ערן יעקובי מנכ"ל רוסאריו
צילום: גיא גלעד

תדרי דור 2-3 בסלולר יבוטלו עד 2025; מה המשמעות לחברות?

משרד התקשורת פרסם שימוע לקראת גריטת תדרי הדורות הישנים, זאת במטרה לפנותם לטובת הדור החמישי ולהרחיב את התעבורה; ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר: "אין אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי"
איתי פת-יה | (2)

במסגרת קידום הדור החמישי בסלולר בישראל, משרד התקשורת מפרסם שימוע לגיבוש מתווה לגריטת תדרי הדור השני והשלישי – זאת במטרה לפנותם לטובת הטכנולוגיה המתקדמת, כך שתתאפשר תעבורה רחבה יותר.

התהליך יפרש על פני חמש שנים, עד 2025 במספר שלבים. החל מיולי 2021 יאסר ייבוא לישראל של טלפונים ניידים שאינם תומכים בדור הרביעי, בהמשך, מיולי 2022 יאסר לחבר לדורות הקודמים משתמשים שכבר יש בידיהם מכשירים שתומכים רק בהם, ובשלב האחרון, אחרי תקופה של יידוע הציבור על ידי חברות הסלולר, יושבתו רשתות הדור השני והשלישי.

"הכנסתן של טכנולוגיות חדשות מחייבת סגירת הטכנולוגיות הישנות ברשתות הסלולר, זהו חלק מתהליך טבעי של גריטת טכנולוגיות ישנות", אמרה מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין. "פינוי התדרים לטובת אספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות יסייע להעברת קצב נתונים איכותי יותר ומהיר יותר, דבר שיוביל לשיפור חוויית המשתמש לצרכן הפרטי ויאפשר הזדמנויות לפיתוח וחדשנות שישפיעו לחיוב על התעשייה".

עד כמה הצעד ישפיע על חברות הסלולר? לא הרבה, כך מעריך ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר המסקר את תחום התקשורת מזה 17. "לא תמצא אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי. זה לא צעד מפכני. בארה"ב ואירופה אלה מהלכים שכבר קרו או נמצאים בעיצומם. זאת אבולוציה שהחל מהדור הראשון אנחנו מכירים אותה – פעם בכמה שנים סוגרים רשת ישנה ועושים מיגרציה לחדשה".

יעקובי מסביר כי המטרה היא "לענות לגידול האקספוננציאלי בביקושים לתעבורת אינטרנט, בין היתר על רקע התרחבות תעשיית ה-IOT (או Internet of things – א.פ) שדורשת תדרים". עוד הוא מבהיר שפינוי התדרים אין פירושו שתשתית הדור החמישי תהיה זמינה מוקדם יותר למשתמש הקצה – "זה אומר שכשהטכנולוגיה הזאת תכנס היא תהיה יעילה יותר. כרגע למרות הקמפיינים של חברות הסלולר כמעט ואין בישראל מכשירים שתומכים בדור החמישי ואלה שכן נמצאים כאן כנראה לא יעבדו בגלל פערי תקינה".

ההערכות מדברות על כחצי מיליון איש, חרדים בעיקרם, שהמהלך הזה רלוונטי לגביהם, ואלה מחזיקים בטלפונים ישנים. הטלפונים ה"כשרים" או ה"טיפשים" שנמכרים בימינו תומכים בתשתית דור 4. העלות של העברת אותם משתמשים תהיה "בשולי השוליים", לפי יעקובי שאומר כי "נוצרת פה הזדמנות שיווקית לחברות הסלולר לפנות לבעלי מכשירים ישנים ולמכור להם בטרייד אין או באמצעים שיווקים אחרים מכשירים יותר מתקדמים – לא בהכרח סמארטפונים, כך שזו הזדמנות למכור יותר ציוד קצה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאות אלפי טלפונים בציבור החרדי הם דור 2 ו3 (ל"ת)
    אשר 11/12/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח מה יעשו הדוסים? קיצר לא יבטלו כלום (ל"ת)
    10/12/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.