הום ביוגז
צילום: בועז נובלמן

מי המניה שהייתה מהבולטות בדצמבר אבל היא הגרועה ביותר בינואר?

מניית הום ביוגז קפצה פי 4.5 בדצמבר אחרי שדיווחה כי תמכור תעודות פחמן לממשלת שוויץ; בינואר המניה כבר איבדה עד כה 35%

רוי שיינמן | (1)

הום ביוגז -0.15%   הייתה אחת מהמניות הבולטות של חודש דצמבר - החברה שעוסקת בפיתוח ושיווק מערכות ביוגז להפקת אנרגיה באמצעות מיחזור פסולת אורגנית דיווחה כי חתמה על הסכם עם קרן ממשלתית בשוויץ, במסגרתו תמכור החברה תעודות פחמן לקרן. המניה שלה זינקה פי 4.5 בדצמבר אבל בינואר היא כבר איבדה שליש מערכה והיא נסחרת היום לפי שווי של 44 מיליון שקל.


הום ביוגז תפרוס את המערכות שלה בגאנה עם סבסוד לחקלאים מקומיים, ואת זכויות החיסכון בפחמן שהמערכות האלה מייצרות תמכור הום ביוגז לשוויץ, כאשר התמורה הצפויה היא 29 מיליון דולר עד 2030 - זאת כאשר במחצית הראשונה של השנה הכניסה החברה רק 1.3 מיליון דולר.


הום ביוגז סיפקה תעודות פחמן לראשונה כבר ב-2023, אז החברה מכרה תעודות פחמן בתמורה לכ-2.2 מיליון שקל לחברת SKOOT הבריטית שעוסקת במדידה והפחתה של פליטות פחמן עבור חברות וארגונים. מניית הום ביוגז כאמור זינקה בחודש שעבר, כאשר בנוסף להסכם עם שוויץ החברה גם דיווחה כי קיבלה אישור מממשלת רואנדה למסחר תעודות פחמן ממערכות שתפרוס גם בשטחה, אבל נראה שההתלהבות של המשקיעים מצטננת והמניה כבר איבדה שליש משוויה מתחילת השנה.


מדינות וחברות בעולם, ובעיקר באירופה, רוכשות תעודות פחמן בכדי לעמוד ביעדי פליטות הפחמן של הרגולטורים. במקרה של שוויץ למשל זה עובד כך - שוויץ קובעת יעדי פליטות פחמן לחברות המקומיות, ומי שלא עומדת ביעדים משלמת קנס. הכספים מהקנסות האלה מאוגדים בקרן ממשלתית שנקראת Klik, ובכספים האלה רוכשת הקרן תעודות פחמן ממדינות אחרות - כלומת החיסכון בפחמן "עובר" ממדינה אחת למדינה אחרת.

מה המשקיעים לא אוהבים בשוק תעודות הפחמן?

מצד אחד שוק תעודות הפחמן יכול להניב הכנסות מרשימות לחברות בתחום, כאשר לפי ההערכות של חברת Refinitiv השוק הסתכם ב-950 מיליארד דולר ב-2023. עם זאת, קיימים עדיין כמה סיכונים מהם משקיעים בשוק חוששים.


אחת הבעיות המרכזיות היא היעדר רגולציה, שמובילה לשוק פרוץ עם רמות שונות של איכות ואמינות. תעודות פחמן רבות אינן משקפות הפחתה אמיתית של פליטות גזי חממה, אלא נסמכות על פרויקטים מפוקפקים כמו נטיעת עצים באזורים שבהם לא הייתה סכנת כריתה או תהליכים תעשייתיים שנעשו ממילא.


חברות רבות מנצלות את היעדר הבקרה ומוכרות תעודות בעלות ערך סביבתי מפוקפק, מה שמסכן אותן בביקורת ציבורית ורגולטורית. החשש הוא שבשלב כלשהו, כאשר הרגולציה תתייצב, שוק התעודות הנוכחי יספוג פגיעה קשה, וחברות שפועלות בתחום ימצאו את עצמן עם נכסים חסרי ערך.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מעבר לכך, ישנם גם סיכונים תדמיתיים. חברות שמתמקדות במכירת תעודות פחמן נחשדות לעיתים בניסיון לעשות "שטיפה ירוקה" (Greenwashing) לפעילות שלהן, כלומר הצגת תדמית שתומכת באיכות הסביבה מבלי לפעול באופן ממשי להפחתת פליטות. כאשר התדמית הציבורית של חברות כאלו נפגעת, זה משפיע גם על מעמדן בשוק ההון. משקיעים, ובמיוחד מוסדיים ששים דגש על לאמות מידה של אחריות סביבתית, חברתית וממשל תאגידי (ESG), עשויים להתרחק מחברות מסוג זה מחשש לפגיעה במוניטין שלהם.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משקיע 12/01/2025 18:23
    הגב לתגובה זו
    אתם עוד תראו...רק הודעה אחת על מכירת תעודה של כמה מליונים והשוק יתחיל להפנים...קל 490 השנה זה אפילו פחות ממה שאני חושב...לא המלצה כי זה לא המלצהזה רק דעה אישית.הטרנד הזה יגבר כל מה שצריך זה חוזה אחד חדש בקרוב.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.