אורי גרינפלד מתייחס לראלי אחרי המהלך ביפן, ומסתכל קדימה - המומנטום ימשך?

הורדת הריבית ביפן למינוס 0.1% הציתה ראלי בבורסות. הכלכלן הראשי בפסגות מתייחס למהלך ולסיטואציה כעת
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד

שוקי המניות ברחבי העולם סגרו את ימי המסחר האחרונים של חודש ינואר במגמה חיובית, על רקע הורדת הריבית ביפן ב-0.2% (לשיעור שלילי של 0.1%), ועל רקע נתוני המאקרו הרעים יחסית בארה"ב - מה שהעלה את ההערכות כי הפד' יעכב את מתווה העלאת הריבית במדינה. מדד הניקיי הגיב למהלך בזינוק של 2.8%, ונשאלת השאלה מה תהייה תגובת השווקים לטווח הארוך, ומה המשמעות הכלכלית של הורדת הריבית על שאר הכלכלות בעולם.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, התייחס בשיחה עם Bizportal למהלך המפתיע של הבנק המרכזי היפני, ועל השלכות המהלך על הבורסות ברחבי העולם:

"על הכלכלה היפנית עצמה אין השפעה דרמטית בשל הורדת הריבית במדינה: מי שלא לקח הלוואה עד עכשיו -  זה לא מה שיגרום לו לקחת אותה כעת, כי השינוי אינו כזה גדול. המהלך בוצע בשל רצון להחליש את המטבע היפני, ה-יין, לאחר שהיואן הסיני נחלש בתקופה האחרונה, וכתוצאה מכך היין התחזק. הדבר כמובן מפריע ליפנים, וכחלק ממלחמת המטבעות, הם בחרו להוריד את הריבית כדי להחליש את ערך המטבע שלהם".

ומה ההשפעה על השווקים הפיננסים?

"הריבית ירדה וכתגובה המניות עלו. גם אגרות החוב היפניות הציגו ירידת תשואות משמעותית - וכל אלו נותנים למשקיעים סוג של תמריץ להגדיל סיכונים, בדמות השקעה במניות. ההיסטוריה  גם באירופה וגם ביפן מראה,  שההשפעה של הורדת ריבית ברובה היא ה'שוק' הראשוני, ומדובר בהשפעה קצרת טווח".

 

עד כמה הדבר משפיע על העלאת הריבית בארה"ב? האמריקנים ימשיכו במתווה העלאות בזמן שביפן מורידים ריבית?

"יילן כבר הראתה שהיא מסוגלת, למרות שהדולר התחזק. התלות של ארה"ב בייצוא - לעומת אירופה ויפן - מאוד נמוכה.  לכן לדעתי, למרות הפעולות של דראגי והבנק המרכזי של יפן, ולמרות התחזקות הדולר - אם הכלכלה האמריקנית תמשיך להיראות טוב, בפד' יעלו ריבית". גרינפלד מדגיש כי להעלאת הריבית קיים גם עניין של תזמון: "כשהשווקים יורדים 6-7 אחוז קשה לבצע העלאת ריבית, אבל השווקים עוד יכולים לתקן. לדעתי, העלאת הריבית לא תשפיע עד כדי כך על השווקים, והסוחרים מצפים לכך". 

 

ואחרי הנתונים הרעים שפורסמו בארה"ב, עוד יש סיכוי להעלאות ריבית בקרוב?

"הנתונים בארה"ב לא היו רעים. שוק העבודה נראה טוב מאוד, והמשק צמח במדינה בשיעור של  2.4 אחוז, משמעותית מעל פוטנציאל הצמיחה שלהם, וזה למרות שהדולר התחזק ב-20% מאז אמצע 2014, ולמרות סקטור האנרגיה שעשוי לקרוס בהמשך. זו כמובן לא הצמיחה המהירה של פעם – אבל צריך להבין שלשם גם לא נחזור".

גרינפלד מפריד בין הכלכלה האמריקנית לבין כלכלות שאר העולם,  כשהסיבה המרכזית לכך לדעתו היא החשיפה לשווקים המתעוררים, כמו סין, אליה חשופים האמריקנים הרבה פחות מאשר אירופה ויפן. בנוסף, הוא מציין כי ההתמודדות של הממשלה והפד' בארה"ב עם המשבר של 2008 התחילה "הרבה יותר מוקדם, עם הרחבות פיסקליות,  יכולת לצמוח יותר מהיר, וצרכן שכבר עשה הפחתת מינופים וחוזר לקחת אשראי. ארה"ב נמצאת לפני שאר העולם מבחינה זו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עם זאת, בגלל שאנחנו בעולם גלובלי ויש השפעה גם של הדמוגרפיה, הצמיחה בשנים הקרובות תהיה יחסית נמוכה ביחס למה שהיינו רגילים. זה לא עניין של רע או טוב  - זו המציאות, וצריכים להתרגל אליה: צמיחה איטית וריביות נמוכות (כדי שלא יהיו לחצים אינפלציוניים)".

 

אנחנו מקבלים חדשות לבקרים אזהרות בנושא תחזיות הצמיחה בעולם. מה תהיינה ההשפעות על שוקי המניות?

"פוטנציאל הצמיחה של המשק יורד, נכון. אבל העולם לא במיתון, ולא צפוי להיות שם -  למרות סין והנפט - העולם עדיין צומח. והעלייה במניות תהיה יותר איטית – אבל הן לאו דווקא יירדו. תוסיף לזה גם ריבית אפסית בכל העולם - פרמיות הסיכון קטנו,  ולכן אנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים. גם אגרות החוב של מדינות מציגות תשואות שליליות, ולכן  אנשים יגדילו את רמות הסיכון. אנחנו נמצאים בעולם של צמיחה, גם אם אטית – וזה טוב לשווקים. המגמה תמשיך להיות חיובית".

למרות התחזית האופטימית, גרינפלד גם מצביע על בעיה במצב השוק הנוכחי בעולם: "בגלל שאנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים, פרט שהיה סולידי מטבעו ורצה רק לחסוך את כספו בבנק, משקיע עכשיו בשוק ההון. האופי שלו הרי לא השתנה, רק הסיכון גדל. זה אומר, בהגדרה, שכשיהיו תיקונים בשוק – הם יהו חדים מבעבר: אותו משקיע ייבהל, הוא הרי לא רגיל לתנודתיות שכזו, ורק דחפו אותו לשם, כך שהוא ימהר לצאת מהשוק. אנחנו נראה בתקופה הקרובה יותר תנודתיות, בשיעורים יותר חדים - אבל במגמה כללית של עליות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט עממי 31/01/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב העלתה ריבית ברבע אחוז לאחר כמעט עשור. אירופה, סין ויפן מורידים ריבית והם סביב האפס (מלבד סין) ומתחת לזה. במצב כזה של ריביות ובורסות יורדות, זו תהיה יריה ברגל במידה והפד יחליט להעלות ריבית. לדעתי, הפד ימתין כמה חודשים לבדוק את המצב ורק אז (אם התנאים יהיו חיוביים) יחליט להעלות ריבית. הרי יילן הצהירה על 3 עד 4 העלות ריבית ולכן גם אמינותה עומדת במבחן. לסיכום: עד חודש אפריל, בסיכוי רב, לא תהיה העלאת ריבית!
  • 3.
    האם יש מישהו שיודע מתי מתחילה עונת הדוחות בישראל (ל"ת)
    רוני 31/01/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • ציון 31/01/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל זה מאמצע פברואר חושב כך לא בטוח
  • 2.
    בני 31/01/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא דיברתה על זה ביום חמישי הכנס העובד המיצטין
  • 1.
    בקיצור לא למדו כלום 31/01/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    חבל
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים