לא מה שחשבתם: גברים נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים בהייטק
הסיכון של גברים להיות מפוטרים בחברות הייטק גבוה בכ-10% משל נשים, כך עולה ממחקר שמפרסם היום מכון RISE Israel. עוד נמצא, כי בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות.
הדו"ח, אשר מנתח את גלי הפיטורים בהייטק הישראלי, מגלה כי עובדים טכנולוגיים מפוטרים פחות מאחרים (הסיכון לפיטורים נמוך בכ-20% ביחס לכל היתר). אחריהם בסדר עולה נמצאים עובדי תפעול, מוצר, ועובדים בתחום העסקי שמפוטרים יותר משאר המחלקות. בנוסף, נמצא כי עובדים ותיקים מפוטרים בשיעור נמוך משמעותית מעובדים מתחילים: הסיכון לפיטורים של עובד בעל ותק של 5 שנים בחברה יורד ב-25% ביחס לעובד חדש, כשהסיכון של בעל ותק של מעל 10 שנים יורד ב-70% ביחס לעובד צעיר.
באופן מעט מפתיע, המחקר גילה כי הסיכון של גברים להיות מפוטרים גבוה בכ-10% משל נשים. בנוסף, עובדים בעלי השכלה שאינה אקדמית נמצאים בסיכון גבוה יותר לפיטורים, אך לסוג התואר, למקצוע ולמוסד הלימודים אין השפעה על הסיכון לפיטורים.
בכל הקשור למשך זמן מציאת עבודה, נמצא כי כמחצית מהמפוטרים מצאו עבודה בתוך שלושה חודשים מאירוע הפיטורים, ו-27% מהעובדים מתחילים עבודה חדשה בחודש הפיטורים או בזה שאחריו. עם זאת, זמן מציאת העבודה של העובדים הצעירים ביותר ארוך פי שניים מהיתר. הזמן החציוני למציאת עבודה של עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 0-2 שנים הוא כמעט 8 חודשים. לעומת זאת, בקרב עובדים שסיימו תואר ראשון לפני 2-5 שנים הזמן מעט ארוך יותר (3.8 חודשים), ומ-5 שנים ומעלה אין הבדלים משמעותיים. לבסוף, בעלי תואר ראשון מוצאים עבודה מהר יותר מבעלי תואר שני ומעלה ומעובדים ללא תואר. כמו כן, בוגרי מכללות מוצאים עבודה מהר יותר מבוגרי אוניברסיטאות וגם ממי שהשכלתם אינה אקדמית.
- הרפורמה במס להייטק היא צ'ופר לקרנות הון סיכון - וממש לא להייטק עצמו
- סמוטריץ': "קוראים לישראלים לבוא הביתה" - הרפורמה במיסוי ההייטק יוצאת לדרך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
84% מהמפוטרים שמצאו עבודה חדשה - נשארו בהייטק. בעלי הסיכוי הנמוך ביותר להישאר בהייטק הם עובדי תפעול, כאשר בעלי הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בהייטק הם עובדים טכנולוגיים ועובדים בתחום המוצר. לבעלי תואר מתחום ה-STEM יש סיכוי גבוה פי 1.25 להישאר בהייטק מבעלי תואר במדעי הרוח, החברה ואחרים. מבין העובדים שפוטרו מחברות רב-לאומיות, 74% עברו לעבוד בחברה מקומית. עם זאת, משום שמספר המפוטרים מחברות מקומיות גדול בהרבה - הפיטורים יוצרים תנועה נטו של עובדים לחברות רב -לאומיות.
- 2.סרגיו 31/07/2024 10:52הגב לתגובה זועל סמך מה מספרים האלא ? שלושה חודשים ? 27% מוצאים עבודה תוך חודש ? עם הוא שלו קורות חיים כמה חודשים קודם אולי כן
- 1.אנטריקוט 24/07/2024 23:00הגב לתגובה זוסתם ועכשיו ברצינות- ההייטק מת- חכו עוד שנה 49 אחוז בכנת סגירה מיידית- ממקור פנימי!
מנתח נעזר במחשב לצורך רפואי, נוצר באמצעות AI״ה-AI לא מחליף רופאים, אבל 90% מהמטופלים כבר מרגישים בהבדל״
בכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית שנערך בתל אביב, הדס ביטרן ממיקרוסופט ישראל הסבירה כיצד בינה מלאכותית ג׳נרטיבית משנה את פני הרפואה - מהניבוי ועד שיפור חוויית המטופל. יו״ר האיגוד, פרופ' יוסי חייק, הדגיש את תפקיד הכנס בחיזוק המקצוע
ובהכשרת הדור הבא של המנתחים הפלסטיים
הכנס השנתי של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית בהסתדרות הרפואית נערך השנה בסימן ״חוסן והתחדשות״ במלון הילטון תל אביב, והציג את התחום הפלסטי והאסתטי כרפואה רב-תחומית - הכוללת לא רק טיפולים אסתטיים, אלא גם עבודת שחזור, טיפול בכוויות ובמצבי טראומה רפואית מורכבים.
במסגרת מליאת הפתיחה של הכנס התייחסה הדס ביטרן, ראש תחום הבריאות ומדעי החיים במיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח ומנהלת חטיבה בינלאומית רב-תחומית, למהפכת הבינה המלאכותית (AI) בעולמות הבריאות. היא אמרה:
״יש כאן המון מידע שאפשר ללמוד ממנו. אפשר להשתמש בו לניבויים או לרפואה מותאמת אישית. אולי גם למחקר ופיתוח של תרופות חדשות. מה שמעניין במיוחד במידע הזה הוא שהוא רב ערוצי. כשאנחנו אומרים “רב-ערוצי”, הכוונה היא שהוא מגיע בצורות שונות. בריאות היא תחום רב-ערוצי מטבעו. יש לנו נתוני טקסט, דימות רפואי, נתונים גנומיים, אותות ממכשור רפואי, אודיו, וידאו וגם נתונים מבניים.
והדבר הייחודי בבינה מלאכותית ג׳נרטיבית הוא היכולת לעבוד עם סוגים שונים של נתונים. ואם משתמשים בנתונים האלו בצורה אחראית, אפשר לייצר שינוי אמיתי במערכת הבריאות. כבר היום זה קורה - קבוצת הבריאות במיקרוסופט העולמית ובמיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח אחראיות על עשרות פיתוחים מבוססי בינה מלאכותית ג׳נרטיבית בתחום הבריאות המוטמעים באלפי ארגוני בריאות ברחבי העולם ועוזרים להם לפתור בעיות שונות: לתמוך בקבלת החלטות, להפיק תובנות מנתונים, לסייע לצוותים הרפואיים, ולשפר תקשורת עם מטופלים. בסופו של דבר, לשפר טיפול. שואלים אותי הרבה האם AI יחליף רופאים, התשובה היא לא, אבל כבר אפשר לראות שהוא יכול לעזור. זהו שינוי משמעותי. זה מפחית שחיקה, מפני שזה מצמצם את הזמן שהרופאים צריכים לבלות בעבודה מול המחשב, תיעוד וכתיבה. אבל זה גם מעלה את איכות הטיפול, כי 90% מהמטופלים מדווחים שהם הרגישו שקיבלו טיפול טוב יותר. הרופא היה פנוי לדבר איתם, לבדוק אותם ולטפל בהם בפועל.
- השקעות ה"קפקס" ממשיכות: מיקרוסופט ו-IREN בעסקת ענן של 9.7 מיליארד דולר
- ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדברים של ביטרן ממחישים כיצד השימוש בבינה מלאכותית ג׳נרטיבית - כלומר מערכות המסוגלות לייצר, לפרש ולנתח מידע חדש על בסיס נתונים קיימים - משנה את מערכת הבריאות העולמית. לדבריה, הכלים החדשים אינם באים להחליף את הצוותים הרפואיים, אלא להקל עליהם בעומס האדמיניסטרטיבי ולאפשר להם להתמקד יותר בעבודת הרפואה עצמה.
