עורך דין
צילום: FREEPIK

תבעו את עורך הדין של אביהם המנוח בטענה שגנב מכספו

היורשים טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. מנגד, הגיש עורך הדין תביעת לשון הרע בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים
עוזי גרסטמן | (1)

בית משפט השלום ברחובות פסק באחרונה בתביעה שהגישו יורשי מנוח נגד עורך הדין שטיפל באביהם המנוח, בטענה כי גנב ממנו כספים שלא כדין. פסק הדין של השופט ישראל פת דן בטענות היורשים כנגד עורך הדין, ובתביעה שכנגד שהגיש האחרון בגין שכר טרחתו ולשון הרע. פסק הדין חושף פרטים על מערכת היחסים העכורה בין היורשים, האב המנוח ועורך הדין.

האב המנוח, שנפטר ב-2020 ממחלה קשה, היה לקוח של עורך הדין הנתבע, שהוא גם חבר ותיק שלו, שטיפל בענייניו הכספיים והרפואיים. יורשי האב, ארבע בנות ובן קטינים, טענו כי עורך הדין ניצל את האמון שהאב נתן בו ונטל שלא כדין כספים שהיו אמורים להישאר בעיזבון. לטענת היורשים, עורך הדין קיבל לידיו סכום של 65 אלף שקל, שאותו נדרש להעביר לידי הבת הגדולה. כמו כן, נטען כי מכר את רכבו של האב תמורת 25 אלף שקל, אך לא העביר את התמורה לעיזבון.

בני המשפחה טענו שעורך הדין לא השיב כספים לעיזבון צילום: FREEPIK

בני המשפחה טענו כי עורך הדין קיבל לידיו את סכום הכסף מהבת הגדולה ואמור היה לשמור אותו עבור הילדים הקטינים, אך הוא לא החזיר את הכספים לעיזבון. כמו כן, הם טענו כי ייפוי הכוח שהוצג על ידי עורך הדין לא היה חוקי, והם עתרו להחזר הכספים שהועברו לו.

עורך הדין טען שפעל לפי הנחיות האב

מנגד, עורך הדין טען כי פעל לפי הנחיותיו של האב המנוח, והעביר לו את הכספים באופן חוקי. כמו כן, טען כי מכירת הרכב בוצעה בידיעת האב, והכסף הועבר אליו. עורך הדין אף הוסיף כי טיפל באב במסירות במשך תקופת מחלתו, וטען כי מגיע לו שכר ראוי עבור הטיפול והשליחויות שביצע עבורו.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

כפי שעולה מהעדויות, באחד הביקורים בבית החולים ביקש האב המנוח מבתו לקבל סכום של 65 אלף שקל שנשמר אצלו אצל חברו, כדי לשמור אותו עבור אחיה הקטינים. הבת קיבלה את הכסף, אך האב שינה את דעתו וביקש שהכסף יועבר לידי עורך הדין. הבת העבירה את הסכום לעורך הדין, אך לא קיבלה ממנו קבלה או אסמכתא. לאחר פטירת האב, פנו היורשים לעורך הדין בדרישה להחזיר את הכסף, אך לטענתם הוא לא נענה לדרישה.

בית המשפט בחן את טענות הצדדים ואת העדויות שהובאו בפניו. השופט פת קבע כי עורך הדין פעל בהתאם להוראות המנוח, והעביר לו את הכספים. בית המשפט קיבל את טענת עורך הדין כי הכסף הועבר לאב המנוח, וכי הוא לא גנב את הכספים. השופט אף ציין כי העברת הכסף לידי עורך הדין נעשתה בנוכחות הבת הגדולה ולבקשת האב, ולכן אין בסיס לטענות היורשים כי הכסף נגנב.

קיראו עוד ב"משפט"

בהתייחס למכירת הרכב, קבע השופט כי לא הוכח שהרכב נמכר תמורת 25 אלף שקל כפי שטענו היורשים, אלא תמורת 13.5 אלף שקל בלבד, וכי הכסף הועבר לאב. "הטענות בדבר גניבת הכספים לא הוכחו כלל, ואין כל בסיס לקבלן", נכתב בפסק הדין שפורסם.

תביעת נגדית בטענה ללשון הרע

במקביל לתביעה המרכזית, הגיש עורך הדין תביעה שכנגד בטענה כי האם והבת הגדולה הפיצו לשון הרע נגדו. עורך הדין טען כי הן הפיצו שמועות שלפיהן הוא גנב כספים מהיתומים. בין היתר, הוא טען כי האם שוחחה עם אשתו במרכול והפיצה שמועות על כך שלקח את כספי העיזבון שלא כדין. עורך הדין אף סיפר כי השמועות הגיעו למעגלים רחבים יותר ופגעו בשמו הטוב.

עם זאת, בית המשפט קבע כי אין די ראיות המוכיחות כי הופצה לשון הרע באופן פומבי המספיק להוכחת התביעה. השופט ציין כי חלק מהאירועים שהציג עורך הדין לא מהווים "פרסום" לפי חוק איסור לשון הרע, מכיוון שהשיחה בין עורך הדין לאם לא פורסמה ברבים. השופט קבע כי השיחה ביניהם לא נחשבת פרסום הפוגע בשם הטוב של עורך הדין.

לאחר שבחן את כלל הראיות והעדויות, החליט השופט לדחות את שתי התביעות - גם את התביעה העיקרית של היורשים וגם את התביעה שכנגד שהגיש עורך הדין. בית המשפט לא מצא כי עורך הדין פעל שלא כדין, וקבע כי הכספים שהועברו אליו הועברו לפי בקשת האב המנוח. כמו כן, נדחתה תביעתו של עורך הדין בגין לשון הרע, מכיוון שלא הוכח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהשמועות שהופצו נגדו. בית המשפט קבע כי כל צד יישא בהוצאותיו המשפטיות, ולא נפסקו פיצויים לטובת אף אחד מהצדדים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    דן 13/09/2024 11:25
    הגב לתגובה זו
    לנוכח נסיוני הרב עם עוכרי דין , יש בסיס לכאורה לטענות היורשים
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

תיווך מתווך מפתח
צילום: ISTOCK

היזמית התעכבה שנתיים - וזה מה שנגזר עליה

כשהבטחות למסירה נהפכות לציפייה ממושכת, בית המשפט מזכיר ליזמים שהאחריות ללוחות הזמנים היא עליהם. מקרה העיכוב בבניית ביתם של בני זוג, שנאלצו להמתין למפתח יותר משנתיים מהמועד החוזי, הסתיים בקביעה ברורה: הקמת הקיר התומך היתה בעיה של היזמית, לא של הרוכשים. בתוך כך, נקבע כי האירועים הביטחוניים השפיעו באופן מצומצם, וכל יתר טענות החברה נדחו

עוזי גרסטמן |

רגע החתימה על חוזה רכישת בית חדש מביא עמו בדרך כלל תחושת ביטחון. זהו הרגע שבו חלום ארוך השנים מקבל צורה מוחשית, שבו אפשר להתחיל לדמיין חדרים, ריחות וצלילים של בית חדש. כך היה גם אצל בני הזוג נתנאל ואליטל אלגרבלי, שחתמו באוקטובר 2021 על הסכם לרכישת בית צמוד קרקע בפרויקט אחוזת משה באילת. אלא שהחלום נדחק הצידה, והמציאות תפסה את מקומו: העבודות התעכבו, הבנייה לא התחילה, והחודשים חלפו בזה אחר זה ללא כל אופק ברור. ביום שבו הם היו אמורים לקבל את המפתח - 21 באוקטובר 2023 - לא רק שהבית לא היה מוכן, אלא שהבנייה כלל לא החלה.

בפסק דין רחב ומעמיק, קבע סגן נשיא בית משפט השלום בבאר שבע, השופט יורם ברוזה, כי הנתבעת - קבוצת היוצקים - תישא באחריות המלאה לעיכוב. למעט הקלות נקודתיות שניתנו בשל אירועי ה-7 באוקטובר ומבצע עם כלביא. בית המשפט פוסק לתובעים פיצוי משמעותי לפי חוק המכר, והבהיר כי כל הטענות האחרות שהעלתה החברה נדחו אחת לאחת. פסק הדין כולל עובדות רבות, עדויות, תכתובות וחוות דעת מומחה, אך בלבו ניצבת "הסיבה העיקרית", כפי שכינה אותה השופט: הקמת קיר תומך שהתגלה כדרוש רק בשלבי התכנון המאוחרים, ושלמעשה עצר את כל המיזם למשך שנים. וכפי שמסכם זאת בית המשפט: "התוצאה הברורה… הינה כי העיכוב העיקרי נובע מכך שהנתבעת רכשה את המגרש מבלי לערוך את הבדיקות המתאימות… ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים ולכן אין מקום לפטור אותה מתשלום בגין כך". לאחר מכן נפרשה מסכת עובדתית שתיארה כיצד החלום של משפחה אחת התגלגל לתוך מאבק משפטי של שנתיים.

החוזה היה ברור: מסירה בתוך 24 חודשים מהחתימה, לאחר קבלת טופס 4. התמורה שולמה במלואה ובמועדים. התובעים עמדו בכל התחייבותיהם. למרות זאת, כשהגיע המועד לא היה אפילו יסוד בנוי אחד, לא היו קירות ולא היתה תקרה. עדות המהנדס יעקב בניסטי מטעם החברה חשפה כי בניית הבית החלה רק בשנה שלאחר מכן, בתחילת 2025, ושמועד המסירה הריאלי הצפוי, אם לא יהיו עיכובים נוספים, הוא לפחות אפריל 2026. כלומר כשנתיים וחצי אחרי המועד שנקבע בחוזה.

הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה של הקרקע

ההסבר שמסרה החברה התבסס על הצורך, שהתברר לטענתה רק בדיעבד, בהקמת קיר תומך שישמש את כלל מתחמי הפרויקט. מתכתובות פנימיות שהוצגו בבית המשפט עלה כי כבר בנובמבר 2021 התריע הקונסטרוקטור על בעיה מהותית בעומסי הקרקע, וכי האחים אוזן - שמכרו את הקרקע לנתבעת - ככל הנראה ידעו זאת מבעוד מועד. ואולם כאן מגיעה נקודת המפתח: הנתבעת לא ערכה שום בדיקה מקדימה לפני הרכישה. היא רכשה את השטח "עם עיניים עצומות", כהגדרת בית המשפט, ולכן היא לא יכולה להטיל את נזקי העיכוב על הרוכשים. השופט ברוזה הדגיש בפסק הדין שפורסם כי, "ייתכן ויש לה עילה כנגד המוכרת וייתכן ולא… אולם ברור כי הנתבעת צריכה לשאת בעלויות אלו מול התובעים".

בניית הקיר התומך החלה רק בסוף ינואר 2021, והסתיימה, כך לפי העדויות, במאי 2025. כל עוד הקיר לא הושלם, לא ניתן היה להקים את הבית של התובעים. בית המשפט מציין כי לא הוצגה כל ראיה מספקת לגבי התכנון, משכי הביצוע או הסיבות המדויקות שהובילו להתארכות כה דרמטית של עבודות הקיר. מעבר לכך, השופט מצביע על תזכורת מטרידה במיוחד: באפריל 2023 שכרה הנתבעת קבלן משנה לבנייה, והתחייבה כי העבודות יסתיימו עד סוף אותה שנה. המשמעות היא שבשלב הזה החברה הבינה שהקיר אמור להיות כבר מאחוריה, ולכן עצם העובדה שעבודות הקיר נמשכו עד 2025 מעלה ספקות נוספים לגבי הגרסה שהציגה. בית המשפט כתב במפורש בהחלטתו כי, "יש בכך ללמד כי כנראה היו עוד בעיות שלא נחשפו לפני".