ערן יעקובי מנכ"ל רוסאריו
צילום: גיא גלעד

תדרי דור 2-3 בסלולר יבוטלו עד 2025; מה המשמעות לחברות?

משרד התקשורת פרסם שימוע לקראת גריטת תדרי הדורות הישנים, זאת במטרה לפנותם לטובת הדור החמישי ולהרחיב את התעבורה; ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר: "אין אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי"
איתי פת-יה | (2)

במסגרת קידום הדור החמישי בסלולר בישראל, משרד התקשורת מפרסם שימוע לגיבוש מתווה לגריטת תדרי הדור השני והשלישי – זאת במטרה לפנותם לטובת הטכנולוגיה המתקדמת, כך שתתאפשר תעבורה רחבה יותר.

התהליך יפרש על פני חמש שנים, עד 2025 במספר שלבים. החל מיולי 2021 יאסר ייבוא לישראל של טלפונים ניידים שאינם תומכים בדור הרביעי, בהמשך, מיולי 2022 יאסר לחבר לדורות הקודמים משתמשים שכבר יש בידיהם מכשירים שתומכים רק בהם, ובשלב האחרון, אחרי תקופה של יידוע הציבור על ידי חברות הסלולר, יושבתו רשתות הדור השני והשלישי.

"הכנסתן של טכנולוגיות חדשות מחייבת סגירת הטכנולוגיות הישנות ברשתות הסלולר, זהו חלק מתהליך טבעי של גריטת טכנולוגיות ישנות", אמרה מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין. "פינוי התדרים לטובת אספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות יסייע להעברת קצב נתונים איכותי יותר ומהיר יותר, דבר שיוביל לשיפור חוויית המשתמש לצרכן הפרטי ויאפשר הזדמנויות לפיתוח וחדשנות שישפיעו לחיוב על התעשייה".

עד כמה הצעד ישפיע על חברות הסלולר? לא הרבה, כך מעריך ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר המסקר את תחום התקשורת מזה 17. "לא תמצא אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי. זה לא צעד מפכני. בארה"ב ואירופה אלה מהלכים שכבר קרו או נמצאים בעיצומם. זאת אבולוציה שהחל מהדור הראשון אנחנו מכירים אותה – פעם בכמה שנים סוגרים רשת ישנה ועושים מיגרציה לחדשה".

יעקובי מסביר כי המטרה היא "לענות לגידול האקספוננציאלי בביקושים לתעבורת אינטרנט, בין היתר על רקע התרחבות תעשיית ה-IOT (או Internet of things – א.פ) שדורשת תדרים". עוד הוא מבהיר שפינוי התדרים אין פירושו שתשתית הדור החמישי תהיה זמינה מוקדם יותר למשתמש הקצה – "זה אומר שכשהטכנולוגיה הזאת תכנס היא תהיה יעילה יותר. כרגע למרות הקמפיינים של חברות הסלולר כמעט ואין בישראל מכשירים שתומכים בדור החמישי ואלה שכן נמצאים כאן כנראה לא יעבדו בגלל פערי תקינה".

ההערכות מדברות על כחצי מיליון איש, חרדים בעיקרם, שהמהלך הזה רלוונטי לגביהם, ואלה מחזיקים בטלפונים ישנים. הטלפונים ה"כשרים" או ה"טיפשים" שנמכרים בימינו תומכים בתשתית דור 4. העלות של העברת אותם משתמשים תהיה "בשולי השוליים", לפי יעקובי שאומר כי "נוצרת פה הזדמנות שיווקית לחברות הסלולר לפנות לבעלי מכשירים ישנים ולמכור להם בטרייד אין או באמצעים שיווקים אחרים מכשירים יותר מתקדמים – לא בהכרח סמארטפונים, כך שזו הזדמנות למכור יותר ציוד קצה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאות אלפי טלפונים בציבור החרדי הם דור 2 ו3 (ל"ת)
    אשר 11/12/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח מה יעשו הדוסים? קיצר לא יבטלו כלום (ל"ת)
    10/12/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.