עורך הדין אייל בן יהודה באום צילום ניב קנטורלהחמיר באכיפה ובענישה על עוקץ קשישים וזיוף צוואות
עוקץ קשישים בצוואה זו עבירה שאין בה כמעט סיכון, אך פוטנציאל הרווח גבוה מאוד. בעוד שעל כייסות או שוד אלים של קשיש יש אכיפה וענישה פלילית, ובדרך כלל מדובר בנזק זעום של מאות או אלפי שקלים ספורים, הרי שזיוף צוואה עשוי להגיע לסדר גודל של מיליוני שקלים, הסיכוי
להיתפס קלוש, והסיכוי להיענש כמעט שלא קיים
באחרונה התפרסמו כמה מקרי עוקץ של קשישים, בהם מקרה שבו הם הוחתמו על צוואות וחוזים שמעבירים את רכושם לידי נוכלים. אלה כמובן מקרי קצה ספורים, שזכו לפרסום רב, אך רוב המקרים – שהם קשים ופוגעניים הן לקשיש והן למשפחתו – לא מגיעים לכותרות בתקשורת, אלא מתנהלים בהליכים משפטיים אפרוריים. לצערי, חלק לא מבוטל מהתרמיות גם מצליח. לכן, כל תחום הצוואות וההגנה על קשישים צריך לעבור שינוי משמעותי - הן ברמת החקיקה, הן ברמת הפסיקה בבתי המשפט והן ברמת האכיפה המשטרתית.
חשוב להבין את גודל הבעיה: עושק/עוקץ של קשישים בצוואה זו עבירה שאין בה כמעט סיכון, אך פוטנציאל הרווח הוא גבוה מאוד. בעוד שבמקרים של כייסות או שוד אלים של קשיש יש אכיפה וענישה פלילית, ובעבירות מהסוגים האלה בדרך כלל מדובר בנזק זעום של מאות או אלפי שקלים ספורים, הרי שבזיוף צוואה, שהוא אירוע שעשוי להגיע לסדר גודל של מיליוני שקלים, הסיכוי להיתפס הוא קלוש, והסיכוי להיענש כמעט שלא קיים לאור אכיפה שכמעט אינה קיימת.
פשע קל יחסית לביצוע
זהו פשע שקל יחסית לביצוע, בייחוד למי שיש לו נגישות לקשישים – כמו מטפלים/ות, או בעלי תפקיד בבתי אבות או בבתי חולים. בייחוד למי שצבר ניסיון עם קשישים במצב כזה. כל מה שצריך צריך זה להיות בקשר חמים וקרוב לקשיש, ולהחתים אותו על מסמכים ברגע של חולשת הדעת. פוטנציאל הרווח הוא עצום – דירה (לעתים יותר מאחת), חסכונות ופנסיה, רכוש משפחתי ועוד. הפיתוי לבצע עוקץ צוואה הוא עצום.
המשטרה לא חוקרת כמעט תיקים כאלה, אלא מגדירה את זה כסכסוך אזרחי וקובעת שאין עניין לציבור - ומותירה את הטיפול בעניין לבית המשפט במסגרת הליך אזרחי. במסגרת ההליך, בני המשפחה של הקשיש, שמוצאים עצמם מנושלים מהצוואה, נדרשים להוציא סכומים גדולים כשכר טירחה לעורך דין - סכומים שלא תמיד זמינים עבורם, כדי לנהל הליך משפטי מורכב ותובעני. ובסופו של הליך, גם אם יצליחו להפריך את הצוואה המזויפת (וזה לא קל, בייחוד אם הנוכלים מנוסים בכך), אזי בית המשפט יפסוק לטובתם, ובזה יסתכם העניין. הרמאים לא ישלמו מחיר על ניסיון הגניבה, בית המשפט לא יורה על חקירה פלילית, והמשטרה לא תתערב כדי להרתיע או למנוע את ניסיון הזיוף הבא. בתי המשפט אינם תורמים את חלקם במיגור התופעה, אלא מתרכזים במקרה הספציפי שנדון בפניהם.
- ישראלי-צרפתי נפטר בחו"ל - לפי איזה דין יחולק רכושו?
- נדחה ערעור בנוגע לצוואה: "לא נתערב בממצאי מהימנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכך נוצרת המשוואה שאדם שמנצל חולשה של קשיש, יכול להרוויח מליונים, ואין לו כמעט סיכון. בעוד הכייס שגונב לקשיש ארנק עומד בפני סיכון להגיע למעצר, למשפט ולמאסר, הרי שמזייף צוואת מיליונים לא ממש מסתכן. אלא רק צובר ניסיון, ובפעם הבאה שיבצע את התרגיל הוא יידע טוב יותר מה עליו לעשות.
גם עורכי הדין המעורבים יוצאים ללא פגע
הניסיון מראה שגם עורכי דין שמעורבים בתרמיות שכאלה, כשהם מסייעים למתחזים ונוכלים להחתים צוואות מפוקפקות - גם הם יוצאים ללא פגע. פעמים רבות בית המשפט נוזף בהם על התרשלות בהליך הליווי של החתימה על הצוואה, אך לא נוקט נגדם כל סנקציה נוספת. בכך גם אנשי מקצוע שמשתפים פעולה (ביודעין או בעצימת עין) עם נוכלים, הם חלק ממשוואה שבה יש בפניהם רווח גדול וקל מצד אחד, וסיכון נמוך מאוד, אם בכלל, מצד שני.
מכיוון שמדובר בפשיעה רווחית מאוד, מפתה מאוד וקלה לביצוע, מערכת המשפט והאכיפה צריכה להתייחס אליה אחרת לגמרי. כשמוגשת תלונה למשטרה על ידי בני משפחה, צריך להתייחס לכך כאירוע פלילי, הדורש חקירה ובדיקה. אם יוחלט לדחות את הטיפול עד לסיום ההליך האזרחי, צריך בית המשפט - לאחר שהכריע כי מדובר בנוכלות - להעביר את התיק להמשך טיפול בפן הפלילי.
- תם קרב הירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
- הורי האם נגד הבן הנכה: מי יקבל את כספי הביטוח?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בעל עסק שהעלים הכנסות במיליונים ירצה עבודות שירות
לא מן הנמנע שיהיה צורך לשנות את החקיקה בעבירות שכאלה כנגד קשישים, אך גם ללא שינוי חקיקה צריכים הרשות השופטת וגורמי החקירה והאכיפה לעשות שימוש בסמכויותיהם הקיימות, כדי למנוע מן הנוכלים לצאת ללא עונש. וחשוב יותר: למנוע מהנוכלים להשתכלל באין מפריע, ולצבור ניסיון מקורבן לקורבן. עם טיפול נכון, הפשע הזה ייהפך למסוכן יותר לנוכלים, ומשתלם הרבה פחות. האינטרס הציבורי מחייב אכיפה נוקשה הרבה יותר נגד עבירות צווארון לבן כלפי קשישים.
*הכותב הוא שותף במשרד באום אורון עורכי דין ונוטריונים, מומחה בדיני משפחה וקיום צוואות
- 1.בתי המשפט והמשטרה אשמים בפגיעה בחסרי הישע (ל"ת)משה 20/02/2025 09:08הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
אחרי 23 שנה: הוכרע קרב ירושה על עשרות מיליוני שקלים ומגדל בהרצליה
איש עסקים עתיר נכסים שהעביר את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים, המשיך לנהל את החברות גם לאחר שנישא בשנית. כשפרץ הסכסוך, תבעה אותו אשתו השנייה בדרישה למחצית מהפירות שנצברו במהלך נישואיהם, כולל רווחים ממגדל משרדים יוקרתי בהרצליה פיתוח. המאבק המשפטי לא
הסתיים גם לאחר מותם של השניים, עד שבית המשפט המחוזי קבע: אף שהמניות הועברו לילדים - האשה זכאית למחציתן
כמעט רבע מאה חלפה מאז נפתח התיק הזה, שמאחוריו עומדת דרמה משפחתית נדירה בעוצמתה. מדובר בסיפור על עושר עצום, נישואים שניים, הבטחות שנשכחו ומאבק משפטי ששרד את החיים עצמם. בסופה של הדרך, פסק דין תקדימי קובע שאשה שנישאה לאיש עסקים שהעביר את מניותיו לילדיו, אך המשיך לנהל את עסקיו, זכאית למחצית מהפירות שהניבו במהלך חייהם המשותפים. הפרשה נראית כמעט כמו עלילה מסדרת טלוויזיה על מאבקי ירושה, אך היא התרחשה במציאות, ובית המשפט המחוזי שם לה באחרונה סוף, או לפחות נקודה-פסיק, שכן הילדים מהנישואים הראשונים כבר פנו בבקשת רשות ערעור לעליון.
איש העסקים, אחד מבעלי ההון הבולטים בזמנו, החזיק בחברות קבלנות ובתעשיית מוצרי מלט, לצד נדל"ן יקר ערך, כולל מגרש בהרצליה פיתוח שעליו נבנה מאוחר יותר מגדל משרדים מרשים הפונה אל כביש החוף. בשלב מסוים, מתוך רצון להעביר את עושרו הלאה, העביר האיש את מניותיו לילדיו מנישואיו הראשונים. אלא שמה שנראה כהעברה טכנית בלבד, התברר בדיעבד כפעולה שהשאירה אצלו את השליטה בפועל.
אף שהמניות לא נותרו רשומות על שמו, הוא המשיך לנהל את החברות כרגיל: לקבל החלטות, להרוויח, ולמעשה להמשיך להחזיק בכוח הכלכלי. לאחר זמן קצר, הכיר איש העסקים את מי שתהיה אשתו השנייה, והשניים נישאו ב-1975. לשניהם היו ילדים מנישואים קודמים, אך לא נולדו להם ילדים משותפים. בית המשפט מתאר כיצד האשה נכנסה לנישואים "ללא כל רכוש", ואילו הבעל כבר היה "בעל הון, שליטה והשפעה כלכלית ניכרת". השניים חתמו על שני הסכמי ממון, אך אלה, ציין בית המשפט בהכרעתו, "לא קיבלו תוקף משפטי, ולפיכך אין להם נפקות מחייבת".
העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין
שנים אחדות לאחר הנישואים, התגלעו בין בני הזוג מתחים שנהפכו למאבק משפטי מר. האשה, שראתה כיצד בעלה ממשיך לצבור רווחים ולהרחיב את עסקיו, טענה כי מגיעים לה חלק מהפירות שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים. לדבריה, עצם העובדה שהמניות הועברו לילדים לפני הנישואים אינה שוללת את זכותה, משום שהבעל המשיך לנהל את החברות ולקבל את הכספים לידיו. היא הגישה תביעה רכושית ובה ביקשה לקבוע כי העברת המניות לילדים נעשתה למראית עין בלבד. "הוא המשיך לנהל את כל עסקיו כבעבר, כאילו לא נעשתה כל העברה", טענה.
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- ביהמ"ש: הדירה שרשומה על שם האשה - שייכת לבעלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט לענייני משפחה, בפסק הדין הראשון, דחה את תביעתה. נקבע אז כי לא ניתן לשלול את ההעברה שנעשתה עוד לפני נישואיהם, ולכן היא לא זכאית לחלק מהמניות שהועברו לילדים. ואולם האשה לא ויתרה. זמן קצר לאחר מכן, הגישה ערעור - הפעם בגישה מתונה יותר. היא ויתרה על הדרישה למחצית מהרכוש שהועבר לפני הנישואים, וביקשה להכיר בזכאותה רק "למה שהניבו יחד במהלך חייהם המשותפים" - כולל הרווחים ממגדל המשרדים היוקרתי שנבנה בהרצליה פיתוח בזמן נישואיהם.
