רחבעם זאבי גנדי
צילום: ארכיון צה"ל

סערת התחקיר על רחבעם זאבי: רוב גדול ב-2 סקרים נגד השידור בתכנית 'עובדה'

אחרי שביהמ"ש אישר שידור התחקיר שכולל העדויות כי "גנדי" הטריד נשים, המאבק עבר לזירה התקשורתית והמשפחה נעזרת ביועץ שהזמין 2 סקרים שחושפים נתונים מעודדים. אבל יש גם שאלון טוויטר של גל"צ, וברשתות הדעות חלוקות. ואיך 'היהודים באים' ידעה לשלב מערכון על הפרשה?
אלכסנדר כץ | (12)
הציבור הישראלי סוער בשבוע האחרון, לאחר שנודע כי התכנית עובדה תשדר תחקיר על התנהלותו של האלוף (במיל') רחבעם "גנדי" זאבי המנוח. בתחקיר של עמרי אסנהיים מובאים עדויות של נשים שהותקפו והוטרדו מינית לכאורה על ידי זאבי, בתקופה בה היה אלוף פיקוד מרכז, בין השנים 1968 ל-1972.     בשבוע שעבר הגישה משפחת זאבי בקשה לבית המשפט למנוע את שידור התחקיר הערב, בטענה כי "המנוח אינו נמצא בכדי להגיב על העדויות ולהזימן". בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, מה שסלל את הדרך לשידור הכתבה.   בשלב זה החלה לעשות המשפחה שימוש ביעץ התקשורת רוני רימון, מבעלי משרד רימון כהן שינקמן ושות', והמאבק עבר לאפיק התקשורתי. הוא כלל ראיונות של אלמנתו של גנדי ובנו, לצד הירתמות של גורמים כאלה ואחרים בציבוריות הישראלית שטענו כי מדובר בתחקיר בעייתי על אדם שנרצח כבר לפני 15 שנה, ואינו יכול להגיב.   גם פוסט של ערוץ 20 הצליח להבעיר את הרשתות החברתיות, כשתקף את מגישת 'עובדה' אילנה דיין, וכתב שהיא "מבזה את כבוד הנרצח ומכפישה את זכרו של אחד מגדולי גיבוריה של ישראל, לטובת רייטינג. בושה. האם היא הייתה מעזה לבזות את זכר הנרצח ולשדר תחקיר כזה במידה והיה מדובר ביצחק רבין? כמובן שלא". במסגרת הפעילות התקשורתית של המשפחה, הזמין משרד רימון כהן שיינקמן סקר לבדיקת עמדות הציבור בנושא. נתוני סקר האומניבוס שנערך שלשום על ידי מכון רושינק והתבסס על 504 ראיונות אינטרנטיים בקרב יהודים דוברי עברית בגילאים 18 עד 65, הגיעו לידי אייס. הנתונים הם ברורים מאד: עולה מהם כי 65% מהנשאלים טוענים שלא צריך לשדר את התחקיר, כשענו לשלילה על השאלה "האם לדעתך צריך או לא צריך לשדר את הטענות הללו בדבר התקפות מיניות של גנדי מלפני 45 שנה, 15 שנה לאחר שנרצח?". 22% ענו שצריך לשדר את התחקיר, ו-13% לא ידעו או שלא הייתה להם דעה. מבין הנשים בסקר – 242 במספר – ענו 63% שלא צריך לשדר את התחקיר, 20% ענו לחיוב, ו-17% לא ידעו או לא הייתה להן דעה בנושא. בסקר אינטרנטי שנערך אתמול והיום על ידי מכון מדגם ייעוץ ומחקר בראשותם של ד"ר מינה צמח ופרופ' מנו גבע, בקרב 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת דוברת העברית, החברים בפאנל האינטרנטי iPanel, עולים נתונים דומים. על פי הסקר, 63.6% "נגד שידור הטענות", בעוד 19.8% בעד, ו-16.6% לא יודעים או ללא דעה. מהסקר עולה כי אין כמעט הבדל בין גברים לנשים.  פילוח מעניין מתייחס להגדרה דתית, ומעלה כי ככל השנאל דתי יותר, כך עולה ההתנגדות שלו לשידור התכנית. אצל חילוניים הנתון עומד על 56.9% מול 25.3%, מסורתיים - 67.3% נגד ו-17.7% בעד, ואצל דתיים 79.7% נגד ו-7.2% בעד. אצל החרדים 73.3% היו נגד השידור, וכל השאר - היו ללא דעה. לא היה אחד שענה שצריך לשדר את התחקיר על גנדי.   מקשת לא התקבלה תגובה.   

ועדיין: הדעות מעורבות

ועדיין, צריך לזכור כי את הסקר יזם משרד הייעוץ התקשורתי של המשפחה, ואפשר לטעון כי דבר זה עשוי גם להשפיע על התוצאות. מסקר שהעלה עמית סגל בחשבון הטוויטר שלו עבור תכנית הרדיו שלו עם ירון דקל בגל"צ, עולה כי הפער בין אומרי הלא לכן, מצומצם הרבה יותר ואף לא קיים, כלומר חצי בעד שידור התחקיר, וחצי נגד. לסקר ענו 862 איש, אבל מדובר בסקר לא מפולח.   גם השיח ברשתות החברתיות הוא פחות חד משמעי מהסקר שפרסמנו כאן. על פי נתוני חברת הניטור Vigo נכון לאתמול בערב, עולה כי נרשמו 5,000 שיחות בנושא, כאשר 52% קוראים לזנוח את התחקיר ולא לשדרו, ואילו 48% קוראים להמשיך לחקור ולשדר. מהניטור עולה כי השיח ברשת נגוע בפוליטיזציה: הימין מגן עליו והמשאל נכנס בהשקעה הכספית במורשת שלו, שזכתה לאורך השנים לביקורת בשל תמיכתו בטרנספר.    אגב, השיח האמוציונאלי והפוליטי על הנושא, אף הגיע לתכנית היהודים באים של ערוץ 1, למרות שהיא צולמה לפני חודשים ארוכים. בפוסט שפרסמה אחת מיוצרות הסדרה, נטלי מרכוס, עולה כי סוגיית ההטרדות המיניות לכאורה של זאבי, הגיעו לידיעה, ושולבו במערכון שישודר מחר.   "בפורים לפני שנה, בזמן כתיבת העונה השנייה של 'היהודים באים', הוזמנו להתארח באולפן של רבקל'ה מיכאלי", כתבה מרכוס בדף הפייסבוק שלה. "באותה תקופה הדיבור על גנדי היה בהקשר לכל סיפור כנופיית הכרם. רבקל'ה סיפרה לנו בקלילות על ההטרדה שעברה על ידיו, מסתבר שזה קרה גם להרבה אחרות. באותו יום חזרנו למערכת וכתבנו את המערכון הזה. אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים, למה אנחנו כותבים מערכונים על גנדי כמטריד מינית (צפו לעוד אחד בפרקים הבאים), אז לא נותרה לנו ברירה - הפעלנו לחץ על מערכת המשפט שתאשר לעובדה להקרין את התחקיר בדיוק יום לפני המערכון שלנו, שכולם יבינו למה. אין בעד מה אילנה".   

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    מה חדש? מבחינת הימין כל ימני קדוש, ולא משנה מי ומה (ל"ת)
    גג 19/04/2016 21:57
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    איך מביאים את הבדיחה 18/04/2016 22:31
    הגב לתגובה זו
    אלו שעוקבים אחרי עמית סגל הם אלו שבלאו הכי מוטים לדעות שלו זה ממש לא מדגם מייצג ובעיקר מי ערב לנו שימית לא שיחק עם נתונים כאוות נפשו.
  • 7.
    איציק 18/04/2016 18:13
    הגב לתגובה זו
    הם עדיין לא הפנימו ...שהיפסידו בבחירות ...אבירי הדמו...חברי הגרבוזיה....ומה ע אם דיין...ועייזר ...??????אתם באמת...כל כך סטומים....
  • 6.
    אזרחית 17/04/2016 12:01
    הגב לתגובה זו
    נכון האיש מת, אבל זה אף פעם לא היה סוד שהבנאדם התחבר עם עולם הפשע והיה איש אלים. זה שהבנאדם היה בצד הפוליטי הנכון ונרצח ע"י מחבלים, לא אומר שצריך לעשות ממנו קדוש- כי הוא לא! ולכן צריך לחדול מהנצחת שמו ובזבוז עצום של כספים, כדי להנציח מורשת שאישלא היתה קיימת מעולם.
  • 5.
    ישראלי 15/04/2016 16:33
    הגב לתגובה זו
    פשוט לא יאומן המרדף של העיתונאים אחרי סנסציות פשוט לא יודע גבול....המדונה הזאת נפלה על הראש...שופטים אדם שכבר לא בחיים בלי משפט חורצים את דינו....מי אמר שמה שנאמר זה נכון? היה לו משפט והוא נמצא אשם...פשוט לא יאומן. וחות מזה אפשר לומר את הדברים האילו על כל קצין גבוה מאז ועד היום...אז מספיק להיתמם....למה לא בודקים שחיתויות ודברים אחרים על אישים מהשמאל...או אשכנזים...משום מה התקשורת השמאלנית והגזענית לא עושה זאת כי היא יודעת מה תמצא...וחוץ מזה בשביל מה להתאמץ...יש מספיק גנדים ודרעים שאפשר לטפל בהם...גועל נפש.
  • 4.
    אולי הגיע לו למות (ל"ת)
    ש ק ר 15/04/2016 15:49
    הגב לתגובה זו
  • אגרוף לפנים 15/07/2016 14:08
    הגב לתגובה זו
    אולי מגיע לך למות זבל
  • 3.
    למה שלא יעשו תחקיר גם על רבין? יש סיפורים בלי סוף....... (ל"ת)
    העם יודע...... 14/04/2016 18:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    לקוח 14/04/2016 14:39
    הגב לתגובה זו
    !
  • 1.
    צריך לשדר. נקודה (ל"ת)
    אייל 14/04/2016 13:32
    הגב לתגובה זו
  • רחל 15/04/2016 07:40
    הגב לתגובה זו
    למה זה לא מפתיע????? מושחת חולה מין
  • רחל 15/04/2016 06:55
    הגב לתגובה זו
    אם הוא אנס נשים למה להשתיק את העניין זה שהוא מת לא פוטר אותו מעונש ואי אפשר להתעלם ממה שהוא עשה להפסיק להנציח את שמו בכל עיר כאילו היה קשוש בוז לאנס אם היה בחיים היה מארח חברה לקצב בושה למדינה
חיים לוינסון (צילום מסך)חיים לוינסון (צילום מסך)

כמה עולה לקנות עיתונאי?

הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חיים לוינסון

עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.  

בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו. 

לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.  


חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג  - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"

שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.


חיים לוינסון (צילום מסך)חיים לוינסון (צילום מסך)

כמה עולה לקנות עיתונאי?

הפרשן המדיני של "הארץ", חיים לוינסון, פוטר לאחר שהתברר שקיבל כ-200 אלף שקלים מחברת יועץ תקשורת בחקירת "קטאר-גייט" - מבלי לגלות זאת לקוראים. לוינסון דיווח לפני הודעת "הארץ" כי הוא עוזב. בעיתון רצו להדגיש כי פוטר וסיפרו את הסיבה - ואז לוינסון אמר שעבד במקביל בעוד עבודות באישור של העיתון; האם קנו את העיתונאי? 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה חיים לוינסון

עיתון "הארץ" הודיע על סיום דרכו של הפרשן המדיני חיים לוינסון, לאחר שנחשף כי קיבל תשלומים בהיקף של כ-200 אלף שקלים מחברת "פרספשן" שבבעלות היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן. העניין, שפרץ כמה שעות לאחר פוסט פרידה שפרסם לוינסון עצמו, מעלה הרבה שאלות עקרוניות על קשר בין עיתונאים לנטשאי הסיקור שלהם, וגם על ההתנהלות של לוינסון בכל השנים האלו ואפילו ביום פיטוריו - הוא רץ להודיע שהוא פורש, אבל הוא פוטר? גם ביום העזיבה הוא רצה להימנע מלספר על הפשלה הענקית? איך נאמין לו אם הוא משקר פעמיים - השקר השני: הניסיון להסתיר את השקר הראשון חמור בפני עצמו.  

בכל מקרה, בעוד "הארץ" מציג את ההחלטה כצעד להגנת אמון הקוראים, לוינסון טוען שפעל בשקיפות מול מערכתו והודה בהמשך בטעותו בחוסר גילוי נאות מלא. הסיפור, שמשתרע על פני חמש שנים הוא נורת אזהרה לתחום העיתונות - דנה וויס, קרן מרציאנו ועשרות עיתונאים בכירים משני הצדדים מקבלים כסף גדול על הנחיית כנסים, כתיבה ועוד. כסף קונה עיתונאים גם אם הם חושבים שלא. כשאתה מקבל מאות אלפי שקלים מגוף מסוים, אתה כבר לא יכול להיות אובייקטיבי לגביו. 

לוינסון יכול להגיד עוד שנים שהוא באמת חושב שאיינהורן ששילם לו הוא זכאי, ויכול להיות שהוא באמת מאמין בזה, אבל אין לו את הזכות לדבר על זה אם הוא מקבל אלפי שקלים מאיינהורן.  


חיים לוינסון, בן 41, הצטרף ל"הארץ" ב-2008, בתחילה ככתב שטחים ולאחר מכן ככתב פוליטי, בעל טור בגלריה ופרשן מדיני. לוינסון ידוע בביקורת על הממשלה הנוכחית, תמיכה בדמוקרטיה מערבית והגנה על ערכי שמאל-מרכז. בפוסט הפרידה שפרסם תיאר את 17 שנותיו בעיתון כ"עיטור הגבורה על החזה". עם זאת, הפוסט הזה, שכלל הודאה בשחיקה אישית, נכתב כמה שעות לפני החשיפה, והפך במהרה לבדיחה ולעג  - "פוטרת ואתה מוכר לנו שאתה גיבור"

שרוליק איינהורן הוא יועץ תקשורת ופוליטיקה ותיק, שמנהל קמפיינים בינלאומיים ומקומיים. חברת "פרספשן" שלו, המתמחה באסטרטגיות השפעה על דעת קהל, עומדת במרכז פרשת "קטאר-גייט", חקירה משטרתית שחשפה חשד לקבלת מימון מקטאר לניהול קמפיינים נגד ישראל. איינהורן נחקר בחשד להדלפת מסמכים רגישים. לוינסון, שמתח ביקורת חריפה על החקירה עצמה, הביע תמיכה פומבית באיינהורן, מבלי לחשוף את הקשר הכלכלי ביניהם.