עופר חביב
צילום: freepik
TV

"חממה טכנולוגית שמייצרת עוד ועוד חברות - רצים למרחקים ארוכים"

עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן מסביר את המודל של הקמת חברות בנות, מה הפוטנציאל של כל אחת בתחומה, מי מהן מתוכננת להיות מונפקת בקרוב ובאיזה סיטואציה הוא יחליט לצאת שוב לגיוס - צפו בראיון המלא 
עדי ברזילי | (6)

אחרי עליות של כ-13% מתחילת השנה (והתשואה הפנומינאלית של כ-500% ב-12 החודשים האחרונים), עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן -1.15%  מגיב באולפן ביזפורטל לירידות החדות בימים האחרונים במניה, שהגיעו: "אנחנו יותר רצים למרחק ארוך יותר מאשר למרחקים קצרים ואני מקווה שזה יבוא לכדי ביטוי בשנים הקרובות".

הוא מספר על המודל העסקי של החברה והתכנון להקים עוד חברות בנות תחת מטריית הטכנולוגיה של אבוג'ן. צפו בראיון המלא:

"אבוג'ן זה בעצם האב טכנולוגי שמייצר עוד ועוד חברות" מסביר חביב את המודל העסקי של אבוג'ן שכבר הקימה 4 חברות בנות שפועלות בתחומי החקלאות, התעשייה והבריאות. חביב מתכנן להקים עוד חברות שישתמשו טכנולוגיה של חברת האם אבוג'ן ביצור של מוצרים בתחומים שונים בהם תזוהה דרישה. 

כרגע לאבוג'ן שתי חברות בת בתחום החקלאות: לביא ביו שמפתחת מיקרובים לשיפור יבול והגנה על הצמח מפני חרקים, סיגמנט שצומח בזכות התחזקות התחום האורגני; אגפלנוס שפועלת בנושא של כימיקלים בחקלאות, שוק של 60 מיליארד דולר בשנה, והיא מפתחת קוטלי עשבים שנדרשים בגידול התעשייתי. 

ושתי חברות בת בתחום הפארמה: ביומיקה שמתמקדת במיקורבים שקיימים במערכת העיכול לטיפול בבעיות רפואיות; קנוניק שמפתחת זני קנאביס רפואי חדשים ועשתה כותרות לאחרונה כשחתמה על שיתוף פעולה עם תיקון עולם.

חביב מתכנן לקנוניק עוד שיתופי פעולה כאלה גם עם חברות קנאביס גדולות בעולם בזכות היכולת הטכנולוגית של אבוג'ן "אנחנו יושבים על הגנטיקה. השקענו בתחום הזה עשרות מיליוני דולרים. את מה שיש לנו אין לחברות אחרות, לא בישראל ולא בעולם".

 

בחודשים האחרונים אבוג'ן גייסה 50 מיליון דולר ונכון לעכשיו חביב לא צופה צורך בגיוס נוסף לאבוג'ן עצמה אלא רק לחברות הבנות "נגייס רק במידה שהחברות בנות שלנו יגייסו לקראת הפיכתן לציבוריות או שאנחנו נחליט להשקיע בהן לקראת מהלך כזה". ההפיכה לציבוריות עומדת על הפרק כרגע ותלויה בעיקר בטיימינג של השוק והמומנטום בתחום בה כל חברת בת פועלת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח חרד 19/03/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ להיכנס בגוגל להיסטוריה של גיוס כספים ע"י החברה ולעקוב אחר מכירת המוצרים שפיתחה. למיטוב ידיעתי בעבר המנכ"ל קיבל בנוס לא על הכנסות ממכירת מוצרים אלה עבור גיוס כספים!
  • 2.
    אנלייזר 19/03/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    מגייסים מיליונים, חברות בת רבות, ואין אף מוצר. בועה ביוטקית שסופה להתפוצץ.
  • 1.
    מחזיק באבוגן מאוד מרוצה ורוצה לראות אותה בחללל (ל"ת)
    נועםדבורה 18/03/2021 12:14
    הגב לתגובה זו
  • באיזה שער נכנסת ומתי ? (ל"ת)
    שקל 18/03/2021 18:37
    הגב לתגובה זו
  • נועםדבורה 19/03/2021 07:39
    יפרץ ממשיכים ל 2340 ומשם ל3000 עם לא שער 1200 שם יבדק תחתית נוספת
  • כנל (ל"ת)
    דני 18/03/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.