מסחר
צילום: FREEPIK

6 חשודים נעצרו בחשד להונאת פורקס בארץ ובעולם של עשרות מיליוני יורו

יחידת הסייבר בלהב 433 עצרה חשודים בחשד להונאת משקיעים ברשת ומתן תשתית לביצוע עבירות מרמה למאות משרדי פורקס ברחבי העולם, בהיקף של עשרות מיליוני אירו אשר שימשו עפ"י החשד ארגוני פשיעה בארץ ובעולם
נחמן שפירא | (3)

​יחידת הסייבר בלהב 433 עצרה אתמול 6 חשודים בחשד להונאת משקיעים ברשת ומתן תשתית לביצוע עבירות מרמה למאות משרדי פורקס ברחבי העולם בהיקף עבירות של כעשרות מיליוני אירו אשר שימשו עפ"י החשד ארגוני פשיעה בארץ ובעולם.

יחידת הסייבר בלהב 433 בשיתוף עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, יחידת יהלום ברשות המיסים ומשרד התובע הראשי לפשיעת סייבר של מדינת בוואריה בגרמניה, פתחו בחקירה בחשד להונאת משקיעים ברשת.

מהחקירה עולה כי מספר חשודים סיפקו בשנים האחרונות תשתית לביצוע עבירות מרמה למאות משרדי פורקס ברחבי העולם, במצג של מסחר אינטרנטי באמצעות פלטפורמות מסחר באינטנרט. התשתיות שסופקו ע"י החשודים שימשו ארגוני פשיעה, בארץ ובחו"ל, שהפעילו משרדי השקעות שביצעו הונאות כלפי קורבנות ברחבי העולם.

עפ"י החשד, החשודים פנו באמצעות נציגי מכירות לקורבנות ברחבי העולם והציגו עצמם כסוחרים בכלים פיננסיים; מטבעות קריפטו, פורקס ועוד. הפניות התבצעו ממוקדים טלפוניים במדינות שונות בעולם; בולגריה, סרביה, אוקראינה, גיאורגיה, קוסבו וישראל.

הקורבנות העבירו תשלומים לחשבונות החשודים לאחר הבטחה לרווחים גבוהים, כאשר החשודים מציגים בפניהם מצג שווא לפיו אותם כספים ישמשו למסחר בכלים הפיננסיים שהם בחרו ובהתאם להמלצות הסוכנים, אך בפועל, הכספים ששולמו נצברו בחשבון החשודים והחברות החשודות והפכו למקור פרנסה עבורם.

הפעילו חברות קש

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

עוד עולה מהחקירה כי החשודים העבירו את כספי הקורבנות לחשבונות בנק במדינות שונות; גרמניה, צ'כיה והונגריה והם נפתחו ותופעלו ע"י חברות קש, סוכנים פיננסיים או ספקי שירות תשלום.

בחקירה השתתפו נציגי משרד התובע הראשי לפשיעת סייבר של מדינת בוואריה בגרמניה, אשר איתרו 5 קבוצות שהפעילו פלטפורמות הונאה החל משנת 2018. החוקרים מגרמניה גבו מאות רבות של עדויות קורבנות בהיקף עבירה של כעשרות מיליוני אירו.

קיראו עוד ב"משפט"

במהלך פשיטה של חוקרי ובלשי היחידה, ביחד עם שוטרי מתפ"א וחוקרי יחידת יהלום ברשות המסים נעצרו 6 חשודים כאמור ועוכבו לחקירה חשודים רבים נוספים וכולם נחקרו במשרדי היחידה.

היום יתקיים דיון בהארכת מעצרם בבית המשפט השלום בראשל"צ. החקירה מתנהלת בליווי מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אליקו 05/09/2023 15:28
    הגב לתגובה זו
    מספיק לראות את רשימת המדינות שבהן פועלת הרשת כדי להבין לאן הגענו ולאן עוד נתדרדר עם ההפיכה המשטרית: בולגריה, סרביה, קוסובו, גאורגיה, אוקראינה המדממת שלא באשמתה. אמור לי מיהם שותפיך לפשעים, לתרמית ולנוכלות ואומר לך מי אתה.
  • 2.
    חזאי כלכלי 05/09/2023 14:58
    הגב לתגובה זו
    למה אין שם חברה שמות בעלים מה מסתירים או מפחדים .
  • 1.
    גד 05/09/2023 13:18
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לבייש ולגרום לטיפוסים האלה בושה גדולה. הם מוציאים שם רע לישראל, ליהודים ולכולנו.
דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.

דיור מוגן קשישה מבוגר זקנה הליכון
צילום: Istock

צוואת הסבתא בת ה-97 נפסלה - וזו הסיבה לכך

שופטת בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי צוואתה של האשה, עיוורת וחירשת, שנערכה לטובת נכדה ששימש כנהגה - פסולה. הפגמים הצורניים, הספקות בכשרותה, המעורבות המשמעותית של הנהנה, והיעדר יכולת ההוכחה שידעה על מה חתמה, הובילו למסקנה אחת. בפסק הדין נכתב: "נותר ספק ממשי שהצוואה משקפת את רצונה החופשי והאמיתי של המנוחה"

עוזי גרסטמן |

בוקר אחד בראשית פברואר 2017 הובאה אשה ירושלמית כבת 97 אל משרדו של עורך דין מוכר בעיר. השנים הארוכות והקשות שעברה - עלייה מעיראק בשנות החמישים, התאלמנות מוקדמת, גידול שתי בנות בעוני ובמאמץ מתמיד - כבר הותירו בה את חותמן. היא לא ידעה קרוא וכתוב, ראייתה לקתה עד שהוגדרה עיוורת, שמיעתה היתה ירודה והיא תלויה בעזרת הליכון כדי להתנייד. באותם ימים כבר כמעט שלא יצאה מביתה. הפגישה שנערכה באותו משרד תוליך אותה אל מסמך אחד - צוואה, שלימים תיהפך למוקד מאבק משפחתי ומשפטי עיקש, שבסופו הכרעה תקדימית.

הנכד, שהיה גם הנהג הקבוע שלה ומי שליווה אותה לכל מקום, ביקש לקיים את הצוואה. בתה של המנוחה, שהיא דודתו, התנגדה לקיומה. מאחורי ההתנגדות לא עמד רק כאב משפחתי, אלא שורה של טענות כבדות משקל: פגמים צורניים בצוואה, שאלות בדבר כושרה של האם לחתום עליה, מעורבות עמוקה של הנהנה בהכנתה, ותמונה רפואית ותפקודית שהציבה סימני שאלה קשים סביב יכולת גמירת הדעת של המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מפי השופטת אורית בן דור ליבל, בחן במשך חודשים ארוכים את העדויות, המסמכים, חוות הדעת והקשרים המשפחתיים, ובסופו קבע בפסק דין מקיף כי הצוואה פסולה. בסיכומו של דבר הסבתא, שהיתה בת 97 בעת עריכתה לפי הרישום, לא הוכח שידעה מהו המסמך שעליו חתמה, לא נאמרה בפניה הצהרה כנדרש, העדים לא אישרו את שנדרש מהם, והנהנה - הנכד - היה בעל מעורבות עמוקה מדי בכל שלבי הכנת המסמך. הצוואה, כך נקבע, אינה יכולה לשקף את רצונה החופשי.

הפגמים בצוואה לא היו שוליים

הסיפור מתחיל בקביעה בסיסית שמנחה את דיני הירושה: כיבוד רצון המת. אלא שכפי שמזכירה השופטת בתחילת פסק הדין, הכלל הזה אינו מוחלט. לעתים אותות המציאות מצביעים על כך שהמסמך המוצג כמבטא את רצון המצווה אינו אלא צל של רצון, או תוצר של פגמים חמורים. "צוואה שיש בה פגם מבחינת הצורה אינה נהנית עוד מהחזקה שהיא משקפת את רצונו החופשי", ציינה השופטת. במקרה הזה הפגמים לא היו שוליים כלל - הם עמדו בלב ההכרעה.

בפסק הדין נכתב כי הצוואה לא כללה את אישור העדים לכך שהמצווה הצהירה בפניהם שזו צוואתה - פגם שהפסיקה רואה בו פגם צורני מובהק, שמעביר את נטל ההוכחה לכתפי מבקש הקיום. "על התובע מוטל הנטל להוכיח את היסוד העובדתי", קבעה השופטת בהחלטתה, "שהמנוחה הצהירה בפני העדים שזו צוואתה קודם לחתימה עליה". אלא שהתובע לא הצליח לשכנע בכך. לא העדים, לא המסמכים, ולא התצהירים תמכו בטענה שהמנוחה כלל אמרה את המלים האלה.