ערן יעקובי מנכ"ל רוסאריו
צילום: גיא גלעד

תדרי דור 2-3 בסלולר יבוטלו עד 2025; מה המשמעות לחברות?

משרד התקשורת פרסם שימוע לקראת גריטת תדרי הדורות הישנים, זאת במטרה לפנותם לטובת הדור החמישי ולהרחיב את התעבורה; ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר: "אין אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי"
איתי פת-יה | (2)

במסגרת קידום הדור החמישי בסלולר בישראל, משרד התקשורת מפרסם שימוע לגיבוש מתווה לגריטת תדרי הדור השני והשלישי – זאת במטרה לפנותם לטובת הטכנולוגיה המתקדמת, כך שתתאפשר תעבורה רחבה יותר.

התהליך יפרש על פני חמש שנים, עד 2025 במספר שלבים. החל מיולי 2021 יאסר ייבוא לישראל של טלפונים ניידים שאינם תומכים בדור הרביעי, בהמשך, מיולי 2022 יאסר לחבר לדורות הקודמים משתמשים שכבר יש בידיהם מכשירים שתומכים רק בהם, ובשלב האחרון, אחרי תקופה של יידוע הציבור על ידי חברות הסלולר, יושבתו רשתות הדור השני והשלישי.

"הכנסתן של טכנולוגיות חדשות מחייבת סגירת הטכנולוגיות הישנות ברשתות הסלולר, זהו חלק מתהליך טבעי של גריטת טכנולוגיות ישנות", אמרה מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין. "פינוי התדרים לטובת אספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות יסייע להעברת קצב נתונים איכותי יותר ומהיר יותר, דבר שיוביל לשיפור חוויית המשתמש לצרכן הפרטי ויאפשר הזדמנויות לפיתוח וחדשנות שישפיעו לחיוב על התעשייה".

עד כמה הצעד ישפיע על חברות הסלולר? לא הרבה, כך מעריך ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר המסקר את תחום התקשורת מזה 17. "לא תמצא אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי. זה לא צעד מפכני. בארה"ב ואירופה אלה מהלכים שכבר קרו או נמצאים בעיצומם. זאת אבולוציה שהחל מהדור הראשון אנחנו מכירים אותה – פעם בכמה שנים סוגרים רשת ישנה ועושים מיגרציה לחדשה".

יעקובי מסביר כי המטרה היא "לענות לגידול האקספוננציאלי בביקושים לתעבורת אינטרנט, בין היתר על רקע התרחבות תעשיית ה-IOT (או Internet of things – א.פ) שדורשת תדרים". עוד הוא מבהיר שפינוי התדרים אין פירושו שתשתית הדור החמישי תהיה זמינה מוקדם יותר למשתמש הקצה – "זה אומר שכשהטכנולוגיה הזאת תכנס היא תהיה יעילה יותר. כרגע למרות הקמפיינים של חברות הסלולר כמעט ואין בישראל מכשירים שתומכים בדור החמישי ואלה שכן נמצאים כאן כנראה לא יעבדו בגלל פערי תקינה".

ההערכות מדברות על כחצי מיליון איש, חרדים בעיקרם, שהמהלך הזה רלוונטי לגביהם, ואלה מחזיקים בטלפונים ישנים. הטלפונים ה"כשרים" או ה"טיפשים" שנמכרים בימינו תומכים בתשתית דור 4. העלות של העברת אותם משתמשים תהיה "בשולי השוליים", לפי יעקובי שאומר כי "נוצרת פה הזדמנות שיווקית לחברות הסלולר לפנות לבעלי מכשירים ישנים ולמכור להם בטרייד אין או באמצעים שיווקים אחרים מכשירים יותר מתקדמים – לא בהכרח סמארטפונים, כך שזו הזדמנות למכור יותר ציוד קצה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאות אלפי טלפונים בציבור החרדי הם דור 2 ו3 (ל"ת)
    אשר 11/12/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח מה יעשו הדוסים? קיצר לא יבטלו כלום (ל"ת)
    10/12/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |

מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת. 

   

ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה". 

במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים.  כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.