אושיק אפרתי
צילום: אושיק אפרתי הום ביו גז
ראיון

מנכ"ל הום ביוגז: "הפרויקט בגאנה מעביר את החברה לשלב חדש"

מניית הום ביוגז נפלה ב-78% בשנה האחרונה אבל נראה שהחברה מצאה מיקוד עסקי חדש - מכירת תעודות פחמן; ההסכם עליו דיווחה החברה היום מטיס את המניה, ולמרות המהמורות שעוד יכולות להגיע, המנכ"ל אושיק אפרתי אופטימי: "נעבור לרווחיות בשנה וחצי הקרובות"
רוי שיינמן |

הום ביוגז  הום ביוגז 0% מזנקת היום בבורסה על רקע הודעה על הסכם גדול בתחום מכירת תעודות הפחמן. זה לא ההסכם הראשון שהחברה עושה בתחום - בשנה שעברה היא  מכרה תעודות פחמן בתמורה לכ-2.2 מיליון שקל לחברת SKOOT הבריטית, אבל ההסכם עליו דיווחה היום גדול בהרבה. לפי ההסכם הום ביוגז תקבל 29 מיליון דולר מ-Klik השוויצרית. מדובר בקרן ממשלתית שמאגדת בתוכה את כספי המסים שמוטלים על חברות מקומיות שלא עומדות ביעדי הפחמן, איתו רוכשת הקרן תעודות פחמן כדי להגיע לאיזון. תעודות הפחמן יגיעו מפרויקט שהום ביוגז תרים בגאנה, בו היא תמכור את המערכות שלה לכ-20 אלף חקלאים במדינה. לדבריו של אושיק אפרתי, מנכ"ל החברה, הפרויקט "מעביר אותנו לשלב חדש בחברה". במבט ראשון על התוצאות האחרונות של החברה זו אמירה הגיונית, במחצית הראשונה הכניסה החברה 1.3 מיליון דולר, כלומר קצב הכנסות שנתי של 2.6 מיליון דולר - הפרויקט הזה אמור להכניס לה סדר גודל של 6 מיליון דולר בשנה. אלא שהפרויקט הזה לבדו לא יעביר את החברה לרווחיות. הום ביוגז מפסידה סדר גודל של 10 מיליון דולר בשנה והמשקיעים שראו את התוצאות החלשות עזבו בהדרגה כך שהמניה ירדה ב-78% בשנה האחרונה. אומנם בנוסף לסכום ההסכם צפויות הכנסות נוספות בגין מכירת המערכות, מה שיביא תוספת של מיליוני דולרים בודדים, אבל בהערכה שמרנית של 30% רווחיות, מדובר כאן בתוספת של בערך 2 מיליון דולר בשנה לשורה התחתונה. מניית הום ביוגז בשנה האחרונה מניית הום ביוגז בשנה האחרונה המשמעות - הום ביוגז צריכה להביא עוד פרויקטים כאלה. אם היא תצליח להביא עוד 3-4 פרויקטים גדולים בתחום היא עשויה להגיע לאיזון ואף לרווחיות, אבל יש עוד מהמורות בדרך, החברה יכולה להתקשות למצוא מימון לפרויקטים וגם קשיים רגולטורים יכולים לצוץ. אפרתי אומר בשיחה עם ביזפורטל שיש כבר שיחות על עוד פרויקטים כאלה. שוחחנו איתו על אותם פרויקטים ובעיקר על הפרויקט בגאנה ומצבה של החברה בהסתכלות לעתיד. אושיק אפרתי, מנכ אושיק אפרתי, מנכ"ל הום ביוגז מה מצב החברה היום? מה קרה בשנה-שנתיים האחרונות? "בשנה האחרונה עברנו תהליך התייעלות משמעותי. גם מבחינת היעילות וגם מבחינת המיקוד העסקי. היום ההתמקדות היא בפרויקטים שיכולים להניב הכנסות משמעותיות ולהעביר את החברה לרווח בשנה-שנתיים הקרובות. התחום של תעודות פחמן זה תחום שזיהינו שיש לנו בו יתרון יחסי. התחום הזה קיים הרבה שנים אבל הוא עובר שינוי. יש חברות וארגונים שמזהמות ויש מדינות שמטילות מס פחמן, כמו שוויץ למשל - יש לשוויץ יעדי אקלים והחברות צריכות לעמוד בו, ומי שלא עומדת מקבלת קנס. הכסף מהמסים מתארגן תחת ארגון Klik הממשלתי, מולו ההסכם עליו דיווחנו, ובכסף הזה הוא קונה תעודות פחמן כדי להגיע לאיזון. אנחנו מייצרים פרויקטים שמפחיתים פחמן. עברנו תהליך של אישור שמוכיח שהמערכות מפחיתות זיהום. עד היום השוק היה בעיקרו וולנטרי, היו  מעט שחקנים שקנו הרבה - נסטלה, פייסבוק וגוגל למשל. בגלל שהם היו קונים באופן וולנטרי המחירים היו נמוכים. בשנים האחרונות אנחנו בתהליך של מיסוי פליטות הפחמן, בעיקר באירופה, ובהתאם גם עלו המחירים לטון פחמן מדולרים בודדים לעשרות דולרים". אז התמורה בגין הפרויקט תלויה במחיר לטון פחמן? כלומר אם הוא יורדת גם ההכנסות יהיו נמוכות יותר? שוויץ לא יכולה לקנות פחמן בשוק החופשי, היא צריכה שמדינה אחרת תוותר על תעודות פחמן. זה בעצם הסכם בין מדינות בו שוויץ מתחייבת לקנות 5 שנים קדימה במחיר קבוע מראש, כך שבתקופה הזו אנחנו לא מושפעים מהתנודות במחירי הפחמן. אחרי ה-5 שנים האלה יש להם אפשרות להמשיך לקנות". יש עוד כמה שלבים לפני שהפרויקט יצא לדרך, כמו השגת מימון ואישורים רגולטוריים "זה פרויקט מורכב אבל אנחנו בשלב די מתקדם. בחודשים האחרונים עבדנו על החוזה עצמו". כבר דיברתם עם החקלאים בשטח שאמורים לרכוש את המערכות? "עשינו הכנות בחצי השנה האחרונה וכן ביקרנו את החקלאים, קרוב ל-20 אלף חקלאים בגאנה". צריך כאן מימון גדול ולפי המאזן אתם די על הקצה, מאיפה יגיע הכסף? "חשוב לציין שהפרויקט רווחי ושהמימון לא יעמוד על מאות מילוני דולרים. המימון יהיה קצת יותר מ-10 מיליון דולר. אנחנו במגעים מתקדמים עם קרנות השקעה, במודל בו הן מממנות את הפרויקט ואנחנו בתמורה מתחלקים איתן בהכנסות. הקרנות המממנות מכירות היטב את התחום הזה ואת הגוף שאנחנו עובדים מולו בשוויץ. אלה קרנות שעובדות בתחום הזה של מימון פרויקטים בתחום. כשיש קונה מנגד שמוכן להתחייב. יש לנו מספיק משאבים כדי להוציא את הפרויקט לפועל. החקלאים מקבלים את המערכות במחיר מסובסד אבל אנחנו עדיין לא נפסיד בשום שלב. השקענו המון משאבים בשנים האחרונות בפיתוח של המוצר. יש עשרות אלפי התקנות ובשנה האחרונה עברנו לייצור סדרתי והורדנו את העלויות למחירים טובים". הרווחיות התפעולית תהיה 20%-30%? "אני לא יכול להגיד בדיוק, אבל זה פרויקט שמעביר אותנו לשלב חדש בחברה". מתי תראו רווחים בפרויקט? "ב-2025 או 2026 כבר נראה הכנסות משמעותיות, אם וכאשר הוא יצא לפועל". אתם בקצב הפסדים של 10 מיליון דולר בשנה, גם עם הפרויקט הזה אתם תמשיכו להיות בהפסד של מיליונים בודדים בשנה "אנחנו בשלב של להתחיל לקצור את הפירות של התהליכים שעשינו. יש לנו עוד 4 פרויקטים דומים שאנחנו עובדים עליהם - בקניה, בהודו, בנפאל, ןפרויקט נוסף ברואנדה בהיקף של פי 5 מהפרויקט בגאנה. מתי החברה תגיע לאיזון? "מקווה שבשנה וחצי הקרובות נגיע לאיזון ולרווחיות". מתכננים לגייס הון? "כרגע לא מתכננים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.