מצאו מחליף: מיכל הלפרין מונתה לממונה על ההגבלים

זאת לאחר שהממונה על ההגבלים לשעבר דיויד גילה התפטר מתפקידו נוכח מחלוקת על מתווה הגז
גיא בן סימון | (6)
נושאים בכתבה הממונה על ההגבלים

שמונה חודשים לאחר שהממונה על ההגבלים לשעבר דויד גילה התפטר מתפקידו נוכח התנגדותו למתווה הגז, ולאחר חודשי חיפוש ארוכים של ועדת האיתור - היום מונתה עו"ד מיכל הלפרין לתפקיד הממונה על ההגבלים.  בכך גברה הלפרין על עו"ד אורי שוורץ שהוה מועמד לתפקיד עד הרגע האחרון.

הלפרין שימשה בין השנים 2006-2002 כסגן ראש הרשות להגבלים עסקיים והיועצת המשפטית לרשות. ב-2007 הצטרפה כשותפה וראש מחלקת הגבלים עסקיים במשרד עורכי הדין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, עורכי דין.

מיכל הלפרין: "אני מודה לראש הממשלה על האמון שנתן בי. אני רואה במינוי הזדמנות לתרום לכלכה חופשית, צומחת ומתפתחת ולהגדלת התחרות במשק לטובת הצרכנים ואזרחי ישראל".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אלי 27/01/2016 20:51
    הגב לתגובה זו
    כל אחד שיחליף את גילה ה 0 זה טוב גרם לנזק עצום למדינה.
  • 5.
    אורן 27/01/2016 15:08
    הגב לתגובה זו
    אנחנו הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון....שבה ראש הממשלה מעורב בכל מינוי
  • 4.
    אני מודה לרה"מ ואעשה ככל שיואמר לי לעשות.... (ל"ת)
    מיכל 27/01/2016 14:30
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    משה 27/01/2016 14:21
    הגב לתגובה זו
    היא בשביל השר כץ בכדי להכניס בקרוב את אובר לשוק ההסעות ולהכריז על ארגון המוניות כמונופול כץ אסור להתעסק מול ביבי זה לא ועד הרכבת
  • 2.
    ללא שם 27/01/2016 13:42
    הגב לתגובה זו
    ממונה לתפקיד כזה לא צריך להתחיל בתודה לראש הממשלה, אמון של מי היא חושבת לספק של ראש הממשלה ? אולי של שר התקשורת או השר לענייני שלדון אדלסון
  • 1.
    בהצלחה ובתקווה שתוכל לתקן מעט מנזקי גילה בגז (ל"ת)
    ישראל ישראלי 27/01/2016 13:20
    הגב לתגובה זו
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?