רביב צולר ICL איי סי אל
צילום: שלומי יוסף

איי.סי.אל תקים מפעל באירופה ב-285 מיליון יורו

החברה תקים מפעל לייצור חומר לסוללות בספרד, יחד עם חברה סינית; איי.סי.אל תחזיק 80% מהמיזם המשותף

אביחי טדסה | (9)

איי.סי.אל איי.סי.אל -7.69%   הכריזה על מיזם משותף עם חברה סינית (Shenzhen Dynanonic), להקמת מתקן חדשני לייצור חומרים לקטודות סוללות ליתיום ברזל פוספט (LFP) בספרד. המהלך צפוי לחזק את עסקי החברה בתחום הסוללות ולהפוך אותה לשחקנית מפתח במעבר האנרגטי באירופה.


פריצת דרך בשוק הסוללות האירופי 


במסגרת ההסכם, יוקם מתקן ייצור חדש בעיר סאלנט שבספרד, עם השקעה ראשונית של כ-285 מיליון אירו. המתקן, המתוכנן באתר שבו פעלה בעבר פעילות כרייה של איי.סי.אל, ינצל את יתרון המיקום האסטרטגי בקרבה לנמל ברצלונה ולמפעלי סוללות מתוכננים באירופה. הפרויקט ישתמש בטכנולוגיות מתקדמות לייצור חומרים פעילים לקטודות, המיועדים לשימוש בסוללות ליתיום-יון. לדברי פיל בראון, נשיא חטיבת הפתרונות הפוספטיים של איי.סי.אל, "שוק ה-LFP נמצא בצמיחה מהירה, בעיקר לאור הביקוש המתגבר לרכבים חשמליים באירופה. זה הזמן הנכון להיכנס לשוק הזה ולמנף את שיתוף הפעולה עם Dynanonic, שמביאה ניסיון עשיר בייצור חומרים לסוללות".


השותפות עם Dynanonic נועדה לנצל את ההזדמנויות בשוק האירופי, שבו הביקוש לסוללות LFP צפוי להכפיל את עצמו ולהגיע לנתח של 35% עד שנת 2030. המתקן החדש לא רק יספק מענה לצרכים התעשייתיים של אירופה אלא גם יחזק את מעמדה של החברה כספקית מובילה בתחום האנרגיה המתחדשת. וונגבאו רן, סגן נשיא Dynanonic, הדגיש כי "הקמת הפרויקט בספרד מבטיחה קרבה ללקוחות באירופה, מגדילה את התחרותיות שלנו, ותומכת בחזון להפוך לספקית מובילה של פתרונות אנרגיה חדשים".


איי.סי.אל תחזיק ב-80% מהמיזם המשותף, שצפוי להתחיל בפיתוח תשתיות ותכנון הנדסי בתקופה הקרובה, ולאחר מכן בבנייה והפעלה. המיקום שנבחר בספרד כולל שטח של כ-25 דונם עם אפשרות להתרחבות עתידית. לדברי החברה, ההשקעה במתקן החדש היא חלק מאסטרטגיה רחבה להוביל את השוק האירופי בתחום ייצור המוני של חומרים לסוללות, תוך שילוב קיימות ושמירה על תקנות רגולטוריות מחמירות. המהלך מציין את כניסתה לשוק האנרגיה האירופי עם פוטנציאל להפוך לשחקנית מרכזית בתחום הסוללות לרכבים חשמליים. ההשקעה בספרד, יחד עם השותפות עם Dynanonic, עשויה לספק לחברה הזדמנויות חדשות לצמיחה ולהוביל את המעבר לאנרגיה מתחדשת באירופה.


מנכ"ל חדש - אלעד אהרונסון


בתחילת החודש שעבר, הודיעה איי.סי.אל באופן מפתיע כי רביב צולר, המנכ"ל ב-7 השנים האחרונות, יעזוב את התפקיד מסיבות אישיות. החברה הודיעה כי המנכ"ל החדש יהיה אלעד אהרונסון ויכנס לתפקידו בחודש מרץ. אלעד אהרונסון כיהן כנשיא חטיבת פתרונות הצמיחה (Growing Solutions) ב-4 השנים האחרונות, מאז אפריל 2021. במהלך כהונתו, הוא הוביל את פיתוח פתרונות הדשנים המיוחדים של איי.סי.אל תוך הרחבת היצע המוצרים לתחומים חדשים ושווקים נוספים, הן באמצעות מאמצים אורגניים והן באמצעות רכישת חברות. טרם הצטרפותו לחברה, כיהן אהרונסון בחברת אלביט מערכות במשך כ-16 שנים בשורת תפקידים ניהוליים, כולל סמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת ISTAR וכן כסמנכ"ל ומנהל כללי של חטיבת המל"טים שלה אלביט.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    עושה חשבון 20/01/2025 09:32
    הגב לתגובה זו
    בימים אלו משלימה ICL הקמה של מפעל בארהב. 50% מעלות ההקמה מקופה הפדרל . במקום תעשיית סוללות ורכבי חשמל . כך גם בספרד . בישראל יש מכשולים רבים לתעשייה.
  • 6.
    עצוב שישראל משקיעה בספרד בעוד ספרד אנטי ישראלית. (ל"ת)
    בני 18/01/2025 21:34
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שיגמר החוזה וזה בקרוב אי סי אל תהיי שווה גרוש (ל"ת)
    רואה רחוק 18/01/2025 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    למה בספרד ולא בישראל (ל"ת)
    חן 18/01/2025 11:14
    הגב לתגובה זו
  • dw 19/01/2025 13:58
    הגב לתגובה זו
    היי. לא אני אמרתי את זה אלא סטף ורטהיימר. אנחנו טובים בלתקתק על מחשב במשרד ממוזג ובעסקי אויר. אשכרה להפשיל שרוולים ולעבוד עבודה פיזית אהה פחות.תאמר חקלאות אהה זה יותר בקטע של להיות ראיס ולהסתכל על תאילנדים עובדים.
  • אלי 19/01/2025 13:04
    הגב לתגובה זו
    שכלום לא היה שלנו
  • 3.
    אל 18/01/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    לספרדים לא מגיע מקומות עבודה חדשים
  • 2.
    לכל פקק יש בקבוק 18/01/2025 08:08
    הגב לתגובה זו
    משפ עופר עושה עסקים וזה טוב לה ונכון. הייתי רוצה התור מי שיש לו חלק בנכסי משאבי הטבע כתושב ואזרח ישראלי שאיי.סי.אל. תשלם תגמולים הוגנים עבור ניצול המשאבים שייכים לכולנו ושייחקרו לעומק כל ההליכים שהובילו לקבלת זכויות הכריה בחתרורים!!!
  • 1.
    לרון 17/01/2025 17:30
    הגב לתגובה זו
    נראה לי ניסיון לכופף את השוקראו את מצב מניית VARTA
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס -0.07%   ומג'יק מג'יק -1.71%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?