חד אסף בדוח פנטסטי, מסבירה זינוק של פי 5 בשנתיים
אחרי שנים קשות מאוד בענף הבטון המזוין (בטון משולב עם מוטות ברזל) שהגיעו בגלל תחרות קשה מאוד מהייבוא וגם "תחרות מבית" מצד היצרנים הישראלים - חברת חד אסף חד -0.65% ממשיכה להציג דוחות טובים מאוד.
ההכנסות במחצית השניה של 2021 זינקו ב43% ביחס לאשתקד ועמדה על 934 מיליון שקל, לעומת 651 מיליון שקל במחצית השניה של 2020. בשנת 2021 כולה מדובר על זינוק של 46% בהכנסות ל-1.74 מיליארד שקל לעומת 1.96 מיליארד שקל בשנת 2020.
הרווח התפעולי במחצית השניה עמד על 80.7 מיליון שקל, זינוק של 290% לעומת 20.6 מיליון במחצית השניה של 2020. בשנת 2021 כולה עמד הרווח התפעולי על 170.5 מיליון שקל, זינוק של 450% לעומת 31 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי במחצית השניה קפץ ל-59.6 מיליון שקל לעומת 9.7 מיליון שקל, עליה של 500%. בשנת 2021 כולה הרווח הנקי זינק ל-125 מיליון שקל, זינוק של 700% לעומת 15.7 מיליון שקל בשנת 2020.
- חברת ניסור בטון המובילה באזור הדרום וירושלים - POWER
- אחרי שנים קשות בענף - חד אסף מציגה זינוק של פי 10 ברווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 12.5 מיליון שקל. המועד הקובע הוא ה-6 באפריל ומועד החלוקה יהיה ב-14 באפריל.
האם זה יימשך?
השאלה החשובה היא האם זה יימשך. החברה אומרת שהסיבה לזינוק ברווחיות היא "גידול במרווחים וקיטון בעלויות הייצור", כאשר מחירי הברזל בעולם עולים. החברה מסבירה כי יש לה "תלות גבוהה במחירי המוצרים המקבילים המיובאים מחו"ל, בעיקר מתורכיה, היות ואלה מהווים חלופה לרכישת מוצרי הקבוצה. לפיכך, מחירי ייבוא הברזל לבניין מתורכיה מכתיבים הלכה למעשה את מחירי התוצרת המקומית של הברזל לבניין".
בחברה מסבירים עוד כי הפלישה של רוסיה לאוקראינה "מזעזע את השווקים ואת תחום הסחורות, ועלול להביא להתייקרויות נוספות בעולם" - כך שהחברה מרוויחה מכך, ובמשתמע גם בתקופה הקרובה החברה תמשיך להרוויח.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
אבל מנגד, המשמעות היא שכאשר מחירי הברזל והסחורות יירדו - החברה תיפגע. או בלשונה של החברה: "לשינויים במחירים בעולם, יש השפעה ישירה על רמת המחירים בארץ לאור התחרות מצד היבוא, כאשר בשנים קודמות נוצר פער ניכר בין עלות יצור הפלדה המקומי לבין המחירים הנמוכים בהם ניתן לייבא את הפלדה מחו"ל, שהלך וגדל באופן שהקטין את כדאיות הייצור בארץ. התקופה האחרונה מאופיינת במגמה הפוכה של עליית מחירי חומרי הגלם, שהביאה להגדלת היקפי הייצור בארץ ולעליות מחירי המכירה. עקב העדר מגבלות, כגון מכסות או מיסים, על יצוא הגרוטאות מישראל נוצר בארץ מחסור בגרוטאות (הנדרשות לשם ייצור הפלדה). בשל כך, עלויות הייצור בתחום ייצור מוצרי פלדה לזיון בטון מצויים במגמת התייקרות".
חברת חד אסף נסחרת במחיר של 51.5 שקל למניה ולפי שווי שוק של 633 מיליון שקל, אחרי זינוק של פי 5 בשנתיים האחרונות.
הנה גרף המניה:
- 1.סוחר 28/03/2022 18:47הגב לתגובה זויכלו להרויח יותר ,אם היו מעלים את מחיר השזור

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
