עופר חביב
צילום: freepik
TV

"חממה טכנולוגית שמייצרת עוד ועוד חברות - רצים למרחקים ארוכים"

עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן מסביר את המודל של הקמת חברות בנות, מה הפוטנציאל של כל אחת בתחומה, מי מהן מתוכננת להיות מונפקת בקרוב ובאיזה סיטואציה הוא יחליט לצאת שוב לגיוס - צפו בראיון המלא 
עדי ברזילי | (6)

אחרי עליות של כ-13% מתחילת השנה (והתשואה הפנומינאלית של כ-500% ב-12 החודשים האחרונים), עופר חביב, מנכ"ל אבוג'ן -3.99%  מגיב באולפן ביזפורטל לירידות החדות בימים האחרונים במניה, שהגיעו: "אנחנו יותר רצים למרחק ארוך יותר מאשר למרחקים קצרים ואני מקווה שזה יבוא לכדי ביטוי בשנים הקרובות".

הוא מספר על המודל העסקי של החברה והתכנון להקים עוד חברות בנות תחת מטריית הטכנולוגיה של אבוג'ן. צפו בראיון המלא:

"אבוג'ן זה בעצם האב טכנולוגי שמייצר עוד ועוד חברות" מסביר חביב את המודל העסקי של אבוג'ן שכבר הקימה 4 חברות בנות שפועלות בתחומי החקלאות, התעשייה והבריאות. חביב מתכנן להקים עוד חברות שישתמשו טכנולוגיה של חברת האם אבוג'ן ביצור של מוצרים בתחומים שונים בהם תזוהה דרישה. 

כרגע לאבוג'ן שתי חברות בת בתחום החקלאות: לביא ביו שמפתחת מיקרובים לשיפור יבול והגנה על הצמח מפני חרקים, סיגמנט שצומח בזכות התחזקות התחום האורגני; אגפלנוס שפועלת בנושא של כימיקלים בחקלאות, שוק של 60 מיליארד דולר בשנה, והיא מפתחת קוטלי עשבים שנדרשים בגידול התעשייתי. 

ושתי חברות בת בתחום הפארמה: ביומיקה שמתמקדת במיקורבים שקיימים במערכת העיכול לטיפול בבעיות רפואיות; קנוניק שמפתחת זני קנאביס רפואי חדשים ועשתה כותרות לאחרונה כשחתמה על שיתוף פעולה עם תיקון עולם.

חביב מתכנן לקנוניק עוד שיתופי פעולה כאלה גם עם חברות קנאביס גדולות בעולם בזכות היכולת הטכנולוגית של אבוג'ן "אנחנו יושבים על הגנטיקה. השקענו בתחום הזה עשרות מיליוני דולרים. את מה שיש לנו אין לחברות אחרות, לא בישראל ולא בעולם".

 

בחודשים האחרונים אבוג'ן גייסה 50 מיליון דולר ונכון לעכשיו חביב לא צופה צורך בגיוס נוסף לאבוג'ן עצמה אלא רק לחברות הבנות "נגייס רק במידה שהחברות בנות שלנו יגייסו לקראת הפיכתן לציבוריות או שאנחנו נחליט להשקיע בהן לקראת מהלך כזה". ההפיכה לציבוריות עומדת על הפרק כרגע ותלויה בעיקר בטיימינג של השוק והמומנטום בתחום בה כל חברת בת פועלת.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אזרח חרד 19/03/2021 16:42
    הגב לתגובה זו
    אני ממליץ להיכנס בגוגל להיסטוריה של גיוס כספים ע"י החברה ולעקוב אחר מכירת המוצרים שפיתחה. למיטוב ידיעתי בעבר המנכ"ל קיבל בנוס לא על הכנסות ממכירת מוצרים אלה עבור גיוס כספים!
  • 2.
    אנלייזר 19/03/2021 07:54
    הגב לתגובה זו
    מגייסים מיליונים, חברות בת רבות, ואין אף מוצר. בועה ביוטקית שסופה להתפוצץ.
  • 1.
    מחזיק באבוגן מאוד מרוצה ורוצה לראות אותה בחללל (ל"ת)
    נועםדבורה 18/03/2021 12:14
    הגב לתגובה זו
  • באיזה שער נכנסת ומתי ? (ל"ת)
    שקל 18/03/2021 18:37
    הגב לתגובה זו
  • נועםדבורה 19/03/2021 07:39
    יפרץ ממשיכים ל 2340 ומשם ל3000 עם לא שער 1200 שם יבדק תחתית נוספת
  • כנל (ל"ת)
    דני 18/03/2021 14:27
    הגב לתגובה זו
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


שי מרצקי מנכל בונוס ביוגרופ
צילום: עופר וקנין
נחשף בביזפורטל

המניפולציות שמאחורי המדדים: הרשות סיימה את החקירה נגד בונוס ביוגרופ

שלוש שנים אחרי שחשפנו כי בונוס ביוגרופ ביצעה לכאורה פעולות מניפולציה במניה כדי להישאר במדדי ת"א 90 ו-125 הרשות מעדכנת כי היא השלימה את החקירה בנושא והעבירה את התיק לפרקליטות למיצוי ההליכים

מנדי הניג |

כניסה למדדי השקעה מהווה גורם בעל חשיבות גדולה בחייה של חברה ציבורית. להיות מוגדר כאחת מ-35 החברות הגדולות בבורסה בישראל במקרה של כניסה למדד ת"א 35 משדר יוקרה. גם להיות אחת מ-125 החברות הגדולות בבורסה הוא טייטל מאוד מכובד. אבל חוץ מיחסי ציבור, יוקרה וכותרות יש לעניין גם השפעה כספית משמעותית. כניסה למדדים מזרים ביקושים משמעותיים ביותר למניית החברה, שכן קרנות נאמנות ותעודות סל שמתמקדים במדדים מסוימים יחויבו לקנות את המניה. למשל נכון להיום יש 13 קרנות סל שמחקות את ביצועי ת"א 35, 15 קרנות שמחקות את ת"א 125, אלו מנהלות מאות מליארדי שקלים כשכל מניה שמצטרפת במדד מקבלת ביקושים בהתאם למשקלה.

בפברואר 2022 חשפנו שבונוס ביוגרופ לכאורה פעלה כדי להשפיע על הישארותה במדדים הגדולים של הבורסה המקומית, ת"א 90 ות"א 125, זה אגב הגיע על חשבונה של ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 0.08%   שיצאה מהמדדים. איך היא עשתה את זה? בונוס שיגרה לבורסה קצב הודעות גבוה משמעותית מהרגיל ולכאורה הראתה שיש פעילות משמעותית בחברה ושמרה על השער עד המועד הקובע - ה-13 בינואר. אלא שמאז הישארותה במדדים המניה פשוט צוללת, ואיבדה באותה שנה כ-50% מערכה. מי שנפגעו הם כמובן המחזיקים של המדדים הגדולים שאיבדו כסף רב תוך ימים ספורים, המוסדיים שעוקבים אחרי המדדים אשר מחויבים לרכוש את המניה, וגם המשקיעים של ג'נריישן קפיטל, שנשארו בחוץ. לחצו על התמונה למעבר לכתבה:


בכתבה נוספת סיקרנו את התופעה כמגמה רוחבית וקראנו לרשות לרדת לשורשי העניין ולהבהיר כי מניפולציות על מחיר המניה, בין אם על ידי הצפת מערכת הודעות הבורסה ובין ע"י כל דרך אחרת, היא פרקטיקה פסולה שפוגעת בראש ובראשונה במשקיעים.