התקבלה ייצוגית נגד קרנות פנסיה ותיקות
ארבע מבין הקרנות הוותיקות הורשעו ברשלנות והפרת חובת האמון כלפי עמיתים רבים, לאחר שגרמו להם נזקים כלכליים משמעותיים. על פי התביעה, במשך שמונה שנים הקרנות הקרנות לא עדכנו את הפנסיה של העמיתים בהתאם להטבות המס שנקבעו בתיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שנועד להגדיל
את שיעור הפטור ממס על קצבאות פנסיה
בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופטת לימור ביבי, פסק באחרונה בתביעה ייצוגית שהוגשה נגד ארבע מבין קרנות הפנסיה הוותיקות בישראל (עמיתים). התביעה הוגשה בטענה שקרנות פנסיה פעלו ברשלנות והפרו את חובות האמון כלפי עמיתים רבים, ובכך גרמו להם נזקים כלכליים משמעותיים.
התביעה הייצוגית הוגשה נגד ארבע קרנות פנסיה ועמדה במוקדה סוגיה מרכזית: יישום הוראות תיקון 190 לפקודת מס הכנסה, שנחקק ב-2012. התיקון נועד להגדיל את שיעור הפטור ממס על קצבאות פנסיה. עם זאת, נטען בתביעה כי במשך
שמונה שנים, בין 2012 ל-2020, הקרנות לא עדכנו את הפנסיה של העמיתים בהתאם להטבות המס שנקבעו בתיקון.
לפי התביעה, הקרנות לא זיכו את העמיתים בתשלומים שמגיעים להם - לא במסגרת תשלומי הקצבאות החודשיים ולא במסגרת זיכוי כללי שנתי. בנוסף, נטען כי הקרנות לא יידעו את העמיתים על השינויים שנובעים מתיקון החוק, ובכך מנעו מהם למצות את זכויותיהם.
העמיתים שהגישו את התביעה טענו כי הקרנות פעלו ברשלנות ובהפרת חובות אמון בסיסיות. התביעה הדגישה כי הקרנות היו צריכות לנקוט צעדים יזומים כדי להבטיח שעמיתים ייהנו מהפטורים המוגדלים שהתקבלו מתיקון 190. "חובת הזהירות של הקרנות כלפי העמיתים אינה ניתנת לערעור", צוין בכתב התביעה. "קרנות הפנסיה, כמנהלות כספי ציבור, חויבות לוודא כי כל העדכונים הנדרשים מתבצעים באופן שוטף ושקוף". התובעים הדגישו כי התנהלות הקרנות גרמה לנזקים כלכליים ישירים לעמיתים - בייחוד לאלה שהגיעו לגיל פרישה, ולא יכלו למצות את זכויותיהם בעקבות ההתנהלות הזו.
- עדכון הפנסיה: עלייה של 3.24% לכ-250 אלף גמלאים
- ניר גביש מונה למנהל ההשקעות הראשי בעמיתים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הקרנות טענו כי האחריות היא של רשות המסים
מנגד, הקרנות טענו כי הן פעלו בהתאם להוראות החוק והתקנות, וכי אין בסיס לטענות שהועלו בתביעה. הן הוסיפו כי האחריות לעדכון בדבר זכויות העמיתים מוטלת על רשות המסים ולא עליהן, וכי פניות פרטניות שהתקבלו מהעמיתים טופלו בהתאם להנחיות החוק.
השופטת ביבי קבעה כי ההתנהלות של הקרנות לא עמדה בסטנדרטים הנדרשים של חובת הזהירות והאמון המצופה מגופים פיננסיים. "החובה ליידע את העמיתים על השינויים שחלו בזכויותיהם בעקבות תיקון 190 היא חובתם הבסיסית של הקרנות", ציינה השופטת בפסק הדין שפרסמה. "הימנעותם מליידע את העמיתים עלולה להיחשב כהפרת חובות האמון באופן שיטתי".
בית המשפט הסתמך גם על פסקי דין קודמים שבהם נבחנה חובת הגילוי של גופים פיננסיים כלפי לקוחותיהם. כך לדוגמה, בפסק דין שהתייחס לניהול חסכונות פנסיוניים, נקבע כי "חובת הגילוי המוגברת היא תנאי הכרחי לשמירה על אמון הציבור במערכות הפיננסיות". השופטת אף הוסיפה כי, "במקרה זה, אי-הבהירות והעדר היידוע הם בגדר הפרה מהותית של חובות האמון. על הקרנות היה ליידע באופן יזום את העמיתים על השינויים בזכויותיהם, ולא להמתין ליוזמות פרטניות מצדם".
- דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
- נמחקה על הסף תביעת סלקט נגד פרטנר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
הנזקים עשויים להגיע לעשרות מיליוני שקלים
פסק הדין גם מצביע על כך שעמיתים רבים נפגעו כלכלית. בתביעה נטען כי הנזקים לעמיתים בתקופה שבין 2012 ל-2020 עשויים להסתכם בעשרות מיליוני שקלים. עמית אחד העי כי, "לא ידעתי כלל על זכויות הפטור המגיעות לי. רק לאחר בירור ממושך גיליתי שיכולתי לקבל החזרי מס משמעותיים, אך זה היה מאוחר מדי".
השופטת ביבי הורתה לקרנות הפנסיה לשנות את שיטות העבודה שלהן ולהבטיח יידוע מלא של העמיתים בכל הנוגע לשינויים בזכויותיהם. בנוסף, הקרנות חויבו לפצות את קבוצת העמיתים שהגישו את התביעה בסכומים שייקבעו במסגרת הליך בירור נוסף. "על הקרנות להבין שחובתן הראשונית היא כלפי ציבור העמיתים ולא כלפי המנגנונים הפנימיים שלהן", הדגישה השופטת בפסק הדין שפרסמה.
פסק הדין מהווה תמרור אזהרה לקרנות הפנסיה ולגופים פיננסיים אחרים, ומדגיש את החשיבות של השקיפות והאמון במערכת היחסים עם הלקוחות. הוא גם עשוי להוביל לשינויים רגולטוריים בנוגע לפיקוח על ניהול קרנות פנסיה, וליצור תקדים חשוב בתביעות ייצוגיות נגד גופים
פיננסיים בישראל.
כבר מתחילת העשור הנוכחי היה ברור שהוא ייצרב בתודעה הקולקטיבית, לפחות בישראל, כעשור בעייתי. למגפת הקורונה, ואחריה למלחמת חרבות ברזל - שעודנה מתנהלת, יש חלק משמעותי ביצירת הרושם הזה. אחד התחומים שהמשברים האלה ואחרים כדוגמתם עלולים להשפיע עליו בצורה ניכרת הוא קרנות הפנסיה. נשאלת השאלה אם משברים כאלה עלולים לסכן את יציבות קרנות הפנסיה החדשות. האם העובדה שהקרנות האלה מבוססות על ערבות הדדית מהווה זרז להתפרצות משבר? מה ההבדל בסיכונים האפשריים בין הקרנות הגדולות לבין הקטנות? ואיך אפשר, אם בכלל, למזער את הסיכונים הצפויים?
קרנות פנסיה ותיקות הן קרנות שהוקמו לפני 1995. מי שמתחיל לחסוך לפנסיה כיום כבר לא יכול להצטרף אל קרנות הפנסיה הוותיקות, אבל למי שחסך בהן לפני שהן נסגרו לחוסכים חדשים יש בהן כסף, וניתן למשוך אותו תחת תנאים מסוימים. לאורך השנים היו הרבה שינויים בתקנות ובחקיקה בעניין הזה, ותלוי מאוד מתי נפתחה הקרן, אבל כבסיס ניתן למשוך את הכספים מהקרן הוותיקה כסכום חד פעמי, בכפוף לתקנונים הספציפיים של הקרן.
אם אתם מעדיפים למשוך את הכספים מקרן הפנסיה כסכום חד פעמי, אתם צריכים להיזהר מעיכוב. בתקנוני הקרנות הוותיקות מופיעה התניה לגבי המועד שבו אפשר למשוך את הכספים. לחוסכים אין חלון זמן אינסופי למשיכת הכספים. ברוב התקנונים מופיעה תקופה של עד חודשיים בין יום העבודה האחרון או יום הזכאות לקצבה מקרן הפנסיה (המאוחר מביניהם), ועד ליום הגשת הבקשה למשיכת הכספים. אלא שיש לא מעט מקרים שבהם סיום התהליך אצל המעביד, הפקת טופס 161 וגם הטיפול מול הרשויות עלול לקחת זמן, כך שאתם עלולים להחמיץ את חלון ההזדמנויות למשיכת הכספים.
כדי למנוע מצב כזה, מי שמעוניין למשוך את כספו מקרן הפנסיה הוותיקה צריך לפנות אל קרן הפנסיה בבקשה מתועדת למשיכה. כדאי לעשות זאת גם לפני קבלת מכלול הטפסים והאישורים כדי לא להגיע למצב שבו מאחרים את המועד - ולא ניתן עוד למשוך את הכספים. במקביל, יש לעדכן את אנשי קרן הפנסיה בסטטוס הבקשה והטפסים שהוגשו.
- 1.דני 13/01/2025 13:31הגב לתגובה זופריוילגים עם פנסיות מנופחות על חשבון המדינה תובעים את המדינה לעוד כסף ומי ישלם משלמי המיסים איזה כיף
- אתה מדבר שטויות. זה לא פנסיה תקציבית. אנחנו שילמנו כסף כל חודש (ל"ת)ר 14/01/2025 09:41הגב לתגובה זו
דרש להפסיק לשלם מזונות עקב ניכור הורי - ונדחה
בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע קבע כי אף שהבת בת ה-16 מסרבת זה זמן לקשר עם אביה, לא מדובר במקרה של ניכור הורי שמצדיק ביטול מוחלט של מזונותיה, אלא מה שנקרא "ילד מרדן". השופט אריאל ממן קבע כי האב יישא במזונות מופחתים של 1,200 שקל לחודש, וכי קצבת הנכות של הבן תופקד בחשבון ייעודי ותשמש למימון הוצאותיו בלבד, תוך פיקוח של האב על הפעולות שמבצעת האם
ההליך שהתנהל באחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע חשף מערכת יחסים משפחתית טעונה ורגישה, שהתמקדה בשאלות קשות הנוגעות לאחריות הורית, ניכור בין ילדים להורים, וחלוקת הנטל הכלכלי בגידול ילדים לאחר גירושים. השופט אריאל ממן נדרש להכריע בתביעת מזונות שהגישה אם לשני ילדיה - בת ובן המאובחנים על הרצף האוטיסטי - כנגד אביהם, זאת לאחר שהצדדים התגרשו ב-2022 וניהלו במקביל גם הליכים רכושיים ממושכים. כבר בפתח פסק דינו הדגיש השופט את המורכבות שבמקרה: מצד אחד, מדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים, והבן אף מקבל קצבת נכות בשיעור של 188% מהמוסד לביטוח לאומי; מצד שני, בין האב לבתו נוצר נתק כמעט מוחלט, והאב טען כי אין זה צודק לחייבו להמשיך ולשלם מזונות לילדה המתנכרת לו תוך תמיכת האם בהתנהגות הזו.
אחד הנושאים המרכזיים שעמדו בלב פסק הדין היה מצבה של הבת ש’, נערה נבונה ודעתנית, שסירבה לאורך זמן לפגוש את אביה. לפי חוות דעת של הפסיכולוגית הקלינית ד"ר ליזה שמעי, שמונתה על ידי בית המשפט, התנהגותה של ש’ תואמת דפוסי ניכור הורי. היא תיארה כיצד הבת "לא אומרת לו שלום, אינה עונה לשאלותיו, ומנהלת את השיח במפגשים תוך התעלמות מוחלטת מנוכחותו". ד"ר שמעי ציינה כי האם מזדהה עם עמדות הבת ואינה נוקטת צעדים ממשיים לשינוי המצב, אף שהיא פועלת לכאורה לפי ההנחיות. למרות האבחנה הברורה של הפסיכולוגית, קבע השופט ממן כי לא ניתן לראות במקרה זה "ניכור הורי" במובנו המשפטי המלא, בין היתר משום שלדעתו לא כל הנתק נובע ממניפולציה מצד האם, וכן בשל גילה של הבת. עם זאת, הוא הדגיש כי יש "אחריות הורית של האם שלא שמרה על האינטרס המובהק של הבת להיות רחוקה ככל הניתן מהסכסוך, תוך שמירת קשר עם שני ההורים".
האב ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עם בתו
האב טען כי יש לראות בבת "ילדה מרדנית" כמשמעות המונח בדין העברי, ולפטור אותו מתשלום מזונותיה לחלוטין. הוא הסביר כי ניסה בכל דרך לחדש את הקשר עמה, אך נענה בסירוב מוחלט, ובנסיבות האלה אין זה הוגן להמשיך ולחייבו בתשלום חודשי. השופט בחן את טענתו על רקע הפסיקה ההלכתית והאזרחית, וציטט את דברי השופט צבי וייצמן על מושג הבן המרדן והשלכותיו על חיוב מזונות. לדבריו, "שימוש בכלי של שלילת או הפחתת מזונות לא יכול להיות הקו הראשון של ההתמודדות עם ילדים המסרבים לקשר עם הוריהם", אך במקרים קיצוניים של סירוב מתמשך וקשר עוין, ניתן לשקול צמצום המזונות תוך שמירה על צרכים בסיסיים.
האם והאב נישאו ב-2008 ונולדו להם שני ילדים משותפים - ש’, כיום בת 16, ונ’, בן 14. שניהם אובחנו על הספקטרום האוטיסטי, כשהבן, נ’, זכה להכרה בביטוח הלאומי כנכה בדרגת חומרה גבוהה במיוחד. לאחר הפרידה של הצדדים בדצמבר 2021 נותרו הילדים להתגורר עם האם בבית המשותף, בעוד שהאב עבר לגור בתחילה בבית אמו, ובהמשך שכר דירה. האם דרשה במסגרת תביעתה דמי מזונות בסכום כולל של 4,000 שקל עבור כל ילד, בנוסף למימון מלא של ההוצאות החינוכיות והרפואיות. בנוסף היא עתרה למזונות אשה, אך הבקשה הזו נדחתה בתחילה. בהמשך קיבל בית המשפט המחוזי חלקית את ערעורה ופסק לה מזונות אשה זמניים בסכום של 5,000 שקל לחודש לתקופה של שנתיים - סכום שקוזז מאיזון המשאבים בין בני הזוג. בהחלטה זמנית נקבע כי האב ישלם 3,200 שקל לחודש לשני הילדים יחד, עד שיינתן פסק דין סופי. השופט ממן הבהיר כי הסכום הזמני נקבע תוך התחשבות בקצבת הנכות הגבוהה שמקבלת האם עבור הבן, ובכך שאין הוכחה כי צורכי הילדים עולים על הצרכים המינימליים המקובלים.
- ביקש לבטל מזונות בשל ניכור הורי - מה קבע ביהמ"ש?
- מנעה באופן שיטתי קשר בין בנה הקטין לבין אביו – ותפצה ב-250 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט ממן קבע כי זהו מקרה כזה בדיוק. לדבריו, "כשאב עשה כל שלאל ידו, לא חסך במאמצים, בממון ובזמן על מנת לקיים קשר תקין, עקבי ומשמעותי עם הקטינה, אך זו עומדת בסירובה ואף נוקטת נגדו ביחס עוין שאינו מבוסס על פעולה קונקרטית שביצע האב... לא ניתן לצמצם את תפקידו של האב בחיי הקטינה ל’כספומט’ גרידא". בהתאם לכך, קבע השופט כי האב ישלם לבת מזונות מופחתים בלבד - 1,200 שקל לחודש, הכוללים גם את חלקה היחסי במדור. לדבריו, מדובר בפתרון "מידתי, המתיישב עם חובתם ההדדית של הצדדים לזון את הקטינה ועם חובתו של הורה משמורן לקחת אחריות על קיום הקשר עם ההורה השני". השופט הוסיף כי אם בעתיד תשוב הבת לנהל קשר תקין עם אביה, תחול על האב שוב החובה לשאת במלוא מזונותיה בהתאם לחלוקת הזמנים וההכנסות.
