השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

הכספים הרבים שזורמים למנהלי ההשקעות מאלצים אותם לקבל החלטות מסוכנות ולא אחראיות; איך דיווח סתמי לכאורה של חברת נדל"ן על קבלת מימון חשף את הסיכונים המיותרים שלוקחים מנהלי ההשקעות על חשבון הציבור?

יעקב אקילוב | (2)

האמת לא הייתי רוצה להתחלף בימים אלה במנהלי הקרנות והקופות גמל. אחרי שהציבור מכר אחזקות בבורסה בהיסטריה ובמחירי חיסול אחרי ה-7 באוקטובר 2023 ואחרי הקורונה ב-2020, בחודשים האחרונים הביטחון העצמי של הציבור חזר בגדול עם הרגיעה במצב הגיאופוליטי, והוא מזרים בחודשים האחרונים כספים לבורסה בקצב מואץ. הציבור עושה זאת בעיקר דרך קרנות נאמנות ובעיקר לקרנות שהיו מצטיינות בתשואות. 


למנהלי הקרנות שקולטים את כספי הציבור אין ברירה אלא לקנות סחורה בכל מחיר, גם אם המחירים לא הגיוניים וגם אם הם לא מתמחרים את הסיכון. גברת כהן הזרימה 10 אלף שקל לקרן נאמנות המתמחה באג"ח, אז מנהל הקרן הולך וקונה אג"ח. פשוט אין לו ברירה. ככה זה עובד. גברת כהן ממש לא מבינה בניהול השקעות ובשביל זה היא אמורה לסמוך על אותם מנהלי השקעות מנוסים. כמובן שמנהלי ההשקעות יכולים לבחור לרכוש אג"חים בסיכון נמוך יחסית ואג"ח עם ביטחונות, אבל תחרות התשואות לפיו הציבור משווה את הקרנות השונות גורם לא אחת למנהלי הקרנות לקנות אגח בסיכון גבוה שיתנו עוד 0.5%-1% בתשואה השנתית (במקרה הטוב) וזאת בשאיפה להראות ביצועים עודפים למול מנהלי קרנות אחרים.


כשהכל טוב הכל טוב. אבל שמתחילות הבעיות מגלים מהר מאוד מי לקח סיכונים מופרזים בלי לקבל פיצוי סביר. 


אז למה כל ההקדמה הזו? דיווח של חברת אפי קפיטל נדל"ן מאתמול תפס לי את העין. החברה דיווחה על קבלת מימון בהיקף כולל של כ-151 מיליון שקל המיועד להשלמת עסקה לרכישת קרקע בקרית עקרון עליה ניתן להקים פרויקט מגורים של 465 יחידות דיור.  בסוף שנת 2024 החברה דיווחה כי עלות רכישת הקרקע המדוברת צפויה לעלות לה כ-170 מיליון שקל (מזה: כ-64 מיליון שקל עלות רכישת הקרקע מרמ"י ו-106 מיליון שקל דמי פיתוח). כלומר, בהתאם לדיווח מהיום את עיקר רכישת הקרקע בכוונת החברה לממן באמצעות הלוואות, מה שגוזר שיעור מינוף אגרסיבי מאוד של כ 90% על רכישת הקרקע.


נראה שבאפי קפיטל הספיקו כבר לשכוח את ההתנהלות האגרסיבית והבעייתית של חנן מור או שהם פועלים בגישת לי זה לא יקרה. יתר על כן נראה כי סביבת הריבית הגבוהה איננה מרתיעה את החברה, כנראה עקב צפי של החברה לרווחיות גבוהה בפרויקט וכן רצון מצד הבעלים וההנהלה למקסם את התשואה על ההון. הניסיון מלמד שלוקחים סיבובים מסוכנים וחדים במהירות גבוהה זה רק עניין של זמן עד שמתהפכים ועושים תאונה קשה. אנחנו בתקופה אופורית בשוק ההון , אז שוק ההון עוד יכול להתלהב מהגידול בפעילות של החברה והתוספת לרווחיות העתידית הצפויה (ולראייה החברה נסחרת כיום במכפיל של 1.6 על ההון העצמי המדווח), אבל ברור שהחברה מגדילה את הסיכון הפיננסי שלה.

 

אז למה מנהלי ההשקעות בשוק הון פראיירים?

בהנפקת אג"ח סדרה ה שאפי קפיטל השלימה ממש לאחרונה (2.2025) הם זכו לריבית של כמעט 7% (הריבית השיקלית הקבועה הנקובה על האגח היא 6.69% והמוסדיים קיבלו בהנפקה גם עמלת התחייבות מוקדמת). נאה לא? ממש לא. לפי הדיווח על המימון לרכישת הקרקע, חלק מהמימון (32 מיליון שקל) יהיה בהלוואת מזנין בריבית של פריים + 4-5%. כלומר בריבית של 10-11%!!!


בנוסף, בשונה ממנהלי ההשקעות בשוק ההון, הגורם שנתן לחברה את הלוואת המזנין כנראה מבין בסיכונים ולא פראייר, ופרט לריבית הגבוהה הוא גם צפוי לקבל שעבוד שני על הקרקע שנרכשה מרמ"י וגם שעבוד על עודפי הפרויקט הצפויים בסכום של עד 44.8 מיליון שקל. כלומר יחס בטוחה לחוב של 140%. לא רע. אז מה שוק ההון יודע שהוא מוכן לממן את אפי קפיטל ב-7% בלי ביטחונות בעוד הגורם שממן את הלוואת המזנין דואג לקבל 50% יותר בריבית וגם לקבל ביטחונות?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ברור שלמנהלי ההשקעות בשוק ההון אין מידע עודף וכי מבחינה מסחרית הם יצאו פראיירים ולא קיבלו פיצוי מספק לסיכון הגבוה שהם לקחו על עצמם. יתר על כן, מטריד אותי במיוחד שלמרות שאפי קפיטל גייסה ממש לאחרונה ( 2.2025) סכום גבוה של כ 240 מיליון שקל באג"ח בלי ביטחונות בכ-7%, שבפועל אמור לשמש כהון עצמי בעסקאות והקופה של החברה אמורה להיות מלאה במזומנים, היא בוחרת לממן את רכישת הקרקע בקרית עקרון גם באמצעות הלוואת מזנין יקרה בריבית דו ספרתית. הנושא מדליק מבחינתי נורה אדומה לגבי ההתנהלות הפיננסית של החברה והתיאבון הגבוה של בעלי השליטה בחברה והנהלתה לסיכון.  

 

אפי קפיטל כמובן לא לבד. כשנותנים לך מתנות אתה לוקח. אחרי 4 הנפקות אג"ח שאפי קפיטל עשתה עם שעבוד עודפים של פרויקטים בריביות הולכות ויורדות, ולאור הגיאות והזרימה המסיבית של כספים מהציבור לשוק, אפי ידעה לעשות מהלך אופורטוניסטי אגרסיבי מול שוק ההון, ועם הגיוס של אגח ה בלי הביטחונות כמעט והכפילה את סך אג"ח שלה שבמחזור לרמה של כ 510 מיליון שקל למח"מ של כ 3.5 שנים, מה שאמור לייצר לה שקט יחסי לשנים הקרובות.


לאחרונה ראינו גם גיוסי אגח נוספים בלי ביטחונות של חברות לא מדורגות בתשואות דומות (שאינן בהכרח משקפות את הסיכון של החברות) מצד: קנדה גלובל, בוני תיכון, שובל, רמות, יובלים, נתנאל ועוד. רובן מתנהלות בצורה אגרסיבית ברמה הפיננסית והעסקית, וברור שהחברות האלו עשויות בעתיד בתסריט של סייקל כלכלי שלילי ו/או שיבוש למול התכוניות העסקיות המקוריות שלהן להיכנס לקושי. יתר על כן, סביר בעיניי כי ככל שהציבור יכנס בעתיד לפאניקה מסיבה כזו או אחרת אשר יביאו להוצאת כספים מהקרנות, סדרות האגח האלו צפויות להיפגע הרבה יותר מאחרות, ולכן המלצתי היא להתרחק מהן, ובפרט בתימחור הנוכחי אשר לא משקף בהכרח את הסיכון שלהם.


הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי. 

 גילוי נאות: למועד זה הכותב עשוי להחזיק במישרין ובעקיפין בני"ע (אג"ח ו/או מניות) של חברות המוזכרות בכתבה. לכותב אין קשר עסקי כלשהו עם החברות המוזכרות במאמר והוא לא קיבל (ולא צפוי לקבל) שום תגמול משום גורם הקשור אליהן בגין הניתוח לעיל.  יובהר כי הניתוח לעיל של הכותב התבסס על מידע פומבי בלבד וכי לא קוים שיח כלשהו עם החברות (או מי מטעמן) בנושא. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. כאמור החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין. תודה. (ל"ת)
    הקורא 06/03/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אתה מוריד תן להרוויח! (ל"ת)
    משה 06/03/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
צחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמירצחי חג'ג', יו"ר חג'ג' אירופה, צילום: שי תמיר

צחי חג'ג' בחר לפגוע במשקיעים הפרטיים וחג'ג' אירופה נופלת 11%

הנפקה מעין פרטית למקורבים בדיסקאונט מפילה את המניה; החברה גייסה כ-50 מיליון שקל נמוך ממחיר הסגירה של אתמול בכ-10%

צלי אהרון |

חברת חג'ג' אירופה חג'ג' אירופה 3.26%  , העוסקת בנדל"ן יזמי ונדל"ן להשקעה ברומניה, קיימה והשלימה אמש גיוס של כ-50 מיליון שקל ממשקיעים מסווגים, במסגרת מכרז מוקדם שנערך לקראת אפשרות של הנפקה לציבור. במסגרת ההנפקה הוצעו יחידות הכוללות מניות רגילות וכתבי אופציה במחיר של 925 אג' ליחידה - מחיר הנמוך בכ-10% ממחיר הסגירה של המניה אתמול בבורסה. בפועל ההנחה הא גדולה מ-10% כשמתחשבים בשווי האמיתי של האופציות.  

מצב כזה פוגע כמובן במשקיעים הפרטיים. הם מדוללים במחיר נמוך, והמניה נופלת כעת ב-11%. צחי חג'ג' יכול היה לגייס במסגרת הנפקת זכויות או באפשרויות אחרות ואז המשקיעים הפרטיים היו יכולים להשתתף בהנפקה. עם זאת, חשוב להדגיש כי גם הנפקת זכויות גורמת במקרים רבים לירידה במניה, אך היא מספקת שוויון אמיתי בין בעלי המניות.  חשוב גם להגיד שהמניה זינקה ב-120% בשנה על רקע עסקאות והשבחות בפעילות שלה. כלומר, משקיעים הרוויחו תשואה מרשימה.  

החברה ציינה כי התקבלו התחייבויות מוקדמות לרכישת 54,059 יחידות, מתוכן בחרה להקצות 50,004 יחידות, בהיקף כספי כולל של כאמור כ-50 מיליון שקל. בין המשתתפים בהנפקה נכללו גם בעלי עניין בחברה, ובראשם נפתלי שמשון (נ.ש אחזקות), שהתחייב לרכוש כ-5,377 יחידות. עם פרסום ההודעה נרשמה תגובה חריפה מצד השוק: מניית חג'ג' אירופה צונחת כעת בכ-10% במחזור גבוה של כ-1.68 מיליון שקל. הירידה החדה משקפת את חוסר שביעות הרצון של המשקיעים מהדיסקאונט שניתן בהנפקה.

סימני שאלה. מדוע דווקא עכשיו?

הנפקה בדיסקאונט נתפסת לרוב בשוק ההון כמהלך של חולשה, כאילו החברה נאלצת "למשוך" כסף במחיר נמוך מהשוק כדי להבטיח ביקושים. מנגד, העובדה שהחברה בחרה לגייס דווקא אחרי תקופה של עליות במניה - 50% מתחילת השנה, מלמדת על רצון בעצם לדלל את החזקות בעל השליטה אחרי העלייה.   

התגובה השלילית כעת עשויה גם לשקף חשש משבירת המומנטום החיובי שראינו בתקופה האחרונה. השאלה המרכזית היא מדוע לגייס דווקא עכשיו. ייתכן שמדובר בצורך לממן פרויקטים יזמיים חדשים ברומניה, או ברצון לנצל חלון שבו המשקיעים מוכנים להזרים הון בתנאים יחסית נוחים לחברה. לחלופין, מדובר בצעד לחיזוק הנזילות והחוסן הפיננסי של החברה, שיאפשר לה גמישות רבה יותר בשוק תנודתי. במידה וההון יופנה לפרויקטים קיימים או להשבחת נכסים, הדבר עשוי להוות בשורה למשקיעים, שכן הוא עשוי לתרום לגידול עתידי בהכנסות וברווחיות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ווישור מוסיפה 4% בעוד שאר חברות הביטוח יורדות עד 2% - מגמה מעורבת בבורסה

המגמה במדדים מעורבת אחרי נעילה שלילית אתמול שהגיעה ברקע נאום נתניהו; מעבר לים מצפים להורדת ריבית כשאצלינו התקווה להקלה מוניטרית בהחלטה הקרובה - נגוזה   

מערכת ביזפורטל |

המדדים מתנהלים במגמה מעורבת, ת"א 35 יציב על האפס עם נטיה קלה לירידות בעוד ת"א 90 עולה עד 0.2%.

במבט על הסקטורים - מדד הבנקים נסחר ללא שינוי על האפס בעוד מדד הביטוח בירידה של 1.1%. מדד הנדל"ן עולה 0.1% מדד הנפט והגז מוסיף 0.2%.


ניומד ניו-מד אנרג יהש 0.82%   מטפסת היום וממשיכה את המומנטום החיובי שלה אותו הציתה-מחדש ועידת התשתיות של ביזפורטל. בכנס שנערך ביום שני האחרון במתחם הבורסה נאם מנכ"ל החברה יוסי אבו ואמר: "הפוטנציאל בכל אחד מהקידוחים בבולגריה הוא כמו התגליות בארץ ושם המחיר הוא 12 דולר לא 5 דולר כמו כאן"; התפוקה מלווייתן תגדל מ-12 ל-15 BCM כבר בתחילת 2026 עם מבט להרחבה של המאגר. שברון נערכת להגדלת ייצוא הגז מישראל למצרים. במקביל בניו-מד נערכים לקידוחי ענק בבולגריה, לפיתוח אפרודיטה בקפריסין ולכניסה לרישיון חדש בישראל - יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?  

 

אחרי זינוק אדיר במניות הביטחוניות בשוק המקומי, הבורסה בתל אביב משיקה סוף סוף מדד ייעודי לענף "באיחור אופנתי". בשנתיים האחרונות הפכו מניות הביטחוניות למוקד משיכה עיקרי בשוק ההון הישראלי, עם תשואות חלומיות אפילו לחברות הטכנולוגיה: ארית תעשיות זינקה ביותר מ-2000%, אימקו בכ-740%, נקסט ויז'ן בכ-575%, סולרום  בכ-480% ומר ב-365%. גם החברה הגדולה ביותר, אלביט מערכות, זינקה בלא פחות מ -125% בתקופה הזו, והגיעה לשווי שוק של 76 מיליארד שקל, השלישית בגודלה בבורסה - באיחור אופנתי: הבורסה משיקה מדד ביטחוניות


אחרי ש"נאום ספרטה" טלטל את השווקים, והוביל לירידה בבורסה, קיים אמש ראש הממשלה מסיבת עיתונאים במטרה להרגיע את השווקים נתניהו מנסה להרגיע את השווקים: "השקל חזק מהמצופה, הכלכלה הישראלית ממשיכה להפתיע". ראש הממשלה מדגיש כי דבריו על "משק אוטרקי" נגעו רק לתעשיות הביטחוניות, והציג נתונים על ירידה באבטלה, כניסת משקיעים זרים וחוסן כלכלי שנועדו להרגיע את המשקיעים. "יש מקום אחד שבו יכולות להיות הגבלות שאינן כלכליות אלא פוליטיות, וזה התעשיות הביטחוניות. הן מרקיעות שחקים ושוברות שיאים, אבל שם אנחנו יכולים לפגוש, וכבר פגשנו, הגבלות פוליטיות. אם יש לקח אחד שהפקנו במלחמה, הוא שאנחנו רוצים להיות במצב שלא מגבילים אותנו. אנחנו רוצים להגיע לעצמאות ביטחונית". את השפעת הנאום על השווקים נוכל לראות היום, אך דרך המטבע נראה שיש רגיעה מסוימת, כאשר השקל התחזק מול המטבעות ונסחר הבוקר מול הדולר סביב 3.34 (לעמוד שער הדולר).