אחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר יוצא לדרך ומה קרה היום לפני 20 שנה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-14 בספטמבר
14 בספטמבר 2015 - דירוג האשראי של ברזיל יורד לרמה שאינה נחשבת דירוג השקעה
ב-14 בספטמבר 2015 הורידה סוכנות הדירוג S&P את דירוג האשראי של ברזיל לרמה שאינה נחשבת עוד כדירוג השקעה. מדובר בצעד שמהווה חותמת לאובדן אמון בשוקי ההון כלפי יכולתה של ברזיל לשמור על יציבות כלכלית ופיסקלית. הנשיאה דילמה רוסף עמדה אז בראש המדינה, כשברקע גל של מחאות ציבוריות, האטה חריפה בצמיחה וחשדות לשחיתות שהקיפו את הדרגים הגבוהים ביותר בשלטון ובחברות הממשלתיות.
הורדת הדירוג מ-BBB- ל-BB+ לוותה גם בתחזית שלילית להמשך, והעידה על סבירות גבוהה להמשך הרעה במצב הכלכלי של המדינה. סוכנות הדירוג ציינה בין היתר את חוסר היכולת של הממשלה להעביר רפורמות תקציביות חיוניות, ואת היחלשות האמון של הציבור והמשקיעים ביכולת של השלטון להתמודד עם המשבר. שיעור הגירעון של ממשלת ברזיל כבר חצה באותה תקופה את רף 6% מהתמ"ג, ויחס החוב לתמ"ג הלך ועלה.
התגובה של שוקי ההון לא איחרה לבוא. הריאל הברזילאי נחלש מול הדולר, הריבית על איגרות חוב ממשלתיות טיפסה והבורסה המקומית איבדה גובה. עבור משקיעים מוסדיים רבים, ובעיקר גופים שמוגבלים להשקעה במדינות עם דירוג השקעה בלבד, ההורדה הזו חייבה מימושים מהירים והשפיעה גם על שוק האג"ח הקונצרני.
- הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה
- היום לפני: נעצר בעליה של חברת הנפט הגדולה ברוסיה ואדידס חותכת את השת"פ עם הראפר הבעייתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, החברות הברזילאיות עצמן התמודדו עם עלויות מימון גבוהות יותר וקשיי גיוס, במיוחד אלו שתלויות בחוב חיצוני נקוב בדולרים. כך נוצר אפקט כפול - מצד אחד הקושי הפיסקלי של הממשלה, ומצד שני ירידה בתנאי המימון של הסקטור העסקי. המהלך סימן נקודת מפנה בכלכלת ברזיל, שנכנסה לתקופה ממושכת של מיתון ואי-יציבות פוליטית.
14 בספטמבר 1960 - מוקם ארגון אופ"ק של המדינות מפיקות הנפט
ב-14 בספטמבר 1960 הונחה בבגדד אבן הפינה לאחד הארגונים הכלכליים המשפיעים ביותר במאה ה-20 - אופ"ק (OPEC). חמש המדינות המייסדות - עיראק, איראן, כווית, ערב הסעודית וונצואלה - החליטו להתאגד מתוך מטרה להתמודד עם הכוח הרב שריכזו אז חברות הנפט הרב-לאומיות, ולשנות את כללי המשחק בשוק האנרגיה העולמי.
עד לאותה תקופה, מחירי הנפט והתנאים בהם הופק ושווק נקבעו בעיקר על ידי קונצרנים מערביים גדולים, שקבעו עובדות בשטח מבלי להתחשב ברצון המדינות המפיקות. על רקע ירידות חדות במחירי הנפט באותם ימים, המדינות המייסדות הקימו מנגנון שיאפשר להן שליטה רבה יותר על התפוקה, התמחור וההשפעה בשוק העולמי.
- הקריסה המפוארת של חברת הטקסטיל הישראלית והמעילה שגרמה לחדלות פירעון של הבנק
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
הארגון פעל כקרטל שמנסה להשפיע על המחיר דרך ויסות היצע. עם השנים הצטרפו אליו מדינות נוספות, בהן לוב, אינדונזיה, איחוד האמירויות, ניגריה, אלג'יריה, קונגו, גינאה המשוונית וגבון. לעיתים מדינות פרשו וחזרו בהתאם לשיקולים כלכליים ופוליטיים. כיום חברות באופ"ק 13 מדינות, אך השפעתו מרחיקה לכת גם בזכות שיתופי הפעולה במסגרת OPEC+, הכוללים את רוסיה, קזחסטן ומדינות נוספות.
נכון לשנת 2025, אופ"ק שולט בכמעט 40% מהתפוקה העולמית של נפט, אך אחראי לנתח גבוה אף יותר מהיצוא הגלובלי. הוא מהווה גורם מאזן בין שווקים חופשיים לבין החלטות ריכוזיות, ולעיתים נתפס כמשקולת על ניסיונות לייצב את מחירי האנרגיה בעולם.
לאורך השנים, הארגון השפיע לא רק על הכלכלה העולמית אלא גם על יחסים דיפלומטיים, מדיניות חוץ, ואפילו על אסטרטגיות ביטחוניות של מדינות. החלטות שמתקבלות בו, לעיתים אחרי דיונים מתוחים בין חברים עם אינטרסים מנוגדים, משפיעות על אינפלציה, שערי חליפין, וחוסן כלכלי של מדינות מפותחות ומתפתחות כאחד.
נמל התעופה החדיש נחנך בישראל והרשת החברתית משנה שם ואסטרטגיה
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-28 באוקטובר
28 באוקטובר 2021 - פייסבוק משנה את שמה למטא
ב-28 באוקטובר 2021 הודיעה חברת פייסבוק על שינוי שמה למטא פלטפורמס (Meta Platforms), במהלך שהוביל המנכ״ל והבעלים מארק צוקרברג. השם החדש ביטא שינוי אסטרטגי עמוק - מעבר מפעילות ממוקדת ברשתות חברתיות לחזון רחב יותר של עולם וירטואלי אינטראקטיבי, המכונה metaverse.
במרכז המהלך עמד פיצול מבני: פעילות החברה חולקה לשני מגזרים עיקריים - “משפחת האפליקציות”, הכוללת את פייסבוק, אינסטגרם, וואטסאפ ומסנג'ר, ו־Reality Labs, יחידה ייעודית לפיתוח טכנולוגיות מציאות מדומה ורבודה. החברה הצהירה כי תשקיע כ-10 מיליארד דולר רק בשנה הראשונה בפיתוח תשתיות מטאוורס, כולל מכשירי חומרה כמו משקפי Quest, פלטפורמות תלת-ממד, כלים עסקיים וחוויות משתמש מתקדמות.
המהלך הגיע בשיאו של משבר תדמיתי ורגולטורי סביב פייסבוק. תחקירים פנימיים, שדלפו על ידי חושפת השחיתויות פרנסס האוגן, חשפו כי החברה הייתה מודעת להשפעות שליליות של מוצריה על בני נוער ועל השיח הציבורי, אך לא פעלה בנחרצות לשנות זאת. שינוי השם נתפס אצל חלק מהציבור כניסיון להסיט את הדיון, אך צוקרברג הציג את המהלך כחזון ארוך טווח, מהלך שנועד למקם את החברה בחזית ההתפתחות הטכנולוגית של העשור הבא.
- רשות שדות התעופה מזהירה מעוקץ חדש בנתב"ג
- טרמינל 3 מתרחב - ולמה צריך לחשוש מכאוס תעופתי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשוק ההון ההכרזה התקבלה ברגשות מעורבים. המניה, שנסחרה סביב 325 דולר, חוותה תנודתיות, כאשר משקיעים הביעו ספק לגבי היתכנות ההימור האסטרטגי. אחרים ראו בכך תעוזה נדירה ומחויבות לעיצוב עתיד האינטרנט. הסימול החדש למסחר, META, נכנס לתוקף בדצמבר אותה שנה.
חנות של אתאהקריסה המפוארת של חברת הטקסטיל הישראלית והמעילה שגרמה לחדלות פירעון של הבנק
היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-29 באוקטובר
דלתא איירליינס 29 באוקטובר 2008: מיזוג חברות התעופה דלתא ונורת'ווסט מוליד ענקית תעופה
ב-29 באוקטובר 2008 השלימו חברות התעופה האמריקאיות דלתא אייר ליינס ונורת'ווסט איירליינס את אחד המיזוגים הגדולים ביותר בענף, ויצרו יחדיו את חברת התעופה הגדולה בעולם מבחינת קיבולת נוסעים. העסקה, שהוכרזה לראשונה באפריל 2008, הגיעה לשיאה באותו יום, כאשר חברת Nautilus Merger Corporation, זרוע מיזוג של דלתא, סיפחה את נורת'ווסט. הערך הכולל של המיזוג עמד על כ-17.7 מיליארד דולר, כאשר שווי המניה של נורת'ווסט הוערך בכ-3.8 מיליארד דולר, והשאר כלל חובות והון עצמי.
המיזוג נוהל על ידי בכירים מרכזיים משני הצדדים. ריצ'רד אנדרסון, מנכ"ל דלתא, הוביל את התהליך מצד דלתא, בעוד דאגלס סטילוול, מנכ"ל נורת'ווסט, היה הדמות הבולטת מצד נורת'ווסט. אנדרסון הדגיש בהודעה רשמית כי "המיזוג יוצר פלטפורמה גלובלית חזקה יותר, עם חיסכון של 200-300 מיליון דולר בעלויות תפעוליות". סטילוול, מצדו, תיאר את האירוע כ"שלב חדשני בהיסטוריה שלנו".
הרקע למיזוג היה משבר כלכלי עולמי שהחל בסוף 2007, עם התפרצות משבר הסאב-פריים בארה"ב. שתי החברות סבלו מירידה חדה בביקוש לטיסות, כאשר דלתא רשמה הפסד של 6.2 מיליארד דולר בשנת 2005 (לפני המיזוג), ונורת'ווסט הפסידה 377 מיליון דולר ברבעון השני של 2008 בלבד. המיזוג איפשר לחברה המאוחדת להגיע להכנסות שנתיות של 35 מיליארד דולר, צי של כ-800 מטוסים, ו-78,000 עובדים.
מבחינה רגולטורית, משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) אישר את העסקה שעות ספורות לפני הסגירה, תוך התחשבות בחסכונות צרכנים משוערים של 113 מיליון דולר בשנה, אך תוך חששות מתחרות מופחתת בשוק האמריקאי.
- דלתא מכה שוב את הציפיות - וממריאה
- השמיים נפתחים: דלתא חוזרת לישראל יחד עם עוד גל של חברות זרות - כל הפרטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר המיזוג, דלתא הפכה לשחקנית דומיננטית בשוק, עם 25% משוק הנוסעים הפנים-אמריקאי. אולם, האתגרים לא איחרו לבוא: בשנת 2009 רשמה החברה הפסד של 2.9 מיליארד דולר, בעיקר בגלל עלויות אינטגרציה של 1.2 מיליארד דולר. למרות זאת, עד 2010 החלה דלתא להרוויח רווחים, עם 1.2 מיליארד דולר בשנה, והפכה לדוגמה למודל מיזוגים בתעופה.
