חברת הום ביוגז הום ביוגז 0%  , שפועלת בתחום מערכות הביוגז לטיפול בפסולת והפקת אנרגיה באזורים מנותקי תשתיות ומכירת תעודות פחמן, רושמת בתקופה האחרונה שורת צעדים שמעידים על שינוי מדרגה בפעילותה, גם במישור העסקי, גם במישור הפיננסי, אם כי צריך לזכור שמדובר בחברה קטנה, שעדיין שורפת מזומנים. הסיכון במניה גדול, וגם הסיכוי - זאת מניה שאם היא נכנסת לתיק שלכם אז תחת הבנה שהסיכון עצום. בקיצור - מניית חלום שנסחרת בשווי של 37 מיליון שקל.  

 החברה דיווחה על מזכר הבנות להסכם מימון עם תאגיד בינלאומי בתחום האנרגיה, בהיקף של 3 מיליון דולר, אשר ישמש להתנעת הפרויקט בגאנה הכולל הקמה של 20 אלף מערכות שצפויות להניב תעודות פחמן בהיקף של 1.6 מיליון טון. מדובר בפרויקט שאמור להניב הכנסות של 28.8 מיליון דולר בחמש השנים הקרובות, עם אופציה להרחבה של עוד 17 מיליון דולר בהמשך.

הנתונים הכספיים לשנת 2024 שפורסמו מוקדם יותר השנה מציגים תמונה מורכבת. הכנסות החברה ירדו בחדות ל-2.63 מיליון דולר בלבד, כמעט מחצית מהכנסות 2023. גם הרווח הגולמי נחתך משמעותית, והסתכם ב-384 אלף דולר בלבד. החברה מציינת כי ההכנסות נפגעו בשל המלחמה בישראל ומעבר אסטרטגי להתמקד רק בפרויקטים בעלי פוטנציאל רווחיות גבוה. בהתאם לכך, קוצצו משמעותית הוצאות הפיתוח והשיווק, אך הוצאות ההנהלה דווקא עלו - בשל עלויות חד-פעמיות ואופציות לעובדים.

ההפסד השנתי של החברה טיפס לכ-15 מיליון דולר, והתזרים השוטף עמד על יתרה שלילית של 4.5 מיליון דולר. בסיום השנה החזיקה החברה בכ-3.7 מיליון דולר בקופה, סכום שאינו מספיק לקיום ארוך טווח. בהתאם לכך, בדוחות נכללה הערת "עסק חי", אף שהחברה הדגישה תוכניות להתייעלות, מימון חיצוני ומכירת תעודות פחמן. שווי השוק של החברה עומד על כ-37.5 מיליון שקל, מניית החברה ירדה בכ-49% מתחילת השנה ובמהלך 12 החודשים האחרונים ירדה ב-22%.

• הום ביוגז: הזמנה לאספקת 20 מערכות לבסיסי חיל האוויר האמריקאי
• המניה שזינקה בדצמבר אבל נופלת בינואר
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

במקביל בימים האחרונים, נרשמה כניסה של שחקן חדש לחברה: יוסי דהן, שהפך לבעל עניין עם השקעה של 1.5 מיליון מניות במחיר של 1 שקל למניה, המהוות כ-6% מהון החברה. מדובר בגיוס שנעשה כחלק מעסקה פרטית שזכתה לאישור אסיפת בעלי המניות, והדירקטוריון אף העניק לרוכש את הזכות למנות נציג מטעמו לדירקטוריון, מה שיכול להעיד על כוונה להעמיק את המעורבות בחברה.

בנוסף לכל, החברה דיווחה לאחרונה על הזמנה ראשונה מחיל האוויר האמריקאי, לפרויקט אספקת מערכות סניטציה לבסיסים מנותקי תשתית, פרויקט בעל פוטנציאל להתרחבות בהמשך מול צבא ארה"ב או גופים ביטחוניים נוספים. לדברי אפרתי, מדובר ביכולת ייחודית של הום ביוגז להציע פתרון קומפקטי, מוכן להרכבה מהירה, שניתן לשנע ולהפעיל גם בתנאי קצה תחום הולך ומתעורר בשוק הביטחוני. במסגרת ראיון לביזפורטל, מנכ"ל החברה אושיק אפרתי מציג את התמונה הרחבה: מה בדיוק עומד מאחורי ההסכם עם התאגיד, מתי יתחילו להגיע הכספים, ואיך נולד שיתוף הפעולה המפתיע עם הצבא האמריקאי.

ההסכם עליו דיווחתם מהווה קפיצה מדרגה עבור הום ביוגז, אשמח שתרחיב עליו יותר

 "הרקע לעסקה זה הסכם שחתמנו עם קליק, הקרן השוויצרית לביצוע של פרויקט בגאנה של 20 אלף מערכות שייצרו 1.6 מיליון טון בשנים הקרובות עם הכנסות ב-5 שנים הקרובות הן 28.8 מיליון דולר עם אופציה להארכה של עוד 17 מיליון דולר בשנים אחר כך. מה שבעצם חתמנו הוא בעצם מזכר הבנות לעסקת מימון לפרויקט הזה, בדרך של קניה מראש, כלומר התאגיד שחתמנו איתו, הוא גוף ענק בתחום הסחר האנרגיה והמשאבים, זה מזכר הבנות לעסקת מימון בדרך של קניה מראש ואז חלוקה בהכנסות מהמכירה החוזרת. העסקה היא 3 מיליון דולר וזה מספיק לנו להתנעת הפרויקט וצרכיו ב-2025, ואנחנו עובדים על גיוס של יתרת המימון להשלמת הפרויקט ב-2026".

• הפניקס עם תשואה להון של 35% ברבעון השני
• כלל עם תשואה להון של 27.6% ברבעון השני בנטרול השפעה חד פעמית
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ההימור של ביג השתלם: 100% תפוסה בישראל, 99% באירופה והכנסות...

התחייבות לרכישת אלפי מערכות ותשלום מראש של 3 מיליון דולר הן התחלה מרשימה - אבל מהי לדעתך נקודת הפריצה האמיתית שממנה נראה הכנסות משמעותיות מתמלוגים או הזמנות חוזרות?

"כבר השנה התחלנו לראות הכנסה ממכירת זכויות פחמן, הפרויקט בגאנה זו קפיצה משמעותית בהיקף ובהכנסות. פרויקטים של קארבון בנויים מבניית המערכות ואז אחרי כשנה מקבלים את תעודות הפחמן ומוכרים אותם. כאן אנחנו רואים קנייה מראש, זה סכום חלקי לא המלא, ומה שיפה שרואים את זה כבר עכשיו וזה רק ילך ויגדל מפה והלאה, השלב השני של הפרויקט הוא מאוד גדול, זה יתחיל בתחילת 2026 וההכנסות הנוספות והמכירה החוזרת שלהן יקרו ב-2027 וזה עוד קפיצה משמעותית. 

במקביל אנחנו עובדים על עוד פרויקטים כמו רואנדה שזה פרויקט גדול פי 5 מהפרויקט מגאנה, שם אנחנו בשלב האישורים, קיבלנו אישור משמעותי מהממשלה ואנחנו עובדים על עוד חלקים בפרויקט, זו התקדמות בנתיב שבחרנו בו יש לנו יתרון יחסי בשוק העולמי, אנחנו עונים על צורך של אספקת אנרגיה למדינות מתפתחות, והצלחנו להיכנס לשוק הוולנטרי והרגולטורי של הפחמן שזה תחום שהולך ומתפתח - אנחנו רואים ביקושים עולים, והדבר הכי מעניין זה השוק הרגולטורי - ממשלות מטילות מס על החברות ואת כספי המס האלה יוצרים ביקושים לפרויקטים ששם יש לנו יתרון יחסי על האחרים. יש לנו ניסיון עתיר שנים בזה. אני מאמין שבזמן הקרוב יהיו דיווחים מעניינים נוספים על התקדמויות".

מהי מידת המעורבות של התאגיד המממן מעבר לרכישה הראשונית, האם הוא צפוי להיות שותף גם בפיתוח, בהשקעות נוספות או בליווי מסחרי?

 "יש לנו אופציה להגדיל את המימון, וברור שתמיד העסקה הראשונה הכי קשה ולוקחת זמן אבל בהחלט ייתכן שנעבוד איתו בעסקאות נוספות אולי גם במדינות אחרות. ברגע שיש מערכת יחסי והיכרות יהיה יותר קל להיכנס לפרויקטים נוספים. הוא גם מממן וגם יכול לקנות - הגוף עצמו גם פועל בסחר בפחמן ויש לו יכולת של קנייה מראש וזה היתרון שלו. בחמש שנים הראשונות העסקה שחתמנו עם קליק היא 28.8 מיליון דולר, ה-3 מיליון דולר זה חלק יחסי ההתחלתי של מימון הקמת הפרויקט, ומהרווחים מהמכירה החוזרת של תעודות הפחמן יהיה חלוקה ברווחים".

בהודעה לבורסה ציינתם שתשקלו גיוס מימון נוסף להשלמת הפרויקט, האם כבר הוחלט על כיוון מועדף? האם אתם נוטים יותר לגיוס הון מהשוק, שיתוף פעולה עם גוף מוסדי או הכנסת שותף אסטרטגי שילווה את המסחור?

"3 מיליון דולר מספיק לצרכי הפרויקט ב-2025, אנחנו עובדים על גיוס של יתרת המימון להשלמת הפרויקט, אנחנו עובדים על מספר נתיבים, נלך על מה שהכי טוב לחברה, יכול להיות שזה יהיה עם הגוף הזה ויכול להיות עם אחרים, נבחר את ההצעה הטובה ביותר".

עד כמה לדעתך החברה יכולה להפוך לשחקן משמעותי בתחום האנרגיה התרמית, פחמן ואנרגיה מתחדשת, ואיפה אתה רואה את החברה בעוד 3 שנים?

"אני חושב שאנחנו בדרך להיות שחקן מאוד משמעתי בתחום הזה של פרויקטים שמבוססים על מכירת פחמן שהיא מכירה חוזרת. נהיה שחקן משמעותי ברמה העולמית. אנחנו עובדים על צבר פרויקטים שחלקו דווח קניה שכבר מאושר, רואנדה של 100 אלף יחידות גאנה עם 20 אלף יחידות, פרויקטים למספר שנים שמייצרים הכנסה חוזרת ויש פרויקטים נוספים בקנה שאנחנו עובדים עליהם והם בשלבים ראשוניים".

דיווחתם לאחרונה על הזמנה מחיל האוויר האמריקאי, מה שאולי יכול להתפס כחריג בנוף שלכם. האם כבר מתקיימים מגעים להרחבת ההזמנה או פנייה מגופים ביטחוניים נוספים בארץ או בעולם?

"בתור חברה, המומחיות שלנו היא טיפול בפסולת אורגנית במערכות מנותקות תשתית. היום המערכות תופסות תאוצה בעולם, גופים גדולים מתחילים להכיר בהם, את היכולת להקמה מהירה כמו שיש לנו, עשינו פרויקט באל סלבדור שפורסם קרוב ל-800 בתי ספר שכבר מותקנים בהם. הסיפור עם הצבא האמריקאי התחיל לפני כשנה וחצי הם פרסמו קול קורא עולמי, יש להם מאות בסיסים בעולם עם שירותים מנותקי ביוב, הבסיסים שלהם ברחבי העולם לא מטופלים בצורה מיטבית הם מטפלים בצורה פרימיטיבית, הטיפול הנוכחי טופל באמצעות שריפת השפכים מה שגרם לכוויות לחיילים וסכנה של שאיפת עשן, הם התאגדו והחלו בתביעות כנגד הצבא, מכאן נוצר הקול הקורא - ניגשנו, בחרנו בנו מתוך הרבה חברות ועברנו תהליכים רבים של אישורים על מנת להיכנס. הזמנה ראשונה יצאה לפועל והגיעה ליעד שלה – בסיס מאוד מרוחק, אנחנו בקשר איתם המערכת עברה דרך ארוכה לשם ועכשיו אנחנו נותנים להם הדרכה אני מאמין שיהיו מרוצים ויזמינו עוד, אין הרבה פתרונות בתחום הזה שיודעים להגיע בצורה קומפקטית של קיטים שניתנים להרכבה תוך מספר שעות ופותרים בעיה סניטרית כזו קשה".

אפרתי מוסיף "בשנה האחרונה עשינו תהליך של התייעלות תפעולית והתמקדות עסקית מאוד רצינית, הורדנו עלויות תפעול במעל 75% ומיקדנו את הפעילות העסקית לתחומים שיש לנו יתרון יחסי בשביל להגיע לרווחיות כמה שיותר מהר וסקיילביליות, גם שם הצלחנו לשפר רווחיות להוריד עלויות של המוצר, ולהעביר אותו לקבלני משנה שמייצרים אותו בסקיילים מאוד גדולים, השלמנו הקמה של מפעל ייצור סדרתי בשיתוף עם קבלני משנה, יחד עם ההתמקדות העסקית אנחנו מאמינים שנגיע למקום מאוד מעניין, אחרי השקעות גדולות שבוצעו בעבר, היום החברה הרבה יותר ממוקדת בהבאת פרויקטים ורוב הוצאות הפיתוח מאחורינו".