אינרום דיווחה על ירידה של 21.6% ברווח הרבעון השני של 2019
חברת אינרום 0.12% תעשיות בנייה, העוסקת בייצור, שיווק והפצת מוצרים ופתרונות בעיקר לענפי הבנייה והשיפוצים, באמצעות החברות איטונג, כרמית מיסטר-פיקס ונירלט צבעים, פרסמה הבוקר את תוצאותיה לרבעון השני של 2019, עם ירידה של 8.6% בהכנסות ונפילה של כ-21.6% ברווח הנקי. החברה תחלק דיבידנד של 17.5 מיליון שקל. מניית החברה ירדה בכ-10% מתחילת השנה, והחברה נסחרת כעת במכפיל 13.5 על הרווח הנקי של 12 החודשים האחרונים.
הכנסות החברה התכווצו ברבעון השני של שנת 2019 בשיעור של כ-8.6% והסתכמו בסך של כ-227.8 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-249.2 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2018. בחברה מציינים כי עיקר הירידה בהכנסות מיוחסת לקיטון במכירות בתחום מוצרי הצבעים והשפעת תקופת המעבר בקו הבטון בתחום פתרונות בנייה, אשר קוזזו בחלקם על ידי המשך הצמיחה בתחום מוצרי גמר לבנייה.
בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח הנקי של כ-23.3 מיליון שקל, ירידה של כ-21.6% בהשוואה לרווח הנקי ברבעון המקביל אשתקד בסך של כ-29.7 מיליון שקל.
שיפור בשולי הרווחיות הגולמית
הרווח הגולמי ברבעון השני של 2019 הסתכם בכ-88.9 מיליון שקל (כ-39% מההכנסות), בהשוואה לרווח הגולמי ברבעון המקביל שהסתכם בכ-93.5 מיליון שקל (כ-37.5% מההכנסות). הירידה ברווח התפעולי נבעה מהירידה בהכנסות כאמור, כאשר השיפור בשולי הרווחיות הגולמית מיוחס לתמהיל מכירות הקבוצה ושיפור בשיעור תצרוכת החומרים שנבע, בין היתר, מהירידות בשערי המט"ח - האירו והדולר.
כתוצאה מהירידה בהכנסות והרווח הגולמי כאמור, הרווח התפעולי ברבעון השני ירד בכ-12.9% והסתכם בכ-39.6 מיליון שקל (כ-17.4% מההכנסות) לעומת כ-45.5 מיליון שקל (כ-18.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.
- אינרום: עלייה של 14.4% במכירות ל-391.2 מיליון שקל וצמיחה של 10% ב-EBITDA
- אינרום מציגה רבעון חזק: זינוק בהכנסות וברווח הנקי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות המימון נטו ברבעון השני הסתכמו בכ-3.7 מיליון שקל, הפרש של כ-3.8 מיליון שקל ביחס לתקופה המקבילה, בעיקר כתוצאה משערוך עסקאות הגנה במט"ח שמבצעת החברה מעת לעת כחלק ממדיניותה לצמצום סיכוני מטבע, על רקע השינויים שחלו בדולר ובאירו בין התקופות. זאת בנוסף להשפעת יישום תקן IFRS16 אשר הביא להגדלת הוצאות המימון בכ-2.7 מיליון שקל.
ה-EBITDA שהציגה הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-49.2 מיליון שקל, אשר היוו כ-21.6% מההכנסות, ירידה של כ-9.1% ביחס ל-EBITDA ברבעון המקביל אשתקד אשר הסתכם בכ-54.1 מיליון שקל, אשר היוו כ-21.7% מההכנסות.

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
