החיים שאחרי אל על: תמי מוזס בורוביץ' משקיעה בטוס איירווייז
לאחר שאיבדה את השליטה ב אל על 2% , תמי מוזס בורוביץ', בעלת השליטה ב כנפיים -0.47% אחזקות רוכשת באמצעות החברה הבת (66%) גלובל כנפיים 0.25% ליסינג נתח של 49.9% מחברת התעופה הקפריסאית טוס איירווייז. גלובל כנפיים תשקיע ותזרים כ-5 מיליון דולר לחברה כנגד השקעה של 4 מיליון דולר של בעל השליטה קנט וולי, בעל המניות היחיד בחברה שישאר עם נתח של 50.1%.
טוס איירוויז פועלת מ-2016 וניתן לה רישיון מבצעי ומסחרי להמריא, לנחות ולטוס מעל כל נקודה באירופה וכן רישיון מול מדינות מחוץ ליבשת על פי הסכמי התעופה האירופאיים. אחרי תקופת השבתה של כשנה בצל הקורונה, בטוס קולטים כעת שני מטוסי איירבוס 320-200A לטובת חזרה לפעילות.
בחברה בוחנים רכישת מטוסים רחבי גוף מסוג איירבוס 330 המתאימים לטיסות ארוכות יותר, זאת לפי האסטרטגיה העסקית לפיתוח רשת נתיבי תעופה, לרבות באגן הים התיכון ולישראל. לדברי טוס איירוויז, בכוונתם בהמשך לפעול בנתיבי תעופה מרוחקים ביבשת אסיה, באפריקה, צפון ודרום אמריקה. בשלב מאוחר יותר התכנית היא להרחיב את הצי גם במטוסים צרי גוף נוספים. כחלק מזאת נבחנת האפשרות לחכור מהשותפה החדשה גלובל כנפיים שני מטוסי איירבוס 330.
העסקה בין הצדדים מחייבת את טוס איירוויז להיות נקייה מחובות חיצוניים לרבות הלוואות בעלים עד להשלמה ולשמור על הון עצמי חיובי. לפי הסיכום תינתן לגלובל כנפיים זכות למתן שירותי תעופה ושירותי קרקע.
- "חברת אל על נמצאת כמעט בלי חוב - דבר שאף אחד לא האמין שיכול לקרות"
- וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תמי מוזס-בורוביץ' ובעלה איש העסקים דדי בורוביץ' החזיקו עד לפני כשנה בשליטה באל על, שהייתה שרויה בבור כלכלי עוד קודם למשבר הקורונה. בשלהי המשבר המדינה התנתה את מתן הסיוע לחברה בגיוס הון כולל השתתפות בעלי השליטה. משפחת בורוביץ' בחרה שלא לשמר את השליטה בתנאים אלה וכך עברה השליטה לידיו של אלי רוזנברג,.
באחרונה קיבל גם אביו של האחרון, איש העסקים קני רוזנברג, שמימן את הרכישה עבור בנו, היתר שליטה בחברה עם המעבר שלו מארה"ב ארצה. כעת מחזיקה כנפיים אחזקות בכ-15% מאל על. גלובל כנפיים עצמה עוסקת ברכישת מטוסי נוסעים מסחריים והחכרתם או מכירתם לחברות תעופה בעולם.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
