לפני ראיון עבודה בהייטק? הנה כל מה שחשוב שתדעו על אופציות לעובדים
על פי הנתונים הרשמיים יש כ-15 אלף משרות פנויות בהייטק הישראלי, וחברות הטכנולוגיה במלחמה על כל עובד. פעם היתה "מלחמה" על כל טאלנט, היום בגלל הצורך בעובדים, הכסף הזול בהייטק (40 מיליארד דולר של גיוסים בשנה) והצורך לעמוד באבני דרך טכנולוגיים, גם עובדים יחסית זוטרים-חדשים מקבלים הצעות ללא הפסקה. חברות הייטק נראות כמו תחנת רכבת שיש רבים שעוזבים מקומות גם לאחר תקופה קצרה משנה. אלו שנשארים, מבקשים-דורשים העלאות שכר ומקבלים, אחרת הם יעזבו. השכר מדהים. תוספת השכר בשנה האחרונה מוערכת ב-5 אלף עד 10 אלף שקל. עובדים שהרוויחו לפני שנה 25-30 אלף שקל מגיעים עכשיו לשכר של 35-40 אלף שקל. יש גם מצבים של עליות חריגות יותר. השכר הוא חשוב, אפילו חשוב מאוד, אבל יש שורה של גורמים שצריך לבדוק לפני שאתם עוזבים מקום ומתחילים מקום עבודה חדש. אם אתם לקראת סגירת חוזה עם חברת הייטק מכל סוג ומכל גודל (סטארטאפ, חברה גדולה), סבירות גבוהה שהציעו לכם כהטבה אופציות בחברה. מה המשמעות של האופציות שהן מרכיב גדול מהשכר? האם זה אומר שתוכלו להרוויח מאות אלפי דולרים (ואולי יותר) אחרי האקזיט או ה-IPO? התשובה היא אולי. זה ייתכן, אבל יש סבירות גבוהה אף יותר שלא באמת תרוויחו מזה סכום משמעותי. אז מהן "אופציות"? על מה חשוב להסתכל לפני שאתם חותמים על חוזה, וממה כדאי להיזהר? מהן "אופציות לעובדים"? הענקת אופציות לעובדים זו הטבה כלכלית שמקובלת בעיקר בחברות טכנולוגיות פרטיות, ומימושן מתבצע לאחר הנפקה ראשונית של החברה בבורסה, או לאחר שהחברה מבצעת "אקזיט". חברות שמעניקות אופציות לעובדיהן, נותנות להם את האפשרות לרכוש מניות בחברה במחיר מסוים. אם למשל התחלתם לעבוד בחברת סטארט-אפ בתחילת דרכה, מחיר האופציות שתקבלו יהיה זול מאוד. אולם, חשוב לקחת בחשבון שאם וכאשר החברה תגייס כסף ממשקיעים, אז הערך של האופציות שקיבלתן יקטן משמעותית – כלומר החלק שלכם יעבור "דילול". החברה שלכם עשתה אקזיט? חכו עם פתיחת השמפניות כדי שתרוויחו ממכירת החברה, צריכים להתרחש מספר תנאים – ראשית, שהתחלתם לעבוד בחברה כשהייתה בתחילת דרכה, וקיבלתם כאמור אופציות במחיר מימוש אטרקטיבי. שנית, שהחברה תהיה מצליחה מאוד. ושלישית, שהדילול שלכם יהיה נמוך יחסית – זאת אומרת, שגם אם נכנסו משקיעים לעסקה כמות הכסף שהם השקיעו לא הייתה משמעותית מאוד. לרוב, די נדיר ששלושת תנאים אלו מתקיימים, שגם רוב הסטארט-אפים לא מצליחים למכור את החברה בסכומים אסטרונומיים, כלומר אם משקיעים השקיעו בחברה 60 מיליון דולר, ובסוף היא נמכרה ב-50 מיליון דולר האופציות שהעובדים קיבלו לא באמת שווים משהו. הבעיה עם האופציות בחברות הסטארט אפ היא שהן לא סחירות, משום שהן לא נסחרות בשוק החופשי לא ניתן לממש אותן. לעומת זאת, בחברות ציבוריות ניתן למכור את המניות בשוק החופשי. בהקשר של הנפקה לציבור (IPO) לעובדים משתלם להחזיק את האופציות לאורך זמן, כך מימושן ישתלם יותר – משום שלאורך זמן עולה הסיכוי שמחיר המניה יגבר על מחיר מימוש האופציה. למשל, אם מחיר המימוש עומד על 7 דולר, ומחיר המניה עומד על 16 דולר העובד יוכל למשש את האופציה, לקבל מניה ולמכור אותה ברווח של 9 דולר. בנוסף, במרבית המקרים החברות נותנות לעובדים את האופציות לרכוש "מניות רגילות", ולעומתם המשקיעים מקבלים את האופציה לרכוש את "מניות הבכורה" בעת מכירת החברה, מה שמקנה למשקיעים עדיפות. מהסיבה הזו, כאשר חברה נמכרת מי שנהנים מפירות המכירה הן למעשה המשקיעים, ולא עובדי החברה – כלומר הרווח מהרכישה יגיע למשקיעים, ולא לעובדי החברה. אך כמובן שיש סיפורים רבים על עובדים שהרוויחו סכומים גדולים של כסף כאשר החברה נמכרה – בקיצור, יש סיכוי שתגלגלו לחשבונכם סכום יפה של כסף באמצעות האופציות שקיבלתם, אך זכרו שהסיכוי לא גדול. וכן, חשוב לבדוק מי המשקיעים או קרנות ההון סיכון שמושקעות בחברה, ובאיזה סדר גודל. למה כדאי לשים לב לפני שאתם חותמים על הסכם אופציות? נתחיל בניפוץ הפנטזיה – ברוב המקרים לא ינהלו אתכם משא ומתן על מספר האופציות, ועל מחירן, לרוב מדובר בתוכנית כוללת לכל עובדי החברה ולא פר עובד - מטרת התוכניות הללו הן שהעובד לא יוכל להגביל את החברה בעת הרכישה שלה. אולם, תוכלו לנסות לקיין משא ומתן על רכישת אופציות במחיר הערך הנקוב של המניה, או במחיר של ההשקעה האחרונה – אם עובד הצליח לקבל את האופציה במחיר הערך הנקוב כשיש כבר ערך למניה זה נחשב להטבת מס. לצורך העניין, אם הערך הנקוב של מניה עומד על 0.02 דולר ולחברה אין עדיין ערך שוב אז העובד יוכל לרכוש את המניה לפי הערך הזה. אך אם כבר השקיעו בחברה, ורכשו את מניות החברה, לרוב העובד לא יוכל לרכוש אותן בפחות ממכיר הרכישה. לאחר שהתקדמתם עם אותו חוזה אופציות, חשוב לוודא שבכלל תקבלו את האופציות – בדקו בהסכם ההעסקה שלכם שהמעסיק אכן מתחייב להעניק לכם אופציות, ושאין טקסט מתנער כדוגמת הטקסט הבא: "החברה תמליץ לדירקטוריון לאשר לעובד X אופציות בהתאם לתנאים". בנוסף, חשוב לבדוק כמה האופציות שקיבלתם מהוות מסך כל המניות בחברה- חשוב לבקש מהחברה שתכלול סעיף בהסכם בו מציינת התחייבות שהאופציות מהוות X אחוזים ממניות החברה. כמו כן, חשוב לזכור שברוב חוזי האופציות מי שמשלם את המס זה העובד – לרוב החברות כן מנסות עשות מסלולי מס הוניים, וחשוב לבדוק מהו מסלול המס הקיים בחברה שלך. תקופת הבשלה – מה זה אומר? ברוב תכניות האופציות, תוכלו לממש את האופציות שקיבלתם לאחר שנתיים לארבע שנים בהן עבדתם בחברה – והתקופה הזו נקראת "תקופת הבשלה" (Vesting), ברוב המקרים הזכות למימוש נשמרת לעובד כל עוד הוא מועסק בחברה, ובמרבית החוזים אותה זכות נשמרת גם כשלושה חודשים לאחר סיום ההעסקה. תקופת ההבשלה נועדה להגן בין היתר להגן הסטארטאפ ממתן אופציות לעובד זמני, לתמרץ את בעלי האופציות להישאר בחברה. בנוסף, ניתן גם לקצר את תקופת ההבשלה כתמריץ. מקובל גם להמשיך להקצות אופציות לעובדים ככל שהם ממשיכם לעבוד בחברה ולצבור ותק. מה זה "סקנדרי"? סקנדרי זו עסקת מכירת מניות, שניתנת כהטבה לעובדים המחזיקים באופציות. במסגרת העסקה עובדים בעלי מניות מוכרים עד 20% מהמניות שברשותם למשקיע או לקרן השקעות במסגרת סבב גיוס הון שמתבצע בחברה. מכירה מסוג זה דורשת אישור של בעלי המניות האחרים, למשל משקיעים קודמים בחברה ומייסדים. מבחינת מיסוי, העובדים אינם בעלי מניות מהותיים בסטארט-אפ ולכן ייהנו ממסלול מס נמוך של 25% (הנמוך משמעותית ממס על שכר). תשלום המס יתבצע רק ביום מכירת המניות ולא ביום הענקת האופציות או במועדי ההבשלה. מי העובדים שזכאים לאופציות? לרוב, אופציות מוצעות לעובדים בחברות טכנולוגיות – רוב העובדים הם מהנדסי תוכנה, מתכנתים, וכו', ולצידם יש אנשי מכירות, כספים, לוגיסטיקה ועוד. מה החברה מרוויחה מכך? באמצעות נתינת האופציות החברה חוסכת בחלק מההוצאות השותפות במזומן, וממירה אותן בדילול אפשרי של חלקם מבעלי מניות החברה בעתיד. ברוב המקרים, הדילול הוא בלתי נמנע - מהסיבה הפשוטה, החברה מנפיקה מניה לעובד אך מקבלת עליה תמורה נמוכה מערכה. בנוסף לאופציות: לפני שחותמים על חוזה יש דברים נוספים שצריך לשים לב אליהם תרבות ארגונית - אחד הדברים החשובים ביותר בשוק העבודה בכלל, ובהייטק בפרט זו התרבות הארגונית - כלומר, כדאי לבדוק מה הן אפיקי הקריירה שהחברה מציעה, האם יש אופציות קידום? האם החברה משקיעה בגיבוש העובדים? האם העובדים יכולים לקחת חלק בהחלטות והאם דעתם נשמעת בכלל? כל הדברים הללו לא פחות חשובים משכר ומהסכם אופציות - בסופו של דבר, אתם צריכים לאהוב את העבודה, ואת סביבת העבודה, קרן רדו, מנהלת משאבי אנוש בצ'ק פוינט אמרה כי: "לשכר מתרגלים, לכן אנחנו מציעים לעובדים תנאים נוספים שיסייעו להם לסגל את השגרה שהכי מתאימה להם - כמו למשל, עבודה מהבית וגמישות במטלות לעובדים שמשלבים הורות, אנחנו גם מאפשרים לעובדים להביא כלב למשרד, ובגדול באים מאוד לקראת העובד". בדקו מי הן קרנות ההשקעה - חשוב שתבדקו שמדובר בחברות עם מוניטין, שכבר הובילו מספר חברות להנפקה, או לאקזיט. כמו למשל, כמה זמן לקח להם "לגדל" חברה, איזה הצלחות הן השיגו עד כה וכו'. ככל שלקרן הצלחות גדולות יותר, כך הסיכוי שהחברה שלכם תימכר או תצא להנפקה גדול יותר - חברת הון סיכון עם קרן אחת לא שווה לכזו. השוואת שכר - כאמור, להסתכל על השכר גרידא כגורם היחידי שחשוב בבחירת מקום העבודה זו גישה שגויה, משום שיש גורמי שכר נוספים שצריך להתייחס אליהם. כמו למשל קרן השתלמות, תנאי פנסיה, אופציות, בונוסים ועוד. אולם, אם בשכר עסקינן זה לא סוד שהשכר בהייטק גבוה מאוד יחסית לשוק העבודה, במיוחד אם אתם עובדים בתפקידים טכנולוגיים - ברוב חברות ההייטק, יציעו לכם שכר ותנאים תחרותיים, במיוחד אם אתם בעלי ניסיון משמעתי, או יוצאי יחידה צבאית מובחרת.
- 1.גיבוב של שטויות ואי דיוקים (ל"ת)אנונימי 09/11/2021 08:54הגב לתגובה זו
- אמנון 09/11/2021 13:30הגב לתגובה זומאמר כללי. אילו שטויות ואי דיוקים מצאת ?
- והתגובה שלך לא? (ל"ת)ירדן 09/11/2021 09:51הגב לתגובה זו
Quantum Systems (אתר חברה)סטארט-אפ הרחפנים הגרמני שהפך לענק של 3.5 מיליארד דולר: הצצה לשדה הקרב העתידי
שוק הרחפנים הצבאיים רותח; גיוסי ההון גדלים והערכים של החברות מזנקים
Quantum Systems, חברת הרחפנים הגרמנית שהוקמה ב-2015, השלימה לאחרונה גיוס הון של 180 מיליון אירו שהעלה את שוויה ליותר מ-3 מיליארד אירו (כ-3.5 מיליארד דולר). העלייה בשווי, שהוכפל פי שלושה לעומת הסבב הקודם, משקפת את הביקוש הגובר למערכות הרחפנים של החברה בעקבות שינויים גיאופוליטיים, בעיקר מאז הפלישה הרוסית לאוקראינה ב-2022. החברה, שמנוהלת על ידי מייסדה פלוריאן זייבל, קצין לשעבר בצבא גרמניה, התבססה כשחקנית מרכזית בשוק הטכנולוגיה הביטחונית עם חוזים מממשלות באירופה, ארה"ב ואוסטרליה.
מחקלאות לביטחון: המעבר שהכתיב את ההצלחה
Quantum Systems נוסדה במקור כחברה אזרחית שהתמקדה בפיתוח רחפנים קלים ליישומים כמו מיפוי, ניטור סביבתי וחקלאות מדויקת. הדגם הראשון, מסדרת Tron, שוחרר ב-2017 והתמקד בטיסה אוטונומית עם מטענים קלים של עד 2 ק"ג. עם זאת, הפריצה הגיעה לאחר 2022, כאשר החברה הסיטה את מוקד פעילותה לטכנולוגיות "שימוש כפול" (dual-use): רחפנים שמתאימים הן לשימושים אזרחיים והן לשימושים צבאיים, כולל איסוף מודיעין, סיור ותצפית.
הדגמים המרכזיים כוללים את סדרת Vector, רחפן נייד עם טווח טיסה של עד 100 ק"מ ומערכות סנסורים מתקדמות, ואת סדרת Trinity שמאפשרת טיסה אנכית (VTOL) ומשמשת למשימות מיפוי. בשנה האחרונה פיתחה החברה גם את Jaeger, רחפן יירוט נגד רחפנים עוינים, ואת Sparta – "רחפן-אם" (mothership) שיכול לשאת ולשחרר רחפנים קטנים יותר. הטכנולוגיה משלבת בינה מלאכותית לעיבוד נתונים בזמן אמת, מה שמאפשר החלטות אוטונומיות בשטח. עד כה סיפקה החברה למעלה מ-600 יחידות Vector לאוקראינה דרך ממשלת גרמניה, לצד חוזים עם צבאות הולנד, ניו זילנד, רומניה וספרד.
הביקוש למערכות כאלה גדל בעקבות עלייה באיומים גיאופוליטיים. באירופה, המתח עם רוסיה דחף מדינות להגדיל תקציבי הגנה ב-20%-30% מאז 2022, עם דגש על טכנולוגיות זולות וגמישות כמו רחפנים. בארה"ב נוספה החברה לרשימת ה-UAS הכחולים (Blue UAS) של משרד ההגנה בספטמבר 2025, מה שמקל על מכירות לצבא. באוקטובר 2025 חשפה Quantum Systems גרסה אמריקאית של Reliant, פלטפורמת שיגור רחפנים, כחלק מחוזה עם הצבא האמריקאי.
- משרד התחבורה מקדם תשתית לשוק רחפנים מסחרי
- מירוץ של מיליארדים: מי יפתור את איום הרחפנים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התרחבות החברה כוללת פתיחת מפעל בקליפורניה ב-2024 והגדלת קווי ייצור בגרמניה. ההכנסות צפויות לגדול ב-50% בשנה הקרובה, בעיקר ממכירות צבאיות שמהוות כ-70% מסל המוצרים. עם זאת, השוק האזרחי נותר חלקי: יישומים כמו ניטור תשתיות וחקלאות תורמים כ-20% מההכנסות, אך הביקוש כאן יציב יותר מאשר בתחום הביטחוני.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקמנהלים רוצים בינה מלאכותית, העובדים עדיין מהססים
שימוש בבינה מלאכותית בעבודה מתרחב, אבל בעיקר אצל צעירים. הבכירים עדיין נגררים מאחור
השימוש בבינה מלאכותית (AI) בתוך ארגונים מתרחב, אך לא באופן אחיד. נתונים ממחקרים עדכניים, כגון סקר של PwC משנת 2025, מצביעים על כך שהשימוש ב-AI נפוץ יותר בקרב עובדים צעירים, כאשר 54% מכלל העובדים דיווחו על שימוש בכלי AI בעבודתם, אך הפער בין דורות בולט: 82% מדור ה-Z משתמשים ב-AI לעומת 52% מבייבי בומרס. המהפכה הזו עדיין לא הגיעה לכל הרמות בארגון, והיא מרוכזת בעיקר בקבוצות קטנות של עובדים זוטרים או צעירים. מנגד, העובדים הוותיקים והבכירים – שמכירים לעומק את תהליכי העבודה, יודעים לזהות הזדמנויות אסטרטגיות ולשאול שאלות מורכבות – הם אלה שמאמצים את הטכנולוגיה בקצב איטי יותר.
במילים אחרות, היכולת להבין את מגבלות ה-AI, לזהות טעויות פוטנציאליות ולמנף אותו למטלות מורכבות נמצאת לרוב אצל המנהלים והבכירים. עם זאת, בפועל, מי שמובילים את האימוץ הם מתמחים, מהנדסים בתחילת דרכם וחוקרי מו"פ, שמורגלים להכניס טכנולוגיה חדשה לשגרת העבודה מהרגע הראשון. סקר של KPMG משנת 2025 חושף כי שישה מתוך עשרה עובדים מדור ה-Z מאמינים ש-AI עלול להחליף את תפקידם בתוך שנתיים, אך הם עדיין מובילים באימוץ, בעוד שלושה מתוך עשרה עובדים מבוגרים יותר חולקים חשש דומה. זה מצביע על פרדוקס: הדור הצעיר, שחשוף יותר לטכנולוגיה, נוטה לנסות אותה ראשון, גם אם זה כרוך בסיכונים.
בחברות פארמה גדולות, למשל, ניתוחים עדכניים מראים מגמה דומה. דוח של McKinsey מנובמבר 2025 מציין כי בתעשיית התרופות, שבה שוק ה-AI צפוי לצמוח מ-4 מיליארד דולר ב-2025 ל-25.7 מיליארד דולר עד 2030, השימוש ב-AI מרוכז בקרב חוקרים צעירים ומתמחים. בחברה עם יותר מ-50 אלף עובדים, כמו פייזר או נוברטיס, נמצא כי קבוצת המתמחים השתמשה ב-AI בשיעור גבוה ביותר, בעיקר לניתוח נתונים ראשוניים וגילוי תרופות. אחריהם ניצבים מדענים ממחלקות מו"פ. ההסבר אינו קשור רק לתפקיד, אלא למידת הפתיחות: עובדים צעירים, שגדלו בעידן הדיגיטלי, רואים ב-AI כלי טבעי, בעוד הבכירים נוטים להמתין להוכחות מוצקות.
זווית נוספת היא ההבדל הגיאוגרפי. דוח של IWG מספטמבר 2025 מראה כי כמעט שני שלישים מהעובדים הצעירים עוזרים לקולגות מבוגרים יותר לאמץ AI, מה שיוצר דינמיקה של "הוראה הפוכה" במקומות עבודה. זה מחזק את התפיסה שהאימוץ אינו רק טכנולוגי, אלא תלוי בתרבות ארגונית ובדינמיקות בין-דוריות. בישראל, סקר הייטק: 37% מהמנוסים חוששים מ-AI, אבל הצעירים חוסכים זמן מדגיש כיצד הפער הזה משפיע על שוק העבודה המקומי, עם נתונים ספציפיים על שימוש יומיומי.
- סקר ההייטק: 37% מהעובדים המנוסים חוששים לעידם המקצועי בגלל ה-AI
- הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא מספיק לספק כלים - צריך לשנות תרבות ארגונית
חברות רבות מדווחות על שימוש ב-AI, אך בחלק ניכר מהמקרים מדובר בפיילוטים נקודתיים. סקר של EY מנובמבר 2025 חושף כי 64% מהעובדים חשים עלייה בעומס העבודה בשנה האחרונה, אך רק 5% ממקסימים את פוטנציאל ה-AI לשינוי עבודה. גם כאשר הכלים זמינים, העובדים לא מאמצים אותם בגלל הרגלים מושרשים, מגבלות תהליכיות או חוסר הכוונה.
