רשות המסים
צילום: רשות המסים

המדינה גבתה מס של 30 מיליון שקל מקצבת שארים בניגוד לחוק; ברשות המסים מעוניינים להחזיר להם את הכסף

לפי פקודת מס הכנסה קיים פטור ממס על קצבת שארים המשולמת מקופות גמל לקצבה עד לסכום של 9,430 שקל לחודש. רשות המסים גילתה כי ישנן כ-1,400 יתומים עד גיל 21 ששולמה להם קצבת שארים ונוכה ממנה מס. הרשות פנתה למחצית מהם ותפנה בהמשך גם ליתר, במטרה לסייע להם לקבל את החזר המס 
נחמן שפירא | (3)

העקבות המלחמה פנתה רשות המסים בשלושת החודשים האחרונים לכ-750 יתומים עד גיל 21 והודיעה להם כי מבדיקה שנערכה בדיווחי קופות הגמל, נמצא כי הם קיבלו את קצבאות השארים שלהם לאחר שנוכה מהן מס, למרות שמדובר בקצבה יחידה שסכומה נמוך מהתקרה הפטורה ולכן הם זכאים להחזר מס.

בנוסף, הודיעה הרשות למעסיקים ולמשלמים כי החל מינואר 2024 מקבלי קצבאות שארים, שסכומן נמוך מתקרת הקצבה המזכה והצהירו למשלמים כי מדובר בקצבת השארים היחידה שמשולמת להם, יהיו פטורים ממילוי טופס 101.

 עד 9,430 שקל

לפי פקודת מס הכנסה קיים פטור ממס על קצבת שארים המשולמת מקופות גמל לקצבה עד לסכום של 9,430 שקל לחודש. לאחר ביצוע עבודת הכנה ועיבודים ממוחשבים, איתרה הרשות כ-1,400  יתומים עד גיל 21 ששולמה להם משנת 2017 ואילך קצבה שארים ונוכה ממנה מס, בסך כולל של כ-30 מיליון שקל. בשלב זה הרשות פנתה למחצית מהם ותפנה גם ליתר, באמצעות שיחות טלפון ובאמצעות שליחת מכתבים, והכול במטרה לסייע להם לקבל את החזר המס בקלות ובהקדם.  

כמו כן,  הרשות הודיעה למעסיקים ולמשלמים כי כחלק ממאמציה לשיפור השירות לציבור מקבלי קצבאות כי מקבלי קצבת שארים, שסכומה נמוך מתקרת הקצבה המזכה (113,160 שקל בשנת 2024), שיצהירו שזו קצבת השארים היחידה המשולמת להם, יהיו פטורים  החל משנת 2024 ממילוי טפסי 101 למעט במקרים שהם מקבלים קצבת שארים נוספת.

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים אמר כי "הרשות פועלת באופן יזום כדי שהציבור ימצה את זכויותיו ועל המעטפות הירוקות שלנו עם ההודעה לפוטנציאל להחזר מס כבר רבים שמעו. המהלך הנוכחי מול היתומים הצעירים, כשברקע מתנהלת מלחמת חרבות ברזל, הוא מהלך נוסף בסדרת מהלכי הרשות להחזרי מס, המבטאים את היעד של גביית מס אמת ומיצוי זכויות המס של האזרחים. 

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אורית 09/01/2024 21:56
    הגב לתגובה זו
    נקווה שיטפלו גם באברכים החרדים המשתמטים משרות צבאי
  • 1.
    YL 09/01/2024 12:24
    הגב לתגובה זו
    דבר אחד בטוח הם לא מ הציונות הדית ולא ביביסטים
  • YL 11/01/2024 19:10
    הגב לתגובה זו
    כל אזרח במדינה שמע אורית סטרוק גנבה ליתומים לאלמנות ו מ הלוחמים מעל 700 מליון שח מה שמעלה חשד ש ההתישבות בגדה יותר חשובה לה מ תמיכה בציבור הלוחם
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)

צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

אב משותק, צוואה דרמטית ובן אחד שמקבל את הכל: בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה ביטל צוואה שנחתמה כמה שבועות לפני פטירת האיש, וקבע כי הופעלה השפעה בלתי הוגנת על אדם חולה וסיעודי, תוך נישול אשתו ויתר ילדיו

עוזי גרסטמן |

מעטים הם המקרים שבהם מסמך בן עמודים ספורים מצליח לטלטל משפחה שלמה, אבל זה בדיוק מה שעשתה צוואה אחת שנחתמה בסוף חייו של אב לשמונה ילדים. צוואה קצרה, שנחתמה ימים ספורים לאחר אשפוז ממושך ובשעה שמצבו הרפואי של המצווה היה קשה ביותר, קבעה כי בן אחד בלבד יירש את כל רכושו. אשתו, אם ילדיו, שהיתה נשואה לו קרוב ל-50 שנה וטיפלה בו במסירות, מצאה את עצמה מודרת לחלוטין. כך גם שבעת ילדיהם הנוספים. שנים לאחר מכן, ולאחר הליך משפטי ארוך, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי הצוואה מבוטלת.

בפסק דין מפורט ומנומק, שניתן על ידי השופט אורן אליעז, נקבע כי לא רק שנפל פגם חמור בהליך קיום הצוואה, אלא שהוכח כי הצוואה עצמה נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבן שזכה בה. השופט אף לא הסתיר את חוסר האמון שחש כלפי גרסתו של אותו בן, שלפיה אביו - שהיה באותו הזמן משותק בחצי גופו, סיעודי, חלש ומרותק ברוב שעות היום למיטתו - הגיע בכוחות עצמו למשרד עורכי הדין כדי לחתום על הצוואה שלו.

המנוח, כך עולה מהראיות, נפגע בתאונה קשה ב-2013, ומאז היה מרותק לכסא גלגלים וסבל מבעיות רפואיות קשות. מסמכים רפואיים, ובייחוד דו"ח הערכת תלות של המוסד לביטוח לאומי, תיארו אדם שזקוק לעזרה כמעט בכל פעולה יומיומית: קימה, רחצה, אכילה, שימוש בשירותים ועוד. בדו"ח נכתב כי המנוח “חלש מאוד, אפיסת כוחות, משותק ומרותק למיטה”, וכי אינו מסוגל להזעיק עזרה אם ייקלע לסכנה.

למרות זאת, טען הבן כי האב הגיע לבדו, בכסא הגלגלים החשמלי שלו, למשרד עורך הדין ששבו נערכה הצוואה. לדבריו, הצוואה אף נחתמה בחצר המשרד, משום שלא ניתן היה להכניס את הכסא פנימה. הטענה הזו עוררה ספק כבד אצל בית המשפט. “קשה לקבל את תיאור העובדות אותו מציע המשיב”, כתב השופט בהחלטתו, והוסיף כי לא ברור כיצד אדם שמתקשה לקום ממיטתו, שאינו יוצא מביתו ואף נזקק לכך שרופא משפחה יגיע אליו - חוצה לבדו רחובות וכבישים ומגיע למשרד של עורך הדין.

מדוע נדרש הסכם מתנה אם ממילא הבן קיבל את כל הרכוש

שלושה ימים בלבד לאחר חתימת הצוואה, חתם המנוח גם על מסמכים נוספים, שלפיהם הוא מעביר במתנה את זכויותיו בדירה לבן ולרעייתו. גם הפעולה הזו עוררה תהיות: מדוע נדרש הסכם מתנה, אם ממילא נערכה צוואה שמקנה לבן את כל הרכוש? ומדוע בצוואה הבן הוא היורש היחיד, ואילו בהסכם המתנה מצורפת גם רעייתו? השאלות האלה, ציין בית המשפט בפסק הדין שפורסם, נותרו ללא מענה.

אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלםאתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה; קרדיט: אבי מועלם

מהפכה בפרסומות, נזיפה בביהמ"ש: ליברה תשלם 100 אלף שקל

תאונת דרכים פשוטה נהפכה למאבק משפטי ממושך, לאחר שחברת הביטוח סירבה לשלם פיצוי וטענה למרמה. השופט גיא אבנון דחה את הטענות של ליברה אחת לאחת, מתח ביקורת חריפה על התנהלות החברה וקבע כי נוהלה "הגנת סרק". התוצאה: פיצויים, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין גבוהים - ובית משפט שלא חסך מלים

עוזי גרסטמן |


בכביש 44, בסמוך לצומת פיקוד העורף, אירעה בשעת אחר צהריים שגרתית תאונת דרכים מהסוג שאמור להסתיים במהירות: פגיעה מאחור, אחריות ברורה, נזק לרכב ופנייה לחברת הביטוח. אלא שמבחינת שרה ג'נשווילי, בעלת הרכב שנפגע, האירוע הזה היה רק תחילתו של מסע ארוך ומעיק, שבסופו מצאה את עצמה מתדיינת בבית משפט מול חברת ביטוח גדולה, שמצדה עשתה כל שביכולתה כדי לא לשלם. בפסק דין חריג באורכו ובחריפותו, קבע שופט בית משפט השלום בנתניה, גיא אבנון, כי חברת הביטוח ליברה ניהלה הגנת סרק, פגעה גם במבוטח שלה וגם בנפגעת, וחייב אותה בכ-100 אלף שקל פיצויים והוצאות. כבר בפתח פסק הדין הבהיר השופט את עמדתו, כשכתב כי מדובר ב"אחד מאותם מקרים מקוממים".

הרקע להליך פשוט לכאורה. ב-18 בספטמבר 2024, בשעה 15:00 בערך, נהג בנה של התובעת ברכבה, ופנה ימינה בצומת מצליח. מאחוריו נסע רכב אחר, שנהגו לא שמר מרחק ופגע ברכב מאחור. אין מחלוקת על עצם התאונה, אין מחלוקת על האחריות, וגם לא על זהות הנהג הפוגע. הנתבע עצמו, אברהם אבירן אטיאס, הודה באחריות כבר בכתב ההגנה והבהיר כי האחריות לפיצוי מוטלת על חברת הביטוח שלו, ליברה חברה לביטוח.

אלא ששם, בנקודה שבה רוב תיקי הרכב מסתיימים, בחרה ליברה לסטות מהמסלול המוכר. במקום לשלם את הנזק לצד השלישי, היא טענה כי אין כיסוי ביטוחי כלל. לטענתה, הנהג המבוטח מסר לה מידע כוזב, שיבש חקירה, לא שיתף פעולה, ואולי אף מדובר בתאונה שמעולם לא התרחשה. בכתב ההגנה נכתב, במלים שלא הותירו מקום לספק, כי, "אין כיסוי ביטוחי לאירוע הנטען שלא הוכח כלל כי אכן התרחש כמדווח".

הטענות האלה, שייחסו למעשה מרמה ברף פלילי, עמדו בלב ההליך. אלא שככל שהמשפט התקדם, כך התברר עד כמה הן נשענות על יסודות רעועים. דו"ח החקירה שעליו ביקשה ליברה להתבסס הוסתר תחילה, לאחר מכן התעכב, ולבסוף כלל לא הובא כראיה. השופט אבנון נדרש שוב ושוב להתנהלות החברה כבר בשלבים המקדמיים, והבהיר בהחלטותיו כי אין הצדקה לעיכוב גילוי המסמכים. באחת ההחלטות הוא כתב כי "לא שוכנעתי כי חשיפתו של הדו"ח תפגע בהגנתה של ליברה, לבטח אין בה כדי לסכל את חשיפת האמת".

התנהלות מעוררת קושי של ליברה

גם לאחר שהדו"ח נחשף, המשיכה ליברה לנהל קו לוחמני. היא הגישה בקשות חריגות לצווים נגד התובעת והמבוטח שלה, לרבות דרישה לקבלת פירוט שיחות טלפון, איכוני סלולר ואיתור כלי הרכב - חודש לפני התאונה וחודש אחריה. הבקשות נדחו, והשופט קבע כי מדובר בצווים "גורפים באורח קיצוני", שפגיעתם בפרטיות גבוהה והם לא מבוססים על תשתית ראייתית כלשהי. הוא אף תהה על עיתוי הגשתם, בסמוך מאוד למועד הדיון, וציין כי ההתנהלות מעוררת קושי.