נתן חץ אלוני חץ
צילום: יח"צ

תחילת סיקור: דיסקונט מעניק לאלוני חץ אפסייד של 18%-38%

האנליסט הבכיר, רו"ח ישי ששון, מעניק למנייה המלצת קניה במחיר יעד של 70 שקלים; המודל הסחיר, הנסמך על שווי השוק של אמות ושווי ההון העצמי של CARR קובע שווי של 60 שקלים למניה
ארז ליבנה | (2)

דיסקונט ברוקראז' משיקים סיקור על מניית אלוני חץ בהמלצת קניה. המודל הכלכלי, המתבסס על קביעת שווי כלכלי ל-CARR ולאמות, גוזר למנייה שווי כלכלי של 70 שקלים, המגלם 38% אפסייד של 38% ביחס לשער הבסיס של המניה הבוקר.

 

גם המודל הסחיר, הנסמך על שווי השוק של אמות ושווי ההון העצמי של CARR קובע שווי של 60 שקלים, אפסייד של 18%. בשני המודלים ההשקעה בלונדון הינה לפי שוויה בספרים, אף שקיים בה פוטנציאל לאפסייד נוסף.

להלן, תמצית הערכת השווי של האנליסט הבכיר, רו"ח ישי ששון מדיסקונט ברוקראז'.

 

ייזום זה שם המשחק

ה-DNA של קבוצת אלוני מתמקד בחיפוש מתמיד אחר יצירת ערך. עיקר הערך מושג בפעילות הייזום הנפרשת על פני כל חברות הקבוצה. חלקה היחסי של הקבוצה בייזום מסתכם לכ-5 מיליארד שקלים. נדגיש, כי סכום זה משקף את עלות צבר הפרויקטים היזמיים בשנים הבאות  ואינו כולל את רווחי הייזום שינבעו.

 

רמת הסיכון הפיננסי נמוכה בהשוואה לענף

לחברה פרופיל פיננסי איתן בהשוואה למרבית חברות הייזום, המתבטא במינוף בשיעור נמוך (26%), גמישות פיננסית גבוהה (92% מהנכסים אינם משועבדים) ובנגישות גבוהה לשוק ההון (94% מהחוב הינו סחיר). הנהלת הקבוצה מיישמת את לקחי משבר 2008, בו חברות ייזום רבות נקלעו גם למשבר פיננסי אשר "שיתק" את פעילותן היזמית

 

CARR – יצרנית ערך ויזמית בעלת פרופיל סיכון נמוך (ריאלי ופיננסי)

ל- CARR הפועלת בארה"ב פעילות ייזום ענפה המשקפת להערכתנו רווחי ייזום שטרם הוכרו בסך של כ- 509 מיליוני שקלים, הנסמכים על שיעורי היוון שמרניים. לחברה 3 פרויקטים יזמיים בשטח כולל של 1.8 מיליוני רגל רבוע (חלק החברה).

 

ל-CARR סיכון יזמי (ספקולטיבי) נמוך, המושג באמצעות חתימה על חוזי שכירות מראש. נכון להיום חתמה החברה על חוזים בשיעור של כ- 51% מסך שטחי הנדל"ן המניב בהקמה אשר יאוכלס ב- 3 השנים הקרובות. ל-CARR גם סיכון פיננסי נמוך המתבטא במינוף נמוך בשיעור של 40% בלבד. ב-2018 נכנסה CARR לשוק המשרדים בבוסטון המצוי בצמיחה נאה. פרויקט הייזום של CARR בעיר משקף תשואה יזמית  נאה העומדת להערכתנו על כ-40%.

 

תשואת דיבידנד ותשואת המניה מאז 2016

קיראו עוד ב"שוק ההון"

*הנתונים באדיבות דיסקונט ברוקראז'

לונדון – דווקא כן מחכה למשקיעים ועשויה להיות הזדמנות טובה

פעילות הקבוצה בלונדון מתבססת על רכישת נכסים בעלי פוטנציאל השבחה, מיקום איכותי, ביקוש קשיח, ושוכרים מבוססים. לכן, רמת חסינות נכסים אלו לאירועים מאקרו כלכליים, כדוגמת Brexit הינה גבוהה. גם בחינת נתוניה המאקרו כלכליים של לונדון מורה כי פוטנציאל הפגיעה בעיר במקרה של Brexit נמוך מכפי שנדמה. בעיקר בשל ההון האנושי הקיים בעיר שהינו מוצר "בלתי סחיר", שניודו מוגבל.

 

אמות – יצרנית ערך מובהקת, ולא רק בגלל ירידת התשואות

משקיע במניית אלוני חץ "קונה" סיכוי גבוה בזכות הייזום, אך "המחיר" (סיכון) שהוא "משלם" הינו נמוך. זאת בשל ניהול סיכונים איכותי הן בצד הריאלי (חתימת חוזים מבעוד מועד) והן בצד הפיננסי (מינוף נמוך בצד גמישות פיננסית גבוהה).

תמצית המודל הכלכלי

מאחר ומרבית אחזקות קבוצת אלוני חץ הינן סחירות, מצאנו לנכון להתמקד בפעילויות שאינן סחירות ובעיקרן: פעילות החברה בארה"ב (CARR), וכן בפעילותה בלונדון באמצעות Brockton Everlast – בה החלה לפעול בסוף 2018. עיקר הדיון בעניינה נסוב על רק הפוטנציאל לאפסייד בהשקעה זו גם על רקע הברקזיט.

מודל השווי הכלכלי, מביא בתוכו את רכיבי הייזום השונים ומציג לפיכך שווי גבוה יותר מזה המתקבל על בסיס האחזקות הסחירות. עיקר הפערים ביחס לשווי האחזקות הסחירות נזקף ל- CARR (ראו בהמשך) ולאמות (אותה אנו מסקרים בנפרד). להלן תמצית מודל השווי הכלכלי אל מול המודל הסחיר, והאפסייד הנגזר מכל אחד מהמודלים.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אנונימי 08/12/2019 10:32
    הגב לתגובה זו
    אישורים בדרך
  • 1.
    ארקד 05/12/2019 14:49
    הגב לתגובה זו
    ארקד
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים