הנפט צונח ב-4% - ומה קורה ברוסיה?
הרגעת המתיחות בין ארה״ב לאיראן מחקה את פרמיית הסיכון בשוק הנפט, בעוד שמחירים נמוכים, סנקציות והתחזקות הרובל מצמצמים את הכנסות הקרמלין מנפט וגז ומעמיקים את הלחץ התקציבי
נפט שוק הנפט העולמי הגיב בירידות חדות לאחר רמזים להרגעת המתיחות בין ארצות הברית לאיראן. התבטאות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שלפיה האלימות באיראן נמצאת בבלימה, הספיקה כדי למחוק בתוך שעות את פרמיית הסיכון הגיאופוליטית שנבנתה בשוק בימים האחרונים.
מחירי הנפט, שטיפסו ברצף של חמישה ימי מסחר על רקע חשש מהתנגשות צבאית אפשרית במזרח התיכון, שינו כיוון במהירות. נפט מסוג ברנט ונפט אמריקאי רשמו ירידות של יותר מארבעה אחוזים, וחזרו לרמות מחירים שנראו לאחרונה לפני גל המתיחות. עד לאותה נקודה, השווקים תימחרו תרחיש של הסלמה, שכלל אפשרות לפגיעה בהפקת נפט או בשינועו מאזור המפרץ. עצם העלאת האפשרות לפעולה צבאית מצד הממשל האמריקאי הספיקה כדי להקפיץ מחירים, גם ללא שינוי בפועל בהיצע.
הצהרות קודמות של טראמפ, ובהן איום להטיל מכסים כבדים על מדינות שימשיכו לסחור עם איראן, תרמו אף הן לאי־הוודאות. אך עם דעיכת הטון המאיים, המשקיעים מיהרו להפחית חשיפה לנפט ולנכסים הקשורים אליו. גם מניות חברות האנרגיה הגיבו בהתאם. מניות של תאגידי נפט בינלאומיים נחלש, כאשר הירידה במחירי הסחורה המרכזית פגעה בציפיות לרווחיות בטווח הקצר, לאחר תקופה של עליות. כעת, תשומת הלב של הסוחרים חוזרת לנתונים הבסיסיים של השוק. בארצות הברית דווח על עלייה חדה מהצפוי במלאי הנפט, נתון שמצביע על חולשה בביקוש או על עודף היצע, ומוסיף לחץ כלפי מטה על המחירים.
במקביל, חזרתו של נפט מוונצואלה לשווקים הבינלאומיים, לאחר השלמת מכירה ראשונה באישור אמריקאי, צפויה להגדיל עוד יותר את ההיצע בטווח הקרוב. השילוב בין מלאים גבוהים לאספקה נוספת מחזק את ההערכה שהירידות טרם הסתיימו.
- ״25% מכסים על כל מי שעושה עסקים עם איראן״
- לא רק נפט: מה באמת מחפש טראמפ בוונצואלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קורה ברוסיה?
התנודתיות במחירי הנפט משפיעה לא רק על שוקי ההון, אלא גם על כלכלות שתלויות בו במידה רבה. אחת הבולטות שבהן היא רוסיה, שהכנסותיה מנפט וגז מהוות נדבך מרכזי במימון תקציב המדינה ובמאמץ המלחמתי שלה באוקראינה. בשנת 2025 רשמה רוסיה ירידה חדה בהכנסות ממסים על נפט וגז, שהסתכמו בכ־8.5 טריליון רובל, הרמה הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. מדובר בירידה של כ־24% לעומת השנה הקודמת, על רקע שילוב של מחירי נפט נמוכים יותר, סנקציות וייסוף המטבע המקומי.
הפגיעה ניכרת במיוחד בענף הנפט, שם מחירי המכירה של נפט אורלס הרוסי נותרו בהנחה עמוקה ביחס למחיר ברנט העולמי. הסנקציות המערביות אילצו את רוסיה להציע הנחות משמעותיות לרוכשים, מה שצמצם את ההכנסות גם כאשר היקפי הייצור נותרו גבוהים. גם התחזקות הרובל פעלה לרעת התקציב. כל דולר שמתקבל מייצוא נפט וגז מתורגם לפחות רובלים, תופעה שפגעה ישירות בהכנסות המדינה במונחים מקומיים והעמיקה את הפער בין ההכנסות להוצאות.
בתחום הגז נרשמה ירידה חדה אף יותר. רוסיה, שאיבדה כמעט לחלוטין את שוק הייצוא האירופי מאז פרוץ המלחמה, מתקשה לפצות על כך באמצעות יצוא לאסיה. הפסקת הזרמת הגז דרך אוקראינה בתחילת 2025 סימנה צמצום נוסף באפשרויות ההפצה. התוצאה המצטברת היא לחץ הולך וגובר על התקציב הרוסי.
- רובוטים חוזרים לקנות נפט והפוליטיקה דוחפת את המחיר למעלה
- לא רק גז: מצרים חתמה על חוזי אנרגיה ירוקה בשווי 1.8 מיליארד דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא רק גז: מצרים חתמה על חוזי אנרגיה ירוקה בשווי 1.8 מיליארד...
הפער בין ההכנסות להוצאות אילץ את הקרמלין לבצע התאמות תקציביות חדות ובשנים האחרונות הוגדל משקל ההוצאה הביטחונית, הרבה מעבר לתכנון המקורי, בעוד שמקורות המימון המסורתיים נשחקים. השילוב בין ירידה בהכנסות האנרגיה לעלייה בהתחייבויות יוצר לחץ מתמשך על המדיניות הפיסקלית ומצמצם את מרחב התמרון של הממשלה. כדי להתמודד עם המחסור, רוסיה נשענת יותר ויותר על שימוש בעתודות החירום שלה ועל גיוס חוב בתנאים פחות נוחים. משיכת כספים מקרן הרווחה הלאומית הפכה לשגרה, ובמקביל עלויות המימון עולות. בטווח הארוך, מגמה זו מעמיקה את הפגיעות של הכלכלה הרוסית לזעזועים נוספים בשוקי האנרגיה, במיוחד בתקופה שבה אפשרויות הייצוא והגיוון הכלכלי נותרות מוגבלות.
