רון ירון מונה לעורך הראשי של "ידיעות אחרונות" במקומו של שילה דה-בר

ירון, ששימש כמשנה לעורך הראשי, יחל לכהן בתפקיד ב-1 לפברואר, ודה-בר ישמש כעורך התוכן הדיגיטלי של הקבוצה. דה-בר כתב הערב לעובדי העיתון: "לנעליי הקטנות יכנס רון ירון, ולדעתי, אלו חדשות טובות מאוד לקוראים. רון עורך מעולה, יצירתי, הגון ומקצוען"

עורך ראשי חדש ברחוב מוזס: רון ירון, שיחל בתפקידו כעורך הראשי ב"ידיעות אחרונות" בראשון לפברואר. העורך המכהן, שילה דה-בר, יעבור לתפקיד עורך התוכן הדיגיטלי בקבוצה.

ירון עובד ב"ידיעות אחרונות" משנת 1992. הוא החל כעורך בדסק החדשות, ומונה אחר כך לראש דסק. לאחר מכן מונה לראש מערכת החדשות. תפקיד אותו מילא 5 שנים (בתקופת משה ורדי).

לאחר מכן, בתקופת יואל אסתרון ורפי גינת, שימש ירון כעורך המוסף הפוליטי. לפני 3 וחצי שנים מונה למשנה לעורך הראשי.

מוקדם יותר הערב (שלישי), העביר דה-בר מכתב לעובדי העיתון, בו הודיע להם על עזיבתו הצפויה את התפקיד. דה-בר כתב: "במהלך פברואר, אחרי כמעט 4 שנים אסיים את תפקידי כעורך. אני מצטרף בהתלהבות לחברת ידיעת טכנולוגיות, החברה שהשתלטה על קומת הכניסה לבניין, בתור יו"ר החברה לתחום התוכן. שם אנסה לסייע לאסף ולנבחרת שהוא מוביל לעסוק בתוכן דיגיטלי. מי שיתפוס אותי במסדרון בטח ישמע ממני יותר על ההרפתקה החדשה ואולי גם יראה את הניצוץ שבעיניים. עד כאן רכילות.

מכאן, מה שבאמת חשוב: לנעליי הקטנות יכנס רון ירון, ולדעתי, אלו חדשות טובות מאוד לקוראים. רון עורך מעולה, יצירתי, הגון ומקצוען. אבל מבחינתי הוא בעיקר חבר: רגיש, מצחיק, מקורי. אני עובד איתו משנת 1992, ומשוכנע שאין מתאים ממנו לערוך את העיתון, ולהוביל אותו".

ירון מקבל את "ידיעות אחרונות" בתקופה לא קלה לעיתון. לאחר שנים של שליטה בצמרת סקר ה-TGI, איבד בשנה שעברה העיתון את ההובלה ל"ישראל היום". בענף העיתונות טענו אז כי "ידיעות", שהחל בסמוך לפרסום הסקר בקמפיין אגרסיבי, הגיב מעט מדי ומאוחר מדי. מאז, נקט העיתון בכמה מהלכים שיווקיים מוצלחים, ואף יצא במבצעי חלוקה שונים במחיר מוזל במיוחד. בכל הנוגע למערכת, העיתון מנסה - ומצליח - ליצור אינטגרציה קרובה יותר עם הקוראים, באמצעות פרוייקטים חברתיים שונים.

מה צופן בחובו המינוי החדש ל"ידיעות"? גורמים עמם שוחח אייס הערב טענו כי בכל הנוגע להרכב המערכת צפוי "שקט תעשייתי", וירון אינו מתכנן ככל הנראה שינויים מפליגים בשדרת העורכים. באשר לתכנים, עורכים שעבדו עם ירון מספרים כי "יש לו חיבה לתחקירים, תחקירים טובים, כאלה שהיו אולי חסרים קצת ב'ידיעות' בשנים האחרונות, מאז פרישתו של גילת". עוד הוסיפו גורמים ב"ידיעות" כי ירון ידוע כעיתונאי שעומד על שלו ועל דעתו, ואף מוכן לשלם את המחיר: בעבר נתגלעו בין ירון, ששימש אז כסגן העורך, לבין יואל אסתרון (אז עורך המשנה ב"ידיעות" וכיום מו"ל "כלכליסט") חילוקי דיעות קשים בעטיים עזב את תפקידו. אולם למרות פרשייה זו, נראה כי בעלי ידיעות אחרונות כמו גם משה ורדי ורפי גינת, העריכו את כישוריו של ירון ורצו להשאירו בעיתון - וכך מונה כעבור חודשיים לעורך המוסף הפוליטי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

סוף עידן כללי האצבע: הדוח שמכניס סדר בבינה מלאכותית בפיננסים

הרגולטורים ממקדים את הפיקוח במערכות מסוכנות, מחייבים שקיפות ומשאירים את האחריות אצל הגוף הפיננסי. סיווג לפי רמת סיכון, דרישת הסבר כללית, ואחריות גם כשיש צד שלישי

ליאור דנקנר |

הדוח הסופי של הצוות הבין משרדי לבחינת שימושי בינה מלאכותית בסקטור הפיננסי מתפרסם ביום רביעי ומציב כיוון רגולטורי די חד. אסדרה שמתרכזת קודם כל במערכות שמוגדרות כבעלות סיכון גבוה, ולא בניסיון להדק ברגים על כל שימוש טכנולוגי באשר הוא. נקודת המוצא היא שהבינה המלאכותית כבר בתוך המערכת, ולכן השאלה היא איפה היא עלולה לייצר פגיעה צרכנית, בעיות תחרות, או השפעה על יציבות.

הדוח מציף את נקודות החיכוך המוכרות, כמו פרטיות והטיה, אבל נכנס גם לעולמות של ניהול סיכונים ותפעול בפועל. בתוך זה הוא מתייחס גם לזירה שהולכת ותופסת נפח ככל שהכלים משתכללים, הונאות ודיסאינפורמציה שנכנסות דרך ערוצים דיגיטליים ונוגעות ישירות לפעילות פיננסית יומיומית.

לא כל מערכת באותו משקל, משקל הבינה המלאכותית יורד לקרקע

בבסיס ההמלצות נמצאת חלוקה לפי רמת סיכון. הדוח מפרט איך מעריכים סיכונים ביחס למערכות בינה מלאכותית שיכולות להשתלב בשירות לקוחות, בקבלת החלטות, בניטור חריגות, בחיתום, באשראי ובניהול סיכונים. ההבחנה הזאת מכוונת את הפיקוח למקומות שבהם יש השפעה מהותית על לקוח או על השוק, ולא רק שימוש טכני פנימי. בדוח גם יש עדכון לחלוקה עצמה, עם מעבר לשתי קטגוריות עבודה, סיכון נמוך-בינוני מול סיכון גבוה, כדי להקל על היישום.

כדי שזה לא יישאר ברמת עקרונות, הדוח מציג ארגז כלים שמדבר על תהליך קבלת החלטות, ניהול סיכונים, בקרה ופיקוח על מערכות בינה מלאכותית. הכיוון הוא להשאיר לגופים הפיננסיים גמישות יישום לפי אופי השירות ומהותיותו, אבל עם דרישות עבודה מסודרות של אחריות, תיעוד ושליטה.

הדוח מדגיש שהסיפור לא נגמר במדיניות על הנייר. הוא נשען גם על כללי ממשל תאגידי קיימים שמגדירים תפקידים לדירקטוריון ולהנהלה הבכירה כשמכניסים טכנולוגיות חדשות ומפתחים מערכות ומודלים, ומציף אפשרות להשלים את המעטפת בכלים ייעודיים לממשל בינה מלאכותית לפי הצורך.