נתן טגי
צילום: משה בנימין
ניתוח

רווח ידוע מראש? מניית שיכון ובינוי קפצה 10% אחרי הנפקת הזכויות

אחרי צלילה של 35% בחודש וחצי על רקע הירידות במניות הנדל"ן והנפקת הזכויות המתוכננת, מניית שיכון ובינוי זינקה - מה זאת הנפקת זכויות, והאם ההנפקה היתה הטריגר לזינוק?
נתן טגי | (4)

כל מניות חברות הנדל"ן היו בנפילה בחודשים האחרונים, שיכון ובינוי היתה מהבולטות שבהן. חודש מאי והמחצית הראשונה של יוני היו קשים מאוד - נפילה של 35%, הרבה יותר מהשוק עצמו, הרבה מעל חברות ההשוואה מאותו התחום. מה שהעצים את הירידות היה הדיווח על הנפקת זכויות.

הנפקת זכויות היא הנפקה שמיועדת לבעלי המניות הקיימים של החברה. כל בעל מניות יכול להשתתף וכך הוא למעשה לא מדולל. הנפקה כזו נחשבת שוויונית, היא מאפשרת לכל בעלי המניות לשמור על חלקם. אם בעלי המניות לא רוצים להשתתף בהנפקה הם יכולים למכור את הזכויות בשוק ומי שרוכש את הזכות יכול לרכוש את המניות בהתאם לתנאי ההנפקה.

הבעיה בהנפקת זכויות היא כפולה - ראשית, כל הנפקה היא בעצם מכירה של מניות לציבור ומכירה היא אמירה שהמחיר בעיני המוכר הוא מחיר טוב. בהנפקת זכויות זה פחות "חזק" מהנפקה רגילה ועדיין - החברה מעדיפה להיות בצד המוכר ולא בצד הקונה (במהלך של רכישה עצמית). במקרה של שיכון ובינוי זה בגלל מינוף גבוה, אי וודאות בשווקים הפיננסיים, אלו לא סיבות טובות. חיזוק ההון אומנם חשוב מאוד, אבל הוא משדר למשקיעים מסר של לחץ.  

שנית, הנפקת זכויות נעשית לרוב תחת תנאים כאלו שהמימוש הוא וודאי, אך לצורך כך ניתנת סוג של מתנה - הנחה במחיר. זאת לא באמת הנחה, לא נוצר כסף מכלום, לא נוצר רווח. אבל מחיר המימוש של הזכות נמוך ממחיר המניה וזה לוחץ את המניה כלפי מטה. זאת ועוד - בהנפקת זכויות, בעצם מדללים את מי שלא משתתף. 

יש חברות שחיות מהנפקה להנפקה ומאחר שהמשקיעים יודעים זאת (השאלה כמה זמן לוקח להם), אזי המניות מתרסקות ולא מתאוששות גם אחרי השלמת ההנפקה. אבל במקרים של חברות גדולות, חזקות, שמנפיקות אחת לתקופה ממושכת, השוק מפנים שזה אירוע חד פעמי. השלמת ההנפקה משחררת לחץ גדול על המניה, והמניה מנתרת.

זה מה שקרה בשיכון ובינוי. אחרי שהחברה שנסחרת במעל 6 מיליארד שקל גייסה 250 מיליון שקל , הדיכאון במניה התחלף בחגיגה. תוך ימי מסחר בודדים המניה זינקה ב-15% ונרגעה ביום חמישי כשעדיין היא מספקת מאז השלמת ההנפקה לפני כשבוע וחצי 10% תשואה.

האם זה היה רווח ידוע מראש? אין דבר כזה רווח ידוע מראש, אבל משקיעים מתוחכמים ידעו שזה מה שהולך להיות, אלא אם מצב השווקים יהרוס את החגיגה.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    הכתבה - חוכמת הבדיעבד (ל"ת)
    משקיע 28/06/2022 19:16
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 26/06/2022 14:37
    הגב לתגובה זו
    מדובר בחברה חזקה ויציבה וצי שרוכש גם עכשיו ייעשה הרבה כסף בעתיד הקרוב.
  • שחר 26/06/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
    אולי? אותי הצלחת להלחיץ, בכל מקרה שווה לעקוב גם החודש...
  • 1.
    רועי 26/06/2022 10:00
    הגב לתגובה זו
    מכירת אשליות גם לביייב לפני שנפל עשה כמה פעמים הנפקת זכויות ובסוף היתרסק הנפקת הזכויות זה אומר שהמצב רע שיכון ובינוי בדרך לקריסה
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.