לקראת הכרעה: בית המשפט המחוזי דחה לשבוע הבא את הדיון בבקשת קרן הגשמה לעיכוב הליכים
מאות משקיעים הגישו השבוע לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד, התנגדויות לבקשה של קרן הגשמה למתן צו לעיכוב הליכים וזימון אסיפות נושים במסגרת תקנה 4 לחוק חדלות פירעון, לאור הגעתה למשבר תזרימי. שופטת בית המשפט המחוזי עירית וינברג נוטוביץ אפשרה להגיש התנגדויות עד אמש, ומאות משקיעים בחרו לנצל את האפשרות ולהגיש התנגדות למהלך.
הדיון שהיה אמור להיערך מחר וגורר אחריו התעניינות רבה מצד הנושים הפוטנציאליים הרבים של החברה, נדחה לשבוע הבא ביום שני בשעה 13:00.
המתנגדים לכניסתה של החברה להליך טוענים כי החברה בסך הכל מנסה לגרום לעיכוב בתביעות המתנהלות כנגדה בהם הפסידה כסף רב למשקיעים.
המשמעות של כניסתה של החברה להליך הוא בעצם דרך נוספת של כניסה לעולם של חדלות פירעון בדלת של תקנה 4 שאושרה בתקופת הקורונה, ואשר מאפשרת לה להגיש הצעות לנושים בשביל לקבל רק חלק מהכסף כאשר היא תהיה מוגנת בעיכוב הליכים.
המשקיעים מצדם זועמים ובצדק. קרן הגשמה שקיבלה במהלך השנים מעל 3 מיליארד שקל מכספי המשקיעים, לשם ניהול של השקעות בנדל"ן בחו"ל עבורם פנתה כבר בחודש שעבר לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב הליכים לפי תקנה 4. החברה טענה כי ניהלה, עבור קבוצות המשקיעים כ-245 פרויקטים בישראל, וברחבי העולם, כאשר השווי המוערך של הפרויקטים בהם השקיעה החברה לטענתה עומד על מעל 13.5 מיליארד שקל.
- הבטיחו להם תשואה של 8.7% בלי סיכון והכסף נעלם
- "הלך הכסף": המשקיעים בקבוצת הנדל"ן פרסונל בצרות, מה יקבע ביה"מ?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפני 4 שנים כשהתחילו הבעיות, מכרו המייסדים אבי כץ וחנן שמש 51% מהחברה לפי שווי של 90 מיליון שקל, וכיום בעלי השליטה באמצעות בסד אחזקות הם איש העסקים האמריקאי יוג'ין מנדלוביץ, מוטי פלד ואליהו קנפלר.
מעל 350 משקיעים הגישו התנגדות למהלך, ביניהם גם משקיעים אשר נמצאים כיום בהליך תביעה כנגד החברה. המשקיעים טענו בבקשות ההתנגדות כי הגשמה מתמודדת, נכון להיום, עם תביעות לפיצוי של מעל ל-300 מיליון שקל.
טרם זמנה
בשבוע האחרון לקראת הדיון שהיה אמור להיערך מחר ונדחה לשבוע הבא, הגיש הממונה על חדלות פירעון את עמדתו בנוגע לבקשת קרן הגשמה וטען כי ישנם קשיים בקבלת הבקשה. נזכיר כי מדובר בבקשה שהוגשה טרם זמנה ומבקשת להכניס את קרן הגשמה למסלול של עיכוב הליכים וזימון של אסיפות נושים עוד טרם יצירת חובות. במקרים רבים בית המשפט שולל בקשות מעין אלו ומבקש להגישם כאשר הן יהיו רלוונטיות.
בקרן הגשמה הגיבו לבית המשפט וטענו כי הגשתה של הבקשה נועדה להקדים את השלב "בו החברה לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה השוטפות ולהיקלע לכדי חדלות פירעון תזרימית שתגרום לשיתוק פעילותה באופן מידי, פיטורי כל עובדיה ולאיבוד יכולותיה לנהל את ההשקעות של המשקיעים, עובדה שתגרום לפגיעה אנושה בהשקעות הפעילות, שמהן צפויים לחזור לידי המשקיעים כ-180 מיליון שקל".
- "הרב והמרוקאית": 18 חודשי מאסר למיסטיקנית שהסתירה מיליונים בחשבונות חברים
- רשות המסים תפצה אדם שקיבל שלוש דרישות תשלום שגויות
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בקרן הגשמה אף טענו כי התקיימו התנאים למתן צו עיכוב לצורך הליכי אישור ההסדר המוצע וכי "סגירת דלתות בית משפט תביא בוודאות להפסקת פעילותה של החברה בטווח הזמן המידי ולפגיעה קשה ביכולת המימוש וההחזר מהפרויקטים הפעילים".
- 3.?????? 24/09/2023 09:50הגב לתגובה זותלוי עם התובעים בצד הנכון
- 2.בן יהודה 08/08/2023 08:28הגב לתגובה זובושה וחרפה. לקחו כספים בהבטחות ללא כיסוי. שישלמו מכספם הפרטים, שימכרו את דירותיהם
- 1.דבר אחד מגיע לשניים האלו. מקווה שיתבעו להם את הצורה (ל"ת)ב 07/06/2023 17:41הגב לתגובה זו

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.