התחדשות עירונית נוף הגליל
צילום: בראל

נוף הגליל תצטרף לדירה בהנחה: כך תשיגו דירות במיליון שקל

העיר הצפונית מתעוררת לחיים בזכות תכנון של פרויקטים להתחדשות עירונית (שעדיין מחכים לאישור), אבל במשרד השיכון הכניסו אותה גם לרשימת דירה בהנחה. בדקנו איך אפשר להשיג דירה בזול והאם זה שווה את הכסף
איציק יצחקי | (2)

נוף הגליל נמצאת בקו עלייה בכל הקשור למחירי הנדל"ן. לאחרונה ביצענו כאן ניתוח מעמיק של השכונות בעיר ומצאנו 3.7% תשואה, 14 אלף שקל למ"ר - מחיר נהדר למשקיעים.

נוף הגליל הצליחה לעקוף את השכנה מדרום, עפולה, בעיקר בשל ההתחדשות העירונית שמתכוננת באזור. כעת, המדינה רוצה לשווק תכנית של מחיר מטרה באזור ורמ"י תשווק את הקרקע ליזמים במחיר מופחת. אולי זה יעורר מעט את העיר, שאמנם חושבת בגדול, אבל עד היום אושרה בה רק תכנית אחת של התחדשות עירונית והמשקיעים מגיעים לכאן בגלל התקווה - הרכבת הקלה, שתחבר אותה לכל הארץ.

כמה תעלה דירה בתוכנית?

רמ"י משווקת כעת קרקעות ליזמים. שווי מ"ר בנוי בעיר עומד על 11,280 שקל (13,198 בערך כולל מע"מ) ולפי שומה נוכחית במחיר של 12,800 לערך (14,976 ללא מע"מ). אחרי הנחה, צפויה דירה ממוצעת לעלות סביב 960 אלף שקל. מדובר כמובן בדירה בגודל סטנדרטי של 100 מ"ר, אך המחירים צפויים לנוע סביב קו התפר הזה. דירת 5 חדרים דטנדרטית של 120 מ"ר צפויה לעלות כ-1.187 מיליון שקל, תלוי כמובן בגודל). ההערכה היא שדירות כאלה בשוק החופשי יימכרו ב

כשלוקחים את מחירי הנדל"ן בנוף הגליל, או ליתר דיוק בשכונת מורדות צפוניים, מקבלים מחיר ממוצע של 14,500 למ"ר - כלומר, מדובר בהנחה של 40% בערך (חלק מהדירות שמבטאות את המחיר הזה שם מעט יותר גדולות). כיום, מחירי הדירות החדשות בהר יונה, למשל, עומדים על 15-17 אלף שקל למ"ר, כשהרף אפילו גבוה יותר. בנטרול הוצאות שדרוג דירה בסיסיות, עדיין הדירות מבטאות הנחה גבוהה.

מי שחושב שנוף הגליל לא מנסה לשווק דירות יוקרה, טועה. למרות המצב בצפון, לאחרונה כמה חברות מנסות לשווק פנטהאוזים בסביבה, במחירים גבוהים מאוד: בין 3.7-4.5 מיליון שקל, כשהם נעים בגדלים של 160-210 מ"ר - רף גבוה יותר בהשוואה למחיר למ"ר של דירה רגילה, למרות שלכאורה המחיר הממוצע צריך להיות נמוך יותר. הם משווקים את הפרויקטים האלה כדירות יוקרה, עם בריכה מובנית בחלק מהמקרים. האם זה שווה את הכסף? לא בטוח.

בשל ההיצע הרחב, לאחרונה החלו לשווק בהר יונה גם פרויקטים להשכרה לטווח ארוך, 2-4 חדרים, כשהחוזה הוא ל-5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    mtlk 29/07/2024 08:02
    הגב לתגובה זו
    הבעיה של נוף הגליל.זה שיש הרבה אלטרנטיבות לא רעים בכלל ליד.
  • 1.
    דוב 25/07/2024 11:26
    הגב לתגובה זו
    המוכר יודע מה הוא מוכר אבל הקונה לא לוקח סיכון כי לך תדע את המשך החיים פה זה יכול להיות דריכה במקום או נטישה אבל בטח לא בנסיקה למעלה כי ניגמרו הכלמנטינות כפי שנהוג לאמר
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יוסף
צילום: שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי באוצר; קרדיט: שלומי יו

האוצר רוצה להחזיר מס שבוטל: קרקע פנויה שוב על הכוונת

צוות מקצועי במשרד האוצר ממליץ להחזיר מס רכוש שנתי על קרקעות שלא נבנו, יותר מ-25 שנה אחרי שבוטל. בדו"ח נכתב כי מדובר ב"צורך פיסקאלי ארוך טווח", על רקע הוצאות המלחמה והעומס התקציבי. לפי ההערכות, המס עשוי להכניס לקופת המדינה עד 12 מיליארד שקל בשנה

עוזי גרסטמן |

אחרי שנים שבהן מס הרכוש נחשב פרק סגור, משרד האוצר מחזיר אותו לשולחן. דו"ח של הצוות לבחינת הטלת מס רכוש על מקרקעין פנויים, שפורסם בימים אלה, קובע כי קיימת הצדקה כלכלית, תקציבית ואף משפטית להחזיר מס שנתי על קרקעות שאינן בנויות. בראש הצוות עמד הכלכלן הראשי במשרד האוצר, ד"ר שמואל אברמזון, והוא פעל מכוח החלטת ממשלה מפברואר 2024.

בדו"ח נקבע במפורש כי ישראל ניצבת בפני מציאות תקציבית חדשה, שמחייבת חשיבה מחדש על מבנה מערכת המס. “רוב חברי הצוות התרשמו כי קיימת הצדקה בהטלה מחדש של מס רכוש על מקרקעין במדינת ישראל”, נכתב בו, וזאת “בעיקר לאור הצרכים הפיסקליים ארוכי הטווח הקשורים למציאות שנוצרה בעקבות מלחמת ‘חרבות ברזל’”. הצוות מוסיף כי מבחינה כלכלית יש “עדיפות להטלת מסי רכוש, בפרט בתחום הנדל״ן, על פני מסים אחרים, ובפרט מסים על הכנסות וצריכה”.

לפי הדו"ח, המס המוצע אינו מס כולל על דירות ומבנים, אלא מס שממוקד בקרקעות פנויות בלבד. “נכון לבחור במודל מיסוי ממוקד מקרקעין פנויים, ולא להטיל מס נוסף על קרקעות שממוסות כבר היום במנגנונים אחרים”, נכתב בסיכום. הכוונה היא לקרקעות שלא נבנו עליהן מבנים, ואינן משמשות לחקלאות פעילה.

הנתונים שמציג הצוות ממחישים את פוטנציאל ההכנסות. שווי הקרקעות הפנויות בישראל נאמד בכ-800 מיליארד שקל, במחירי 2025. מתוכן, כ-500 מיליארד שקל מוחזקים בידי חברות וכ-300 מיליארד שקל בידי משקי בית. לפי החישוב, “בהטלת מס רכוש בשיעור אחיד של 1% נאמד פוטנציאל הגבייה בכ-8 מיליארד שקל לשנה”, ואילו “בשיעור מס של 1.5% נאמד פוטנציאל זה בכ-12 מיליארד שקל”.

הדו"ח חוזר גם להיסטוריה של מס הרכוש בישראל ומסביר מדוע ביטולו נחשב, בדיעבד, טעות. מס הרכוש הופחת בשנת 2000 ל-0%, והוחלף במס מכירה שנגבה בעת מכירת מקרקעין. אלא שגם המס הזה בוטל כעבור שנים אחדות. “ברור כי החלופה למס רכוש לא הוכיחה עצמה כעדיפה עליו”, נכתב בדו"ח, והמשמעות היתה כי “אי החלפתו של מס רכוש לאורך זמן הובילה דה פקטו להחמרת נטל המס על צריכה והכנסות, באופן שפוגע בצמיחה הכלכלית”.