השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
דעה

הדיווח של אפי קפיטל חשף - מנהלי ההשקעות יצאו פראיירים

הכספים הרבים שזורמים למנהלי ההשקעות מאלצים אותם לקבל החלטות מסוכנות ולא אחראיות; איך דיווח סתמי לכאורה של חברת נדל"ן על קבלת מימון חשף את הסיכונים המיותרים שלוקחים מנהלי ההשקעות על חשבון הציבור?

יעקב אקילוב | (2)

האמת לא הייתי רוצה להתחלף בימים אלה במנהלי הקרנות והקופות גמל. אחרי שהציבור מכר אחזקות בבורסה בהיסטריה ובמחירי חיסול אחרי ה-7 באוקטובר 2023 ואחרי הקורונה ב-2020, בחודשים האחרונים הביטחון העצמי של הציבור חזר בגדול עם הרגיעה במצב הגיאופוליטי, והוא מזרים בחודשים האחרונים כספים לבורסה בקצב מואץ. הציבור עושה זאת בעיקר דרך קרנות נאמנות ובעיקר לקרנות שהיו מצטיינות בתשואות. 


למנהלי הקרנות שקולטים את כספי הציבור אין ברירה אלא לקנות סחורה בכל מחיר, גם אם המחירים לא הגיוניים וגם אם הם לא מתמחרים את הסיכון. גברת כהן הזרימה 10 אלף שקל לקרן נאמנות המתמחה באג"ח, אז מנהל הקרן הולך וקונה אג"ח. פשוט אין לו ברירה. ככה זה עובד. גברת כהן ממש לא מבינה בניהול השקעות ובשביל זה היא אמורה לסמוך על אותם מנהלי השקעות מנוסים. כמובן שמנהלי ההשקעות יכולים לבחור לרכוש אג"חים בסיכון נמוך יחסית ואג"ח עם ביטחונות, אבל תחרות התשואות לפיו הציבור משווה את הקרנות השונות גורם לא אחת למנהלי הקרנות לקנות אגח בסיכון גבוה שיתנו עוד 0.5%-1% בתשואה השנתית (במקרה הטוב) וזאת בשאיפה להראות ביצועים עודפים למול מנהלי קרנות אחרים.


כשהכל טוב הכל טוב. אבל שמתחילות הבעיות מגלים מהר מאוד מי לקח סיכונים מופרזים בלי לקבל פיצוי סביר. 


אז למה כל ההקדמה הזו? דיווח של חברת אפי קפיטל נדל"ן מאתמול תפס לי את העין. החברה דיווחה על קבלת מימון בהיקף כולל של כ-151 מיליון שקל המיועד להשלמת עסקה לרכישת קרקע בקרית עקרון עליה ניתן להקים פרויקט מגורים של 465 יחידות דיור.  בסוף שנת 2024 החברה דיווחה כי עלות רכישת הקרקע המדוברת צפויה לעלות לה כ-170 מיליון שקל (מזה: כ-64 מיליון שקל עלות רכישת הקרקע מרמ"י ו-106 מיליון שקל דמי פיתוח). כלומר, בהתאם לדיווח מהיום את עיקר רכישת הקרקע בכוונת החברה לממן באמצעות הלוואות, מה שגוזר שיעור מינוף אגרסיבי מאוד של כ 90% על רכישת הקרקע.


נראה שבאפי קפיטל הספיקו כבר לשכוח את ההתנהלות האגרסיבית והבעייתית של חנן מור או שהם פועלים בגישת לי זה לא יקרה. יתר על כן נראה כי סביבת הריבית הגבוהה איננה מרתיעה את החברה, כנראה עקב צפי של החברה לרווחיות גבוהה בפרויקט וכן רצון מצד הבעלים וההנהלה למקסם את התשואה על ההון. הניסיון מלמד שלוקחים סיבובים מסוכנים וחדים במהירות גבוהה זה רק עניין של זמן עד שמתהפכים ועושים תאונה קשה. אנחנו בתקופה אופורית בשוק ההון , אז שוק ההון עוד יכול להתלהב מהגידול בפעילות של החברה והתוספת לרווחיות העתידית הצפויה (ולראייה החברה נסחרת כיום במכפיל של 1.6 על ההון העצמי המדווח), אבל ברור שהחברה מגדילה את הסיכון הפיננסי שלה.

 

אז למה מנהלי ההשקעות בשוק הון פראיירים?

בהנפקת אג"ח סדרה ה שאפי קפיטל השלימה ממש לאחרונה (2.2025) הם זכו לריבית של כמעט 7% (הריבית השיקלית הקבועה הנקובה על האגח היא 6.69% והמוסדיים קיבלו בהנפקה גם עמלת התחייבות מוקדמת). נאה לא? ממש לא. לפי הדיווח על המימון לרכישת הקרקע, חלק מהמימון (32 מיליון שקל) יהיה בהלוואת מזנין בריבית של פריים + 4-5%. כלומר בריבית של 10-11%!!!


בנוסף, בשונה ממנהלי ההשקעות בשוק ההון, הגורם שנתן לחברה את הלוואת המזנין כנראה מבין בסיכונים ולא פראייר, ופרט לריבית הגבוהה הוא גם צפוי לקבל שעבוד שני על הקרקע שנרכשה מרמ"י וגם שעבוד על עודפי הפרויקט הצפויים בסכום של עד 44.8 מיליון שקל. כלומר יחס בטוחה לחוב של 140%. לא רע. אז מה שוק ההון יודע שהוא מוכן לממן את אפי קפיטל ב-7% בלי ביטחונות בעוד הגורם שממן את הלוואת המזנין דואג לקבל 50% יותר בריבית וגם לקבל ביטחונות?

קיראו עוד ב"שוק ההון"


ברור שלמנהלי ההשקעות בשוק ההון אין מידע עודף וכי מבחינה מסחרית הם יצאו פראיירים ולא קיבלו פיצוי מספק לסיכון הגבוה שהם לקחו על עצמם. יתר על כן, מטריד אותי במיוחד שלמרות שאפי קפיטל גייסה ממש לאחרונה ( 2.2025) סכום גבוה של כ 240 מיליון שקל באג"ח בלי ביטחונות בכ-7%, שבפועל אמור לשמש כהון עצמי בעסקאות והקופה של החברה אמורה להיות מלאה במזומנים, היא בוחרת לממן את רכישת הקרקע בקרית עקרון גם באמצעות הלוואת מזנין יקרה בריבית דו ספרתית. הנושא מדליק מבחינתי נורה אדומה לגבי ההתנהלות הפיננסית של החברה והתיאבון הגבוה של בעלי השליטה בחברה והנהלתה לסיכון.  

 

אפי קפיטל כמובן לא לבד. כשנותנים לך מתנות אתה לוקח. אחרי 4 הנפקות אג"ח שאפי קפיטל עשתה עם שעבוד עודפים של פרויקטים בריביות הולכות ויורדות, ולאור הגיאות והזרימה המסיבית של כספים מהציבור לשוק, אפי ידעה לעשות מהלך אופורטוניסטי אגרסיבי מול שוק ההון, ועם הגיוס של אגח ה בלי הביטחונות כמעט והכפילה את סך אג"ח שלה שבמחזור לרמה של כ 510 מיליון שקל למח"מ של כ 3.5 שנים, מה שאמור לייצר לה שקט יחסי לשנים הקרובות.


לאחרונה ראינו גם גיוסי אגח נוספים בלי ביטחונות של חברות לא מדורגות בתשואות דומות (שאינן בהכרח משקפות את הסיכון של החברות) מצד: קנדה גלובל, בוני תיכון, שובל, רמות, יובלים, נתנאל ועוד. רובן מתנהלות בצורה אגרסיבית ברמה הפיננסית והעסקית, וברור שהחברות האלו עשויות בעתיד בתסריט של סייקל כלכלי שלילי ו/או שיבוש למול התכוניות העסקיות המקוריות שלהן להיכנס לקושי. יתר על כן, סביר בעיניי כי ככל שהציבור יכנס בעתיד לפאניקה מסיבה כזו או אחרת אשר יביאו להוצאת כספים מהקרנות, סדרות האגח האלו צפויות להיפגע הרבה יותר מאחרות, ולכן המלצתי היא להתרחק מהן, ובפרט בתימחור הנוכחי אשר לא משקף בהכרח את הסיכון שלהם.


הכותב משמש כבעלים וכמנכ"ל של חברת י.מ.ל.א. ייעוץ והשקעות בע"מ, אשר מתמחה בייעוץ וליווי חברות בנושאי גיוסי הון, הנפקות, ייעוץ וליווי בהליכי דירוג אשראי, בנקאות להשקעות, ייעוץ פיננסי ועסקי. 

 גילוי נאות: למועד זה הכותב עשוי להחזיק במישרין ובעקיפין בני"ע (אג"ח ו/או מניות) של חברות המוזכרות בכתבה. לכותב אין קשר עסקי כלשהו עם החברות המוזכרות במאמר והוא לא קיבל (ולא צפוי לקבל) שום תגמול משום גורם הקשור אליהן בגין הניתוח לעיל.  יובהר כי הניתוח לעיל של הכותב התבסס על מידע פומבי בלבד וכי לא קוים שיח כלשהו עם החברות (או מי מטעמן) בנושא. אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. כאמור החברה ו/או הכותב מחזיק ו/או עלול להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין. תודה. (ל"ת)
    הקורא 06/03/2025 13:30
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    למה אתה מוריד תן להרוויח! (ל"ת)
    משה 06/03/2025 12:07
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נייס התרסקה 18%, אורבניקה 12% וקסטרו 10% - נעילה אדומה בבורסה

ירידות בוול סטריט הכבידו גם על הסנטימנט בתל אביב והובילו את המדדים לסגור בטריטוריה שלילית: ת״א 35 איבד 1.9% ואילו ת״א 90 1.8%; דוחות מאכזבים לאורבניקה שמציגים שחיקה תפעולית הפילו את חברת האופנה וחברת האם; עונת הדוחות המשיכה היום עם דוחות לאומי, מזרחי טפחות, דלתא מותגים, הייפר גלובל ועוד
מערכת ביזפורטל |

הסיפור של היום הוא הנפילה של נייס. ירידה של 18%. היא היתה אמורה לרדת על פי הארביטראז' ב-11% ומוסיפה לרדת עוד 5% - זה די נדיר שישראל מכתיבה לוול סטריט, אבל האמת שזה לא מדויק - יש כבר מסחר מוקדם בוול סטריט ונייס סופגת שם ירידות, עם פתיחת המסחר נייס נעה סביב 9% למטה. הכל התחיל בשבוע שעבר עם פרסום דוחות ותחזית חלשה לשנה כולה. נייס היתה צריכה להודיע אז מה קורה ב-2026 ומשום מה החליטה לחכות כמה ימים. זה יצר לא רק אכזבה מהדוחות, אלא משבר אמון - המשקיעים אומרים - "דיברנו לפני כמה ימים ולא אמרתם כלום וידעתם שמשהו רע עומד לקרות" .


אורבניקה אורבניקה -12.82%   צנחה 12% ומשכה איתה גם את קסטרו קסטרו -10.5%   שירדה ב-10.5%, אחרי פרסום תוצאות הרבעון השלישי שמציגות אומנם עלייה בהכנסות, אבל שחיקה ברווחיות כמעט בכל שכבה. חברת האופנה רושמת גידול של כ-11.5% בהכנסות לרמה של כ-242.5 מיליון שקל כשמספר הסניפים גדל ב-5 והסתכם ב-107 חנויות כמו גם גידול של 4% במכירות בחנויות זהות. אבל מתחת לפני השטח יש לחצים תפעוליים: הרווח התפעולי של אורבניקה נחתך בכ-35% לכ-18.7 מיליון שקל לעומת כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל, בעקבות ירידה בשיעור הרווחיות הגולמית, עלייה בהוצאות האחסון, עלויות המעבר למרכז הלוגיסטי החדש ועלייה בהוצאות שכר העובדים. השחיקה הזאת הגיעה גם לרווח הנקי שהסתכם ב-8.6 מיליון שקל בלבד, כמעט חצי מהשנה שעברה.


במקביל לירידות הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.26. הסיבה היא בעיקר הירידות מעבר לים שמשפיעות על החזקות המוסדיים והצורך שלהם בגידור. על רקע התנודתיות בשווקים, חוזר הדולר להתחזק; האם המגמה הנוכחית תהפוך לגורם מרכזי בשיקולי הריבית? שער הדולר עולה 0.6% על רקע הירידות בוול סטריט

הירידות התרחבו בשעות האחרונות גם לבורסות באירופה, כשהלחץ על מניות הטכנולוגיה ממשיך לחלחל מהשוק האמריקאי. מדד Stoxx600 יורד בכ-1.2%, הדאקס מאבד כ-1.1%, הפוטסי יורד כ-1.1% וה-CAC הצרפתי יורד ביותר מ-1.1%.

במקביל, החוזים העתידיים מספרים לנו על פתיחה שלילית בוול סטריט. אחרי ירידות חזקות יותר בשעות הפרה-מסחר הראשונות החוזים על ה-S&P יורדים כ-0.2%, החוזים על הדאו יורדים בכ-0.4%, והחוזים על הנאסד״ק נחלשים בכ-0.2%. המגמה הזאת מגיעה על רקע חששות מהביצועים של מגזר ה-AI ובייחוד דריכות לקראת תוצאות ענקית השבבים אנבידיה.


יאיר אוחיון מנכל קסטרו
צילום: רן כהן

דוח חלש לאורבניקה - המניה נפלה ב-10%; קסטרו נפלה ב-8%

שיעור הרווח הגולמי ירד ל-52.9% והרווח התפעולי נשחק מ-־29 ל־18.7 מיליון שקל על רקע מלחמת "עם כלביא" מעבר למרכז לוגיסטי, גידול בהוצאות שכר והנחות מוגברות

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה אורבניקה קסטרו

אורבניקה, מקבוצת קסטרו הודיס, מדווחת על רבעון מאכזב והמניה נפלה ב-10% כשהיא גוררת את החברה האם - קסטרו לירידה של 8%. הכנסות הסתכמו בכ-242.5 מיליון שקל, גידול של כ־11.5% לעומת כ-217.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. לדברי מנהליה, הגידול נובע מהתרחבות מצבת החנויות והגדלת שטחי המסחר בצירוף צמיחה במכירות בחנויות זהות.

 עלייה במכירות - ירידה ברווחיות

מכירות החנויות הזהות ברבעון, כלומר מכירות בחנויות שפעלו גם בתקופה המקבילה, עלו בכ-5% והסתכמו בכ-211.7 מיליון ש"ח לעומת כ-201.6 מיליון ש"ח ברבעון השלישי אשתקד. בכך מציגה החברה צמיחה גם ברשת הקיימת, ולא רק מתוספת חנויות חדשות. עם זאת, במקביל לצמיחה במחזור נרשם לחץ על המרווחים. הרווח הגולמי ברבעון הסתכם ב-128.4 מיליון שקל, אך שיעור הרווח הגולמי מהמכירות ירד ל-52.9% לעומת 56.6% ברבעון המקביל. לטענת החברה, הירידה נובעת משינוי בתמהיל המכירות, עלייה בהוצאות אחסון, עלויות מעבר למרכז לוגיסטי חדש והרחבת היקף ההנחות ללקוחות, כאשר חלק מההשפעה קוזז על ידי ירידה בעלויות הובלה ושילוח והשפעת שערי מטבע. מדובר בשחיקה גדולה של הרווחיות והתגובה לא איחרה - המניה קרסה בשוק. 

 

החולשה מחלחלת לרווחיות התפעולית - הרווח התפעולי ברבעון השלישי ירד ל-18.7 מיליון שקל שהם כ-7.7% מההכנסות, לעומת כ-29 מיליון ש”ח וכ־13.4% מההכנסות ברבעון המקביל. מעבר לשחיקה ברווח הגולמי, החברה גדלה בהוצאות שכר, בין היתר בשל העלאת שכר המינימום והכשרת עובדים לחנויות חדשות. בשורה התחתונה, החברה הרוויחה ברבעון  השלישי 8.6 מיליון שקל בלבד, לעומת 16.3 מיליון שקל ברבעון המקביל. על פי הדוחות, מבצע “עם כלביא”, שנמשך 12 ימים ביוני, והוביל לסגירת מרבית החנויות הפיזיות בהתאם להנחיות פיקוד העורף, גרע מהכנסות החברה כ־34 מיליון שקל ואומדן אובדן הרווח התפעולי הפוטנציאלי עומד על כ-15 מיליון. עם זאת, השחיקה ברווחיות ברבעון השלישי נובעת גם מגורמים פנימיים שוטפים כמו הוצאות תפעוליות ושיעור הנחה גבוה יותר, ולא רק מאירוע ביטחוני חד פעמי.

 

מאזן חזק, התרחבות ומרכז לוגיסטי חדש

 לצד הירידה ברווחיות, הנתונים הפיננסיים מצביעים על בסיס נזילות חזק. תזרים המזומנים נטו מפעילות שוטפת ברבעון השלישי הסתכם בכ-34.5 מיליון שקל, לאחר שברבעון המקביל נרשם תזרים שלילי מפעילות שוטפת בסך 5.3 מיליון. ליום פרסום הדוח מחזיקה החברה ביתרות מזומנים ושווי מזומנים של כ-250 מיליון שקל. 

אורבניקה מפעילה כיום 105 חנויות בפריסה ארצית, בשטח מסחר כולל של כ־62,471 מ”ר, מתוכן 35 חנויות של אורבניקה ו־70 חנויות של הודיס, לצד אתרי סחר מקוון לשני המותגים. בשנת 2026 צופה החברה פתיחה של 5 חנויות חדשות של אורבניקה, שתיים מהן חנויות גדולות ושלוש חנויות בפורמט “אורבניקה סטיישן”, וכן פתיחה או הסבה של 5 חנויות חדשות של הודיס.