תבעו את עורך הדין של אביהם המנוח בטענה שגנב מכספו
בית משפט השלום ברחובות פסק באחרונה בתביעה שהגישו יורשי מנוח נגד עורך הדין שטיפל באביהם המנוח, בטענה כי גנב ממנו כספים שלא כדין. פסק הדין של השופט ישראל פת דן בטענות היורשים כנגד עורך הדין, ובתביעה שכנגד שהגיש האחרון בגין שכר טרחתו ולשון הרע. פסק הדין חושף פרטים על מערכת היחסים העכורה בין היורשים, האב המנוח ועורך הדין.
האב המנוח, שנפטר ב-2020 ממחלה קשה, היה לקוח של עורך הדין הנתבע, שהוא גם חבר ותיק שלו, שטיפל בענייניו הכספיים והרפואיים. יורשי האב, ארבע בנות ובן קטינים, טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. לטענת היורשים, עורך הדין קיבל לידיו סכום של 65 אלף שקל, שאותו נדרש להעביר לידי הבת הגדולה. כמו כן, נטען כי מכר את רכבו של האב תמורת 25 אלף שקל, אך לא העביר את התמורה לעיזבון.
בני המשפחה טענו שעורך הדין לא השיב כספים לעיזבון צילום: FREEPIK
בני המשפחה טענו כי עורך הדין קיבל לידיו את סכום הכסף מהבת הגדולה ואמור היה לשמור אותו עבור הילדים הקטינים, אך הוא לא החזיר את הכספים לעיזבון. כמו כן, הם טענו כי ייפוי הכוח שהוצג על ידי עורך הדין לא היה חוקי, והם עתרו להחזר הכספים שהועברו לו.
עורך הדין טען שפעל לפי הנחיות האב
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- טענה שהיתה ידועה בציבור; השופט: היכן התמונות?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, עורך הדין טען כי פעל לפי הנחיותיו של האב המנוח, והעביר לו את הכספים באופן חוקי. כמו כן, טען כי מכירת הרכב בוצעה בידיעת האב, והכסף הועבר אליו. עורך הדין אף הוסיף כי טיפל באב במסירות במשך תקופת מחלתו, וטען כי מגיע לו שכר ראוי עבור הטיפול והשליחויות שביצע עבורו.
כפי שעולה מהעדויות, באחד הביקורים בבית החולים ביקש האב המנוח מבתו לקבל סכום של 65 אלף שקל שנשמר אצלו אצל חברו, כדי לשמור אותו עבור אחיה הקטינים. הבת קיבלה את הכסף, אך האב שינה את דעתו וביקש שהכסף יועבר לידי עורך הדין. הבת העבירה את הסכום לעורך הדין, אך לא קיבלה ממנו קבלה או אסמכתא. לאחר פטירת האב, פנו היורשים לעורך הדין בדרישה להחזיר את הכסף, אך לטענתם הוא לא נענה לדרישה.
בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניו. השופט פת קבע כי עורך הדין פעל בהתאם להוראות המנוח, והעביר לו את הכספים. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין כי הכסף הועבר לאב המנוח, וכי הוא לא גנב את הכספים. השופט אף ציין כי העברת הכסף לידי עורך הדין נעשתה בנוכחות הבת הגדולה ולבקשת האב, ולכן אין בסיס לטענות היורשים כי הכסף נגנב.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
בהתייחס למכירת הרכב, קבע השופט כי לא הוכח שהרכב נמכר תמורת 25 אלף שקל כפי שטענו היורשים, אלא תמורת 13.5 אלף שקל בלבד, וכי הכסף הועבר לאב. "הטענות בדבר גניבת הכספים לא הוכחו כלל, ואין כל בסיס לקבלן", נכתב בפסק הדין שפורסם.
תביעת נגדית בטענה ללשון הרע
במקביל לתביעה המרכזית, הגיש עורך הדין תביעה שכנגד בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו לשון הרע נגדו. עורך הדין טען כי הן הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים. בין היתר, הוא טען כי האם שוחחה עם אשתו במרכול והפיצה שמועות על כך שלקח את כספי העיזבון שלא כדין. עורך הדין אף סיפר כי השמועות הגיעו למעגלים רחבים יותר ופגעו בשמו הטוב.
עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די ראיות המוכיחות כי הופצה לשון הרע באופן פומבי המספיק להוכחת התביעה. השופט ציין כי חלק מהאירועים שהציג עורך הדין לא מהווים "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, מכיוון שהשיחה בין עורך הדין לאם לא פורסמה ברבים. השופט קבע כי השיחה ביניהם לא נחשבת פרסום הפוגע בשם הטוב של עורך הדין.
לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, החליט השופט לדחות את שתי התביעות - גם את התביעה העיקרית של היורשים וגם את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. בית המשפט לא מצא כי עורך הדין פעל שלא כדין, וקבע כי הכספים שהועברו אליו הועברו לפי בקשת האב המנוח. כמו כן, נדחתה תביעתו של עורך הדין בגין לשון הרע, מכיוון שלא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשמועות שהופצו נגדו. בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא נפסקו פיצויים לטובת אף אחד מהצדדים.
- 1.דן 13/09/2024 11:25הגב לתגובה זולנוכח נסיוני הרב עם עוכרי דין , יש בסיס לכאורה לטענות היורשים
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
אזורים דרשה פטור מפיצוי בשל הקורונה, ונדחתה
בית משפט השלום בירושלים קבע כי אזורים תשלם פיצויים בהיקף כולל של יותר מ-420 אלף שקל לרוכשי דירות בפרויקט ארזה במוצא עילית, בגין איחור במסירת הדירות. החברה טענה כי הקורונה גרמה לעיכוב של ארבעה חודשים והצדיקה פטור מתשלום, אך בית המשפט קבע כי לא הוכח קשר
ישיר בין המגפה לבין האיחור, והזכיר כי אין די בהכרזה על הקורונה כ"כוח עליון" כדי להימנע מפיצוי
במהלך החודשים הארוכים שבהם המתינו הדיירים החדשים בפרויקט ארזה שהוקם במוצא עילית למפתחות הדירות שלהם, הסבירו אנשי להם אזורים בנין (1965) כי אין ביכולתם לעמוד בלוחות הזמנים. מגפת הקורונה, כך נטען, שיתקה את ענף הבנייה, פועלים נעדרו, אספקת חומרים התעכבה והמדינה עצמה נכנסה לסגרים. אלא שכשהגיעה הפרשה לפתחו של בית המשפט, התברר כי התמונה מורכבת בהרבה. פסק הדין שפרסמה השופטת הבכירה מרים קסלסי משרטט תמונה של עיכובים חלקם מוצדקים, חלקם לא - ובעיקר כזו שלא הוכח לגביה מה באמת נבע ממגפה ומה מקורו בגורמים אחרים.
מדובר בתביעה שהגישו 15 רוכשי דירות, שקנו שמונה דירות בפרויקט גדול של אזורים. התובעים טענו לאיחור במסירה שנע בין ארבעה לשישה חודשים וחצי, וביקשו פיצוי לפי חוק המכר (דירות) וכן בגין עוגמת נפש. החברה מנגד התגוננה בטענה שהאיחור נגרם כתוצאה מכוח עליון-– מגפת הקורונה, ולכן היא פטורה מתשלום. בנוסף, היא טענה כי חלק מהדיירים ביקשו לבצע שינויים בדירות, מה שדחה את מועדי המסירה בהסכמתם, וכי יש לקחת זאת בחשבון.
בית המשפט נדרש לשורה ארוכה של עדויות, מסמכים וחוות דעת מומחים, וניסה לפענח מה בדיוק קרה באתר הבנייה בין 2018 ל-2021. התמונה שעלתה היתה של פרויקט מורכב שכלל 21 בניינים, ובו לצד גורמים חיצוניים כמו הקורונה, התגלו גם עיכובים פנימיים, ליקויים בתיאום בין קבלנים וספקים, ולעתים גם חוסר בהירות בהתנהלות החברה עצמה. השופטת קסלסי ציינה כי חלק מהתובעים ביקשו שינויים מינוריים בדירות - הזזת נקודות חשמל, שינויי אינסטלציה או הקטנת קירות, אך אף שמדובר בעבודות שניתן לבצע בתוך ימים ספורים, החברה קבעה באופן גורף דחייה של 30 או 45 ימי עבודה. "התמקחתי איתם וזה ירד ל-45 יום", העידה אחת הרוכשות. "ראיתי שתקופה ארוכה לא נעשה כלום, וכשכבר עשו – זה לקח יומיים שלושה". גם תובעים אחרים תיארו כי התקבלו דחיות אוטומטיות, ללא בדיקה אמתית של משך העבודה הנדרש.
לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים
מנגד, הקבלן מטעם אזורים העיד כי מדובר בהערכות שנקבעו על ידי האדריכלית ומהנדס הפרויקט, וכי לכל שינוי יש השפעה אפשרית על לוחות הזמנים. ואולם בית המשפט קבע כי התמונה מצביעה על הפרזה: לפי קביעתה של השופטת קסלסי, תקופת העיכוב הסבירה לביצוע השינויים בדירות עומדת על כשני שלישים בלבד מהימים שנקבעו בנספחי השינויים. "התובעים הצליחו להוכיח כי אין הלימה מלאה בין היקף השינויים שבוצעו לבין פרקי הזמן שנקבעו לדחיית המסירה", כתבה השופטת בפסק הדין שפורסם. "מדובר בהפרזה של כשליש במספר הימים, ויש לראות בכך חריגה לא סבירה, אף שלא במידה שמלמדת על ניסיון לעקוף את חוק המכר (דירות)".
- עלייה בשורה העליונה, ירידה בשורה התחתונה: אזורים מכרה 59 דירות ברבעון
- אזורים רושמת עלייה של 51% בהכנסות ברבעון - 512 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך עיקר הדיון נסוב סביב טענת אזורים, שלפיה מגפת הקורונה מהווה כוח עליון הפוטר אותה מאחריות. החברה הציגה עדויות של מנהלי פרויקט, קבלני משנה וספקים שסיפרו על מחסור בעובדים, עיכובים באספקת חומרי גלם, ובמקרים אחדים גם על עובדים שחלו או נכנסו לבידוד. ואולם בית המשפט מצא כי הראיות אינן קושרות במישרין בין המגפה לבין עיכוב של ארבעה חודשים כפי שטענה החברה. "לא הובאה בפניי כל הוכחה שהקורונה גרמה לעיכוב בן ארבעה חודשים", כתבה קסלסי. "ובוודאי שלא הוכח כי עיכוב בן ארבעה חודשים חל באופן זהה על כל הבניינים בפרויקט". היא הזכירה כי החברה לא הציגה חוות דעת מקצועית שתתמוך בקשר הסיבתי, ואף לא הביאה ראיות על לוחות הזמנים המקוריים לעומת הביצוע בפועל.
