אורי גרינפלד מתייחס לראלי אחרי המהלך ביפן, ומסתכל קדימה - המומנטום ימשך?

הורדת הריבית ביפן למינוס 0.1% הציתה ראלי בבורסות. הכלכלן הראשי בפסגות מתייחס למהלך ולסיטואציה כעת
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד

שוקי המניות ברחבי העולם סגרו את ימי המסחר האחרונים של חודש ינואר במגמה חיובית, על רקע הורדת הריבית ביפן ב-0.2% (לשיעור שלילי של 0.1%), ועל רקע נתוני המאקרו הרעים יחסית בארה"ב - מה שהעלה את ההערכות כי הפד' יעכב את מתווה העלאת הריבית במדינה. מדד הניקיי הגיב למהלך בזינוק של 2.8%, ונשאלת השאלה מה תהייה תגובת השווקים לטווח הארוך, ומה המשמעות הכלכלית של הורדת הריבית על שאר הכלכלות בעולם.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, התייחס בשיחה עם Bizportal למהלך המפתיע של הבנק המרכזי היפני, ועל השלכות המהלך על הבורסות ברחבי העולם:

"על הכלכלה היפנית עצמה אין השפעה דרמטית בשל הורדת הריבית במדינה: מי שלא לקח הלוואה עד עכשיו -  זה לא מה שיגרום לו לקחת אותה כעת, כי השינוי אינו כזה גדול. המהלך בוצע בשל רצון להחליש את המטבע היפני, ה-יין, לאחר שהיואן הסיני נחלש בתקופה האחרונה, וכתוצאה מכך היין התחזק. הדבר כמובן מפריע ליפנים, וכחלק ממלחמת המטבעות, הם בחרו להוריד את הריבית כדי להחליש את ערך המטבע שלהם".

ומה ההשפעה על השווקים הפיננסים?

"הריבית ירדה וכתגובה המניות עלו. גם אגרות החוב היפניות הציגו ירידת תשואות משמעותית - וכל אלו נותנים למשקיעים סוג של תמריץ להגדיל סיכונים, בדמות השקעה במניות. ההיסטוריה  גם באירופה וגם ביפן מראה,  שההשפעה של הורדת ריבית ברובה היא ה'שוק' הראשוני, ומדובר בהשפעה קצרת טווח".

 

עד כמה הדבר משפיע על העלאת הריבית בארה"ב? האמריקנים ימשיכו במתווה העלאות בזמן שביפן מורידים ריבית?

"יילן כבר הראתה שהיא מסוגלת, למרות שהדולר התחזק. התלות של ארה"ב בייצוא - לעומת אירופה ויפן - מאוד נמוכה.  לכן לדעתי, למרות הפעולות של דראגי והבנק המרכזי של יפן, ולמרות התחזקות הדולר - אם הכלכלה האמריקנית תמשיך להיראות טוב, בפד' יעלו ריבית". גרינפלד מדגיש כי להעלאת הריבית קיים גם עניין של תזמון: "כשהשווקים יורדים 6-7 אחוז קשה לבצע העלאת ריבית, אבל השווקים עוד יכולים לתקן. לדעתי, העלאת הריבית לא תשפיע עד כדי כך על השווקים, והסוחרים מצפים לכך". 

 

ואחרי הנתונים הרעים שפורסמו בארה"ב, עוד יש סיכוי להעלאות ריבית בקרוב?

"הנתונים בארה"ב לא היו רעים. שוק העבודה נראה טוב מאוד, והמשק צמח במדינה בשיעור של  2.4 אחוז, משמעותית מעל פוטנציאל הצמיחה שלהם, וזה למרות שהדולר התחזק ב-20% מאז אמצע 2014, ולמרות סקטור האנרגיה שעשוי לקרוס בהמשך. זו כמובן לא הצמיחה המהירה של פעם – אבל צריך להבין שלשם גם לא נחזור".

גרינפלד מפריד בין הכלכלה האמריקנית לבין כלכלות שאר העולם,  כשהסיבה המרכזית לכך לדעתו היא החשיפה לשווקים המתעוררים, כמו סין, אליה חשופים האמריקנים הרבה פחות מאשר אירופה ויפן. בנוסף, הוא מציין כי ההתמודדות של הממשלה והפד' בארה"ב עם המשבר של 2008 התחילה "הרבה יותר מוקדם, עם הרחבות פיסקליות,  יכולת לצמוח יותר מהיר, וצרכן שכבר עשה הפחתת מינופים וחוזר לקחת אשראי. ארה"ב נמצאת לפני שאר העולם מבחינה זו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עם זאת, בגלל שאנחנו בעולם גלובלי ויש השפעה גם של הדמוגרפיה, הצמיחה בשנים הקרובות תהיה יחסית נמוכה ביחס למה שהיינו רגילים. זה לא עניין של רע או טוב  - זו המציאות, וצריכים להתרגל אליה: צמיחה איטית וריביות נמוכות (כדי שלא יהיו לחצים אינפלציוניים)".

 

אנחנו מקבלים חדשות לבקרים אזהרות בנושא תחזיות הצמיחה בעולם. מה תהיינה ההשפעות על שוקי המניות?

"פוטנציאל הצמיחה של המשק יורד, נכון. אבל העולם לא במיתון, ולא צפוי להיות שם -  למרות סין והנפט - העולם עדיין צומח. והעלייה במניות תהיה יותר איטית – אבל הן לאו דווקא יירדו. תוסיף לזה גם ריבית אפסית בכל העולם - פרמיות הסיכון קטנו,  ולכן אנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים. גם אגרות החוב של מדינות מציגות תשואות שליליות, ולכן  אנשים יגדילו את רמות הסיכון. אנחנו נמצאים בעולם של צמיחה, גם אם אטית – וזה טוב לשווקים. המגמה תמשיך להיות חיובית".

למרות התחזית האופטימית, גרינפלד גם מצביע על בעיה במצב השוק הנוכחי בעולם: "בגלל שאנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים, פרט שהיה סולידי מטבעו ורצה רק לחסוך את כספו בבנק, משקיע עכשיו בשוק ההון. האופי שלו הרי לא השתנה, רק הסיכון גדל. זה אומר, בהגדרה, שכשיהיו תיקונים בשוק – הם יהו חדים מבעבר: אותו משקיע ייבהל, הוא הרי לא רגיל לתנודתיות שכזו, ורק דחפו אותו לשם, כך שהוא ימהר לצאת מהשוק. אנחנו נראה בתקופה הקרובה יותר תנודתיות, בשיעורים יותר חדים - אבל במגמה כללית של עליות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט עממי 31/01/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב העלתה ריבית ברבע אחוז לאחר כמעט עשור. אירופה, סין ויפן מורידים ריבית והם סביב האפס (מלבד סין) ומתחת לזה. במצב כזה של ריביות ובורסות יורדות, זו תהיה יריה ברגל במידה והפד יחליט להעלות ריבית. לדעתי, הפד ימתין כמה חודשים לבדוק את המצב ורק אז (אם התנאים יהיו חיוביים) יחליט להעלות ריבית. הרי יילן הצהירה על 3 עד 4 העלות ריבית ולכן גם אמינותה עומדת במבחן. לסיכום: עד חודש אפריל, בסיכוי רב, לא תהיה העלאת ריבית!
  • 3.
    האם יש מישהו שיודע מתי מתחילה עונת הדוחות בישראל (ל"ת)
    רוני 31/01/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • ציון 31/01/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל זה מאמצע פברואר חושב כך לא בטוח
  • 2.
    בני 31/01/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא דיברתה על זה ביום חמישי הכנס העובד המיצטין
  • 1.
    בקיצור לא למדו כלום 31/01/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    חבל
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מניות הביטוח מזנקות 3.2% - מגמה חיובית מתונה במדדים

סוגת עם קבלת פנים חמה מהשוק - מזנקת ביומה הראשון ושווי השוק עוקף את 1.3 מיליארד שקל; גם אוריון שקיבלה 3 נכסים בפולין של ג׳י סיטי - מתחזקת עם פתיחת המסחר במניה; סולרום בולטת עם הזמנה קטנה מלקוח ביטחוני; ארית ממשיכה בתיקון ומתחזקת אחרי ביטול הנפקת רשף אמש - בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?

מערכת ביזפורטל |

  


מגמה מעורבת במדדים אחרי פתיחה חיובית שהגיעה לכמעט אחוז, מדד ת״א 35 מוסיף 0.2%, בעוד ת״א 90 מאבד כ-0.1%.

בהסתכלות ענפית מגזר הפיננסים ברוטציה, ת״א בנקים יורד 0.1% בעוד ת״א ביטוח מזנק 2.9%. ת״א נדל״ן יורד 0.2%, ת״א נפט וגז יורד 0.1%.

מחזור המסחר עומד על כ-1.3 מיליארד שקל


הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית - הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15% בעוד ההוצאות עלו ב-4% בלבד