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.
עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- החברה שהקפיצה את סקטור האנרגיה המתחדשת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש בסיס: הורדה מדורגת
אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות
הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.
תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה היום בבורסה?
לקראת עדכון המדדים שיתקיים בסוף השבוע הבא (6.11), הבורסה מעריכה כי מחזור הנעילה בעדכון הקרוב צפוי לשבור שיא חדש ולהגיע לכ-7.8 מיליארד שקל, בעוד שמחזור המסחר הכולל באותו יום עשוי להגיע ל-13-15 מיליארד שקל. הבורסה לניירות ערך מסכמת שנתיים לרפורמת המדדים. הרפורמה, שהושקה בנובמבר 2023, נועדה לחזק את הנזילות והיציבות של המדדים המקומיים, לצמצם תנודתיות ולעודד את השקעות הקרנות העוקבות. ניתוח הבורסה מראה כי מאז כניסת הרפורמה חלה ירידה של כ-20% ביחס התחלופה במדדים, לצד גידול מרשים של כ-60% בהיקף ההשקעות בקרנות העוקבות, שהגיעו לשווי כולל של כ-80 מיליארד שקל.
אתמול מניות הבנקים עלו, בעוד מניות הביטוח ירדו. זה אולי נובע מרמת המכפילים השונה והאטרקטיביות היחסית של הבנקים כעת ביחס למניות הביטוח. אם ננרמל את הרווחים של חברות הביטוח ללא רווחים עודפים משוק ההון, נגיע למכפילים כמעט כפולים מאלו של הבנקים. נכון שהבנקים גם צפויים להיפגע עם ירידת הריבית, אבל גם אחרי ש"תשקוט הסערה", המכפילים עשויים להיות אטרקטיביים יותר. חושבים שזה מעניין, אולי זו האסטרטגיה בשבילכם - בנקים לונג - ביטוח שורט; האסטרטגיה הזו יכולה להצליח.
בנק ישראל חושש מהמינוף של משקי הבית לשוק הנדל"ן.
הבנק פרסם טיוטת תקנות חדשה המעידה על חשש גובר מהמינוף הגבוה בשוק הדיור. לפי הבנק, בשנים האחרונות גבר השימוש בהלוואות "לכל מטרה" המובטחות בדירת מגורים, תופעה שמגדילה את החוב של משקי הבית ומחלישה את יציבות המערכת הפיננסית. הסכנה המרכזית, לפי ההערכות, היא שאם
מחירי הדירות יירדו, שווי הבטוחות של הבנקים יצטמצם בעוד שהחוב יישאר באותה רמה, מה שעלול להוביל לעלייה חדה ביחסי המינוף ולפגיעה ביכולת ההחזר של הלווים. לפיכך, הצעד הנוכחי נועד להקדים תרופה למכה ולרסן את היקף ההלוואות לפני שהשוק יגיע לנקודת סיכון ממשית.
פינרג'י שוב מספקת כותרות, וגם הפעם נראה שהסיפור דומה: דיווח מהותי, התלהבות במסחר וזינוק במניה. בדרך כלל, ההתלהבות מתפוגגת אחרי והמניה חוזרת לרדת. החברה הודיעה אתמול על שיתוף פעולה עם קונסורציום Net Zero בהובלת גוגל ומיקרוסופט, שנשמע נוצץ כמעט
כמו שם הפרויקט עצמו, אבל צריך לזכור שזהו שלב הדגמה בלבד. פרויקט פיילוט, לא חוזה מסחרי. נזכיר גם שלא מדובר בפרויקט חדש, אלא בהתקדמות מדיווח קודם (פינרג’י
מזנקת בעקבות עסקה שכוללת את גוגל ומיקרוסופט) רק שהפעם גילינו את היקף העסקה, כ-2.3 מיליון שקל. כלומר, לא מדובר בהכנסה שתאזן את החברה, שכן סך ההוצאות התפעוליות עמד על 21 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2025. עם זאת, זה לא מנע מהמניה לזנק אתמול 22%, כאשר המחזור
במניה היה גבוה מהיקף העסקה עליו חתמה.
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- זוז טסה 19.5%, גילת זינקה 5.6%, ת"א 90 עלה 1.1%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת השנה כתבנו שהסיכויים של מניית פינרג’י פינרג'י 22.24% לעלות נמוכים, כי למרות הרה ארגון שריפת המזומנים גדולה, למרות בעל הבית שתומך - צריך הרבה כסף, וגם - שהטכנולוגיה עדיין בחיתולים ואין לקוחות. הבעיה הגדולה בעסקים כאלו היא שגם אם יש חלום, כדי לממש אותו צריך כסף והמשמעות היא דילול של משקיעים קיימים במחירים נמוכים. כתבנו את זה בשתי הזדמנויות - קיבלנו איומים מהחברה. אז קיבלנו. מאז כל פעם שהחברה מדווחת על הודעות טובות, יש זינוק במניה ובהמשך המניה מתממשת. שתבינו - הלוואי שהיא תצליח, הלוואי שיש לה פתרון של אנרגיה מתחדשת שיתפוס בעולם הגדול. אנחנו רוצים הצלחה ישראלית - אנחנו רק לא רוצים שזה יבוא על חשבונכם.
