יקי ינאי פלוריסטם
צילום: Bizportal

ה-FDA נתן אישור לפלוריסטם לטפל בחולי קורונה

אושר לחברה לטפל ב-100 חולי קורונה ע״י תאי PLX-PAD: האישור ניתן במסגרת התוכנית של ה-FDA להרחבת הנגישות לטיפול
אור צרפתי | (3)

חברת הביוטכנולוגיה הישראלית פלוריסטם, הודיעה כי ה-FDA אישר לחברה לטפל בחולי קורונה בתאי PLX-PAD גם מחוץ לפרוטוקול הניסוי הקליני שלב 2 שנערך בימים אלה בארה"ב, בקרב מטופלים במצב קשה עם סיבוך של תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). 

האישור ניתן במסגרת התוכנית של ה-FDA להרחבת הנגישות לטיפול (EAP Expanded Access Program) המאפשרת לעשות שימוש בתרופה הנבחנת גם מחוץ למסגרת הניסויים הקליניים, והיא מיועדת לחולים שלא עומדים בתנאים המוגדרים לפי פרוטוקול הניסוי הקליני. התוכנית להרחבת נגישות הטיפול כפי שאושרה על ידי ה-FDA כוללת עד מאה חולים, שנתוני הטיפול בהם ייאספו וייבחנו בנוסף לתוצאות מהניסויים הקליניים. 

 

בנוסף לטיפול בחולי קורונה במסגרת התוכנית הנ"ל, תמשיך פלוריסטם להתקדם בשני הניסויים הקליניים שלב 2 שהיא עורכת בקרב חולי קורונה שסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה, בארה"ב ואירופה וכן לטפל בחולים קשים במסגרת תוכנית טיפולי החמלה בישראל. 

הטיפול של פלוריסטם הינו תרופה המופקת מתאים שמקורם בשליות של נשים לאחר לידה קיסרית. הטיפול התאי ניתן לחולים בהזרקה לתוך השרירים, ללא כל צורך בהתאמה גנטית בין התורמת מטופל. 

ממצאים של מחקרים פרה- קליניים קודמים בתאי PLX הדגימו השפעות טיפוליות משמעותיות על בעלי חיים שסבלו במודלי יתר לחץ דם ופיברוזיס ריאתיים, פגיעה אקוטית בכליות ופגיעה במערכת העיכול, כולם סיבוכים אפשריים של COVID-19.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא ניתן לכתוב כראוי-הדף מרפרש -בושה (ל"ת)
    אריה 30/08/2020 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריה 30/08/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    לא סיקרתם את זה כראוי!!
  • 1.
    הדר 27/08/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אני תמיד פיקפקתי בהם רשמתי הרבה ספונסר מעניין
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.