עופר חביב
צילום: freepik
TV

"חממה טכנולוגית שמייצרת עוד ועוד חברות - רצים למרחקים ארוכים"

עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן מסביר את המודל של הקמת חברות בנות, מה הפוטנציאל של כל אחת בתחומה, מי מהן מתוכננת להיות מונפקת בקרוב ובאיזה סיטואציה הוא יחליט לצאת שוב לגיוס - צפו בראיון המלא 
עדי ברזילי | (6)

אחרי עליות של כ-13% מתחילת השנה (והתשואה הפנומינאלית של כ-500% ב-12 החודשים האחרונים), עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן 6.82%  מגיב באולפן ביזפורטל לירידות החדות בימים האחרונים במניה, שהגיעו: "אנחנו יותר רצים למרחק ארוך יותר מאשר למרחקים קצרים ואני מקווה שזה יבוא לכדי ביטוי בשנים הקרובות".

הוא מספר על המודל העסקי של החברה והתכנון להקים עוד חברות בנות תחת מטריית הטכנולוגיה של אבוג'ן. צפו בראיון המלא:

"אבוג'ן זה בעצם האב טכנולוגי שמייצר עוד ועוד חברות" מסביר חביב את המודל העסקי של אבוג'ן שכבר הקימה 4 חברות בנות שפועלות בתחומי החקלאות, התעשייה והבריאות. חביב מתכנן להקים עוד חברות שישתמשו טכנולוגיה של חברת האם אבוג'ן ביצור של מוצרים בתחומים שונים בהם תזוהה דרישה. 

כרגע לאבוג'ן שתי חברות בת בתחום החקלאות: לביא ביו שמפתחת מיקרובים לשיפור יבול והגנה על הצמח מפני חרקים, סיגמנט שצומח בזכות התחזקות התחום האורגני; אגפלנוס שפועלת בנושא של כימיקלים בחקלאות, שוק של 60 מיליארד דולר בשנה, והיא מפתחת קוטלי עשבים שנדרשים בגידול התעשייתי. 

ושתי חברות בת בתחום הפארמה: ביומיקה שמתמקדת במיקורבים שקיימים במערכת העיכול לטיפול בבעיות רפואיות; קנוניק שמפתחת זני קנאביס רפואי חדשים ועשתה כותרות לאחרונה כשחתמה על שיתוף פעולה עם תיקון עולם.

חביב מתכנן לקנוניק עוד שיתופי פעולה כאלה גם עם חברות קנאביס גדולות בעולם בזכות היכולת הטכנולוגית של אבוג'ן "אנחנו יושבים על הגנטיקה. השקענו בתחום הזה עשרות מיליוני דולרים. את מה שיש לנו אין לחברות אחרות, לא בישראל ולא בעולם".

 

בחודשים האחרונים אבוג'ן גייסה 50 מיליון דולר ונכון לעכשיו חביב לא צופה צורך בגיוס נוסף לאבוג'ן עצמה אלא רק לחברות הבנות "נגייס רק במידה שהחברות בנות שלנו יגייסו לקראת הפיכתן לציבוריות או שאנחנו נחליט להשקיע בהן לקראת מהלך כזה". ההפיכה לציבוריות עומדת על הפרק כרגע ותלויה בעיקר בטיימינג של השוק והמומנטום בתחום בה כל חברת בת פועלת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח חרד 19/03/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ להיכנס בגוגל להיסטוריה של גיוס כספים ע"י החברה ולעקוב אחר מכירת המוצרים שפיתחה. למיטוב ידיעתי בעבר המנכ"ל קיבל בנוס לא על הכנסות ממכירת מוצרים אלה עבור גיוס כספים!
  • 2.
    אנלייזר 19/03/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    מגייסים מיליונים, חברות בת רבות, ואין אף מוצר. בועה ביוטקית שסופה להתפוצץ.
  • 1.
    מחזיק באבוגן מאוד מרוצה ורוצה לראות אותה בחללל (ל"ת)
    נועםדבורה 18/03/2021 12:14
    הגב לתגובה זו
  • באיזה שער נכנסת ומתי ? (ל"ת)
    שקל 18/03/2021 18:37
    הגב לתגובה זו
  • נועםדבורה 19/03/2021 07:39
    יפרץ ממשיכים ל 2340 ומשם ל3000 עם לא שער 1200 שם יבדק תחתית נוספת
  • כנל (ל"ת)
    דני 18/03/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.