יקי ינאי פלוריסטם
צילום: Bizportal

ה-FDA נתן אישור לפלוריסטם לטפל בחולי קורונה

אושר לחברה לטפל ב-100 חולי קורונה ע״י תאי PLX-PAD: האישור ניתן במסגרת התוכנית של ה-FDA להרחבת הנגישות לטיפול
אור צרפתי | (3)

חברת הביוטכנולוגיה הישראלית פלוריסטם, הודיעה כי ה-FDA אישר לחברה לטפל בחולי קורונה בתאי PLX-PAD גם מחוץ לפרוטוקול הניסוי הקליני שלב 2 שנערך בימים אלה בארה"ב, בקרב מטופלים במצב קשה עם סיבוך של תסמונת מצוקה נשימתית חריפה (ARDS). 

האישור ניתן במסגרת התוכנית של ה-FDA להרחבת הנגישות לטיפול (EAP Expanded Access Program) המאפשרת לעשות שימוש בתרופה הנבחנת גם מחוץ למסגרת הניסויים הקליניים, והיא מיועדת לחולים שלא עומדים בתנאים המוגדרים לפי פרוטוקול הניסוי הקליני. התוכנית להרחבת נגישות הטיפול כפי שאושרה על ידי ה-FDA כוללת עד מאה חולים, שנתוני הטיפול בהם ייאספו וייבחנו בנוסף לתוצאות מהניסויים הקליניים. 

 

בנוסף לטיפול בחולי קורונה במסגרת התוכנית הנ"ל, תמשיך פלוריסטם להתקדם בשני הניסויים הקליניים שלב 2 שהיא עורכת בקרב חולי קורונה שסובלים מתסמונת מצוקה נשימתית חריפה, בארה"ב ואירופה וכן לטפל בחולים קשים במסגרת תוכנית טיפולי החמלה בישראל. 

הטיפול של פלוריסטם הינו תרופה המופקת מתאים שמקורם בשליות של נשים לאחר לידה קיסרית. הטיפול התאי ניתן לחולים בהזרקה לתוך השרירים, ללא כל צורך בהתאמה גנטית בין התורמת מטופל. 

ממצאים של מחקרים פרה- קליניים קודמים בתאי PLX הדגימו השפעות טיפוליות משמעותיות על בעלי חיים שסבלו במודלי יתר לחץ דם ופיברוזיס ריאתיים, פגיעה אקוטית בכליות ופגיעה במערכת העיכול, כולם סיבוכים אפשריים של COVID-19.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    לא ניתן לכתוב כראוי-הדף מרפרש -בושה (ל"ת)
    אריה 30/08/2020 08:44
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אריה 30/08/2020 08:43
    הגב לתגובה זו
    לא סיקרתם את זה כראוי!!
  • 1.
    הדר 27/08/2020 15:18
    הגב לתגובה זו
    אני תמיד פיקפקתי בהם רשמתי הרבה ספונסר מעניין
PULS של אלביט (אלביט)PULS של אלביט (אלביט)

אלביט בחוזה ביוון: 758 מיליון דולר לאספקת מערכות PULS

אלביט מגדילה את הצבר, פוטנציאל לגידול גם ברפאל והתעשייה האווירית

רן קידר |
נושאים בכתבה אלביט מערכות

ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה רכישת 36 מערכות שיגור רקטות מדויקות מסוג PULS מחברת אלביט מערכות, בעלות כוללת של 650 מיליון אירו (כ-758 מיליון דולר). העסקה כוללת ייצור מקומי ביוון של כ-25% מהרכיבים ביוון, לצד הדרכה והעברת ידע.

מערכת PULS מאפשרת ירי רקטות בטווח של עד 300 ק"מ עם דיוק גבוה, בכל תנאי מזג אוויר. המערכות מיועדות לשימוש בגבול הצפון-מזרחי עם טורקיה ובאיים בים האגאי. זו העסקה הראשונה במסגרת תוכנית "מגן אכילס" להגנה אווירית רב-שכבתית של יוון, בתקציב כולל של כ-3 מיליארד אירו.

הרכישה היא חלק מתוכנית מודרניזציה צבאית יוונית בהיקף 28–32 מיליארד דולר עד 2036, שמטרתה להחליף מערכות נשק רוסיות מיושנות במערכות מערביות לרבות ישראליות.

יוון וישראל ממשיכות במגעים לרכש נוסף, כולל מערכות הגנה אווירית מסוג SPYDER של רפאל ו-Barak MX של רפאל והתעשייה האווירית שעשויות להגיע לעלות כוללת של מעל 2 מיליארד דולר.

בין העסקאות הקודמות בין המדינות היה חוזה של 1.65 מיליארד דולר להקמת מרכז אימונים אווירי שמפעילה אלביט מאז 2023.

מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.