נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

תחילת סיקור: דיסקונט מעניק לאלוני חץ אפסייד של 18%-38%

האנליסט הבכיר, רו"ח ישי ששון, מעניק למנייה המלצת קניה במחיר יעד של 70 שקלים; המודל הסחיר, הנסמך על שווי השוק של אמות ושווי ההון העצמי של CARR קובע שווי של 60 שקלים למניה
ארז ליבנה | (2)

דיסקונט ברוקראז' משיקים סיקור על מניית אלוני חץ בהמלצת קניה. המודל הכלכלי, המתבסס על קביעת שווי כלכלי ל-CARR ולאמות, גוזר למנייה שווי כלכלי של 70 שקלים, המגלם 38% אפסייד של 38% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.

 

גם המודל הסחיר, הנסמך על שווי השוק של אמות ושווי ההון העצמי של CARR קובע שווי של 60 שקלים, אפסייד של 18%. בשני המודלים ההשקעה בלונדון הינה לפי שוויה בספרים, אף שקיים בה פוטנציאל לאפסייד נוסף.

להלן, תמצית הערכת השווי של האנליסט הבכיר, רו"ח ישי ששון מדיסקונט ברוקראז'.

 

ייזום זה שם המשחק

ה-DNA של קבוצת אלוני מתמקד בחיפוש מתמיד אחר יצירת ערך. עיקר הערך מושג בפעילות הייזום הנפרשת על פני כל חברות הקבוצה. חלקה היחסי של הקבוצה בייזום מסתכם לכ-5 מיליארד שקלים. נדגיש, כי סכום זה משקף את עלות צבר הפרויקטים היזמיים בשנים הבאות  ואינו כולל את רווחי הייזום שינבעו.

 

רמת הסיכון הפיננסי נמוכה בהשוואה לענף

לחברה פרופיל פיננסי איתן בהשוואה למרבית חברות הייזום, המתבטא במינוף בשיעור נמוך (26%), גמישות פיננסית גבוהה (92% מהנכסים אינם משועבדים) ובנגישות גבוהה לשוק ההון (94% מהחוב הינו סחיר). הנהלת הקבוצה מיישמת את לקחי משבר 2008, בו חברות ייזום רבות נקלעו גם למשבר פיננסי אשר "שיתק" את פעילותן היזמית

 

CARR – יצרנית ערך ויזמית בעלת פרופיל סיכון נמוך (ריאלי ופיננסי)

ל- CARR הפועלת בארה"ב פעילות ייזום ענפה המשקפת להערכתנו רווחי ייזום שטרם הוכרו בסך של כ- 509 מיליוני שקלים, הנסמכים על שיעורי היוון שמרניים. לחברה 3 פרויקטים יזמיים בשטח כולל של 1.8 מיליוני רגל רבוע (חלק החברה).

 

ל-CARR סיכון יזמי (ספקולטיבי) נמוך, המושג באמצעות חתימה על חוזי שכירות מראש. נכון להיום חתמה החברה על חוזים בשיעור של כ- 51% מסך שטחי הנדל"ן המניב בהקמה אשר יאוכלס ב- 3 השנים הקרובות. ל-CARR גם סיכון פיננסי נמוך המתבטא במינוף נמוך בשיעור של 40% בלבד. ב-2018 נכנסה CARR לשוק המשרדים בבוסטון המצוי בצמיחה נאה. פרויקט הייזום של CARR בעיר משקף תשואה יזמית  נאה העומדת להערכתנו על כ-40%.

 

תשואת דיבידנד ותשואת המניה מאז 2016

קיראו עוד ב"שוק ההון"

*הנתונים באדיבות דיסקונט ברוקראז'

לונדון – דווקא כן מחכה למשקיעים ועשויה להיות הזדמנות טובה

פעילות הקבוצה בלונדון מתבססת על רכישת נכסים בעלי פוטנציאל השבחה, מיקום איכותי, ביקוש קשיח, ושוכרים מבוססים. לכן, רמת חסינות נכסים אלו לאירועים מאקרו כלכליים, כדוגמת Brexit הינה גבוהה. גם בחינת נתוניה המאקרו כלכליים של לונדון מורה כי פוטנציאל הפגיעה בעיר במקרה של Brexit נמוך מכפי שנדמה. בעיקר בשל ההון האנושי הקיים בעיר שהינו מוצר "בלתי סחיר", שניודו מוגבל.

 

אמות – יצרנית ערך מובהקת, ולא רק בגלל ירידת התשואות

משקיע במניית אלוני חץ "קונה" סיכוי גבוה בזכות הייזום, אך "המחיר" (סיכון) שהוא "משלם" הינו נמוך. זאת בשל ניהול סיכונים איכותי הן בצד הריאלי (חתימת חוזים מבעוד מועד) והן בצד הפיננסי (מינוף נמוך בצד גמישות פיננסית גבוהה).

תמצית המודל הכלכלי

מאחר ומרבית אחזקות קבוצת אלוני חץ הינן סחירות, מצאנו לנכון להתמקד בפעילויות שאינן סחירות ובעיקרן: פעילות החברה בארה"ב (CARR), וכן בפעילותה בלונדון באמצעות Brockton Everlast – בה החלה לפעול בסוף 2018. עיקר הדיון בעניינה נסוב על רק הפוטנציאל לאפסייד בהשקעה זו גם על רקע הברקזיט.

מודל השווי הכלכלי, מביא בתוכו את רכיבי הייזום השונים ומציג לפיכך שווי גבוה יותר מזה המתקבל על בסיס האחזקות הסחירות. עיקר הפערים ביחס לשווי האחזקות הסחירות נזקף ל- CARR (ראו בהמשך) ולאמות (אותה אנו מסקרים בנפרד). להלן תמצית מודל השווי הכלכלי אל מול המודל הסחיר, והאפסייד הנגזר מכל אחד מהמודלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 08/12/2019 10:32
    הגב לתגובה זו
    אישורים בדרך
  • 1.
    ארקד 05/12/2019 14:49
    הגב לתגובה זו
    ארקד
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמן

טאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה

ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה טאואר נייס

אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%. 

אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת. 

ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%. 

מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.   

נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה?

מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?

מערכת ביזפורטל |

המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות. 

אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק  רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים. 

בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.

השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה. 


שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%