מסמך מסמכים חתימה משכנתה משכנתא משכנתאות דוחות דו"ח הסכם חוזה
צילום: Pixabay

פתאום קם אדם בבוקר ומגלה שהוא דירקטור - ושיש לו חובות

האיש קיבל יום אחד התראה מנאמן של חברה ודרישת תשלום חוב ארנונה מעיריית ירושלים. כשהחל לברר על מה מדובר, גילה שברישומי רשם החברות הוא מופיע כבעל מניות ודירקטור בחברה שמנהלת בית ספר במזרח ירושלים, ושנקלעה להליכי חדלות פירעון
עוזי גרסטמן | (2)

פסק דין חשוב שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט דוד זילר, חשף התנהלות בעייתית ושרשרת מסמכים מזויפים שהובילו לכך שאדם נרשם כבעל מניות ודירקטור בחברה, מבלי שידע על כך כלל. ההשלכות היו חמורות במיוחד, כשאותו אדם קיבל דרישת תשלום עבור חוב ארנונה בסכום כולל של 981 אלף שקל, מבלי שהיה מעורב כלל בענייני החברה. בפסק הדין ביטל השופט את הרישומים, קבע כי לא היתה כל הסכמה של האיש לתפקידים שיוחסו לו, והטיל על מי שהיו מעורבים בכך את האחריות.

הפרשה החלה כשהתובע, אזרח פשוט, קיבל התראה מנאמן הליכי חדלות הפירעון של החברה, שלפיה עליו למסור פרטים הקשורים לפעילותה. זמן קצר לאחר מכן, הגיעה אליו דרישה מעיריית ירושלים לתשלום חוב ארנונה מצטבר בסכום של 981 אלף שקל. האיש, שהופתע לחלוטין מהפניות האלה, החל לברר על מה מדובר, וגילה לתדהמתו כי על פי רישומי רשם החברות הוא מופיע כבעל מניות ודירקטור בחברה שמנהלת בית ספר במזרח ירושלים, ושנקלעה להליכי חדלות פירעון.

התובע הבהיר שמעולם לא היה לו קשר לחברה צילום: Pixabay

התובע הבהיר לבית המשפט כי לא רק שמעולם לא היה לו קשר לחברה, אלא שלא חתם בכלל על מסמכים שמצביעים על מעמדו כבעל מניות או דירקטור. "הרגשתי פגוע ומאוים. לא ידעתי כלל מהיכן זה הגיע", הוא העיד בבית המשפט.

המסמכים שעליהם התבסס רשם החברות היו מזויפים

במהלך המשפט, הציג התובע את טענותיו, שלפיהן המסמכים שעליהם התבסס רשם החברות הם מזויפים לחלוטין. בין המסמכים היו טופס העברת מניות מ-2008, וטופס נוסף מ-2009 ששימש לדיווח על שינוי בהרכב הדירקטוריון של החברה. השופט זילר קבע כי הטפסים האלה לא עומדים באף מבחן אמינות, לאחר שנחשפו פגמים חמורים בתהליך חתימתם ואישורם.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

במסגרת ההליך, זומנו לעדות עורכי דין שלכאורה חתמו על האישורים. עו"ד מוהנד זובידאת, שמו הופיע על מסמך המעיד על העברת המניות, העיד בצורה חד-משמעית כי מעולם לא פגש את התובע, וכי החתימה הנחזית שלו על המסמך אינה שלו. "לא מדובר בחתימתי, וגם החותמת שבה נעשה שימוש היא מזויפת", אמר עו"ד זובידאת בעדותו.

עדות דומה נשמעה גם מפי עו"ד אבו-קטיש, ששמו הופיע על מסמך נוסף. הוא ציין כי אינו מכיר את התובע וכי החתימה על המסמך אינה שלו. לדבריו, "מעולם לא פגשתי את האדם הזה או החתמתי אותו על מסמכים".

קיראו עוד ב"משפט"

השופט זילר סיכם את הממצאים ואמר: "מקומות בהם מופיעות 'אסמכתאות' לרישום התובע כבעל מניות או דירקטור בחברה אינם יכולים להיחשב לאמינים. הפגמים שהתגלו – זיופים ואי סדרים – מחזקים את גרסת התובע שלא היה לו כל קשר לחברה".

במהלך ההליך עלה כי לחברה היתה מוטיבציה למצוא "דירקטורים חלופיים", בעקבות תיקון בחוק החברות מ-2007, שאסר על בעלי תפקידים בחברות לתועלת הציבור לקבל שכר ישיר מהחברה. בני משפחה שהיו מעורבים בניהול החברה באותה התקופה ניסו, כך על פי החשד, להרחיק את עצמם מתפקידים רשמיים באמצעות רישום פיקטיבי של שמות של אנשים אחרים.

בהקלטת שיחה שהושמעה בבית המשפט, הודתה אחת מהמעורבות המרכזיות בפרשה כי נרשמו שמות באופן לא תקין על מסמכי החברה כדי "לקצר הליכים". היא ציינה כי,"לא היתה שום כוונה לפגוע, פשוט שמות נרשמו כטובה לבית הספר". השופט לא השתכנע מההסברים האלה והדגיש בפסק הדין שפרסם כי, "רישום כזה מהווה פגיעה חמורה באמון הציבור במרשמים רשמיים".

כל המסמכים יימחקו מרישומי רשם החברות

בסופו של ההליך, קיבל בית המשפט את טענותיו של התובע במלואן. השופט זילר הורה על כמה צעדים: העברת המניות לתובע בטלה מעיקרה ויש לרשום מחדש את המניות על שם בעליהן המקוריים; המינוי שלו כדירקטור בחברה בטל, וכל המסמכים הקשורים לכך יימחקו מרישומי רשם החברות; והתובע לא קשור לחובות החברה ולא ניתן לראות בו אחראי להם מכוח הרישומים הכוזבים.

השופט התייחס לחומרת המקרה וציין עוד כי, "הסיפור שנחשף מעלה תמונה קשה של זיופים שיטתיים ואי-סדרים. אין לאפשר למעשים מסוג זה להכתים אנשים חפים מפשע". לסיכום הוא אמר כי, "התובע לא היה מעולם בעל מניות או דירקטור בחברה. יש להחזיר את המצב לקדמותו ולמנוע כל פגיעה נוספת בו". החלטת בית המשפט מבטלת, כאמור, את החובות שדרשו ממנו נאמן חדלות הפירעון והעירייה, ומסירה איום משמעותי מחייו של התובע.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ודייק 18/12/2024 09:21
    הגב לתגובה זו
    האם לאורך השנים ,קיבל הלה גמול דירקטורים ?
  • נאמר שלא היה לו שום תפקיד בחברה (ל"ת)
    איזה גמול 18/12/2024 16:32
    הגב לתגובה זו
תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.

תיווך נדלן
צילום: pexels

התחייבת - תשלם: מתווך יזכה בפיצוי אף שלא היה גורם יעיל

פסק דין שניתן בבית משפט השלום בתל אביב ממחיש עד כמה סעיפי פיצוי מוסכם בהסכמי תיווך הם דבר מחייב. השופט דן סעדון קבע כי רוכש דירה בחולון ישלם למתווך 117 אלף שקל, אף שביצע פעולות מועטות בלבד ולא ליווה את העסקה עד סופה. הסיבה: הרוכש התחייב להודיע למוכרת הדירה שהגיע באמצעות המתווך - והפר את ההתחייבות הזו

עוזי גרסטמן |

במאי 2022 נכנס שי הדר לחנות של מכר כדי להתעניין ברכישת דירה ברחוב סוקולוב בחולון. באותה העת נכנס למקום גם נועם צארום, מתווך ותיק, והמפגש הוביל לחתימה על הזמנה לקבלת שירותי תיווך. ההזמנה כללה סעיפים מחייבים וברורים: התחייבות לשלם דמי תיווך בסכום כולל של 50 אלף שקל, וכן סעיף מיוחד שקבע כי אם הדר או מי מבני משפחתו ירכשו את הדירה מבלי להודיע למוכר כי הופנו על ידי המתווך, הם יחויבו בפיצוי מוסכם כפול מגובה דמי התיווך, בצירוף מע"מ. צארום מסר לדר את פרטי הדירה ואף את מספר הטלפון של בנה של המוכרת לצורך תיאום ביקור. עוד באותו היום הביע הדר התלהבות מהדירה ואף ציין כי בכוונתו לרכוש אותה.

אלא שמאותו רגע ואילך, הקשר בין הצדדים נותק. הדר יצר קשר ישיר עם נציג המוכרת, ביקר בדירה ותיאם מולו את המשך התהליך, מבלי לעדכן את צארום או לערב אותו. כחודשיים וחצי לאחר מכן, בסוף יולי 2022, נחתם הסכם מכר הדירה בין המוכרת לבין דאלי הדר, רעייתו של שי, בסכום של 1.5 מיליון שקל (ובהמשך הופחת המחיר ל-1.474 מיליון שקל). צארום, שנותר מחוץ לתמונה, דרש לקבל את הפיצוי המוסכם בהתאם לטופס שעליו חתם שי הדר. משסירבו הנתבעים לשלם, הוא הגיש תביעה לבית המשפט.

בפסק הדין שפרסם השופט דן סעדון פורטו הטענות של שני הצדדים. הנתבעים טענו כי התובע לא היה "הגורם היעיל" לעסקה, מכיוון שהוא לא הציג את הדירה בפועל ולא השתתף במו"מ. מנגד, צארום טען כי הדר פעל בחוסר תום לב כשניתק עמו קשר וניצל את המידע שקיבל ממנו כדי להשלים את העסקה מאחורי גבו. בנוסף, הוא טען כי עצם החתימה על ההזמנה והפרת סעיף ההודעה למוכרת מקנים לו זכות לפיצוי מוסכם ללא צורך להוכיח את היותו הגורם היעיל.

התובע לא דרש דמי תיווך

השופט קיבל את עמדת התובע במלואה. הוא הדגיש כי הסעד שנתבע אינו תשלום דמי תיווך אלא מימוש הוראת הפיצוי המוסכם. בפסק הדין שפורסם הוא כתב כי, "לצורך הוכחת זכות התובע לקבל פיצוי מוסכם די להראות כי ההזמנה נחתמה על ידי נתבע 1; כי הדירה הוצעה לנתבע 1 על ידי התובע; כי נתבע 1 הפר הוראה בהזמנה... וכי נתבע 1, קרוב משפחתו או אדם אחר קרוב אליו רכש את הדירה". מכיוון שאין חולק על כל התנאים האלה, נקבע כי צארום זכאי לפיצוי בסכום כולל של 100 אלף שקל בתוספת מע"מ.

השופט התייחס גם לעדותו של שי הדר, שהודה כי לא מסר לנציג של המוכרת שהוא נשלח על ידי המתווך. לדבריו, "התקשרתי לקובי, לא יודע אם אמרתי לו האמת את השם שלו, אני אף פעם לא יכול לזכור כאילו להגיד לו הופניתי על ידי זה וזה..." - עדות שביססה את קביעת בית המשפט כי ההתחייבות הופרה בפועל. טענת הנתבעים שלפיה הסעיף מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד נדחתה למעשה, לאחר שהם זנחו אותה בסיכומיהם.