תאונה ביטוח אינשורטק
צילום: PIXBAY
ראיון

אקלים, סיכונים חדשים ומרקטפלייס; לאיזה כיוון הולך שוק האינשורטק?

בראיון לביזפורטל, מסבירה דקלה וגנר, מומחית בתחום, כיצד שוק הביטוח הדיגיטלי מורכב מכמה גלים של חברות, כאשר חלקן אף לא עוסקות במתן של שירותי ביטוח ללקוחות עצמם אלא לחברות הביטוח, וכי לראייתה - העתיד עוד ירוק
תומר אמן | (8)

רק לאחרונה דיווחנו כיצד למונייד  (סימול: LMND) רכשה את חברת את חברת מטרולייט האמריקאית בסכום "זעום" של 145 מיליון דולר, זאת לעומת העסקה המקורית שהוכרזה לפני שמונה חודשים אז עמד הסכום על קרוב לחצי מיליארד דולר

שאלנו את השאלה - לאן התאדו 350 מיליארד דולר? אם כך חשוב לציין שמדובר בעסקת מניות. בתקופה הזו, למונייד התרסקה ב-70%, ממחיר של 68 דולר למניה למחיר של 19.6 דולר בלבד, שווי השוק שלה צנח מ-4.3 מיליארד דולר ל-1.2 מיליארד, ולכן העסקה בוצעה בסכום נמוך בהרבה. 

כולנו מכירים את המשבר בוול-סטריט. במחצית השנייה של 2021 ממשלת ארצות הברית חילקה מענקים ללא הרף והקלה על הסחר בשווקים. דבר זה הוביל לכך שאין ספור חברות ישראליות, לרבות  קלטורה (סימול: KLTR),  מאנדיי (סימול: MNDY) ו-  איירון סורס (סימול: IS) גייסו סכומי עתק בהנפקות (IPO) שלהן.

מגמה כללית זו, שהשפיעה על חברות בשוק הרחב, רווחה גם בשוקי האינשורטק. מאז, ובעקבות האינפלציה, החשש מסטגפלציה והלחימה הרוסית באירופה, המניות הללו איבדו אחוזים רבים. 

דוח של חברת IVC, אחת מחברות איסוף הדאטה במדינת ישראל, הראה כי שוק האינשורטק נפגע בצורה החמורה ביותר. למעשה, הפגיעה בשוק החלה עוד טרם תחילת המשבר בוול-סטריט, שכן ענקיות האינשורטק האמריקאיות פרסמו דוחות מאכזבים שגרמו לשווי שלהן להיחתך ב-80-90%, דבר שגם השפיע על חברות האינשורטק הישראליות. לדברי הדוח "השווי נחתך ב-81%, אחוז גדול יותר מכל שוק אחר". 

מנגד, המצב לא זהה עבור כל חברות האינשורטק. לדברי דקלה וגנר, ראש תחום חדשנות של ענקית חברת הביטוח Munich Re, "אינשורטק הוא בעצם פיתוח של טכנולוגיות בעולמות הביטוח המסורתי. קיימת נטייה אוטומטית לחשוב שמדובר בחברות כמו למונייד,  ווישור גלובלטק -1.65% ו- היפו, שאכן מעניקות שירות של חברות ביטוח באופן דיגיטלי, אך מדובר על מנעד מאוד רחב של טכנולוגיות."

וגנר מציינת כיצד האינשורטק התחיל בגלים, כאשר הגל הראשון כלל חברות אשר הגיעו להציע חברות ביטוח באופן דיגיטלי - כלומר החברות אשר אליהן מיחס ציבור המשקיעים כל תנועה בשוק. חברות אלו שאפו להשתמש בדאטה על מנת לייעל את התהליכים עבור הלקוחות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גל החברות השני הציע לדבריה שירותים לחברות הביטוח המסורתיות עצמן. מטרתן הייתה בעצם לייעל את הליכי השירותים של אותן חברות ביטוח, בין אם מדובר בטכנולוגיות לניהול תהליכי חיתום, שיפור של תשלומי הביטוח ולשיפור של המהפך הדיגיטלי. 

 

גל החברות השלישי הוא גל של חברות בתחום ה-Ecosystem. המשמעות היא שהם מנסות להעניק לחברות הייטק, לדוגמא בשוק הסייבר, דרך להתמודד עם המפגעים שהם חוווים (לדוג' לפני שאירעה בחברה תקיפה, אחרי התקיפה, וכו'). 

"לכן אני לא מאמינה שהפגיעה בחברות האינשורטק אכן כזו משמעותית", מסבירה וגנר. בפועל, אותן חברות ביטוח מסורתיות שיתפו פעולה עם המון סטארטאפים מתחום האינשורטק, בין אם מדובר בייעול המוצר הקיים שלהם, ובין אם מדובר בייצור של מוצרים חדשים.

"חברות הביטוח המסורתיות הבינו כבר מזמן שהם נדרשים למידע שאותן חברות מספקות עבור מגוון רחב של תחומים, לדוגמא כימות של הסיכון. לאותן חברות לא חסר היה מידע היסטורי המתייחס לסיכויים לנזקים שיגרמו כתוצאה משריפות, רעידות אדמה וכו', אך אותו מידע היסטורי לא יכל היה לעזור להם על מנת להבין כיצד לכמת סיכונים חדשים."

דקלה וגנר

בנוסף לכך, על מנת להמשיך לגדול, אותן חברות ביטוח נאלצו לשתף פעולה עם הסטארטאפים כדי להבין כיצד הם יכולים להשיק מוצר חדש ולאחר מכן לעטוף אותו בשירותים נוספים הקשורים לביטוח. 

וגנר מציינת את מושג ה-Managing General Agent (MGA) - סוכן ביטוח. חברות ביטוח דיגיטלי שעדיין לא קיבלו אישור מסוכניות הביטוח לפעול בתחום נדרשות ל-MGA מהחברות המסורתיות. 

איך הנפילות בשווקים ישפיעו על עסקת למונייד-מטרומייל? 

"תחילה האמינו שלמונייד תשחק כמתחרה עבור חברות הביטוח, הן עבור המסורתיות והן עבור הדיגיטליות. כיום, מחשבה זו השתנתה, הן מכיוון שהשוק גדול מספיק, והן מכיוון שהן מפתחות סינרגיות עם חברות אחרות. 

"טרם משבר הקורונה, אותן חברות ביטוח סיגלו לעצמן מיינדסט שעליהן להמשיך ולצמוח, גם על חשבון הרווחיות. מנגד, אותן חברות ביטוח נדרשו למצוא איזון בין הצמיחה הגדלה (וכאמור היעדר הרווחיות) לצד תוצאות חיתום טובות. 

"לצערי שני הכוחות האלו לא תמיד הולכות יד ביד. אני מאמינה שמשבר הקורונה ללא ספק עזר לאותן חברות להבין שנדרש לאזן כוחות אלו ולהתמקד מעט יותר ברווחיות ולאו דווקא בצמיחה". 

"לא חסרים ענפים בהן אותן חברות יכולות לצמוח, בין אם מדובר בשינויי אקלים, סיכונים חדשים, מרקטפלייס ועוד - יטיב גם עם המשקיעים" 

לדברי וגנר, היא מאמינה שבטווח הקצר עד לבינוני, מדובר בתקופה לא קלה. לראייתה, נדרשת הרחבה של ההסכלות גם בעולמות האקלים וגם בסיכונים החדשים וכי יש המון מה לעשות. 

בטווח הארוך, וגנר מאמינה שכלל שוק האינשורטק יפתח צורה חדשה שתהיה משופרת ומשודרגת יותר, ותאפשר לפתור את האתגרים שהראה השוק בעבר. 

לסיום, חותמת וגנר עם הטענה שבסופו של יום כלל חברות הביטוח (וזה בכלל לא משנה איזה ביטוח הן מעניקות) ישאפו להוריד את הסיכון שהתקלה תיארע מלכתחילה, לדוגמא - בשוק ביטוחי הנהיגה - כיצד להוריד את הסיכון לתאונה על ידי אסיפת מרבית הנתונים על הנהג טרם הענקת הביטוח, ותשלום שמבוסס על זמן הנסיעה בפועל ולא על חודש שלם. 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    ואלה בחורה מעניינת (ל"ת)
    חיים 08/08/2022 15:31
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    נושא מענין תודה (ל"ת)
    שמואל 08/08/2022 15:14
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    כתוב פצצה ממש טןב (ל"ת)
    Adi 08/08/2022 15:05
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    ממש מעניין! (ל"ת)
    תמי 02/08/2022 14:08
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מעולה (ל"ת)
    גיא 02/08/2022 11:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    אבי 02/08/2022 11:08
    הגב לתגובה זו
    ממש נושא מרתק
  • 2.
    שגית 02/08/2022 11:04
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לכתב. סוף סוף נושא מענין ואקטואלי. אהבתי
  • 1.
    לרון 01/08/2022 21:44
    הגב לתגובה זו
    אך הסיכון בכל "טק" גבוה ,למונייד היתה כדוגמא מסוכנת מאוד מן ההתחלה ,למבינים
ירידות עליות בשווקים
צילום: דאלי

רמז עבה לסיום העליות בבורסה

האם השוק כבר מגלם את עסקת החטופים והסכם הפסקת האש? מה קורה כעת במסחר שעשוי להעיד על אדי הדלק האחרונים לעליות?

מנדי הניג |

השוק מתומחר גבוה. לא מאוד יקר, אבל הבורסה שלנו במכפיל רווח מייצג גבוה ממכפילי הרווח של חלק גדול ממדינות אירופה. השוק שלנו גבוה כי יש עדר גדול ואינטרסים גדולים של מובילי העדר שמניעים ומתדלקים את העליות. עדר זו תופעה פסיכולוגית מסוכנת. מגלים את הסיכון רק בירידות. בזמן של עליות זה win-win וכולם דוהרים מאושרים. לא תמצאו עכשיו מנהל השקעות בכיר שלא יגיד לתקשורת כמה הוא אופטימי. אולי בודדים יעידו שצריך גם להיזהר, וזה בדיוק הזמן להיזהר. הרחבה חשובה - למה משקיעים מתנהגים כמו עדר - והמחיר שאנו משלמים על כך

גופים מוסדיים, חשוב להזכיר, הם לא אנשים שמשקיעים את הכסף הפרטי שלהם. ההפסדים ככל שיהיו לא משפיעים עליהם. זה הכסף שלכם, הם מנהלים לכם את הכסף בתמורה לדמי ניהול (גבוהים בממוצע בכ-60%-80% מדמי הניהול בארה"ב). הם רוצים כמה שיותר כסף וכמה שיותר עליות כי דמי הניהול יגדלו, ואז השכר והבונוסים שלהם יעלו. וככה השוק המקומי פשוט טס בשנה האחרונה על רקע סנטימנט חיובי, הצלחות ישראליות בחזיתות השונות ותקווה. 

התקווה היא הדבר הכי חשוב. אנחנו מקווים, מייחלים, רוצים בהחזרת החטופים וסיום המלחמה, וכשזה מתקרב אנחנו מתמלאים באופטימיות. כל פעם מחדש כשהחלו שיחות השוק עלה. האופטימיות יוצרת מצב רוח טוב, צריכה מכל הבחינות - גם צריכה של מניות כשלזה מצטרפת האופטימיות של הכלכלה ושל היום שאחרי עם שלום במזרח התיכון וזה בהחלט תרחיש אפשרי.  

כל פעם מחדש נשברו שיאים בבורסה המקומית שלנו. כאשר היו תקוות הבורסה עלתה. כאשר התקווה התמוססה, חששו לצאת מהשוק כי הרי בסוף ננצח, בסוף יחזרו החטופים. אבל כאשר יקרה הדבר האמיתי יכול להיות שזה יהיה דווקא הסימן להיפוך המגמה. למה נקווה אז? מה יהיה ביום שאחרי? האם לא נתבוסס במלחמה הפנימית, בבחירות, במשברים פנימיים ובמחלוקות? זוכרים מה היה לפני 7 באוקטובר? זוכרים את ההפגנות והמחאות והמלחמה הפנימית בין שני חלקי העם? 

יכול להיות שהשמחה, הסנטימנט החיובי, הצהלות יהיו כאלו שיהיה דלק להמשך העליות בשוק. אין ספק לאף אחד שאירוע כזה הוא הרבה מעבר לכל אירוע כלכלי רגיל, אירוע פוליטי. אין גם ספק שמצב רוח משפיע על הכלכלה ועל הבורסה באופן מאוד חזק. אבל מה יקרה כשנחזור לשגרה. אם תהיה תקווה - תקווה לשלום אזורי, תקווה לשגשוג כלכלי מרשים, הכלכלה והבורסה צפויות לשגשג. אבל בהינתן כל התרחישים, יכול להיות שביום שאחרי אנחנו נפעל לפי - "קנה בשמועות - מכור בידיעה". ביום שאחרי נביט קדימה וניזכר איך נראתה ישראל בשגרה - מלחמה על בחירת השופטים לעליון, מלחמה בין שופטי עליון לשר מפשטים, הפגנות ומחאות. הלוואי שלא נחזור לזה, למדנו לקח גדול על החשיבות באחדות. אבל, משקיעים צריכים להפנים שיש סיכונים. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נעילה מעורבת בת"א: ת"א 35 ירד 0.2%, ת"א 90 עלה בשיעור דומה

הבורסה נעה כמטולטלת והמשקיעים הגיבו לכל רמז שיצא מחדרי המו"מ בקהיר - ירידות חדות בשעות הראשונות הוחלפו בעליות חדות אך המדדים ננעלו בקירוב לשערי הפתיחה כשהאי-וודאות גברה; במקביל שער הדולר המשיך להחלש ואיבד כ-0.1% לרמה של 3.28   

מערכת ביזפורטל |

אחרי תנודתיות משמעותית לאורך יום המסחר המקוצר המדדים המרכזיים נעלו במגמה מעורבת. ת"א 35 ירד 0.21% כאשר ת"א 90 עלה ב-0.20%. 

במבט על הסקטורים - מדד הבנקים איבד 0.99% בעוד מדד ת"א ביטוח הוסיף 0.30%. בסקטור הנדל"ן המשיך המומנטום החיובי - ת"א נדל"ן הוסיף 0.51% ות"א בניה עלה 0.7%. ת"א נפט וגז עלה גם הוא ב-0.28%.


אפשר להאשים את כל העולם בהתחזקות השקל אולם חוסר המעש של הבנק המרכזי הוא הגורם העיקרי שמושך לכאן ספקולנטים; וגם - ההשפעה הקשה של הדולר הנמוך על ההייטק והיצואנים - שער הדולר ירד יותר מדי - בגלל הספקולנטים והמוסדיים; מה יהיה בהמשך?


תשתיות זה עולם ענק. עולם ענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות הן הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעליה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.

לפני פחות מחודש, באמצע ספטמבר, ערכנו ועידה במתחם הבורסה בה התמקדנו בהזדמנויות שיש בעולם התשתיות גם ובעיקר בחברות מקומיות. השקנו גם ניתוח רוחבי על הענף ובוועידה נכחו בכירים מכל הקשת כדי לדבר על המגמות וההזדמנויות בתחום. מאז שכתבנו לכם על זה המדד הספיק לטפס עוד 9.2%, ומתחילת השנה הוא השיג תשואה של 46% - השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?