הציבור הישראלי סוער בשבוע האחרון, לאחר שנודע כי התכנית עובדה תשדר תחקיר על התנהלותו של האלוף (במיל') רחבעם "גנדי" זאבי המנוח. בתחקיר של עמרי אסנהיים מובאים עדויות של נשים שהותקפו והוטרדו מינית לכאורה על ידי זאבי, בתקופה בה היה אלוף פיקוד מרכז, בין השנים 1968 ל-1972.     בשבוע שעבר הגישה משפחת זאבי בקשה לבית המשפט למנוע את שידור התחקיר הערב, בטענה כי "המנוח אינו נמצא בכדי להגיב על העדויות ולהזימן". בית המשפט המחוזי דחה את העתירה, מה שסלל את הדרך לשידור הכתבה.   בשלב זה החלה לעשות המשפחה שימוש ביעץ התקשורת רוני רימון, מבעלי משרד רימון כהן שינקמן ושות', והמאבק עבר לאפיק התקשורתי. הוא כלל ראיונות של אלמנתו של גנדי ובנו, לצד הירתמות של גורמים כאלה ואחרים בציבוריות הישראלית שטענו כי מדובר בתחקיר בעייתי על אדם שנרצח כבר לפני 15 שנה, ואינו יכול להגיב.   גם פוסט של ערוץ 20 הצליח להבעיר את הרשתות החברתיות, כשתקף את מגישת 'עובדה' אילנה דיין, וכתב שהיא "מבזה את כבוד הנרצח ומכפישה את זכרו של אחד מגדולי גיבוריה של ישראל, לטובת רייטינג. בושה. האם היא הייתה מעזה לבזות את זכר הנרצח ולשדר תחקיר כזה במידה והיה מדובר ביצחק רבין? כמובן שלא". במסגרת הפעילות התקשורתית של המשפחה, הזמין משרד רימון כהן שיינקמן סקר לבדיקת עמדות הציבור בנושא. נתוני סקר האומניבוס שנערך שלשום על ידי מכון רושינק והתבסס על 504 ראיונות אינטרנטיים בקרב יהודים דוברי עברית בגילאים 18 עד 65, הגיעו לידי אייס. הנתונים הם ברורים מאד: עולה מהם כי 65% מהנשאלים טוענים שלא צריך לשדר את התחקיר, כשענו לשלילה על השאלה "האם לדעתך צריך או לא צריך לשדר את הטענות הללו בדבר התקפות מיניות של גנדי מלפני 45 שנה, 15 שנה לאחר שנרצח?". 22% ענו שצריך לשדר את התחקיר, ו-13% לא ידעו או שלא הייתה להם דעה. מבין הנשים בסקר – 242 במספר – ענו 63% שלא צריך לשדר את התחקיר, 20% ענו לחיוב, ו-17% לא ידעו או לא הייתה להן דעה בנושא. בסקר אינטרנטי שנערך אתמול והיום על ידי מכון מדגם ייעוץ ומחקר בראשותם של ד"ר מינה צמח ופרופ' מנו גבע, בקרב 500 משיבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת דוברת העברית, החברים בפאנל האינטרנטי iPanel, עולים נתונים דומים. על פי הסקר, 63.6% "נגד שידור הטענות", בעוד 19.8% בעד, ו-16.6% לא יודעים או ללא דעה. מהסקר עולה כי אין כמעט הבדל בין גברים לנשים.  פילוח מעניין מתייחס להגדרה דתית, ומעלה כי ככל השנאל דתי יותר, כך עולה ההתנגדות שלו לשידור התכנית. אצל חילוניים הנתון עומד על 56.9% מול 25.3%, מסורתיים - 67.3% נגד ו-17.7% בעד, ואצל דתיים 79.7% נגד ו-7.2% בעד. אצל החרדים 73.3% היו נגד השידור, וכל השאר - היו ללא דעה. לא היה אחד שענה שצריך לשדר את התחקיר על גנדי.   מקשת לא התקבלה תגובה.   

ועדיין: הדעות מעורבות

ועדיין, צריך לזכור כי את הסקר יזם משרד הייעוץ התקשורתי של המשפחה, ואפשר לטעון כי דבר זה עשוי גם להשפיע על התוצאות. מסקר שהעלה עמית סגל בחשבון הטוויטר שלו עבור תכנית הרדיו שלו עם ירון דקל בגל"צ, עולה כי הפער בין אומרי הלא לכן, מצומצם הרבה יותר ואף לא קיים, כלומר חצי בעד שידור התחקיר, וחצי נגד. לסקר ענו 862 איש, אבל מדובר בסקר לא מפולח.  

אז מה דעתכם, יש מקום לשדר את הכתבה עם עדויות על אונס שביצע גנדי?

— עמית סגל (@amit_segal) 14 באפריל 2016

גם השיח ברשתות החברתיות הוא פחות חד משמעי מהסקר שפרסמנו כאן. על פי נתוני חברת הניטור Vigo נכון לאתמול בערב, עולה כי נרשמו 5,000 שיחות בנושא, כאשר 52% קוראים לזנוח את התחקיר ולא לשדרו, ואילו 48% קוראים להמשיך לחקור ולשדר. מהניטור עולה כי השיח ברשת נגוע בפוליטיזציה: הימין מגן עליו והמשאל נכנס בהשקעה הכספית במורשת שלו, שזכתה לאורך השנים לביקורת בשל תמיכתו בטרנספר.    אגב, השיח האמוציונאלי והפוליטי על הנושא, אף הגיע לתכנית היהודים באים של ערוץ 1, למרות שהיא צולמה לפני חודשים ארוכים. בפוסט שפרסמה אחת מיוצרות הסדרה, נטלי מרכוס, עולה כי סוגיית ההטרדות המיניות לכאורה של זאבי, הגיעו לידיעה, ושולבו במערכון שישודר מחר.   "בפורים לפני שנה, בזמן כתיבת העונה השנייה של 'היהודים באים', הוזמנו להתארח באולפן של רבקל'ה מיכאלי", כתבה מרכוס בדף הפייסבוק שלה. "באותה תקופה הדיבור על גנדי היה בהקשר לכל סיפור כנופיית הכרם. רבקל'ה סיפרה לנו בקלילות על ההטרדה שעברה על ידיו, מסתבר שזה קרה גם להרבה אחרות. באותו יום חזרנו למערכת וכתבנו את המערכון הזה. אף אחד לא הבין מה אנחנו רוצים, למה אנחנו כותבים מערכונים על גנדי כמטריד מינית (צפו לעוד אחד בפרקים הבאים), אז לא נותרה לנו ברירה - הפעלנו לחץ על מערכת המשפט שתאשר לעובדה להקרין את התחקיר בדיוק יום לפני המערכון שלנו, שכולם יבינו למה. אין בעד מה אילנה".