רביב צולר ICL איי סי אל
צילום: שלומי יוסף

איי.סי.אל תקים מפעל באירופה ב-285 מיליון יורו

החברה תקים מפעל לייצור חומר לסוללות בספרד, יחד עם חברה סינית; איי.סי.אל תחזיק 80% מהמיזם המשותף

אביחי טדסה | (9)

איי.סי.אל איי.סי.אל 1.61%   הכריזה על מיזם משותף עם חברה סינית (Shenzhen Dynanonic), להקמת מתקן חדשני לייצור חומרים לקטודות סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP) בספרד. המהלך צפוי לחזק את עסקי החברה בתחום הסוללות ולהפוך אותה לשחקנית מפתח במעבר האנרגטי באירופה.


פריצת דרך בשוק הסוללות האירופי 


במסגרת ההסכם, יוקם מתקן ייצור חדש בעיר סאלנט שבספרד, עם השקעה ראשונית של כ-285 מיליון אירו. המתקן, המתוכנן באתר שבו פעלה בעבר פעילות כרייה של איי.סי.אל, ינצל את יתרון המיקום האסטרטגי בקרבה לנמל ברצלונה ולמפעלי סוללות מתוכננים באירופה. הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור חומרים פעילים לקטודות, המיועדים לשימוש בסוללות ליתיום-יון. לדברי פיל בראון, נשיא חטיבת הפתרונות הפוספטיים של איי.סי.אל, "שוק ה-LFP נמצא בצמיחה מהירה, בעיקר לאור הביקוש המתגבר לרכבים חשמליים באירופה. זה הזמן הנכון להיכנס לשוק הזה ולמנף את שיתוף הפעולה עם Dynanonic, שמביאה ניסיון עשיר בייצור חומרים לסוללות".


השותפות עם Dynanonic נועדה לנצל את ההזדמנויות בשוק האירופי, שבו הביקוש לסוללות LFP צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לנתח של 35% עד שנת 2030. המתקן החדש לא רק יספק מענה לצרכים התעשייתיים של אירופה אלא גם יחזק את מעמדה של החברה כספקית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. וונגבאו רן, סגן נשיא Dynanonic, הדגיש כי "הקמת הפרויקט בספרד מבטיחה קרבה ללקוחות באירופה, מגדילה את התחרותיות שלנו, ותומכת בחזון להפוך לספקית מובילה של פתרונות אנרגיה חדשים".


איי.סי.אל תחזיק ב-80% מהמיזם המשותף, שצפוי להתחיל בפיתוח תשתיות ותכנון הנדסי בתקופה הקרובה, ולאחר מכן בבנייה והפעלה. המיקום שנבחר בספרד כולל שטח של כ-25 דונם עם אפשרות להתרחבות עתידית. לדברי החברה, ההשקעה במתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה להוביל את השוק האירופי בתחום ייצור המוני של חומרים לסוללות, תוך שילוב קיימות ושמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות. המהלך מציין את כניסתה לשוק האנרגיה האירופי עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מרכזית בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. ההשקעה בספרד, יחד עם השותפות עם Dynanonic, עשויה לספק לחברה הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת באירופה.


מנכ"ל חדש - אלעד אהרונסון


בתחילת החודש שעבר, הודיעה איי.סי.אל באופן מפתיע כי רביב צולר, המנכ"ל ב-7 השנים האחרונות, יעזוב את התפקיד מסיבות אישיות. החברה הודיעה כי המנכ"ל החדש יהיה אלעד אהרונסון ויכנס לתפקידו בחודש מרץ. אלעד אהרונסון כיהן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה (Growing Solutions) ב-4 השנים האחרונות, מאז אפריל 2021. במהלך כהונתו, הוא הוביל את פיתוח פתרונות הדשנים המיוחדים של איי.סי.אל תוך הרחבת היצע המוצרים לתחומים חדשים ושווקים נוספים, הן באמצעות מאמצים אורגניים והן באמצעות רכישת חברות. טרם הצטרפותו לחברה, כיהן אהרונסון בחברת אלביט מערכות במשך כ-16 שנים בשורת תפקידים ניהוליים, כולל סמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת ISTAR וכן כסמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת המל"טים שלה אלביט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עושה חשבון 20/01/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    בימים אלו משלימה ICL הקמה של מפעל בארהב. 50% מעלות ההקמה מקופה הפדרל . במקום תעשיית סוללות ורכבי חשמל . כך גם בספרד . בישראל יש מכשולים רבים לתעשייה.
  • 6.
    עצוב שישראל משקיעה בספרד בעוד ספרד אנטי ישראלית. (ל"ת)
    בני 18/01/2025 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שיגמר החוזה וזה בקרוב אי סי אל תהיי שווה גרוש (ל"ת)
    רואה רחוק 18/01/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה בספרד ולא בישראל (ל"ת)
    חן 18/01/2025 11:14
    הגב לתגובה זו
  • dw 19/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    היי. לא אני אמרתי את זה אלא סטף ורטהיימר. אנחנו טובים בלתקתק על מחשב במשרד ממוזג ובעסקי אויר. אשכרה להפשיל שרוולים ולעבוד עבודה פיזית אהה פחות.תאמר חקלאות אהה זה יותר בקטע של להיות ראיס ולהסתכל על תאילנדים עובדים.
  • אלי 19/01/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    שכלום לא היה שלנו
  • 3.
    אל 18/01/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    לספרדים לא מגיע מקומות עבודה חדשים
  • 2.
    לכל פקק יש בקבוק 18/01/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    משפ עופר עושה עסקים וזה טוב לה ונכון. הייתי רוצה התור מי שיש לו חלק בנכסי משאבי הטבע כתושב ואזרח ישראלי שאיי.סי.אל. תשלם תגמולים הוגנים עבור ניצול המשאבים שייכים לכולנו ושייחקרו לעומק כל ההליכים שהובילו לקבלת זכויות הכריה בחתרורים!!!
  • 1.
    לרון 17/01/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
    נראה לי ניסיון לכופף את השוקראו את מצב מניית VARTA
אלפרד אקירוב
צילום: תמר מצפי
ראיון

אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה, אני לא עובד בטוריה"

אקירב על ההשקעה בכלל, על עסקת מקס - "עסקת מקס היא עסקה מצוינת. בזמנו חשבתי אחרת", על אלרוב נדל"ן, על מלונאות ועל היתר השליטה בכלל - "מי שבעסקים לא מוותר"

הדס מגן |
נושאים בכתבה אלפרד אקירוב כלל

שנתיים אחרי שהתנגד נמרצות לרכישת מקס על ידי כלל ביטוח, אלפרד אקירוב, המחזיק ב-14.34% ממניות כלל באמצעות חברת אלרוב נדל"ן שבשליטתו, מודה שזו הייתה עסקה מצוינת לכלל. זאת למרות שבזמנו יצא נגדה בכל הכוח וניהל מאבק מול המנכ"ל שהוביל את העסקה, יורם נווה. אקירוב אף איים לתבוע את הדירקטורים של כלל שתמכו בעסקה.

דוחות אלרוב נדל"ן שפורסמו השבוע הראו כי האחזקות בכלל וכן האחזקות בבנק לאומי (4.7%) הניבו לאלרוב רווח של 1.05 מיליארד שקל בתיק ניירות הערך שלה. החברה סיכמה את תשעת החודשים הראשונים של 2025 ברווח נקי של 925 מיליון שקל, פי 30.8 בהשוואה לרווח נקי של 30 מיליון שקל בינואר-ספטמבר 2024.

אפשר לומר שאתה מצטער שהתנגדת בזמנו לעסקת מקס?

"אין לי מה להצטער. נכון להיום, זו עסקה מצוינת. כל דבר בעיתו. אז חשבתי אחרת, היום אני חושב אחרת."

התייחסת לכך שכלל היא חברת הביטוח היחידה שיש לה חברת אשראי, מה שמעניק לה יתרון על פני האחרות.

"אלא אם גם הן יקנו, אבל אין מה לקנות יותר כי הכול מכור. אני חושב שזו עסקה מצוינת ולכלל יש יתרון שיש לה חברת כרטיסי אשראי."

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

לפידות זינקה 9.2%, בריינסוויי ב-8.3%; תמר איבדה 5.4% - המדדים ננעלו בירוק

לאחר שנתניהו הגיש בקשת חנינה לנשיא הרצוג, הבורסה הגיבה חזק ועלתה לאור סיום אפשרי של הסאגה הפוליטית-משפטית הארוכה; בריינסוויי זינקה כהמשכו של ארביטראז' ומומנטום חיובי; ווישור, לפידות וסאמיט כולן דיווח על תוצאות טובות ביום האחרון של עונת הדוחות לרבעון השלישי - ומי דיווחו במהלך הסופ"ש? 

מערכת ביזפורטל |

המדדים ננעלו בעליות, כשת"א 35 הוסיף 1% בעוד ת"א 90 מתחזק ב-1.7%.

בהסתכלות ענפית ת"א בנקים עלה 1.4%, בעוד ת"א ביטוח הוסיף גם הוא שיעור דומה. ת"א נפט וגז עלה 0.15%. ת"א ביטחוניות מוסיף 1.2%.

המגמה חיובית גם בנדל"ן - ת"א נדל"ן מוסיף 1.4% בעוד מדד יזמיות הבניה מתחזק ב-1.7%.



"זה הזמן לממש מניות - רמת המחירים נכונה למימוש" - ביום שלישי בוועידה הכלכלית של ביזפורטל תשמעו מומחי השקעות שמסבירים למה זה הזמן לממש - לפרטים והרשמה


במהלך היום התחזקו המדדים, לאור הדיווח כי נתניהו הגיש בקשה לחנינה. ראש הממשלה נתניהו הגיש בשבוע שעבר בקשת חנינה לנשיא יצחק הרצוג, כך הודיע היום בית הנשיא. בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

בלי קשר לימין ושמאל, הבורסה עולה כי היא רוצה שהמשפט יהיה מאחוריה. המשפט הוא אחד הגורמים המקצינים, המפלגים והרגישים ביותר בתוך החברה הישראלית. ישראל בלי המשפט הזה היא ישראל אולי יותר מאוחדת, פחות מחולקת. לבורסה זה טוב. אחת הסיבות שסבלנו עוד לפני המלחמה מביקורת של גופי הדירוג היא הפילוג בעם, השסע החברתי. זה יכול לרכך את השסע.  

הבקשה הזאת חריגה והיא מגיעה בזמן שההליך המשפטי נגד נתניהו בעיצומו. לפי הבקשה, שהועברה באמצעות סנגורו עו״ד עמית חדד, נתניהו מוכן לוותר על הזכות שלו להוכיח את חפותו במשפט כדי לאפשר פיוס לאומי ולהקדיש את הזמן שלו לאתגרים הביטחוניים והמדיניים של ישראל. בית הנשיא הבהיר שמדובר בבקשה יוצאת דופן שתישקל בכובד ראש ותעבור תחילה לבחינת מחלקת החנינות במשרד המשפטים. רק לאחר מכן תעבור לידי היועצת המשפטית של בית הנשיא, ובהמשך תובא לשיקול דעתו של הרצוג. 

עו"ד חדד הדגיש שנתניהו משוכנע שבסופו של דבר היה מזוכה, אבל הוא מעדיף להציב את טובת הכלל לפני טובתו האישית. הצעד מגיע בזמן שישראל מתמודדת עם אתגרים מדיניים מהותיים, ובזמן שהמשפט גוזל חלק ניכר מלו"ז ראש הממשלה. הסנגור ציין כי הדיונים מתנהלים בקצב מוגבר, כמעט כל ימות השבוע, מה שמקשה על נתניהו לנהל את ענייני המדינה. מנגד, הבקשה כבר מעוררת ויכוח ציבורי חריף. מתנגדים לה רואים בה ניסיון לעקוף את מערכת המשפט ולהתחמק מהכרעה שיפוטית. אחרים סבורים שמדובר באקט אחראי שנועד למנוע קרע לאומי עמוק. ההחלטה נמצאת עכשיו בידיים של הנשיא הרצוג האם להעניק את החנינה ולסיים את ההליך, או להניח למערכת המשפט לעשות את שלה עד להכרעה.