חוק הבינה המלאכותית הראשון כבר פה - איך הוא ישפיע על ענקיות הטכנולוגיה?
המסגרת המשפטית המקיפה הראשונה בעולם לבינה מלאכותית הושלמה סופית. המחוקקים באיחוד האירופי אישרו היום (רביעי) את חוק הבינה המלאכותית של האיחוד, שעשוי לעצב את הגישה של חברות הטכנולוגיה האמריקאיות. החקיקה החדשה נועדה להגן על זכויות אזרחי האיחוד מפני ישומים מסוימים של AI ולהביא פיקוח מחמיר על הטכנולוגיה.
חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, אלפבית ומטא יושפעו מהחוק, כאשר החוקים החדשים חלים על כל חברה המספקת AI באיחוד. מעבר לכך, הרבה פעמים חוקים של האיחוד האירופי הופכים בסופו של דבר לחוקים בינלאומיים.
העונשים הפוטנציאליים לעוברים על החוק החדש הם משמעותיים, כולל 7% מהמחזור השנתי העולמי של חברה בגין הפרות ביישומי בינה מלאכותית. החוק עבר את הפרלמנט האירופי עם 523 קולות בעד, 46 נגד ו-49 נמנעים. כעת המדינות החברות באיחוד צריכות לחתום על מנת שהחוק יכנס באופן סופי.
ההחלטות המרכזיות
השאלה העיקרית הייתה האם הגישה המבוססת סיכון של החוק תחול על מודלי הבסיס - מערכות ה-AI המתקדמות ביותר שיכולות לשמש למגוון משימות, כדוגמת GPT-4 של OpenAI. מספר מדינות החברות באיחוד קראו במקום זאת להחיל את הרגולציה רק על מקרי שימוש ספציפיים של בינה מלאכותית כמו צ'אטבוטים ומחוללי תמונות, בעוד מודלי הבסיס יוגדרו מראש כך שיכילו הגבלות. הכוונה של האיחוד בסופו של דבר הייתה להימנע מהטלת רגולציה מכבידה על חברות AI אירופיות מקומיות.
לבסוף הושגה פשרה. במסגרת החוק, מודלים בסיסיים ידרשו לחובת שקיפות בלבד, כלומר יהיה עליהם לחשוף חומר, כמו את התוכן המשמש לאימון המודלים ואת התאימות שלהם לחוקי זכויות יוצרים. עם זאת, החוק מגדיר משטר מחמיר יותר עבור מודלים שאומנו עם כוח המחשוב הגדול ביותר ומשמשים בין היתר להערכת ביצועים של מודלים, הפחתת סיכונים מערכתיים ודיווח על תקריות.
- הסנקציות המתוכננות של אירופה על ישראל: 227 מיליון אירו בשנה
- ברבור שחור אירופאי: משבר החוב חוזר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מודלים המבוססים על קוד פתוח קיבלו פטור מחובות מסוימות במסגרת החוק החדש, כל עוד הם לא מהווים "סיכון מערכתי", כלומר מודלים חזקים יותר בקוד פתוח עדיין יצטרכו להתמודד עם רגולציה.
ארה"ב לעומת אירופה
בארה"ב עדיין לא העבירו שום חקיקה מקיפה הקשורה לבינה מלאכותית, למרות הקריאות בממשל ביידן לעבוד על חוק כזה בכל הקשור לפרטיות נתונים.
במקום זאת, הנשיא ג'ו ביידן הוציא צו ביצוע וכמה חברות אמריקאיות הבטיחו שורה של התחייבויות מרצון הנוגעות לביטחון בינה מלאכותית. בנוסף, הבית הלבן הקים גם את המכון לבטיחות בינה מלאכותית של ארה"ב על מנת לפתח הנחיות בנוגע לטכנולוגיה.
בעוד הרבה תלוי ביישום, הרגולציה האירופית על פניה מעניקה לרשויות האיחוד סמכות משפטית ברורה יותר לפעול נגד הפרות של חוק הבינה מלאכותית לעומת הצו של ביידן. עם זאת, החוק החדש עלול להגביל את השוק עבר יישומי AI מסוימים באירופה.
- 2.אזרח 17/03/2024 22:00הגב לתגובה זומי שיקשור את הרגליים שלו שלא יתפלא שיהיה בסוף בתחתית של החברה. שטויות כאלו יכולים לגמור את הכלכלה באירופה.
- 1.מעניין. (ל"ת)הקורא 15/03/2024 21:33הגב לתגובה זו
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייבבין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
הדו"ח השנתי של רשות החדשנות משקף שוק שנמצא בצומת דרכים: שיאים באקזיטים כמו המכירה של Wiz לגוגל ב-32 מיליארד דולר וצמיחה בדיפטק מתנגשים עם קיפאון בתוצר, ירידה ביזמות וצניחה של 80% בגיוסי קרנות הון סיכון - לאן ממשיכים מכאן?
רשות החדשנות השנה האחרונה קצרה הישגים חסרי תקדים בהייטק. עסקת הענק של מכירת Wiz ל־Google, בהיקף של כ־32 מיליארד דולר, הייתה אבן דרך היסטורית בשוק האקזיטים המקומי. לצידה, נרשמו עסקאות משמעותיות נוספות כמו Run:AI שנמכרה לאנבידיה בכ־700 מיליון דולר, ו־V-Wave שנרכשה
על ידי Johnson & Johnson תמורת 600 מיליון דולר.
גם בגיוסים נרשמה התאוששות משמעותית. הרבעון השני של 2025 היה הרבעון החזק ביותר מאז 2022, וישראל חזרה להיות ההאב החמישי בגודלו בעולם מבחינת היקפי גיוסים לסטארטאפים
אחרי סן פרנסיסקו, ניו יורק, לונדון ובוסטון.
אבל בתוך מה שנראה כמו אופוריה יש מגמות פחות מזהירות. לפי הדו"ח של רשות החדשנות, התוצר של ההייטק עומד על כ־317 מיליארד שקל - כ־17% מהתמ"ג ונשאר כמעט בלי שינוי זו השנה השנייה ברציפות. כלומר, המנוע שעד לאחרונה משך את כלכלת ישראל קדימה, נמצא בקיפאון. גם התעסוקה בענף משקפת את זה, מספר המועסקים בענף עלה ל־403 אלף, אבל מספר עובדי המו"פ צנח ב־6.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מצד אחד, אנחנו בשנת שיא באקזיטים וגם אפשר לראות צמיחה משמעותית בתחום הדיפטק אבל מצד שני, סימני ההאטה האלו - בתעסוקה וביזמות חדשה מדאיגים.
פחות יוזמים ופחות מסכנים הון
מה שעומד מאחורי כל הענף הזה שאנחנו קוראים לו הייטק, אלו האנשים. אלו שקופצים למים ולוקחים סיכון. הרוח היזמית הישראלית היא שם דבר בעולם כולו אבל הדוח מספר שהיא הולכת
ודועכת. אפשר לראות בשנה האחרונה האטה בשכבת היסוד של ההייטק - היזמות. בשנת 2024 קמו בישראל כ־500 סטארטאפים בלבד, לעומת למעלה מאלף בשנים קודמות. הירידה במספר החברות החדשות היא לא רק מספרית, אלא גם איכותית: מרבית היוזמות והחברות החדשות שקמות מתרכזים בתחומים מוכרים
ו'מכוסים' כמו סייבר, פינטק ותוכנה ארגונית אבל פחות בתחומי עומק חדשים או דיסרפטיביים. אלו תחומים שבהם כבר פועלות מאות רבות של חברות, יש ידע נצבר, השוק גם יודע איך לתמחר אותם (יחסית) והם נתפסים כ"בטוחים" יותר להשקעה ולפיתוח. קל יותר לגייס הון, לשכנע לקוחות ראשונים,
ולגייס עובדים בתחום. לעומת זאת תחומים חדשים לגמרי כמו שבבים, קוונטום, ביוטק למיניהם, פחות קורצים ליזמים, שמעדיפים ללכת על בטוח או פשוט לפרוש ולהקים חברה שתתחרה בבוס לשעבר.
- רשות החדשנות תשקיע רבע מיליארד שקל בקרנות דיפ־טק במסגרת קרן יוזמה
- האם הרשות להגנת הפרטיות תשתק את החדשנות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחום קרנות ההון סיכון, הנתונים אפילו יותר מדאיגים: מאז 2022 נרשמה ירידה
של 80% בהיקף הגיוסים לקרנות ישראליות, והקרן הממוצעת הצטמצמה מכ־90 מיליון דולר בשנים הטובות, ל־60-65 מיליון דולר כיום. מעבר לכך, הדו"ח מציין כי ההאטה בישראל חריפה אפילו יותר מהירידות שנרשמו בארה"ב ובאירופה, מה שמעיד על בעיה מבנית ולא רק מגמה עולמית חולפת.
ננו בננההכירו את ננו בננה - עורך התמונות החכם של גוגל
ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash, בעזרתו, כל אחד יכול לערוך תמונות באופן מהיר, פשוט ויצירתי, בלי צורך בכישורי עריכה מסובכים
מה זה בעצם ננו בננה?
כלי של גוגל מאפשר לערוך תמונות בעזרת הוראות טקסט פשוטות. אפשר להעלות תמונה קיימת או להתחיל מדף חלק ולבקש מהמערכת לבצע שינויים כמו החלפת רקע, הוספת חפצים, שינוי צבעים או שינוי תאורה. פשוט כותבים מה רוצים והבינה המלאכותית מבצעת את העריכה בשבילכם.מה מבדיל את ננו בננה משאר הפלטפורמות?
יש המון פלטפורמות של AI שמייצרות תמונות ודמויות שונות- midjourney ,leonardo ai, chatgpt, adobe firefly, Runway, Kling ועוד אינספור פלטפורמות שמייצרות תמונות ע"י כתיבת פרומט.
כמעט כל מי שהתנסה בפלטפורמות האלו מכיר את הבעיה- נותנים הוראה, מקבלים תוצאה יפה וכשמנסים לשחזר או ליצור גרסה נוספת,
זה יוצא שונה והדמות לא נראית אותו דבר, הפנים משתנות, הצבעים אחרים. כאן בדיוק נכנס ננו בננה, או בשמו הרשמי Gemini 2.5 Flash. היתרון הגדול שלו הוא שהוא מצליח לשמור על עקביות כמעט מושלמת. אם יצרת דמות מסוימת ואז ביקשת לשנות את הרקע שלה, להוסיף בגד או לשנות תאורה,
הדמות תישאר זהה לחלוטין. זה נראה כמו אותה תמונה מקורית שעברה עריכה טבעית.
התהליך גם הרבה יותר מהיר: בזמן שכלים אחרים לוקחים חצי דקה או יותר כדי לעבד את הבקשה, ננו בננה מחזיר תוצאה בתוך כמה שניות.
מעבר לכך, השפה של ההוראות הרבה יותר פשוטה. לא צריך להכיר מונחים מקצועיים או לנסח משפטים מורכבים. מספיק לכתוב משפט יומיומי כמו "תעשה את הרקע ים בשקיעה" או "תשנה את הצבע של החולצה לאדום", והמערכת מבינה מיד את הבקשה. התוצאה לא נראית מודבקת אלא משתלבת
היטב עם התאורה, הצבעים ושאר התמונה.
אז איך ננו בננה עובדת בפועל?
השימוש בכלי הזה הוא פשוט ואינטואיטיבי, אתם פשוט נותנים לכלי הוראות טקסט פשוטות, והוא עושה את העבודה בשבילכם.
- צ'ק פוינט רוכשת חברה לאבטחת ה-AI ב-300 מיליון דולר; מצפה להיות מובילה בתחום
- גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שלב 1- אתם יכולים להתחיל מיצירת תמונה חדשה לגמרי על ידי תיאור טקסט (למשל,אישה צעירה עומדת בכיכר עיר אירופאית עתיקה, לובשת שמלה לבנה ארוכה, מצלמה בזווית רחבה, תאורה רכה טבעית --ar 16:9), או לערוך תמונה קיימת שכבר העליתם.
