מתחם קוסמופוליטן (קרדיט: אנדו סטודיו)
מתחם קוסמופוליטן (קרדיט: אנדו סטודיו)

רפאל רכשה 6.5 קומות בפרויקט של קבוצת אקרו בכ-521 מיליון שקל

החברה תעבור ממשרדיה בהורודצקי בעיר למתחם יצחק שדה בתל אביב, זאת בניגוד להחלטת הממשלה שרוצה להעביר את מחנות צה״ל וזרועות הביטחון השונים לנגב 

חיים בן הקון | (3)
נושאים בכתבה רפאל אקרו

קבוצת אקרו, הפניקס, יובלים סיטיבוי ושבת משה התקשרו עם חברת רפאל בעסקה, במסגרתה תרכוש רפאל 6.5 קומות בפרויקט קוסמופוליטן. היקף העסקה עומד על כ-521 מיליון שקל. הפרויקט ממוקם במתחם יצחק שדה. רפאל רכשה את השטח במסגרת ההסכם מול רשות מקרקעי ישראל לפינוי והעתקת פעילותה של החברה ממתחם הורודצקי במזרח תל אביב יפו.


פרויקט קוסמופוליטן הוא אחד מפרויקטי עירוב השימושים הגדולים הנבנים כיום בישראל. עם השלמתו, הוא צפוי לכלול ארבעה מגדלים, סביב פארק ציבורי פתוח, שישלבו מגורים, תעסוקה, מסחר, חינוך וחיי קהילה עירונית.


רפאל, שהפכה במלחמת חרבות ברזל מחברה ביטחונית לזרוע של משרד הביטחון דה פקטו, נמצאת אחרי למעלה משנה וחצי של מלחמה. המשמעות של זה בשבילה היא שלחברה יש לא רק את האפשרות הפיננסית להתרחב ולהתחדש במשרדים חדשים, אלא אולי גם את הצורך לעשות כן. במקור תוכנן שרפאל תעבור לנגב, יחד עם עוד בסיסי צה״ל במסגרת התוכנית של המדינה להעביר כמה שיותר תשתיות בטחוניות לנגב. המעבר של החברה מהורודצקי בתל אביב למתחם יצחק שדה באותה העיר - לא ברור. כך או אחרת, במתחם הורודצקי יוקמו כ-800 יחידות דיור אחרי שהחברה תעזוב. 


פרויקט קוסמופוליטן


הפרויקט מתוכנן כמתחם אחד שלם שייבנה בשני שלבים: קוסמופוליטן 1 שכבר יצא לדרך, וקוסמופוליטן 2 המצוי כעת בשלבי תכנון. שטח הקרקע הכולל של הפרויקט כולו עומד על כ-17 דונם. עם השלמתו, הוא יכלול כ-175 אלף מ"ר של שטחי תעסוקה ומסחר, כ-40 אלף מ"ר של מגורים ולמעלה מ-500 יחידות דיור. בנוסף, יוקם מוסד חינוכי עירוני בשטח של כ-5,000 מ"ר. מערך חניונים תת-קרקעיים, שיתפרס על כ-77 אלף מ"ר, יכלול אלפי חניות לרכב פרטי ולאופניים, כחלק מתפיסת תחבורה מעודדת ניידות רכה.


שלב א’ של הפרויקט, קוסמופוליטן 1, בו תתמקם חברת רפאל, מתפרס על פני 10 דונם וממוקם בפינה הדרום מזרחית של המתחם, בקרן הרחובות המסגר וישראל טל. במגרש זה שותפות קבוצת אקרו, הפניקס, יובלים סיטיבוי וחברת שבת משה, המחזיקה בשיעור של 10%. שלב זה כולל שני מגדלים: האחד מגדל משרדים בהיקף של כ-100 אלף מ"ר, והשני מבנה המשלב מגורים, תעסוקה ומסחר. מגדל המגורים יכלול 334 דירות בתמהיל מגוון של 2-5 חדרים, לצד מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים. בימים אלה מתבצעות עבודות דיפון, חפירה וביסוס על ידי חברת גיאודינה, והפרויקט צפוי להתאכלס במהלך שנת 2030.


שלב ב’, קוסמופוליטן 2, בו שותפות אקרו, הפניקס ויובלים סיטיבוי, משתרע על פני כ-6 דונם וממוקם בפינה הצפון מערבית של המתחם ("צומת מעריב") בקרן הרחובות יצחק שדה ודרך מנחם בגין. הפרויקט מצוי בשלב תכנון אדריכלי מתקדם, ויכלול שני מגדלים נוספים שיצטרפו לאחיהם הגדולים: האחד למשרדים, והשני בעיקרו למגורים עם 170 דירות.


על תכנון קוסמופליטן 1 אחראי משרד האדריכלים יסקי מור סיון ואילו משרד ישר אדריכלים אמון על תכנון קוסמופוליטן 2. עיצוב הפנים של החללים הציבוריים הופקד בידי האדריכלית ורד גינדי, בעלת סטודיו גינדי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"


מרפאל נמסר: "רפאל צומחת בקצב מהיר מאד ופעילותה במרכזי הפיתוח ברחבי הארץ גדלה משמעותית משנה לשנה. במרכז הפיתוח בתל אביב אנו נותנים מענה לטובי המוחות שבוחרים לעבוד ברפאל ולהקדיש את עשייתם המחקרית לטובת ביטחונה של מדינת ישראל. בשיתוף פעולה עם רשות מקרקעי ישראל הסדרנו הסכם לפינוי מתחם הורודוצקי בו התאכלסה רפאל עשרות שנים ואנו משקיעים את התמורה ברכישת השטח שיאפשר את הרחבת פעילות רפאל במרכז".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    צוק 25/06/2025 19:49
    הגב לתגובה זו
    כספי ציבור.היום יש מלא משרדים ריקים בתל אביב וגוש דן. בפת היה עולה רבע מחיר ופחות
  • 2.
    בקיצור בזבוז כבפי ציבור ללא שום צורך אלא לדאוג לעשירם ביותר (ל"ת)
    אא 25/06/2025 14:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מה יש לחברה כזו לשבת בלב תל אביב.יכלו לבנות עיר עם המחיר הזה. (ל"ת)
    שקד 25/06/2025 10:31
    הגב לתגובה זו
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.