אורי גרינפלד מתייחס לראלי אחרי המהלך ביפן, ומסתכל קדימה - המומנטום ימשך?

הורדת הריבית ביפן למינוס 0.1% הציתה ראלי בבורסות. הכלכלן הראשי בפסגות מתייחס למהלך ולסיטואציה כעת
גיא ארז | (5)
נושאים בכתבה אורי גרינפלד

שוקי המניות ברחבי העולם סגרו את ימי המסחר האחרונים של חודש ינואר במגמה חיובית, על רקע הורדת הריבית ביפן ב-0.2% (לשיעור שלילי של 0.1%), ועל רקע נתוני המאקרו הרעים יחסית בארה"ב - מה שהעלה את ההערכות כי הפד' יעכב את מתווה העלאת הריבית במדינה. מדד הניקיי הגיב למהלך בזינוק של 2.8%, ונשאלת השאלה מה תהייה תגובת השווקים לטווח הארוך, ומה המשמעות הכלכלית של הורדת הריבית על שאר הכלכלות בעולם.

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות, התייחס בשיחה עם Bizportal למהלך המפתיע של הבנק המרכזי היפני, ועל השלכות המהלך על הבורסות ברחבי העולם:

"על הכלכלה היפנית עצמה אין השפעה דרמטית בשל הורדת הריבית במדינה: מי שלא לקח הלוואה עד עכשיו -  זה לא מה שיגרום לו לקחת אותה כעת, כי השינוי אינו כזה גדול. המהלך בוצע בשל רצון להחליש את המטבע היפני, ה-יין, לאחר שהיואן הסיני נחלש בתקופה האחרונה, וכתוצאה מכך היין התחזק. הדבר כמובן מפריע ליפנים, וכחלק ממלחמת המטבעות, הם בחרו להוריד את הריבית כדי להחליש את ערך המטבע שלהם".

ומה ההשפעה על השווקים הפיננסים?

"הריבית ירדה וכתגובה המניות עלו. גם אגרות החוב היפניות הציגו ירידת תשואות משמעותית - וכל אלו נותנים למשקיעים סוג של תמריץ להגדיל סיכונים, בדמות השקעה במניות. ההיסטוריה  גם באירופה וגם ביפן מראה,  שההשפעה של הורדת ריבית ברובה היא ה'שוק' הראשוני, ומדובר בהשפעה קצרת טווח".

 

עד כמה הדבר משפיע על העלאת הריבית בארה"ב? האמריקנים ימשיכו במתווה העלאות בזמן שביפן מורידים ריבית?

"יילן כבר הראתה שהיא מסוגלת, למרות שהדולר התחזק. התלות של ארה"ב בייצוא - לעומת אירופה ויפן - מאוד נמוכה.  לכן לדעתי, למרות הפעולות של דראגי והבנק המרכזי של יפן, ולמרות התחזקות הדולר - אם הכלכלה האמריקנית תמשיך להיראות טוב, בפד' יעלו ריבית". גרינפלד מדגיש כי להעלאת הריבית קיים גם עניין של תזמון: "כשהשווקים יורדים 6-7 אחוז קשה לבצע העלאת ריבית, אבל השווקים עוד יכולים לתקן. לדעתי, העלאת הריבית לא תשפיע עד כדי כך על השווקים, והסוחרים מצפים לכך". 

 

ואחרי הנתונים הרעים שפורסמו בארה"ב, עוד יש סיכוי להעלאות ריבית בקרוב?

"הנתונים בארה"ב לא היו רעים. שוק העבודה נראה טוב מאוד, והמשק צמח במדינה בשיעור של  2.4 אחוז, משמעותית מעל פוטנציאל הצמיחה שלהם, וזה למרות שהדולר התחזק ב-20% מאז אמצע 2014, ולמרות סקטור האנרגיה שעשוי לקרוס בהמשך. זו כמובן לא הצמיחה המהירה של פעם – אבל צריך להבין שלשם גם לא נחזור".

גרינפלד מפריד בין הכלכלה האמריקנית לבין כלכלות שאר העולם,  כשהסיבה המרכזית לכך לדעתו היא החשיפה לשווקים המתעוררים, כמו סין, אליה חשופים האמריקנים הרבה פחות מאשר אירופה ויפן. בנוסף, הוא מציין כי ההתמודדות של הממשלה והפד' בארה"ב עם המשבר של 2008 התחילה "הרבה יותר מוקדם, עם הרחבות פיסקליות,  יכולת לצמוח יותר מהיר, וצרכן שכבר עשה הפחתת מינופים וחוזר לקחת אשראי. ארה"ב נמצאת לפני שאר העולם מבחינה זו".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"עם זאת, בגלל שאנחנו בעולם גלובלי ויש השפעה גם של הדמוגרפיה, הצמיחה בשנים הקרובות תהיה יחסית נמוכה ביחס למה שהיינו רגילים. זה לא עניין של רע או טוב  - זו המציאות, וצריכים להתרגל אליה: צמיחה איטית וריביות נמוכות (כדי שלא יהיו לחצים אינפלציוניים)".

 

אנחנו מקבלים חדשות לבקרים אזהרות בנושא תחזיות הצמיחה בעולם. מה תהיינה ההשפעות על שוקי המניות?

"פוטנציאל הצמיחה של המשק יורד, נכון. אבל העולם לא במיתון, ולא צפוי להיות שם -  למרות סין והנפט - העולם עדיין צומח. והעלייה במניות תהיה יותר איטית – אבל הן לאו דווקא יירדו. תוסיף לזה גם ריבית אפסית בכל העולם - פרמיות הסיכון קטנו,  ולכן אנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים. גם אגרות החוב של מדינות מציגות תשואות שליליות, ולכן  אנשים יגדילו את רמות הסיכון. אנחנו נמצאים בעולם של צמיחה, גם אם אטית – וזה טוב לשווקים. המגמה תמשיך להיות חיובית".

למרות התחזית האופטימית, גרינפלד גם מצביע על בעיה במצב השוק הנוכחי בעולם: "בגלל שאנשים מתומרצים לקחת יותר סיכונים, פרט שהיה סולידי מטבעו ורצה רק לחסוך את כספו בבנק, משקיע עכשיו בשוק ההון. האופי שלו הרי לא השתנה, רק הסיכון גדל. זה אומר, בהגדרה, שכשיהיו תיקונים בשוק – הם יהו חדים מבעבר: אותו משקיע ייבהל, הוא הרי לא רגיל לתנודתיות שכזו, ורק דחפו אותו לשם, כך שהוא ימהר לצאת מהשוק. אנחנו נראה בתקופה הקרובה יותר תנודתיות, בשיעורים יותר חדים - אבל במגמה כללית של עליות".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    אנליסט עממי 31/01/2016 13:07
    הגב לתגובה זו
    ארה"ב העלתה ריבית ברבע אחוז לאחר כמעט עשור. אירופה, סין ויפן מורידים ריבית והם סביב האפס (מלבד סין) ומתחת לזה. במצב כזה של ריביות ובורסות יורדות, זו תהיה יריה ברגל במידה והפד יחליט להעלות ריבית. לדעתי, הפד ימתין כמה חודשים לבדוק את המצב ורק אז (אם התנאים יהיו חיוביים) יחליט להעלות ריבית. הרי יילן הצהירה על 3 עד 4 העלות ריבית ולכן גם אמינותה עומדת במבחן. לסיכום: עד חודש אפריל, בסיכוי רב, לא תהיה העלאת ריבית!
  • 3.
    האם יש מישהו שיודע מתי מתחילה עונת הדוחות בישראל (ל"ת)
    רוני 31/01/2016 12:25
    הגב לתגובה זו
  • ציון 31/01/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    בדרך כלל זה מאמצע פברואר חושב כך לא בטוח
  • 2.
    בני 31/01/2016 11:37
    הגב לתגובה זו
    למה לא דיברתה על זה ביום חמישי הכנס העובד המיצטין
  • 1.
    בקיצור לא למדו כלום 31/01/2016 11:32
    הגב לתגובה זו
    חבל
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

אלכס ספיר (ספיר קורפ)אלכס ספיר (ספיר קורפ)

ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה

חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה הסדר חוב

ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.

בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.

הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.

תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.

לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.

בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.

בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה. 

אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?