תדרי דור 2-3 בסלולר יבוטלו עד 2025; מה המשמעות לחברות?
במסגרת קידום הדור החמישי בסלולר בישראל, משרד התקשורת מפרסם שימוע לגיבוש מתווה לגריטת תדרי הדור השני והשלישי – זאת במטרה לפנותם לטובת הטכנולוגיה המתקדמת, כך שתתאפשר תעבורה רחבה יותר.
התהליך יפרש על פני חמש שנים, עד 2025 במספר שלבים. החל מיולי 2021 יאסר ייבוא לישראל של טלפונים ניידים שאינם תומכים בדור הרביעי, בהמשך, מיולי 2022 יאסר לחבר לדורות הקודמים משתמשים שכבר יש בידיהם מכשירים שתומכים רק בהם, ובשלב האחרון, אחרי תקופה של יידוע הציבור על ידי חברות הסלולר, יושבתו רשתות הדור השני והשלישי.
"הכנסתן של טכנולוגיות חדשות מחייבת סגירת הטכנולוגיות הישנות ברשתות הסלולר, זהו חלק מתהליך טבעי של גריטת טכנולוגיות ישנות", אמרה מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין. "פינוי התדרים לטובת אספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות יסייע להעברת קצב נתונים איכותי יותר ומהיר יותר, דבר שיוביל לשיפור חוויית המשתמש לצרכן הפרטי ויאפשר הזדמנויות לפיתוח וחדשנות שישפיעו לחיוב על התעשייה".
עד כמה הצעד ישפיע על חברות הסלולר? לא הרבה, כך מעריך ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר המסקר את תחום התקשורת מזה 17. "לא תמצא אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי. זה לא צעד מפכני. בארה"ב ואירופה אלה מהלכים שכבר קרו או נמצאים בעיצומם. זאת אבולוציה שהחל מהדור הראשון אנחנו מכירים אותה – פעם בכמה שנים סוגרים רשת ישנה ועושים מיגרציה לחדשה".
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יעקובי מסביר כי המטרה היא "לענות לגידול האקספוננציאלי בביקושים לתעבורת אינטרנט, בין היתר על רקע התרחבות תעשיית ה-IOT (או Internet of things – א.פ) שדורשת תדרים". עוד הוא מבהיר שפינוי התדרים אין פירושו שתשתית הדור החמישי תהיה זמינה מוקדם יותר למשתמש הקצה – "זה אומר שכשהטכנולוגיה הזאת תכנס היא תהיה יעילה יותר. כרגע למרות הקמפיינים של חברות הסלולר כמעט ואין בישראל מכשירים שתומכים בדור החמישי ואלה שכן נמצאים כאן כנראה לא יעבדו בגלל פערי תקינה".
ההערכות מדברות על כחצי מיליון איש, חרדים בעיקרם, שהמהלך הזה רלוונטי לגביהם, ואלה מחזיקים בטלפונים ישנים. הטלפונים ה"כשרים" או ה"טיפשים" שנמכרים בימינו תומכים בתשתית דור 4. העלות של העברת אותם משתמשים תהיה "בשולי השוליים", לפי יעקובי שאומר כי "נוצרת פה הזדמנות שיווקית לחברות הסלולר לפנות לבעלי מכשירים ישנים ולמכור להם בטרייד אין או באמצעים שיווקים אחרים מכשירים יותר מתקדמים – לא בהכרח סמארטפונים, כך שזו הזדמנות למכור יותר ציוד קצה".
- 2.מאות אלפי טלפונים בציבור החרדי הם דור 2 ו3 (ל"ת)אשר 11/12/2020 11:15הגב לתגובה זו
- 1.חחח מה יעשו הדוסים? קיצר לא יבטלו כלום (ל"ת)10/12/2020 15:02הגב לתגובה זו
קובי אלכסנדר (נוצר ב-AI)ההשקעה המוצלחת של קובי אלכסנדר, והאם המימוש האחרון הוא סימן להמשך?
קובי אלכסנדר מממש 66 מיליון שקל ממניות אי.בי.אי אחרי 20 שנות השקעה; וגם: דברים שצריך לדעת על קובי אלכסנדר
קובי אלכסנדר מכר 240 אלף מניות של בית ההשקעות אי.בי.אי בשער של 275 שקלים למניה, סכום כולל של 66 מיליון שקלים. העסקה בוצעה בהנחה של 4% ממחיר השוק. לפני המכירה החזיק אלכסנדר ב-19.2% ממניות החברה; כיום נותרו בידיו 15.8%, בשווי של 620 מיליון שקלים. ההשקעה המקורית היתה ב-2005, בסך 50 מיליון שקלים עבור 25% מאי.בי.אי, והיא הניבה תשואה מצטברת של יותר מפי 12.
שווי השוק של אי.בי.אי חצה את 4 מיליארד שקלים במקביל לשיפור בתוצאות וקריאה נכונה של המפה. אי.בי.אי נכנס לפני יותר מעשור לתחום הקרנות האלטרנטיבות למשקיעים כשירים וזה הפך לזרוע מאוד מרכזית ברווחיו.
בשבוע האחרון מכרו ארבעה בכירים באי.בי.אי אופציות בשווי 50 מיליון שקלים
מי הוא קובי אלכסנדר?
קובי אלכסנדר הוא יזם הייטק ישראלי שייסד את קומברס טכנולוגיות (לשעבר אפרת) ב-1984 עם בועז משעולי ויחיעם ימיני. החברה, שפיתחה פתרונות ערך מוסף לתקשורת, גדלה ל-5,000 עובדים ו-1.5 מיליארד דולר מחזור שנתי בשיאה ב-2000, עם שווי שוק של 20 מיליארד דולר. אלכסנדר כיהן כמנכ"ל 25 שנה, והוביל IPO ב-1996 (גיוס 100 מיליון דולר) והשקעות בסטארט-אפים כמו וויקס (50 מיליון דולר ב-2007).
ב-2006 הוא הואשם בתרמית ניירות ערך: תמחור לאחור של אופציות למנהלים, שחסך 7 מיליון דולר מיסים והטיב עם בכירים, כולל אלכסנדר שקיבל אופציות בשווי 2 מיליון דולר. לאחר כתב אישום בארה"ב, נמלט לנמיביה (ללא הסכם הסגרה), שם שהה 10 שנים תחת שם בדוי, בעוד קומברס איבדה את שוויה וחוסלה.
ב-2016 הוא הוסגר, הורשע ב-2017 ברישום כוזב, ונידון ל-30 חודשי מאסר. ריצה 12 חודשים בארה"ב ובישראל, ושוחרר ב-2018 לאחר ניכוי שליש.
רו״ח פרידה עבאס יוסף, אחראית תחום נדל״ן במחלקת תאגידים הרשות לניירות ערך. קרדיט: ענבל מרמרי״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך מזהירים מפער בין התמונה האופטימית בשוק ההון לבין מצב הפרויקטים
בשטח, ומציגה מתווה גילוי חדש לחברות היזמיות שיתמקד במהות, בעודפים צפויים ובגילוי מצרפי
״על המסכים הכל נראה טוב, בפרויקטים זה כבר פחות פשוט״
היום (שלישי), בכנס תאגידים ה-13 של רשות ניירות ערך, עלתה רו״ח פרידה עבאס לבמה עם מסר מפוכח לשחקניות הנדל״ן היזמי. לדבריה, בעיני הרשות מתווה הגילוי החדש אינו רק שינוי טכני, אלא שינוי תפיסתי סביב מהות. היא הוסיפה שמי שמסתכל מלמעלה רואה שוק שנראה מצוין: בשנה האחרונה הצטרפו לבורסה 12 חברות נדל״ן יזמי, מספר שישראל לא ראתה כבר שנים. רוב החברות האלה גייסו אגרות חוב בהיקף כולל של כמעט 1.4 מיליארד שקלים, ובשנה החולפת נרשמה עלייה בשווי השוק של חברות הנדל״ן הציבוריות.
הנתונים האלה, אמרה, משקפים התעניינות גוברת מצד הציבור וציפייה לרווחיות גבוהה בשנים הבאות, במיוחד על רקע חזרה הדרגתית של השוק לפעילות אחרי סיום הלחימה. ״אם מסתכלים מלמעלה, הכל נראה ממש טוב״, אמרה, ״אבל כשנכנסים לעובדות בשטח, הסיפור מורכב יותר״.

עבאס הזכירה שבמקביל לעלייה בשוויי השוק נרשמה בשנה האחרונה ירידה בקצב מכירת הדירות, שהובילה לשיא חדש במספר הדירות הלא מכורות. יחד עם זאת, מדד תשומות הבנייה ושכר העבודה בענף ממשיכים לעלות ולהגדיל את עלות הפרויקטים עבור היזמים.
- יו"ר רשות ני"ע: "הונאות משקיעים ברשתות החברתיות מתרחבות - נדרשת פעולה משותפת עם הרשתות"
- רשות ני״ע: אישור גילוי מרצון לא מעיד על מקור חוקי של הכספים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״השילוב של ירידה במכירות ועלייה בעלויות פוגע בתזרים המזומנים של החברות״, אמרה. ״את התוצאה רואים בשטח, בשלטי החוצות ובקמפיינים: מבצעי מכירות יצירתיים שמגלמים הנחות משמעותיות, הצעות למשכנתאות ללא ריבית, פטור מהצמדות ואפילו אפשרות לביטול הסכמים. אלה לא רק גימיקים שיווקיים, אלא כלים להתמודד עם מצוקה פיננסית שמתגברת״.
