השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

הכספים הרבים שזורמים למנהלי ההשקעות מאלצים אותם לקבל החלטות מסוכנות ולא אחראיות; איך דיווח סתמי לכאורה של חברת נדל"ן על קבלת מימון חשף את הסיכונים המיותרים שלוקחים מנהלי ההשקעות על חשבון הציבור?

יעקב אקילוב | (2)

האמת לא הייתי רוצה להתחלף בימים אלה במנהלי הקרנות והקופות גמל. אחרי שהציבור מכר אחזקות בבורסה בהיסטריה ובמחירי חיסול אחרי ה-7 באוקטובר 2023 ואחרי הקורונה ב-2020, בחודשים האחרונים הביטחון העצמי של הציבור חזר בגדול עם הרגיעה במצב הגיאופוליטי, והוא מזרים בחודשים האחרונים כספים לבורסה בקצב מואץ. הציבור עושה זאת בעיקר דרך קרנות נאמנות ובעיקר לקרנות שהיו מצטיינות בתשואות. 


למנהלי הקרנות שקולטים את כספי הציבור אין ברירה אלא לקנות סחורה בכל מחיר, גם אם המחירים לא הגיוניים וגם אם הם לא מתמחרים את הסיכון. גברת כהן הזרימה 10 אלף שקל לקרן נאמנות המתמחה באג"ח, אז מנהל הקרן הולך וקונה אג"ח. פשוט אין לו ברירה. ככה זה עובד. גברת כהן ממש לא מבינה בניהול השקעות ובשביל זה היא אמורה לסמוך על אותם מנהלי השקעות מנוסים. כמובן שמנהלי ההשקעות יכולים לבחור לרכוש אג"חים בסיכון נמוך יחסית ואג"ח עם ביטחונות, אבל תחרות התשואות לפיו הציבור משווה את הקרנות השונות גורם לא אחת למנהלי הקרנות לקנות אגח בסיכון גבוה שיתנו עוד 0.5%-1% בתשואה השנתית (במקרה הטוב) וזאת בשאיפה להראות ביצועים עודפים למול מנהלי קרנות אחרים.


כשהכל טוב הכל טוב. אבל שמתחילות הבעיות מגלים מהר מאוד מי לקח סיכונים מופרזים בלי לקבל פיצוי סביר. 


אז למה כל ההקדמה הזו? דיווח של חברת אפי קפיטל נדל"ן מאתמול תפס לי את העין. החברה דיווחה על קבלת מימון בהיקף כולל של כ-151 מיליון שקל המיועד להשלמת עסקה לרכישת קרקע בקרית עקרון עליה ניתן להקים פרויקט מגורים של 465 יחידות דיור.  בסוף שנת 2024 החברה דיווחה כי עלות רכישת הקרקע המדוברת צפויה לעלות לה כ-170 מיליון שקל (מזה: כ-64 מיליון שקל עלות רכישת הקרקע מרמ"י ו-106 מיליון שקל דמי פיתוח). כלומר, בהתאם לדיווח מהיום את עיקר רכישת הקרקע בכוונת החברה לממן באמצעות הלוואות, מה שגוזר שיעור מינוף אגרסיבי מאוד של כ 90% על רכישת הקרקע.


נראה שבאפי קפיטל הספיקו כבר לשכוח את ההתנהלות האגרסיבית והבעייתית של חנן מור או שהם פועלים בגישת לי זה לא יקרה. יתר על כן נראה כי סביבת הריבית הגבוהה איננה מרתיעה את החברה, כנראה עקב צפי של החברה לרווחיות גבוהה בפרויקט וכן רצון מצד הבעלים וההנהלה למקסם את התשואה על ההון. הניסיון מלמד שלוקחים סיבובים מסוכנים וחדים במהירות גבוהה זה רק עניין של זמן עד שמתהפכים ועושים תאונה קשה. אנחנו בתקופה אופורית בשוק ההון , אז שוק ההון עוד יכול להתלהב מהגידול בפעילות של החברה והתוספת לרווחיות העתידית הצפויה (ולראייה החברה נסחרת כיום במכפיל של 1.6 על ההון העצמי המדווח), אבל ברור שהחברה מגדילה את הסיכון הפיננסי שלה.

 

אז למה מנהלי ההשקעות בשוק הון פראיירים?

בהנפקת אג"ח סדרה ה שאפי קפיטל השלימה ממש לאחרונה (2.2025) הם זכו לריבית של כמעט 7% (הריבית השיקלית הקבועה הנקובה על האגח היא 6.69% והמוסדיים קיבלו בהנפקה גם עמלת התחייבות מוקדמת). נאה לא? ממש לא. לפי הדיווח על המימון לרכישת הקרקע, חלק מהמימון (32 מיליון שקל) יהיה בהלוואת מזנין בריבית של פריים + 4-5%. כלומר בריבית של 10-11%!!!


בנוסף, בשונה ממנהלי ההשקעות בשוק ההון, הגורם שנתן לחברה את הלוואת המזנין כנראה מבין בסיכונים ולא פראייר, ופרט לריבית הגבוהה הוא גם צפוי לקבל שעבוד שני על הקרקע שנרכשה מרמ"י וגם שעבוד על עודפי הפרויקט הצפויים בסכום של עד 44.8 מיליון שקל. כלומר יחס בטוחה לחוב של 140%. לא רע. אז מה שוק ההון יודע שהוא מוכן לממן את אפי קפיטל ב-7% בלי ביטחונות בעוד הגורם שממן את הלוואת המזנין דואג לקבל 50% יותר בריבית וגם לקבל ביטחונות?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ברור שלמנהלי ההשקעות בשוק ההון אין מידע עודף וכי מבחינה מסחרית הם יצאו פראיירים ולא קיבלו פיצוי מספק לסיכון הגבוה שהם לקחו על עצמם. יתר על כן, מטריד אותי במיוחד שלמרות שאפי קפיטל גייסה ממש לאחרונה ( 2.2025) סכום גבוה של כ 240 מיליון שקל באג"ח בלי ביטחונות בכ-7%, שבפועל אמור לשמש כהון עצמי בעסקאות והקופה של החברה אמורה להיות מלאה במזומנים, היא בוחרת לממן את רכישת הקרקע בקרית עקרון גם באמצעות הלוואת מזנין יקרה בריבית דו ספרתית. הנושא מדליק מבחינתי נורה אדומה לגבי ההתנהלות הפיננסית של החברה והתיאבון הגבוה של בעלי השליטה בחברה והנהלתה לסיכון.  

 

אפי קפיטל כמובן לא לבד. כשנותנים לך מתנות אתה לוקח. אחרי 4 הנפקות אג"ח שאפי קפיטל עשתה עם שעבוד עודפים של פרויקטים בריביות הולכות ויורדות, ולאור הגיאות והזרימה המסיבית של כספים מהציבור לשוק, אפי ידעה לעשות מהלך אופורטוניסטי אגרסיבי מול שוק ההון, ועם הגיוס של אגח ה בלי הביטחונות כמעט והכפילה את סך אג"ח שלה שבמחזור לרמה של כ 510 מיליון שקל למח"מ של כ 3.5 שנים, מה שאמור לייצר לה שקט יחסי לשנים הקרובות.


לאחרונה ראינו גם גיוסי אגח נוספים בלי ביטחונות של חברות לא מדורגות בתשואות דומות (שאינן בהכרח משקפות את הסיכון של החברות) מצד: קנדה גלובל, בוני תיכון, שובל, רמות, יובלים, נתנאל ועוד. רובן מתנהלות בצורה אגרסיבית ברמה הפיננסית והעסקית, וברור שהחברות האלו עשויות בעתיד בתסריט של סייקל כלכלי שלילי ו/או שיבוש למול התכוניות העסקיות המקוריות שלהן להיכנס לקושי. יתר על כן, סביר בעיניי כי ככל שהציבור יכנס בעתיד לפאניקה מסיבה כזו או אחרת אשר יביאו להוצאת כספים מהקרנות, סדרות האגח האלו צפויות להיפגע הרבה יותר מאחרות, ולכן המלצתי היא להתרחק מהן, ובפרט בתימחור הנוכחי אשר לא משקף בהכרח את הסיכון שלהם.


הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי. 

 גילוי נאות: למועד זה הכותב עשוי להחזיק במישרין ובעקיפין בני"ע (אג"ח ו/או מניות) של חברות המוזכרות בכתבה. לכותב אין קשר עסקי כלשהו עם החברות המוזכרות במאמר והוא לא קיבל (ולא צפוי לקבל) שום תגמול משום גורם הקשור אליהן בגין הניתוח לעיל.  יובהר כי הניתוח לעיל של הכותב התבסס על מידע פומבי בלבד וכי לא קוים שיח כלשהו עם החברות (או מי מטעמן) בנושא. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. כאמור החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין. תודה. (ל"ת)
    הקורא 06/03/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אתה מוריד תן להרוויח! (ל"ת)
    משה 06/03/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
וול סטריט
צילום: pixbay

הציבור קונה בפאניקה: המשקיעים הפרטיים מרימים את וול סטריט בירידות

כשהשוק נלחץ מכותרות על מכסים, הציבור לא מחכה בצד, הוא נכנס בירידות, מעדיף יותר קרנות סל, ומוסיף זהב כדי להוריד תנודתיות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה וול סטריט S&P 500

הציבור בשוק ההון האמריקאי נשאר פעיל גם בימים שבהם המדדים זזים בחדות ולא מתרגש מכותרות ורעש בחדשות. בזמן שהמדדים מטפסים לשיאים, הדפוס שאנחנו רואים שוב ושוב הוא הכניסה המהירה לקניות דווקא ברגעים של ירידות חדות, בלי לחכות שהאבק ישקע.

נתונים של בנקים וחברות מעקב מצביעים על עלייה חדה בפעילות הציבור ביחס לשנה שעברה. לפי הערכות של ג’יי פי מורגן צ’ייס JPMorgan Chase & Co  היקף הזרימות של משקי הבית לשוק האמריקאי גבוה ביותר מ-50% לעומת השנה שעברה, וגם גבוה מהיקפים שנרשמו בגל המסחר הוויראלי בתחילת העשור. במקביל עולה המשקל של קרנות סל בתוך הפעילות של הציבור, במיוחד מהאביב ואילך. זה מקטין תלות במניה אחת ומגדיל חשיפה רחבה.

התוצאה היא שוק שמגיב אחרת ללחץ. כשחלק מהכסף המוסדי מצמצם סיכון מהר, הציבור לא בהכרח הולך איתו, ולעיתים הוא מייצר את הביקוש הראשון שמרים את המחירים מהרצפה.


אפריל הופך למבחן לחץ והציבור קונה בזמן שהשוק מתפרק

האירוע של השנה, שמזקק את הסיפור ומבליט את הדפוס, מתרכז בשבוע הראשון של אפריל, אחרי הצגת תוכנית מכסים רחבה ב-2 באפריל על ידי הנשיא דונלד טראמפ, מהלך שקיבל בבית הלבן את הכינוי יום השחרור. החשש המיידי בשוק נגע לעליית מחירים, לחץ אינפלציוני ופגיעה ברווחיות של חברות, והתגובה היתה מכירה חדה מצד שחקנים גדולים.

דווקא שם הציבור נכנס באגרסיביות. ב-3 באפריל נרשמו קניות נטו חריגות בהיקף של מעל 3 מיליארד דולר במניות לפי מדידות של ואנדה טראק, ובמדידה רחבה יותר שכללה גם מניות וגם קרנות סל המספר הגיע סביב 4.7 מיליארד דולר. זה קרה באותו יום שבו מדד ה-S&P 500 ירד בערך 5% ומדד נאסדק נחלש עוד יותר, והקניות נמשכו גם ביום שלאחר מכן למרות ירידות נוספות.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

"בנקים עדיפים מביטוח; פארמה יתחזק; רק 2 ביטחוניות מעניינות; בנדל"ן תהיה עוד ירידה" הסקטורים והמניות של פישמן ל-2026

דניאל לייטנר מנכ״ל הקרנות של תמיר פישמן מסביר למה תזמון שוק נועד לכישלון, ואיפה הוא עדיין מזהה ערך ב-2026; מאנבידיה ואמזון ועד עזריאלי ונקסט ויז'ן; וגם: מה הוא חושב על הרפורמות של הבורסה?

מנדי הניג |

דניאל לייטנר התחיל להשקיע עוד לפני גיל 18, עשה טעויות, הרוויח והפסיד, אבל למד את התחום בגיל צעיר ועם כסף קטן. התחום ממש סקרן אותו, הוא קרא ספרים ו"לכלכך את הידיים" עשה תואר בכלכלה ומימון באוניברסיטת בן גוריון עד שמצא את עצמו עמוק בתעשייה. 

לפני עשור הצטרף לתמיר פישמן, הוא טיפס שם ממחלקה למחלקה ולפני שנה וקצת, בגיל 37, מונה למנכ"ל קרנות הנאמנות של הבית, שמנהלות כיום כ-4 מיליארד שקל. מי שתכנן בכלל להיות רופא, כמו שני הוריו, מצא את עצמו מטפל בתיקים מאשר בחולים. 

2025 הייתה שנה חריגה בשוק. שנה של מלחמה, אי-ודאות ביטחונית ופוליטית, וריבית שהייתה עדיין ברף גבוה היסטורי. הבורסה המקומית עלתה במעל 50%, ה-S&P 500 הוסיף "רק" 17%, אבל מה שהיה, היה - עכשיו השאלה הגדולה ביותר היא האם להקטין חשיפה או להוריד? מי שבכלל היה בחוץ האם זה הזמן להכנס או להמתין לתיקון מסוים. אם תשאלו את אמיר חדד מברומטר הוא יגיד לכם שזה זמן להיות נזילים (הכוונה להיות בנכסים סחירים מאוד ובאג"ח מח"מ קצר-בינוני) לאבחנתו מי שיחזיק כסף מזומן יצליח לנצל את התיקון, "כדאי להיות עכשיו בנכסים נזילים כדי לנצל את המימוש לכשיגיע", חדד רואה את 2026 כשנה שאיפשהו במהלכה נראה תיקון ולאחריו סגירה מאוזנת-חיובית, אם תצליחו "לתזמן" או למצע בירידות האלה, כנראה תביאו תשואה יפה בשנה שנכנסו אליה הבוקר.

אבל לייטנר חולק על חדד. כששואלים אותו האם אנחנו בגאות והאם נראה תיקון הוא מבהיר שתזמון שוק נועד לכשלון, "היכולת לתזמן את השוק כמעט לא קיימת", הוא אומר, "מי שמנסה לחכות לנקודה המושלמת, בדרך כלל נשאר בחוץ". מבחינתו, השאלה איננה אם יגיע תיקון כזה או אחר, אלא אם תיק ההשקעות בנוי כך שיוכל לעבור גם עליות וגם ירידות - וכאן הוא פורש את ההסתכלות שלו על השווקים בארץ ובעולם, הוא נותן לנו רשימת מניות מעניינות מבחינתו וכאלה שהוא, מכל מיני סיבות, לא נלהב לשלב בתיק. עם לייטנר כבר דיברנו לפני כ-3 חודשים, הוא כבר אז סימן את טבע ושיתף בהסתכלות שלו על השוק - מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

למה שווה לכם להקשיב לו? לייטנר מגיע לא רק עם "תחזיות" על הנייר יש לו רקורד. קרנות הנאמנות שבניהולו בתמיר פישמן הציגו לאורך זמן תשואות גבוהות מהממוצע הענף, לא רק בטווח הקצר אלא גם בפרספקטיבה רב-שנתית. בשנה האחרונה הקרן רשמה תשואה של כ-63.3%, לעומת כ-51.3% בממוצע הענפי. גם בטווח של שלוש שנים הפער משמעותי, עם תשואה מצטברת של כ-183% לעומת כ-121.5% בענף, ובטווח של חמש שנים הקרן מציגה תשואה של כ-224.8% מול כ-146.3% בלבד בממוצע.

לפני שנתחיל, הנה הסקטורים והמניות 'על קצה המזלג' שמעניינות את הקרן:


סקטורים מומלצים