מנכ"ל הום ביוגז: "הפרויקט בגאנה מעביר את החברה לשלב חדש"
הום ביוגז הום ביוגז 0% מזנקת היום בבורסה על רקע הודעה על הסכם גדול בתחום מכירת תעודות הפחמן. זה לא ההסכם הראשון שהחברה עושה בתחום - בשנה שעברה היא מכרה תעודות פחמן בתמורה לכ-2.2 מיליון שקל לחברת SKOOT הבריטית, אבל ההסכם עליו דיווחה היום גדול בהרבה.
לפי ההסכם הום ביוגז תקבל 29 מיליון דולר מ-Klik השוויצרית. מדובר בקרן ממשלתית שמאגדת בתוכה את כספי המסים שמוטלים על חברות מקומיות שלא עומדות ביעדי הפחמן, איתו רוכשת הקרן תעודות פחמן כדי להגיע לאיזון. תעודות הפחמן יגיעו מפרויקט שהום ביוגז תרים בגאנה, בו היא תמכור את המערכות שלה לכ-20 אלף חקלאים במדינה.
לדבריו של אושיק אפרתי, מנכ"ל החברה, הפרויקט "מעביר אותנו לשלב חדש בחברה". במבט ראשון על התוצאות האחרונות של החברה זו אמירה הגיונית, במחצית הראשונה הכניסה החברה 1.3 מיליון דולר, כלומר קצב הכנסות שנתי של 2.6 מיליון דולר - הפרויקט הזה אמור להכניס לה סדר גודל של 6 מיליון דולר בשנה.
אלא שהפרויקט הזה לבדו לא יעביר את החברה לרווחיות. הום ביוגז מפסידה סדר גודל של 10 מיליון דולר בשנה והמשקיעים שראו את התוצאות החלשות עזבו בהדרגה כך שהמניה ירדה ב-78% בשנה האחרונה. אומנם בנוסף לסכום ההסכם צפויות הכנסות נוספות בגין מכירת המערכות, מה שיביא תוספת של מיליוני דולרים בודדים, אבל בהערכה שמרנית של 30% רווחיות, מדובר כאן בתוספת של בערך 2 מיליון דולר בשנה לשורה התחתונה.
מניית הום ביוגז בשנה האחרונה
המשמעות - הום ביוגז צריכה להביא עוד פרויקטים כאלה. אם היא תצליח להביא עוד 3-4 פרויקטים גדולים בתחום היא עשויה להגיע לאיזון ואף לרווחיות, אבל יש עוד מהמורות בדרך, החברה יכולה להתקשות למצוא מימון לפרויקטים וגם קשיים רגולטורים יכולים לצוץ.
אפרתי אומר בשיחה עם ביזפורטל שיש כבר שיחות על עוד פרויקטים כאלה. שוחחנו איתו על אותם פרויקטים ובעיקר על הפרויקט בגאנה ומצבה של החברה בהסתכלות לעתיד.
אושיק אפרתי, מנכ"ל הום ביוגז
מה מצב החברה היום? מה קרה בשנה-שנתיים האחרונות?
"בשנה האחרונה עברנו תהליך התייעלות משמעותי. גם מבחינת היעילות וגם מבחינת המיקוד העסקי. היום ההתמקדות היא בפרויקטים שיכולים להניב הכנסות משמעותיות ולהעביר את החברה לרווח בשנה-שנתיים הקרובות. התחום של תעודות פחמן זה תחום שזיהינו שיש לנו בו יתרון יחסי.
התחום הזה קיים הרבה שנים אבל הוא עובר שינוי. יש חברות וארגונים שמזהמות ויש מדינות שמטילות מס פחמן, כמו שוויץ למשל - יש לשוויץ יעדי אקלים והחברות צריכות לעמוד בו, ומי שלא עומדת מקבלת קנס. הכסף מהמסים מתארגן תחת ארגון Klik הממשלתי, מולו ההסכם עליו דיווחנו, ובכסף הזה הוא קונה תעודות פחמן כדי להגיע לאיזון.
אנחנו מייצרים פרויקטים שמפחיתים פחמן. עברנו תהליך של אישור שמוכיח שהמערכות מפחיתות זיהום. עד היום השוק היה בעיקרו וולנטרי, היו מעט שחקנים שקנו הרבה - נסטלה, פייסבוק וגוגל למשל. בגלל שהם היו קונים באופן וולנטרי המחירים היו נמוכים. בשנים האחרונות אנחנו בתהליך של מיסוי פליטות הפחמן, בעיקר באירופה, ובהתאם גם עלו המחירים לטון פחמן מדולרים בודדים לעשרות דולרים".
אז התמורה בגין הפרויקט תלויה במחיר לטון פחמן? כלומר אם הוא יורדת גם ההכנסות יהיו נמוכות יותר?
שוויץ לא יכולה לקנות פחמן בשוק החופשי, היא צריכה שמדינה אחרת תוותר על תעודות פחמן. זה בעצם הסכם בין מדינות בו שוויץ מתחייבת לקנות 5 שנים קדימה במחיר קבוע מראש, כך שבתקופה הזו אנחנו לא מושפעים מהתנודות במחירי הפחמן. אחרי ה-5 שנים האלה יש להם אפשרות להמשיך לקנות".
יש עוד כמה שלבים לפני שהפרויקט יצא לדרך, כמו השגת מימון ואישורים רגולטוריים
"זה פרויקט מורכב אבל אנחנו בשלב די מתקדם. בחודשים האחרונים עבדנו על החוזה עצמו".
כבר דיברתם עם החקלאים בשטח שאמורים לרכוש את המערכות?
"עשינו הכנות בחצי השנה האחרונה וכן ביקרנו את החקלאים, קרוב ל-20 אלף חקלאים בגאנה".
צריך כאן מימון גדול ולפי המאזן אתם די על הקצה, מאיפה יגיע הכסף?
"חשוב לציין שהפרויקט רווחי ושהמימון לא יעמוד על מאות מילוני דולרים. המימון יהיה קצת יותר מ-10 מיליון דולר. אנחנו במגעים מתקדמים עם קרנות השקעה, במודל בו הן מממנות את הפרויקט ואנחנו בתמורה מתחלקים איתן בהכנסות. הקרנות המממנות מכירות היטב את התחום הזה ואת הגוף שאנחנו עובדים מולו בשוויץ. אלה קרנות שעובדות בתחום הזה של מימון פרויקטים בתחום. כשיש קונה מנגד שמוכן להתחייב. יש לנו מספיק משאבים כדי להוציא את הפרויקט לפועל.
החקלאים מקבלים את המערכות במחיר מסובסד אבל אנחנו עדיין לא נפסיד בשום שלב. השקענו המון משאבים בשנים האחרונות בפיתוח של המוצר. יש עשרות אלפי התקנות ובשנה האחרונה עברנו לייצור סדרתי והורדנו את העלויות למחירים טובים".
הרווחיות התפעולית תהיה 20%-30%?
"אני לא יכול להגיד בדיוק, אבל זה פרויקט שמעביר אותנו לשלב חדש בחברה".
מתי תראו רווחים בפרויקט?
"ב-2025 או 2026 כבר נראה הכנסות משמעותיות, אם וכאשר הוא יצא לפועל".
אתם בקצב הפסדים של 10 מיליון דולר בשנה, גם עם הפרויקט הזה אתם תמשיכו להיות בהפסד של מיליונים בודדים בשנה
"אנחנו בשלב של להתחיל לקצור את הפירות של התהליכים שעשינו. יש לנו עוד 4 פרויקטים דומים שאנחנו עובדים עליהם - בקניה, בהודו, בנפאל, ןפרויקט נוסף ברואנדה בהיקף של פי 5 מהפרויקט בגאנה.
מתי החברה תגיע לאיזון?
"מקווה שבשנה וחצי הקרובות נגיע לאיזון ולרווחיות".
מתכננים לגייס הון?
"כרגע לא מתכננים".

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר
התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות
נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 0.92% מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.
היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.
החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.
יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה
נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: טבע תכבוש את המקום הראשון ואקסל שוב רוכשת
ת"א 35 חגג אתמול שיא חדש של 3,600 נק' וגם שיא בתשואה - מדד הדגל קפץ ביותר מ-50% מתחילת השנה; טבע צפויה לעקוף את בנק לאומי כחברה הגדולה ביותר בבורסה; אקסל זינקה אתמול - האם הידיעה על הרכישות דלפה לפני שהמשקיעים ידעו?
המניות הדואליות עלו אמש בוול סטריט והן חוזרות עם פער חיובי מצרפי של 0.4%. טבע מעל כולן. מניית טבע 0% צפויה להוסיף 2.6% ולעקוף את בנק לאומי בטבלת החברות הגדולות ביותר בבורסה בת"א. כן, טבע חוזרת אחרי שנים שלא היתה במקום הראשון. החזרה שלה השנה מרשימה כי היו בדרך טלטלות. אלי כליף, סמנכ"ל הכספים של טבע אמר בוועידת ההשקעות של ביזפורטל בפברואר השנה שהמניה היתה סביב 21 דולר שהעסקים טובים והוא מצפה להמשך מומנטום חיובי שישפיע גם על המניה. הוא אמר זאת אחרי ריצה של קרוב ל-100% בשנה .אבל לשוק היתה הערכה אחרת - טבע דווקא נפלה לאזור ה-13 דולר. מה שמלמד שאם אתם מאמינים בעסק, בהנהלה, בתחום, דווקא ירידות מהסוג הזה יכולות להיות הזדמנות (קרה גם באלביט שנפלה ל-140 דולר בתחילת 2024 מחשש שהמלחמה תגרום שמדינות זרות מסוימות לא יקנו ממנה מערכות), היום היא ב-500 דולר בערך.
הנפילה בטבע היתה הזדמנות - המניה נושקת ל-30 דולר. המניה עלתה פי 3.2 בשנתיים! השווי של טבע צפוי לעלות היום מעל שווי של בנק לאומי והיא תחזור להוביל את הבורסה עם שווי של כ-110 מיליארד שקל.
אתמול אקסל 3.97% זינקה באופן בלתי מוסבר, אבל הבוקר קיבלנו את התשובה. המניה של חברת התקשורת והסייבר טיפסה ב-6.7% היא עשתה את זה במחזור עצום, 5.1 מיליון שקל, מחזור שהוא יותר מפי 7 מהמחזורים הממוצעים שלה בשבוע האחרון. תהיתם וודאי אולי משהו התפתח עם העסקה הבעייתית של סינאל, אבל התשובה היא שאקסל שוב יצאה לשופינג וכנראה "החברים הטובים" שמעו על זה לפניכם. אל תהיו מופתעים, זה לא חריג ולא חדש זה לצערנו (בינתיים) הנורמה בביצה המקומית.
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אקסל הודיעה לבורסה הבוקר על הרחבת הנוכחות שלה בעולם הביטחוני עם רכישת סטראלייט ונקסטוויב בכ-90 מיליון שקל. 2 החברות, שנוסדו בשנת 2000 על ידי רמי בל-עש ואודי פרידמן, מתמחות בפיתוח ואינטגרציה של מערכות RF ו-Microwave לשוק הביטחוני, ובעיקר למערכות כטב"מים שהפכו לאחד התחומים המובילים בשנה האחרונה בעקבות המלחמות בישראל ובאירופה. הלקוחות שלהן כוללים את התעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ כמו התעשייה האווירית, אלביט, אלתא ורפאל, וגם גופים בינלאומיים.
