הום ביוגז
צילום: BIZPORTAL

הום ביוגז זינקה ב-80% בשבוע שעבר, היום היא מזנקת ב-50% - זו הסיבה

הום ביוגז קיבלה אישור ממשלת רואנדה לרשום למסחר תעודות פחמן ממערכות שתפיק במדינה, מה שעשוי להכניס לה 27-29 מיליון דולר; רק בשבוע שעבר דיווחה החברה על הסכם מכירה נוסף בהיקף של 29 מיליון דולר - המניה נסחרת בשווי של 35 מיליון שקל
רוי שיינמן | (4)

יכול להיות שהום ביוגז  הום ביוגז 0% מצאה את השוק שלה - מכירה של תעודות פחמן. מדובר בתחום צומח בו מדינות וארגונים רוכשים את הפחמן שמדינות אחרות חוסכות באמצעות מערכות סביביתיות. הום ביוגז מזנקת היום ומשלימה עלייה של פי 2 בשבוע אחרי שקיבלה אישור לרישום של תעודות כאלו גם מהפחמן שתחסוך ברואנדה בהיקף של בערך 617 אלף טון, מה שעשוי להכניס לה 27-29 מיליון דולר, בדומה לעסקה עליה דיווחה בשבוע שעבר, שגם עוזרת להבין את העניין בצורה יותר פשוטה.

בשבוע שעבר חתמה הום ביוגז על מזכר הבנות עם Klik, קרן ממשלתית שוויצרית. הקרן הזו מאגדת בתוכה כספי מסים שנגבים מחברות מקומיות שלא עומדות ביעדי פליטת הפחמן שהציבה הממשלה, ובעזרת הכסף הזה היא רוכשת תעודות פחמן כדי "לקזז" את הפליטות של החברות והארגונים שלה.

כך למשל במקום שתאגיד ענק ישקיע משאבים בהפחתת פליטות הפחמן שלו, הוא פשוט רוכש את הזכויות של החיסכון בפחמן ממדינות אחרות, בעיקר מדינות עולם שלישי כמו אלו באפריקה בהם פועלת הום ביוגז - היא מוכרת את המערכות שלה במחיר מסובסד לעשרות אלפי חקלאים, שנהנים בעצמם מאנרגיה למשק הבית שלהם שמופקת משריפת אשפה או שאריות מזון, והום ביוגז בתמורה מוכרת את פליטות הפחמן שהיא "חסכה לעולם".

אושיק אפרתי, מנכ

אושיק אפרתי, מנכ"ל הום ביוגז

ההסכם עם Klik הוא ההסכם הגדול הראשון של הום ביוגז בתחום. זה אומנם צעד משמעותי אבל החברה עדיין צריכה להשיג מימון לייצור המערכות וסבסוד שלהם לחקלאים מכיוון שאין לה הון עצמי שמספיק לכך. ועדיין, ביום בו הודיעה הום ביוגז על ההסכם הזה המניה זינקה ב-80%. היום המניה מזנקת בערך חצי מהשיעור הזה כי ההודעה עליה דיווחה היא גם בערך חצי מההודעה שהיא פרסמה בשבוע שעבר - היום היא רק קיבלה אישור מהממשלה המקומית לרשום את תעודות פחמן, היא עדיין לא מצאה קונה.

נזכיר שבמחצית הראשונה החברה הכניסה רק 1.3 מיליון דולר, כלומר קצב הכנסות שנתי של 2.6 מיליון דולר. ההסכם עם Klik מהשבוע שעבר אמור להכניס לה סדר גודל של 6 מיליון דולר בשנה ואם היא תמצא רוכש גם לתעודות הפחמן ברואנדה היא עשויה לראות תוספת הכנסות שנתית דומה.

בשיחה עם מנכ"ל החברה, אושיק אפרתי, כתבנו שההסכם עם Klik לבדו לא יעביר את החברה לרווחיות. הום ביוגז מפסידה סדר גודל של 10 מיליון דולר בשנה והמשקיעים שראו את התוצאות החלשות עזבו בהדרגה כך שהמניה ירדה ב-78% בשנה האחרונה, עד לזינוק בשבוע שעבר. אומנם בנוסף לסכום ההסכם צפויות הכנסות נוספות בגין מכירת המערכות, מה שיביא תוספת של מיליוני דולרים בודדים, אבל בהערכה שמרנית של 30% רווחיות, מדובר כאן בתוספת של בערך 2 מיליון דולר בשנה לשורה התחתונה.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

המשמעות - הום ביוגז צריכה להביא עוד פרויקטים כאלה. אם היא תצליח להביא עוד 3-4 פרויקטים גדולים בתחום היא עשויה להגיע לאיזון ואף לרווחיות, אבל יש עוד מהמורות בדרך, החברה יכולה להתקשות למצוא מימון לפרויקטים וגם קשיים רגולטורים יכולים לצוץ.

בינתיים המשקיעים מטיסים את המניה, "הום ביוגז מצאה את השוק שלה" הם חושבים לעצמם. זו הקלה לחברה שהתקשתה בשנים האחרונות, אבל חובת ההוכחה עדיין עליה והדרך לא קצרה ומלאה מהמורות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    קובי 20/12/2024 20:41
    הגב לתגובה זו
    נהיר, מאוז ומפוכח. תודה
  • 3.
    ארז 19/12/2024 14:13
    הגב לתגובה זו
    חברה עם ניהול כושל היזהרו
  • 2.
    מגיב 19/12/2024 12:29
    הגב לתגובה זו
    ניתוח מעולה, חברה מעניינת שיהיה מעניין לראות אם תצליח לממש את הפוטנציאל
  • 1.
    יאיר3 19/12/2024 11:40
    הגב לתגובה זו
    כמה מה6 מיליון לשנה ישאר להם לאחר מימון של חברה חיצונית שתתחלק איתם בהכנסות?
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד 0%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

נפילות באסיה, ארביטרז' שלילי - מה יהיה היום בבורסה?

פימי רושמת אקזיט נוסף ואורביט תזנק היום בשיעור דו ספרתי; הירידות בוול סטריט מחזירות את המניות הדואליות עם פער שלילי; וגם - עסקת נשק של ארה"ב-סעודיה תקרב נורמלציה? 

מערכת ביזפורטל |

אם אתם משקיעים דרך קרנות או קופות, יש לנו בשורה עבורכם. הרפורמה החדשה בתחום ההשקעות צפויה לאחד את קופות הגמל להשקעה, פוליסות החיסכון וקרנות הנאמנות תחת חשבון השקעות אחד, שבו המעבר בין המכשירים לא ייחשב אירוע מס, ורק משיכת כספים תגרור תשלום מס רווחי הון. המהלך מבטל את נחיתות המס שמהן סבלו קרנות הנאמנות בשנים האחרונות, ומעניק להן יתרון תחרותי חדש לצד דמי ניהול נמוכים, שקיפות גבוהה ונזילות מלאה. בכך, קרנות הנאמנות הופכות לחלופה אטרקטיבית יותר מול קופות הגמל להשקעה (שנהנות מהטבות מס בגיל פרישה אך מוגבלות בהפקדה) ופוליסות החיסכון (שמאפשרות השקעות גדולות יותר אך גובות דמי ניהול גבוהים). להרחבה - הרפורמה שתספק יתרון לקרנות נאמנות; ואיזה מכשיר עדיף - גמל להשקעה, פוליסת חיסכון או קרן נאמנות?


נפתח עם אקזיט ישראלי. חברת אורביט אורביט 0%  הדואלית, ספקית מערכות תקשורת ולוויינות לתעשיות הביטחוניות והאזרחיות, נרכשת על ידי התאגיד האמריקאי קראטוס בעסקת מיזוג בשווי של כ-356 מיליון דולר. על פי ההסכם, קרייטוס תרכוש את כלל מניות אורביט לפי פרמיה של כ-21% על מחיר הסגירה האחרון. עם השלמת המיזוג תהפוך אורביט לחברה פרטית בבעלות מלאה של קרייטוס, בכפוף לאישורי רשות התחרות, משרד הביטחון ואסיפת בעלי המניות.

מדובר באחת העסקאות הבולטות של השנים האחרונות בענף הביטחוני, שממחישה כיצד חברות טכנולוגיה ביטחוניות מקומיות הופכות לשחקניות גלובליות מבוקשות. בעוד שהמוסדיים כמו מור בית השקעות (כ-19.8%), מיטב (9.2%) והפניקס (כ-5%) נהנים מפרמיה נאה על השקעתם, קרן פימי רושמת כאן אקזיט נאה, דוגמא ליכולת של קרן ההשקעות הישראלית לקחת חברה תעשייתית, לייעל אותה, להרחיב את היקף הפעילות הבינלאומית שלה ולהוביל אותה להירכש על ידי ענק ביטחוני אמריקאי. מעבר לרווחים המרשימים, העסקה גם משקפת את העניין הגובר של תאגידים זרים בטכנולוגיות ישראליות בתחום התקשורת, האלקטרוניקה והביטחון, מגמה שהולכת ומתחזקת על רקע העלייה בהוצאות הביטחוניות בעולם. להרחבה - אקזיט: אורביט נמכרת לקראטוס תמורת 356 מיליון דולר. בכל מקרה, עסקת הרכישה עשויה לתמוך היום בשוק, כאשר המשקיעים מבינים שחברות ישראליות על הכוונת של חברות גלובליות.


ואם דיברנו על התפתחות ביטחונית, סעודיה מתקרבת לעסקת ענק עם ארה"ב לרכישת מטוסי קרב חמקניים מדגם F-35. לפי דיווח בלעדי של רויטרס, הפנטגון אישר שלב מרכזי בתהליך, שצפוי לכלול עד 48 מטוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים. מדובר בצעד ראשון מסוגו זה שנים, שמאותת על שינוי בגישה האמריקנית כלפי הממלכה ועל פתיחות גוברת למכירת טכנולוגיה מתקדמת למדינות ערביות שאינן בנורמליזציה מלאה עם ישראל, אך ייתכן שהנורמליזציה עם ישראל תעמוד כתנאי להשלמת העסקה. העסקה עדיין דורשת אישור סופי של הממשל והקונגרס, ובישראל תוהים האם מאזן הכוחות עשוי להשתנות בעתיד, ועד כמה מדובר בצעד לקראת הסדר בין המדינות.

ועוד בהקשר הגיאופוליטי, הלילה הושב עוד חלל חטוף לישראל, ובכך עוד 7 חללים חטופים נותרו בעזה. מדובר בצעד אם כי קטן לקראת השלב השני של העסקה, שעל פי הערכות צפוי להיות מורכב יותר הן מהצד הישראלי והן מהצד של ארגון הטרור חמאס.