קריקטורה? הסופרבול כחלון ראווה מוקצן של התקשורת

Godaddy.com : הפרסומות בסופרבול הן חלון הראווה המוקצן של תקשורת ההמונים הקלאסית. אפשר לראות מספר גישות. להלן כמה הקצנות, חלקן קריקטורות.

הפרסומת המדוברת בה מנשקת בר רפאלי חנון מעבירה מסר ישן עד משומש. מוצרי היי טק צריכים להיות גם חכמים טכנולוגית וגם ידידותיים למשתמש. אנחנו קוראים לזה "סקסי" למרות שאין בזה שום דבר שקשור לסקס.

כדי לספר את הסיפור המפוהק הזה עשתה godaddy, חברה ליצירת אתרים ורישום שמות דומיין, פרובוקציה בדמות נשיקה די דוחה בין פצצה לחנון מרופד, כאשר ברור לחלוטין שמדובר באקט מאולץ וראוותני. את הקמפיין מלווה נהגת המרוצים האמריקאית דניקה פטריק, שוב, בלי קשר ברור לרעיון המותג, מלבד העובדה שהיא סלבריטי. הקליפ מביך בה במידה שהוא מושך תשומת לב, ועל פי הטוקבקים ביוטיוב ניתן כמעט להגדיר אותו כפורנוגרפיה מצד הז'אנר ומציצנות מצד הצופה.

אגב, האתר עצמו מעביר את הרעיון של godaddy באופן יותר חכם וסולידי: Your domain. Your website.אמירה פשוטה שמבהירה מה זה godaddy ומהי התועלת שאני עשוי לקבל מהם. הקליפ שמתבסס על עוצמת ההמונים והסופרבול אינו אלא שמורת טבע שמחזירה אותנו לימי הרודנות של הטלוויזיה כמדיום פרסומי. Ram Truck, Dodge : לצד godaddy עלתה פרסומת ל-Ram Truck של דודג', שעושה את ההיפך הגמור מהפופוליזם של godaddy. בלי להתנחמד, ובלי לנסות להיות פרובוקטיבי, שידרה החברה סרטון באורך 2 דקות שסוקר את עולם החוואים האמריקאים, ומוכיח כי האיכר נוצר בידי האל כדי שכל האומה תוכל, למעשה, להתקיים. הסרט הוא בעל אופי דוקומנטארי לחלוטין ומצולם מנקודת מבט אמוציונאלית, תוך כדי שיטוט ברגעי אמת בחיי איכר. הסרטון מציג את התחשלותו אל מול חיי השטח המחוספסים שמתאגרים אותו פיזית ומנטאלית.

10 צלמים לקחו חלק במאסטרפיס רווי הפורטרטים צרובי השמש וסדוקי הרוח, ואשר בו הגיבור האמיתי אינו אלא רכב מסחרי מדגם RAM שמתפקד כשותפו הנאמן של האיכר בכל רגע ובכל מצב. הסרט מכריז על "שנת האיכר" - מהלך שקורא למודעות ופעולה לטובת החוואים האמריקאים ולקידום מעמדו בחברה האמריקאית כחיוני והכרחי. מהבחינה הזו אפשר להסיר את הכובע מול הפרסומת שמלבד הידיעה שכל האומה תצפה בה, לא התפשרה על הרמה ולא התפתתה לאקסהיביציוניזם מכל סוג שהוא. OREO : אחרון חביב, אוריאו. מה כבר לא אמרו על העוגיה הזו? היא הייתה הצד המתוק של החלב וכיכבה באינספור קמפיינים שרובם ככולם היו על גבול הנונסנס. כי כשמדובר בממתק, הנונסנס הוא הצורה הכי נכונה להעביר את המסר "סתם כי בא לי משהו מתוק".

אבל אוריאו רואה את עצמה לא רק כסתם משהו מתוק אלא כעוגיה הלאומית של האמריקה וככזו היא מעלה את הוויכוח הנצחי - מה יותר טעים - העוגיה או הקרם בין 2 העוגיות - לשולחן הדיונים. יש דברים שחשוב לא להסכים עליהם, מסכם הקליפ, ובמקום הכי מטומטם אנחנו יודעים שהוא צודק...ומה יותר מצחיק מאשר לנהל ויכוח נוקב בספריה, וכמובן - בלחש? המוטיב של ללחוש בספריה הוא הברקה קורעת מצחוק.

כאשר הוויכוח מתחמם ומלחמה אלימה מתלקחת בין אנשי העוגיה לאנשי הקרם - עפים שולחנות, אנשים ומדפי ספרים שלמים, אך הכל מתנהל בלחש. כמובן שמכבי האש שמגיעים בעקבות האזעקה והמשטרה שנכנסת עם המכונית בקיר הספריה - לוחשים את מה שיש להם, לרבות השוטר שלוחש במגפון - דימוי מצחיק בפני עצמו. האסטרטגיה של אוריאו היא לייצר עוגנים של זיקה וצריכה במטרה לקדם את ההעדפה של אוריאו. אם נקלף את הקליפ מהעלילה נגלה שהוא שואף להזכיר לנו שאין שום חלק בעוגיית אוריאו שהוא סתמי, לא הביסקוויט ולא הקרם. וכן, מתחשק לכרסם אוריאו בעקבות הקליפ.

הכותבת היא מנכ"ל חברת 'זיגוטה' - המייצרת אסטרטגיה למותג כדי לפתח מוצרים ושירותים חדשים בארגון בשאיפה לגייר את הארגון בטווח הרחוק להיות זיגוטי - כזה שמקיים את הבטחת המותג במציאות