GPT-5 בדרך: במה הוא שונה מהגרסה הקודמת?
כמה משתמשים כבר בצ'אטים, מה השדרוגים בצ'אט החדש והאם הוא משתפר בשפה העברית? וגם - מה אמר סם אלטמן על החשש שה-AI יחליף את העובדים?
תתכוננו לשלב הבא של הבינה המלאכותית: GPT-5, הדור החדש של הצ'אט שהתחיל את מהפכת ה-AI לצרכנים. סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, הכריז השבוע על תחילת פיילוט לשימושים מתקדמים במודל הזה, שיתחיל כבר ברבעון הקרוב בארצות
הברית ובכמה מדינות באירופה. זו לא סתם שדרוג טכני – זו קפיצת מדרגה שמבטיחה להפוך את הצ'אט מחבר מגניב לשיחה לכלי מרכזי בחיי היומיום של מיליונים. אז מה כל כך מיוחד ב-GPT-5, איך הוא ישפיע עלינו – גם כאן בישראל – ומה הסיכונים שמגיעים עם החידוש הזה?
מה הופך את GPT-5 לכל כך שונה?
מאז ש-ChatGPT פרץ לחיינו בנובמבר 2022, הוא הפך לסוג של עוזר דיגיטלי שיודע לעשות כמעט הכול – מניסוח מיילים ועד תכנון טיולים. אבל GPT-5 לוקח את היכולות האלה כמה צעדים קדימה. המודל החדש מבטיח להבין טוב יותר את ההקשר של השיחה, לזכור פרטים משיחות קודמות, ולהגיב בסגנון שמרגיש ממש אישי – כמעט כאילו אתם מדברים עם חבר שמכיר אתכם לעומק. הוא מהיר יותר, מדויק יותר בפרטים, ומסוגל להתמודד עם שאלות מורכבות שדורשות חשיבה מעמיקה.
"זה לא בינה אנושית מלאה," אמר אלטמן, "אבל זה קרוב יותר מאי פעם להרגיש כמו שיחה עם אדם אמיתי – לא רק בטון, אלא גם ביכולת לפתור בעיות מסובכות." תארו לעצמכם צ'אט שמבין לא רק מה אתם שואלים, אלא גם למה התכוונתם, ומגיב כאילו הוא ממש חושב על התשובה. זה ה-GPT-5 שהם מכוונים אליו.
- האנליסט שהפך לגורו: "מסיבת ה-AI התחילה ואנחנו רק בהתחלה"
- "אנליסט AI" - מי החברה שמנסה להחליף אנליסטים ומנהלי השקעות בבינה מלאכותית?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפיילוט הראשון יתמקד בעיקר בלקוחות עסקיים שמשתמשים בממשק ה-API של OpenAI, אבל גם משתמשי ChatGPT Plus – אלה שמשלמים כ-20 דולר בחודש – יקבלו הזדמנות
להתנסות מוקדם. תהיה גם גרסה חינמית, אבל היא תהיה קצת פחות חזקה, מבוססת על מודל קטן יותר.
הצ'אט שכבש את העולם – וממשיך לגדול
כדי להבין כמה גדול הסיפור הזה, מספיק להסתכל על המספרים. מאז השקתו, ChatGPT צבר מעל 180 מיליון משתמשים פעילים בחודש, מתוכם יותר מ-100 מיליון נכנסים לפחות פעם בשבוע. זה הופך אותו לאחד הכלים הטכנולוגיים שצמחו הכי מהר בהיסטוריה – וזה לא נעצר כאן. אנשים משתמשים בו כדי לכתוב פוסטים, ללמוד מושגים חדשים, לתכנן ארוחות, ואפילו לשאול שאלות פילוסופיות על החיים.
אבל OpenAI לא לבד במשחק. התחרות בעולם הצ'אטים המונעים בבינה מלאכותית מתחממת: יש את Gemini של גוגל, Claude של Anthropic, Copilot של מיקרוסופט, ואפילו Meta AI שמשתלב
בוואטסאפ
ובפייסבוק. כל אחד מהם מנסה לתפוס נתח מהשוק, אבל OpenAI ממשיכה להוביל – והכרזה על GPT-5 רק מחזקת את המעמד הזה.
- סטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
- פאלו אלטו עם תחזית סייבר בעידן ה-AI: שנת 2026 תהיה "שנת המגן"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- כמה מרוויחים היזמים והעובדים באקזיט? דוגמה מהאקזיט של דוטי
איך הצ'אט כבר משנה את החיים שלנו?
אם פעם חשבנו שצ'אטים כאלה הם גימיק מגניב, היום הם חלק בלתי נפרד מהשגרה של מיליונים. בעבודה, אנשים משתמשים בהם כדי לנסח הצעות מחיר, לכתוב תקצירים או ליצור תוכן שיווקי. באוניברסיטה, סטודנטים מסכמים מאמרים או מבינים מושגים מסובכים. בחברות גדולות, צ'אט-בוטים שמבוססים על מודלים כמו GPT עונים ללקוחות במהירות ובדיוק. ואפילו בחיים האישיים, אנחנו מתייעצים איתם על הכול – מתפריט שבועי ועד כתיבת ברכה לחבר.
חברות טכנולוגיה מובילות כבר הבינו את הפוטנציאל. פלטפורמות כמו Notion, Canva, Monday, Salesforce ואפילו Zoom שילבו צ'אטים חכמים שמקלים על העבודה – בין אם זה לסכם פגישה או לעצב פוסטר בלחיצת כפתור.
ומה קורה בישראל?
גם כאן, הצ'אט תפס חזק. לפי הערכות לא רשמיות, כ-1.5 מיליון ישראלים כבר משתמשים ב-ChatGPT, חלק קטן מהם דרך גרסת הפרימיום וחלקם בחינם. מי מוביל את השימוש? אנשי שיווק שמנסחים קמפיינים, סטודנטים שמכינים עבודות, יזמים שמפתחים רעיונות למוצרים, ואפילו עורכי דין שמשתמשים בו לכתיבת מסמכים ראשוניים.
והחדשות הטובות? GPT-5 צפוי להיות אפילו יותר ידידותי לעברית. המודל החדש מבטיח הבנה טובה יותר של מונחים מקומיים, הקשרים תרבותיים וניסוחים שמרגישים טבעיים, כך שגם מי שפחות שולט באנגלית יוכל להפיק ממנו את המרב.
מה GPT-5 מביא לשולחן?
השדרוגים ב-GPT-5 לא נשמעים כמו שיפורים קטנים – הם משנים את כל החוויה. תארו לעצמכם שיחה שבה הצ'אט זוכר מה סיפרתם לפני שבוע, מבין את הסגנון שלכם, ומגיב תוך שניות עם תשובה שמותאמת בדיוק לכם. הוא יוכל לענות על שאלות מורכבות שדורשות כמה שלבים של חשיבה, להפחית טעויות עובדתיות, ואפילו לזהות ניואנסים כמו הומור או רגשות.
לדוגמה, אם תשאלו אותו איך לתכנן חופשה משפחתית בתקציב מוגבל, הוא לא רק יציע יעדים – הוא יזכור שדיברתם על ילדים קטנים, יציע פעילויות מתאימות, ואולי אפילו יצרף טיפים לחסכון. זה סוג השינוי שגורם לנו לצפות ליותר מהטכנולוגיה שלנו.
אבל מה עם הסיכונים?
כמו כל קפיצה טכנולוגית, גם ל-GPT-5 יש צדדים פחות זוהרים. המודל החזק הזה עלול לשמש ליצירת תוכן מטעה, כמו קמפיינים שקריים או חיקויים של אנשים אמיתיים. יש חשש שיותר מדי אנשים יסמכו עליו בלי לבדוק עובדות, וזה יכול להוביל לטעויות יקרות. גם פרטיות היא נושא רגיש – אם הצ'אט זוכר את השיחות שלכם, איפה המידע הזה נשמר, ומי יכול לגשת אליו?
זו הסיבה שהפיילוט נפתח בהדרגה, רק במדינות עם רגולציה ברורה כמו ארה"ב ומדינות מסוימות באירופה. OpenAI רוצה לוודא שהשימוש בטוח ומוסדר, אבל הרגולציה העולמית עדיין לא ממש עומדת בקצב של המהפכה הזו.
אז מה צפוי לנו עם GPT-5? קודם כל, הוא לא הולך להחליף את המוח האנושי – לפחות לא בקרוב. אבל הוא בהחלט ישנה את הדרך שבה אנחנו עובדים, לומדים, ויוצרים. אנשי
מקצוע שידעו להשתמש בו נכון
– בין אם זה כותבים, מעצבים או יזמים – יקבלו יתרון משמעותי. הוא יהפוך את המשימות היומיומיות שלנו לזריזות יותר, אבל גם יציב אותנו מול שאלות חדשות: כמה אנחנו רוצים לסמוך על המכונה הזו? ואיך נשמור על היצירתיות שלנו בעולם שבו הכול
נראה כל כך קל?
בישראל, כמו בעולם, GPT-5 צפוי להפוך לחלק מהשגרה של יותר ויותר אנשים. הוא כבר עובד טוב בעברית, ובעתיד הקרוב אפשר לצפות שהוא ישתלב גם בוואטסאפ, בג'ימייל או בכלים כמו Copilot של מיקרוסופט. הגרסה החינמית תישאר זמינה, אבל מי שרוצה את כל הכוח של GPT-5 כנראה יצטרך לשלם – כ-20 דולר בחודש למשתמשים פרטיים, ואולי יותר לעסקים.
סם אלטמן: "500 מיליון משתמשים ב־ChatGPT, וזה רק מתחיל"
בכנס TED שנערך בסוף השבוע, סם אלטמן, מנכ"ל OpenAI, עלה לבמה לשיחה פתוחה ושם, בין הסברים על טכנולוגיה, זכויות יוצרים והשלכות על שוק העבודה, נחשף גם נתון מפתיע: כ־500 מיליון משתמשים פעילים מדי שבוע ב־ChatGPT. לדבריו, מדובר בכ־10% מאוכלוסיית העולם, והקצב רק הולך וגדל. לדבריו, "הקפיצה האדירה בכניסות החלה בין היתר עם הטרנד של התמונות היפניות – והמשיכה כי אנשים פשוט גילו שזה שימושי".
השראה או העתקה? הגבול מטושטש
אחד הנושאים המרכזיים שעלו בראיון היה שאלת זכויות היוצרים, במיוחד כשמודלים כמו GPT או DALL·E יוצרים תמונות וטקסטים בהשראת סגנונות של יוצרים קיימים. אלטמן הבהיר כי טכנית, הכלי לא "מעתיק" עבודות של אמנים אלא מייצר משהו חדש בהשראה כללית – אך הוא גם הודה כי מדובר בשטח אפור, שמחייב מענה חדש. הוא העלה רעיון: מודל שבו משתמשים יוכלו לבקש "ליצור בסגנון של אמן מסוים", ורק אם אותו אמן יאשר – הוא יוכל לקבל תמלוגים אוטומטיים מהשימוש. לטענתו, "זה יכול להיות מגניב. פתרון הוגן. אולי נצטרך לפתח מודל הכנסות חדש ליוצרים מקומיים".
ג'יבלי, אנימציה ומה שביניהם
הדיון הגיע לשיאו כשעלה נושא טרנד האנימציות היפניות, שיצר גל תמונות שמזכירות את אולפני האנימציה ג'יבלי. רבים האשימו את OpenAI ויוצרי התוכן בגניבת סגנון או הפרת זכויות. אלטמן לא התחמק מהשאלה. "ברור שאסור להעתיק. אבל מה אם שבעה אמנים מסכימים? איך קובעים כמה השראה זה בסדר? איך מחלקים הכנסות? אלה שאלות גדולות. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה".
AI כחלק מתהליך מדעי – לא תחליף לאדם
בהמשך השיחה התייחס אלטמן גם לשימושים החיוביים של הבינה המלאכותית – במיוחד במדע. הוא סיפר כי מדענים מדווחים שהשימוש במודלים החדשים של GPT משפר את היעילות שלהם, עוזר לנסח רעיונות, להבין מאמרים מדעיים ולעיתים גם לייצר הדמיות ראשוניות למחקר. לצד זאת, הוא הציג עדכון טכנולוגי: ב-GPT-4o (הגרסה החדשה), הצ'אט כבר כולל זיכרון מתמשך – כלומר, המערכת זוכרת שאלות קודמות, ומתחילה להכיר את המשתמש. בהומור אמר: "אולי יום אחד הצ'אט יראה מה אתם עושים, יאזין לכם ויהפוך לשלוחה שלכם. רק אם תרצו כמובן."
חשש מהחלפה? אלטמן מציע מבט אחר - כשהוא נשאל על החשש שבינה מלאכותית תחליף משרות אנושיות, אלטמן לא התחמק, אבל גם לא ניסה להרגיע באופן מלאכותי. לדבריו, תמיד יש שתי אפשרויות: "אפשר להיבהל – ואפשר לשאול איך זה יכול לעזור לי לעשות הרבה יותר. בכל מהפכה טכנולוגית בהיסטוריה היה שינוי. היכולות ש-AI מביא פשוט יעלו את הרף, אבל גם יתנו לאנשים יותר כוח".
OpenAI, שכבר הוערכה לפי שווי של כ־300 מיליארד דולר, מתכננת את הדור הבא של "סוכני בינה מלאכותית" – כלים שיפעלו בשם המשתמש וינהלו עבורו פעולות דיגיטליות, עסקאות, וביצוע משימות מורכבות. אלטמן הודה שהקהל עדיין לא מוכן לגמרי לסמוך על כך, אבל הזכיר שגם כשהאינטרנט התחיל – "לא העזנו להכניס את כרטיס האשראי. עכשיו זה מובן מאליו".
- 2.גמיני הרבה יותר טוב תשווה !!! (ל"ת)משה ררשלצ 14/04/2025 06:49הגב לתגובה זו
- אנונימי 14/04/2025 19:43הגב לתגובה זובזמן שGPT נותן לי אינפורמציה רחבה ועוזר לי בכל נושא גם ברפואה הגימיני לא מסוגל לדבר כזה
- ממש לא. (ל"ת)אנונימי 14/04/2025 18:58הגב לתגובה זו
- 1.יש עתיד ליאיר לפיד אולי תוך עשור ישתילו לו בראש AI (ל"ת)אשתו 13/04/2025 23:35הגב לתגובה זו

הגיוסים בהייטק חוזרים, אבל לא בתחום התוכנה; שיעור האבטלה 3%
נתוני הלמ"ס מצביעים על שיעור בלתי מועסקים של 3% בדומה לחודש הקודם; איך חזרת המילואימניקים תשפיע על המשק ומה היקף המשרות הפנויות?
הנתונים האחרונים מהיום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על שוק עבודה חזק במיוחד, שמפגין יציבות ואפילו סימני התאוששות בענפים שנפגעו בשנים האחרונות, ובראשם ההייטק. שיעור בלתי המועסקים בישראל מנוכה עונתיות עמד באוקטובר על 3% בלבד דומה לחודש הקודם - רמה שנחשבת נמוכה היסטורית (יודגש כי שיעור האבטלה כולל גם את המתייאשים מחיפוש עבודה, הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורים או סגירת מקום העבודה בשנתיים אחרונות המועסקים שנעדרו זמנית מעבודתם כל השבוע מסיבות כלכליות + הבלתי מועסקים והוא עומד על 4.2%). שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נשאר על 60.9%, מה שמעיד על יציבות יחסית בשוק.
גידול במספר המשרות הפנויות - הייטק בתמונה
לפי נתוני הלמ"ס, מספר המשרות הפנויות הגיע ל־149.8 אלף באוקטובר, לעומת 147.3 אלף בספטמבר. מדובר בנתון שמעיד על המשך ביקוש גבוה לעובדים, ומתקרב לשיאים שנרשמו באמצע 2022. אחת ההפתעות החיוביות טמונה בענף "מידע ותקשורת", שהוא חלק מההייטק שם נרשמה עלייה מחודשת במספר המשרות הפנויות: כ־13.8 אלף, גידול של 30% בשנתיים. .
זה עדיין רחוק מהשיא של 2021, אך מדובר בהתאוששות לאחר תקופה של פיטורים רחבים, הקפאות גיוס וירידה בהשקעות הון סיכון. הנתון מצביע על כך שחברות טכנולוגיה חוזרות לגייס, גם אם באופן מדוד וזהיר יותר.
מספר העובדים הכולל בענף ההייטק ממשיך לעלות. נכון לאוקטובר 2025, יש בענף זה כ־260 אלף מועסקים, עלייה לעומת 249 אלף בשנה שעברה ו־213 אלף בלבד ב־2021. במלים אחרות, למרות האטה עולמית, תנודתיות גיאו־פוליטית ומימון מצטמצם, ההייטק הישראלי ממשיך לשמור על צמיחה.
- מה 68% אומר על צעירי ישראל?
- איך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, בחודש אוקטובר נרשמה ירידה של כ־2% במספר המשרות הפנויות של מפתחי תוכנה - ה-AI כידוע מחליף את הג'וניורים ותחום מפתחי התוכנה נפגע.
ההשפעה של המילואים נחלשת - והעבודה חוזרת לשגרה
באוקטובר נרשמה ירידה חדה בשיעור הנעדרים ממקום העבודה עקב שירות מילואים – מ־22.3% מכלל הגברים העובדים בספטמבר ל־12.3% בלבד באוקטובר. השחרור ההדרגתי של המגויסים והחזרה של אלפי עובדים לשוק האזרחי צפויים להעלות את היצע העובדים הזמין, תהליך שדורש משוק העבודה להיות דינמי, אך גם מספק לחברות הזדמנות לגייס עובדים מיומנים שהתפנו.
מימין אור בוקובזה, מייסד ומנכ"ל Venn, משמאל חן אבני, מייסד וסמנכ"ל המוצר. קרדיט : DADA STUDIOסטארטאפ הפרופטק Venn גייס 52 מיליון דולר, מכוון לניהול מיליון דירות עד 2026
חברת הפרופטק הישראלית Venn, המפתחת מערכת הפעלה חכמה לניהול בנייני מגורים בשוק המולטי-פמילי בארצות הברית, גייסה 52 מיליון דולר בסבב צמיחה; הגיוס מעלה את סך ההשקעות בחברה לכ-150 מיליון דולר, על רקע צמיחה מהירה בפעילות והתרחבות לעשרות ערים ומדינות
חברת הפרופטק הישראלית Venn, שנוסדה ב-2017, ומפתחת מערכת הפעלה חכמה לניהול בנייני מגורים בשוק המולטי-פמילי בארצות הברית, גייסה 52 מיליון דולר בסבב צמיחה. הגיוס מעלה את סך ההשקעות בחברה לכ-150 מיליון דולר, על רקע צמיחה מהירה בפעילות והתרחבות לעשרות ערים ומדינות.
החברה פועלת מול בעלי נכסים וחברות ניהול המחזיקים פורטפוליו גדול של בנייני מגורים. בשנה וחצי האחרונות מדווחת החברה על צמיחה של פי תשעה בפעילות. הפלטפורמה שלה פעילה כיום ב־62 ערים ב־33 מדינות, ומנהלת יותר מחצי מיליון דיירים. היעד המרכזי שהוגדר הוא להגיע לניהול של כמיליון דירות עד שנת 2026.
את סבב הגיוס הנוכחי הובילו NOA Capital ו־CIM Group, ובהשתתפות משקיעים קיימים בהם Group 11, אורן זאב, Hamilton Lane, Latitude ו־FinTLV. בחברה מציינים כי המשקיעים משלבים ניסיון פיננסי ונדל”ני לצד היכרות ארוכת שנים עם פעילותה של Venn, וכי ההשקעה מיועדת לתמוך בהאצת החדירה לשוק האמריקאי ובהעמקת שיתופי הפעולה עם בעלי נכסים גדולים.
המערכת של Venn מאחדת למקום אחד את רוב פונקציות הניהול בבניין מגורים, ובהן שיווק והשכרה, סיורים, בדיקת מועמדים, חתימה על חוזים, תקשורת שוטפת עם הדיירים, תשלומי שכירות, שירות ותחזוקה וחידוש חוזים. לפי נתוני החברה, הפלטפורמה מחליפה בממוצע כ-15 מערכות נפרדות אצל חברות הניהול ומחוברת ליותר מ-160 שירותים ואינטגרציות חיצוניות. המיקוד הוא באוטומציה של תהליכים תפעוליים, צמצום עבודה ידנית ושיפור היכולת להגדיל הכנסות מכל יחידת דיור.
- פיטנגו גייסה 300 מיליון דולר לקרנות טכנולוגיה ובריאות המשקיעות בשלבים מוקדמים
- פי 5 בתשעה חודשים - מרקור שעובדת עם ChatGPT כבר שווה 10 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לטענת החברה, שוק המולטי־פמילי השכור בארצות הברית מגלם שווי נכסים של כ-2.5 טריליון דולר. מדי שנה משולמים בו כ-500 מיליארד דולר כשכר דירה ועוד כ-130 מיליארד דולר כהוצאות ניהול. מעבר לכך, ב-Venn מדברים על “כלכלת החיים” סביב
הדיירים, כלומר כלל ההוצאות והשירותים הקשורים לחיים בדירה ובשכונה, בהם ביטוח, אנרגיה, תקשורת, תחבורה ואשראי, ומעריכים את היקף השוק הזה בכ-10 טריליון דולר בשנה. לטענת החברה, בעלי נכסים כמעט שאינם שותפים כיום לערך הכלכלי הזה, והמערכת שלה נועדה לאפשר להם להשתלב
גם בו.
