קרנות ההון סיכון הגדולות בישראל - מי בראש?

בשנת 2024 נרשם שיא במספר העסקאות והאקזיטים בתחום ההייטק הישראלי, היקף עסקאות המכירה של סטארטאפים הסתכם בסך כולל של 13.4 מיליארד דולר, נתון העוקף את שנת השיא הקודמת ב-2021, שבה סך הרכישות עמד על 8.6 מיליארד דולר; קרנות ההון סיכון הישראליות נמדדות לראשונה בדירוג מקיף, המציג תמונה מעודדת על עמידות התעשייה והאקוסיסטם המקומי

אביחי טדסה | (1)

תעשיית קרנות ההון סיכון בישראל מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים לצד הזדמנויות מבטיחות. בשנים האחרונות התעשייה נאלצה להתמודד עם חוסר ודאות ביטחוני וגיאופוליטי, סביבה של ריבית גבוהה יחסית ותחרות גוברת מצד קרנות בינלאומיות. בנוסף, הקושי בגיוס הון חדש עקב המצב הגלובלי ממשיך להוות אתגר. לצד זאת, מיצוב ישראל כמובילה עולמית בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר מעניק לקרנות המקומיות יתרון תחרותי משמעותי, בעוד ירידת הערכות השווי יוצרת הזדמנויות השקעה אטרקטיביות.


לראשונה בישראל, חברת דן אנד ברדסטריט מפרסמת דירוג מקיף של קרנות ההון סיכון המובילות במדינה, בהתבסס על פעילותן עד סוף 2024. הדירוג מצטרף למערך הדירוגים הקיים של חברות הייטק וסטארטאפים, ויוצר מבט כולל וראשון מסוגו על שרשרת הערך באקוסיסטם הטכנולוגי בישראל, מהמשקיע ועד לאקזיט. הדירוג, המבוסס על מחקר מעמיק ונתונים עדכניים, מחלק את קרנות ההון סיכון לשלוש קטגוריות: Early Stage, Growth/Late Stage ו-Multi Stage, בהתאם לשלב ההשקעה של הקרנות. הקריטריונים כללו את סך ההון המנוהל, מספר קרנות שגויסו, השקעות ראשוניות והמשכיות, ביצועים פיננסיים כגון DPI ו-TVPI, ואקזיטים של חברות פורטפוליו.


למרות הקשיים שפקדו את התעשייה בשנה החולפת, הדירוג החדש מציג תמונה מעודדת של יציבות והתאוששות. בשנת 2024 נרשמה שנת שיא באקזיטים, כולל העסקה ההיסטורית של רכישת חברת Wiz על ידי Google תמורת 32 מיליארד דולר - העסקה הגדולה בתולדות ההייטק הישראלי. בין הרכישות הבולטות הנוספות: Next Insurance נרכשה על ידי Munich Re ב-2.6 מיליארד דולר, Own נרכשה על ידי Salesforce תמורת 1.9 מיליארד דולר, ו-Resident נרכשה על ידי Ashley במיליארד דולר. האקזיטים המרשימים, לצד ההתאוששות הכלכלית ברבעון הראשון של 2025, מחזקים את תחושת האופטימיות בשוק. ככל שהמצב הביטחוני יתייצב, צפויה עלייה נוספת באמון המשקיעים וביכולת לגייס הון חדש.


בקטגוריית Early Stage, הקרנות המובילות הן Team8, TLV Partners ו-Vertex Ventures Israel, שבלטו בהצלחת גיוסי הון והשקעות בשלבים מוקדמים. בקטגוריית Growth/Late Stage, הקרנות הבולטות הן Vintage, Red Dot Capital Partners ו-Qumra Capital, שמתמקדות בחברות צמיחה מתקדמות. בקטגוריית Multi Stage, הקרן המובילה היא OurCrowd, לצד קרנות בולטות נוספות כמו Viola ו-Pitango, שמתמחות במגוון שלבי השקעה.



 





קיראו עוד ב"BizTech"

יעל בלגראי-כהן מנהלת תחום ההייטק בחברת דן אנד ברדסטריט: "מאז תחילת המלחמה, קרנות הון סיכון חוו האטה משמעותית בהשקעות חדשות. משקיעים בינלאומיים נקטו בגישה שמרנית של המתנה, והאמון הכללי של המשקיעים נפגע. האי-ודאות הביטחונית והגיאופוליטית הגבירו את תפיסת הסיכון של ישראל בעיני משקיעים זרים. כתוצאה מכך, נרשמה האטה בגיוסי הון, והחברות הישראליות התקשו יותר בגיוס סבבים חדשים, במיוחד בשלבים מוקדמים שבהם הסיכון גבוה יותר. גם היקף ההשקעות בהן ירד, ומרבית ההשקעות התמקדו בחברות עם מודל עסקי מוכח והכנסות יציבות. חשוב לציין כי האטה זו החלה כבר בשנת 2022, בעקבות ירידה בהשקעות הון סיכון בעולם, אך המצב בישראל הושפע גם מהמגמות הגלובליות וגם מהמלחמה. עם זאת, בשנת 2024 נרשם שיא במספר העסקאות והאקזיטים בתחום ההייטק הישראלי. בשנת 2024 הושגו עסקאות מכירה של סטארטאפים בסך כולל של 13.4 מיליארד דולר, נתון העוקף את שנת השיא הקודמת ב-2021, שבה סך הרכישות עמד על 8.6 מיליארד דולר.


בשנת 2024 חצה המחוג את רף מיליארד הדולר פעמיים (לא כולל עסקאות המשך), עם רכישתה של Own בשווי של כ- 1.9 מיליארד דולר על ידי Salesforce, ורכישת Resident בשווי של כ-1 מיליארד דולר על ידי Ashley. מגמה זו באה כתמונת מראה למה שקורה בשווקים המובילים בארה"ב ובאירופה. בנוסף, התרחשו 7 עסקאות המשך בשווי כולל של כ-3.8 מיליארד דולר. בין העסקאות האסטרטגיות הבולטות ניתן למנות את רכישתה של WalkMe על-ידי SAP בשווי של כ-1.5 מיליארד דולר, ורכישתה של Innovid על-ידי Mediaocean בשווי של כחצי מיליארד דולר. השנה, לראשונה בתולדותיה, דן אנד ברדסטריט משיקה דירוג מקיף של קרנות הון סיכון המובילות בישראל. הדירוג בוחן את פעילות הקרנות עד סוף שנת 2024, ומציג תמונת מצב מקיפה של אחד המגזרים המשפיעים ביותר על הכלכלה הישראלית".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    לא הבנתי מה הפרמטרים לדירוג (ל"ת)
    אנונימי 11/05/2025 21:44
    הגב לתגובה זו
סם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיותסם אלטמן. קרדיט: רשתות חברתיות

קו ישיר ל-ChatGPT? סם אלטמן בוחן שילוב שבבים בתאי מוח

במסגרת הפרויקט שלו Merge Labs, מנכ״ל OpenAI רוצה לעקוף את מאסק בפיתוח ממשק מוח־מחשב, ומכוון ליעד שבו נחשוב מחשבה  שתקבל תגובה מיידית מהבינה המלאכותית

רן קידר |
נושאים בכתבה סם אלטמן

סם אלטמן, מנכ״ל OpenAI, הציב יעד שאפתני במיוחד במיזם שבבי המוח החדש שלו, Merge Labs: שילוב של טכנולוגיית ריפוי גני לשינוי תאי מוח כך שיגיבו לאולטרסאונד, לצד שתל שמזהה ומווסת את פעילותם. הרעיון מבוסס על תחום מחקר הקרוי "סונוגנטיקה", שבוחן כיצד לגרום לתאים להשתנות גנטית כדי שיופעלו על ידי גלי קול. החזון הוא פלטפורמה עתידית שתאפשר ממשק מוח־מחשב מדויק יותר, שעשוי בעתיד לשמש גם לחיזוק יכולות קוגניטיביות.

אלטמן, שמנהל בשנים האחרונות יריבות גלויה עם אילון מאסק ונויראלינק, אמר כי ישמח להגיע למצב שבו ניתן יהיה "לחשוב על משהו, ומייד ChatGPT יגיב". לאחרונה דווח כי Merge Labs מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 850 מיליון דולר, עם תמיכה משמעותית מקרן ההשקעות של OpenAI. אלטמן יכהן כמייסד־שותף אך לא ישקיע הון אישי. במקביל, חברות אחרות בוחנות שימוש באולטרסאונד לטיפול במוח ללא השתלה, למשל קסדות טיפוליות למחלות נפש, ואחת מהן, Nudge חברת הסטארט־אפ של פרד ארסהם' מייסד־שותף של Coinbase, שמפתחת קסדה המשדרת אולטרסאונד ממוקד בעוצמה נמוכה אל המוח, גייסה לאחרונה 100 מיליון דולר.

להבדיל מהטכנולוגיה של נויראלינק של מאסק, שמסתמכת על קריאת ושידור אותות חשמליים דרך אלקטרודות, Merge Labs שואפת להשתמש, כאמור, באולטרסאונד,  מה שעשוי להפחית סיכונים, עם חדירה פחות פולשנית ולהרחיב את השימושים האפשריים. סונו-גנטיקה בוחנת כיצד גלים אקוסטיים בתדר גבוה יכולים להשפיע על תאים שעברו שינוי גנטי. 

החברה נמצאת בשלב מוקדם מאוד, והטכנולוגיה תזדקק לעוד שנים של מחקר, ניסויים קליניים ואישורים רגולטוריים מחמירים. עם זאת, עצם בחינת הכיוון מעידה על שאיפתו של אלטמן לא רק להרחיב את תחום הבינה המלאכותית, אלא גם לפרוץ את גבולות הפיזיולוגיה האנושית כחלק מהחזון הטכנולוגי שלו. 

להבדיל, נויראלינק קיבלה כבר ב-2023 אישור מה-FDA לערוך ניסויים קליניים בבני אדם, וההשתלה הראשונה התבצעה בינואר 2024. המושתל הראשון היה בריינר מוריס, צעיר בן 29 עם שיתוק מלא שנגרם כתוצאה מתאונה. מאז השתלת השבב, מוריס הצליח לשלוט במחשב בעזרת מחשבה בלבד, לגלוש, לשחק ולערוך סרטונים, הישג שמהווה עדות לפוטנציאל האדיר של הטכנולוגיה. ארבעה מטופלים נוספים עברו את ההשתלה בהצלחה וממשיכים להשתתף בניסוי הקליני, לצד ניסויים נרחבים בקופים, שחלקם נועדו לבחון יכולת לשחזור ראייה.