ערן יעקובי מנכ"ל רוסאריו
צילום: גיא גלעד

תדרי דור 2-3 בסלולר יבוטלו עד 2025; מה המשמעות לחברות?

משרד התקשורת פרסם שימוע לקראת גריטת תדרי הדורות הישנים, זאת במטרה לפנותם לטובת הדור החמישי ולהרחיב את התעבורה; ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר: "אין אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי"
איתי פת-יה | (2)

במסגרת קידום הדור החמישי בסלולר בישראל, משרד התקשורת מפרסם שימוע לגיבוש מתווה לגריטת תדרי הדור השני והשלישי – זאת במטרה לפנותם לטובת הטכנולוגיה המתקדמת, כך שתתאפשר תעבורה רחבה יותר.

התהליך יפרש על פני חמש שנים, עד 2025 במספר שלבים. החל מיולי 2021 יאסר ייבוא לישראל של טלפונים ניידים שאינם תומכים בדור הרביעי, בהמשך, מיולי 2022 יאסר לחבר לדורות הקודמים משתמשים שכבר יש בידיהם מכשירים שתומכים רק בהם, ובשלב האחרון, אחרי תקופה של יידוע הציבור על ידי חברות הסלולר, יושבתו רשתות הדור השני והשלישי.

"הכנסתן של טכנולוגיות חדשות מחייבת סגירת הטכנולוגיות הישנות ברשתות הסלולר, זהו חלק מתהליך טבעי של גריטת טכנולוגיות ישנות", אמרה מנכ"לית משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין. "פינוי התדרים לטובת אספקת שירות בטכנולוגיות מתקדמות יסייע להעברת קצב נתונים איכותי יותר ומהיר יותר, דבר שיוביל לשיפור חוויית המשתמש לצרכן הפרטי ויאפשר הזדמנויות לפיתוח וחדשנות שישפיעו לחיוב על התעשייה".

עד כמה הצעד ישפיע על חברות הסלולר? לא הרבה, כך מעריך ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר המסקר את תחום התקשורת מזה 17. "לא תמצא אנליסט אחד שיכניס את האירוע הזה למודל הערכת השווי. זה לא צעד מפכני. בארה"ב ואירופה אלה מהלכים שכבר קרו או נמצאים בעיצומם. זאת אבולוציה שהחל מהדור הראשון אנחנו מכירים אותה – פעם בכמה שנים סוגרים רשת ישנה ועושים מיגרציה לחדשה".

יעקובי מסביר כי המטרה היא "לענות לגידול האקספוננציאלי בביקושים לתעבורת אינטרנט, בין היתר על רקע התרחבות תעשיית ה-IOT (או Internet of things – א.פ) שדורשת תדרים". עוד הוא מבהיר שפינוי התדרים אין פירושו שתשתית הדור החמישי תהיה זמינה מוקדם יותר למשתמש הקצה – "זה אומר שכשהטכנולוגיה הזאת תכנס היא תהיה יעילה יותר. כרגע למרות הקמפיינים של חברות הסלולר כמעט ואין בישראל מכשירים שתומכים בדור החמישי ואלה שכן נמצאים כאן כנראה לא יעבדו בגלל פערי תקינה".

ההערכות מדברות על כחצי מיליון איש, חרדים בעיקרם, שהמהלך הזה רלוונטי לגביהם, ואלה מחזיקים בטלפונים ישנים. הטלפונים ה"כשרים" או ה"טיפשים" שנמכרים בימינו תומכים בתשתית דור 4. העלות של העברת אותם משתמשים תהיה "בשולי השוליים", לפי יעקובי שאומר כי "נוצרת פה הזדמנות שיווקית לחברות הסלולר לפנות לבעלי מכשירים ישנים ולמכור להם בטרייד אין או באמצעים שיווקים אחרים מכשירים יותר מתקדמים – לא בהכרח סמארטפונים, כך שזו הזדמנות למכור יותר ציוד קצה".

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מאות אלפי טלפונים בציבור החרדי הם דור 2 ו3 (ל"ת)
    אשר 11/12/2020 11:15
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חחח מה יעשו הדוסים? קיצר לא יבטלו כלום (ל"ת)
    10/12/2020 15:02
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%.

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.

בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.