מבחן בחינה
צילום: Image by Gerd Altmann from Pixabay
כללי השקעה

רוצים להיות מנהלי השקעות או לנהל את הכסף שלכם לבד - הנה הכללים הבסיסיים, אבל הכי חשובים (חלק ב')

צבי סטפק, יו"ר חברת מיטב עוזר לכם להיות מנהלי השקעות - עונה על שאלות המבחן העיקרי של רשות ניירות ערך (מקצועית ב'); ועל הדרך - כולם יכולים ללמוד על פיזור תיק ההשקעות, המשמעות של הגיל להרכב ההשקעות ועוד 
צבי סטפק | (3)

בחרתי מתוך הבחינה של מקצועית ב' שמיועדת לקבלת רישיון כמנהלי השקעות, שאלות מרכזיות וצרפתי פתרונות. כאן תוכלו לקרוא את השאלות והתשובות לחלק הראשון.  

הערת מערכת - זה חשוב וטוב לסטודנטים-לתלמידים שיכולים להיעזר בתשובות  וזה טוב לכולם - ככה תפנימו את כללי ההשקעות הבסיסיים.

שאלות ותשובות משאלה 8 עד וכולל שאלה 13

בחודש יוני 22 ערכה רשות ניירות ערך את הבחינה מקצועית ב' המיועדת למבקשים להשיג רישיון  כמנהלי השקעות. בחרנו מתוכה כמה שאלות מרכזיות, ולהלן התשובות.

נתונים לשאלות 8-10:

יעל היא מנהלת קשרי לקוחות בעלת רישיון בחברת ניהול תיקים. במסגרת תפקידיה היא אמונה על הקשר השוטף מול כ-300 לקוחות מנוהלים. להלן מספר דוגמאות לשיחות שחוותה יעל בשבועות האחרונים. עליכם להתייחס לדברים שעלו מצד הלקוחות.

 

שאלה 8: לקוחה המנהלת תיק השקעות במדיניות של עד 20% במניות, מאוכזבת מאוד מביצועי התיק. לאחר שראתה שחלק האג"ח שבו ירד בממוצע בכ-2% והיא לא מבינה איך יכול להיות שתיק סולידי כל כך ירד ביותר מ-3%. מכיוון שהתיק הוא גדול, היא שוקלת למכור את יתרת האחזקות באג"ח בתיק, להשקיע בפק"מ בבנק ולנהל את חלק המניות הנותר שבתיק במדיניות של 100% במניות.

תשובה: הכוונה של המשקיעה היא לא לגמרי משוללת היגיון. בעצם מה שהיא מבקשת לעשות זה מעבר ממדיניות של תיק מעורב – אג"ח ומניות, להפרדה בין שני המרכיבים – מניות לחוד ומזומן לחוד. אלא שהיא בהחלטה הזו מוותרת על רכיב האג"ח שדווקא בו נוצרו הזדמנויות לתשואה סבירה אחרי הירידות שהתרחשו בו ועדיפות על פק"מ. לכן, זו החלטה לא מאוזנת שבאה גם בעיתוי בעייתי. התשואה שהיא תקבל על פק"מ גם בהתחשב בהעלאות הריבית הצפויות, צפויה להיות נמוכה יותר מאשר איגרות חוב שבהן היא תחזיק עד לפדיון.

שאלה 9: לקוח המנהל תיקי 100% במניות במסלולים שונים במספר בתי השקעות, מנהל אצל יעל תיק במסלול של חברות טכנולוגיה. לאחר שהתיק עלה יפה בשנים 2019-2021, מתחילת 2022 ועד היום התיק ירד בשיעור חד של 15%. הלקוח מעוניין לשנות מסלול למסלול המשלב יותר חברות ערך ופחות חברות טכנולוגיה, בדומה לתיקיו בחברות ניהול תיקים אחרות.

תשובה: הלקוח מנהל כמה תיקים באותה מדיניות של תערובת של מניות ערך עם מניות טכנולוגיה בדגש על מניות ערך ותיק אחד שמתמחה במניות טכנולוגיה. החלטה להפוך אותו לתיק מעורב דוגמת שאר התיקים שהוא מנהל היא החלטה סבירה והשאלה המרכזית שצריכה להנחות אותו היא מהי רמת המחירים והכדאיות הכלכלית של מניות ערך מול מניות טכנולוגיה.

שאלה 10: לקוח פנסיונר שמנהל תיק במדיניות של 30% במניות, אשר תמיד היה שמרן באופיו, התקשר כעת ואמר כי מניסיונו, משבר הוא בדיוק הזמן לרכוש מניות, ולכן הוא מעוניין לשנות את מדיניות התיק ל-100% במניות.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תשובה: זהו מקרה קיצוני שבו לקוח שמרן מבקש לשנות את מדיניות ההשקעות שלו לאורך שנים ממגבלה של 30% מניות ל-100%, רק משום ששוק המניות ירד ושמשבר הוא הזדמנות. זו בקשה שגויה ומופרכת. נכון שמשבר יכול להיות הזדמנות, אבל זה נכון רק למי שיכול להרשות זאת לעצמו הן כלכלית והן ובמיוחד מנטלית. אם המשבר יימשך אחרי שאותו משקיע כבר הגדיל את שיעור המניות מ-30% ל-100%, סביר מאוד שבשלב מסוים המשקיע יישבר ויפחית שוב את שיעור המניות מ-100% ל-30%, ואולי אפילו ל-0% תוך גרימת הפסדים גדולים לעצמו.

 

נתונים לשאלות 11-13:

לפניכם תיאור של שלושה לקוחות פוטנציאליים לניהול תיקים, להם נערך תהליך של איפיון צורכי לקוח. המליצו בקצרה על השיקולים העיקריים שאמורים להנחות את קביעת מדיניות ההשקעות שלהם והמליצו על מדיניות השקעות, מבנה כללי, אפיקים, נזילות, סיכון ותובנות עיקריות שעולות ביחס לכל אחד מהם. אין להתייחס לניירות ספציפיים.

שאלה 11: חברת תשתיות פרטית. לאחר שמייסד החברה נפטר, בנו בן ה-57 מוכן להתנסות לראשונה בניהול תיקים. לחברה מחזור של 300 מיליון ₪, הון עצמי של 55 מיליון ₪, חוב נמוך ונכסי נדל"ן רבים שבבעלותה. לדברי הבן, כל עוד האב היה בחיים הוא לא האמין בשוק ההון ולכן הכספים, בסך 40 מיליון ₪, ישבו בפק"מ והושקעו בהמשך בנדל"ן. בנוסף הוא ציין כי התזרים משאיר עודף של כ-15 מיליון ₪ מידי שנה, אותם הם נהגו להשקיע או לחלק כדיבידנד. לדבריו: "אני מוכן לנסות לשנה השקעה בתיק של 10 מיליון ₪ ואז לראות".

תשובה: עצם ההחלטה להשקיע חלק מהתזרים השוטף של חברת התשתיות בשוק ההון (לאו דווקא במניות או רק במניות) נראית מוצדקת בוודאי מול הנוהג עד כה להשקיע בפק"מ שנושא ריבית נמוכה מאוד, וזה גם משאיר כסף להשקעות ולחלוקת דיבידנד כך שאין בעיית נזילות. ואולם "לנסות לשנה" זה ניסוי שלא יגיד שום דבר. ה"ניסוי", אם בכלל, צריך להיות לחמש שנים לפחות. המדיניות המומלצת היא להשקיע עד 20% במניות (בהתחשב בכך שזה משהו חדש עבור החברה), כ-10% באג"ח קונצרניות וכ-70% באג"ח ממשלתיות באיזון בין אג"ח צמודות ללא צמודות.

 

שאלה 12: בן 77, תושב גרמניה, עם עסקים רבים בישראל. יש לו סכום של 1.5 מיליון אירו שמוכן להשקיע בתיק מנוהל. לדבריו, רוב כספו ונכסיו נמצאים בחו"ל ובארץ מחזיק כספים בסך 10 מיליון אירו, המיועדים להשקעות בעסקים, בחברות הזנק ובנדל"ן. לדבריו: "אין כרגע הזדמנויות השקעה מעניינות ואני מוכן להפנות חלק מהכספים לניהול תיק". כמו כן, סיפר שהיתה לו חוויה לא טובה בעבר עם שוק ההון ובפעם שעברה "הנזיל" את כל התיק בחודש מרץ 2020, לאחר שפרץ משבר הקורונה.

תשובה: הנכונות להשקיע 1.5 מ' אירו בתיק השקעות עבור האדם הזה איננה החלטה דרמטית מבחינת משמעויותיה, שכן היא חלק קטן מאוד מנכסיו. לכן, על פניו, ההמלצה המתבקשת היא שהוא יכול לקחת סיכון בהשקעה של עד 100% מסכום זה במניות, במיוחד שאין למשקיע שום בעיית נזילות. ואולם, לנוכח אופן התנהלותו במשבר הקורונה במרץ 2020 שעה שמכר את כל התיק, צריך לקיים איתו ניהול ציפיות הדוק שבסיומו ייקבע אחוז המניות ונכסי סיכון אחרים.

 

שאלה 13: אם ובנה, בני 59 ו-27. האם קיבלה 3 מיליון ₪ מביטוח החיים של הבעל, שנהרג לאחרונה בתאונת דרכים. לדבריהם, הכסף כולו יושב בפק"מ בבנק. במהלך השיחה, הבן הדומיננטי מרבה לשאול על תשואות עבר ו"מה ניתן להבטיח שהתיק יעשה". האם היא מורה בפנסיה ומתקיימת מקיצבת פנסיה ומביטוח לאומי שמספיקים בדיוק לצרכיה. הדירה שבה גרה האם היא בבעלותה. לאם אין כל ניסיון או הבנה בשוק ההון והיא "סומכת על בני היחיד ב-100%" לדבריה.

הבן עובד חברת הייטק ולדבריו: "משחק הרבה בשוק, במסחר בחברות טכנולוגיה שונות, וזאת באמצעות פלטפורמת מסחר דיגיטלית, בה פתחתי חשבון". הבן ציין כי "עשה סיבובים טובים רבים בעבר", מהם הרוויח הרבה כסף. במהלך השיחה שאל הבן פעמים רבות את דעתכם על מניות שמחזיק. כמו כן, הוא ציין שהוא יהיה אחד מהבעלים בחשבון המנוהל לאחר שייפתח.

תשובה: אופן התנהלותו של הבן לא מעוררת יותר מדי אמון ביכולותיו לדאוג לכך שהכסף יתנהל באחריות ובלי לגרום נזק לאם כל עוד היא חיה. זו התנהגות שנראית קופצנית ולא עקבית. האם צריכה לקבל הסבר לגבי רמת הסיכון שמאפיינת כל אחד מאפיקי ההשקעה המרכזיים ובהתאם לכך ייקבע תמהיל המדיניות של התיק. בקביעת המדיניות יש להביא בחשבון את העובדה שהאם אכן מתקיימת מהכנסותיה, אבל בהיותה מבוגרת עם תוחלת חיים משוערת של כ-25 שנה, יש להביא בחשבון גם אירועים שיצריכו הוצאות גדולות וחריגות כאלה שאולי יצריכו שימוש בחלק מהכסף שעומד לרשותה כפיצויים.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    יפה מאד (ל"ת)
    ציון 22/12/2022 19:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משקיע ערך 22/12/2022 09:30
    הגב לתגובה זו
    נהדר כעת בעקבות הכתבה אדע כיצד עלי להשקיע את ה 20 אלף שברשותי :)
  • 1.
    zz 22/12/2022 09:19
    הגב לתגובה זו
    אין לזה מקום כאן אבל פיר סטפק לא אשם הם התחילו..
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.