"מ"ר משרד בת"א עולה 300 ש'. לא נורמלי. למרות זאת קשה למצוא שטחים גדולים"
"כיום מתגוררים בתל אביב כ-450 אלף איש, עד 2030 צפויים לגור בעיר 540 אלף איש. אם כיום יש 280 אלף איש שמועסקים בעיר או מגיעים לתל אביב, אבל עד 2030 צפויים להגיע מחוץ לעיר 360 אלף איש מדי יום", אלה המספרים איתם תתמודד תל אביב בשנים הקרובות, לדברי זיו פופלבסקי, שותף בחברת Ray Tlv, שמאתרת ומשביחה שטחים בתל אביב, עיר שעתודות הקרקע שלה כבר מדולדלות לגמרי.
-הייתה תחושה עם תחילת משבר הקורונה, שחברות קצת מוותרות על שטחי משרדים והעובדים עוברים לעבודה היברידית, ולכן לא צריך להחזיק שטחים גדולים. מה קרה מאז?
"בתקופת הקורונה אנשים עבדו מהבית והתרגלו לזה, והיו הרבה חברות בינלאומיות שכמדיניות השאירו את העובדים מהבית. ועדיין המשרדים נשארו באותו מטראז'. אנחנו רואים בתקופה האחרונה ואחרי שעברנו את משבר הקורונה וגם בעקבות המשברון בהיי-טק שלמרות זאת עדיין לא התפנו הרבה שטחים בתל אביב ועדיין המחירים מאד גבוהים. משרדי הפרימיום עולים עדיין נשארו בין 150 אפילו עד 300 שקלים במקומות המובילים בתל אביב, ואם האתגר היה פעם להשיג משרדים קטנים של פחות מ-100 מ"ר, היום האתגר הגדול בתל אביב הוא להשיג משרדים של מעל 1,000 מ"ר שכמעט לא קיים. אני חושב שהמספרים האלה הם לא נורמליים, וזה שהגיעו למצב הזה זה משהו קיצוני. אני מקווה שהשוק יחזור לנורמליזציה ושהשוק יחזור ל-130-150 שקל למ"ר".
על תוכנית המתאר 5,000 של תל אביב, שאמורה להוסיף עוד 16 מיליון מ"ר בנוי, והעדכון המסתמן שלה להוספת עוד ארבעה מיליון מ"ר בנוי (סך הכל כ-20 מיליון מ"ר), אומר פופלבסקי: "באה העירייה ואומרת שאם תיווצר קרקע של 4-5-6 דונם ותקודם שם תב"ע (תוכנית בינוי עיר, א"כ), אז אפשר יהיה לבנות שם מגדל של 40 קומות לצורך העניין. מה הבעיה - שאין עתודות קרקע פנויות וחופשיות. מה שאנחנו עושים, הוא 'מייצרים' קרקעות שהזכויות התיאורתיות האלה יהפכו לזכויות מעשיות. איך עושים את זה? באמצעות כניסה לתוך מתחם תיכנוני שאנחנו בכל פרויקט - בניגוד להתחדשות העירונית הרגילה- רוכשים קרקע מובילה, לצורך העניין 30-40 אחוז או יותר מהמתחם, ולאחר מכן אנחנו מתקשרים עם שאר החלקות - או באמצעות רכישות נוספות או באמצעות פינוי בינוי או באמצעות עסקת קומבינציה. אנחנו עושים שני דברים: מצד אחד מטפלים בכל הבעיות הרשמיות שיש, ולא חסרות כאלה, ומצד שני אנחנו באים ומאחדים את כל החלקות וניגשים לכל אחד מבעלי הקרקע. לרוב הם (אותם בעלי קרקעות, א"כ) לא חשבו למכור את הקרקעות יש ריבוי בעלים, אלה קרקעות עם ענייני ירושה וענייני גירושין, והמטרה שלנו בסוף זה לאחד את כולם לתוך העסקה הזאת. מתחילים ליצר את כל התכנון מסביב, כל ההוצאות של היועצים והאדריכלים וכל התוכניות שאמורות לקחת כמה שנים, אנחנו עושים על חשבוננו – ואז מגישים על מגש של כסף את כל האופציות שקיימות על השולחן". צפו בראיוןTV
- 2.רחל 07/09/2022 13:25הגב לתגובה זומנסים לעשות שינוי יעוד ויש כמה קשיים שאולי תוכל לעזור
- 1.עידן 07/09/2022 12:19הגב לתגובה זומתחילות לחשוב פעמיים לגבי טרפת המחירים שנוצרה

קיבלתם דירה בירושה? כך תנהלו נכון את הנכס
בישראל מועברות בכל שנה אלפי דירות ליורשים - חלקן נמכרות מיד וחלקן מצטרפות לשוק ההשכרה. מה עושים כשהדירה לא תואמת את הצרכים, איך מתמודדים עם שותפות כפויה, מה המשמעות המיסויית, ואיך
נערכים מראש? באנו לעשות לכם סדר וגם - הטרנד החדש של העברת ירושה ישירות לנכדים
ישראלים רבים חולמים שתיפול עליהם דירה מהשמיים או לפחות לקבל אחת בירושה מקרוב שנפטר בשיבה טובה, אבל כשזה קורה זה לא תמיד כל כך פשוט, וצריך לדעת להתמודד עם האתגרים הנלווים.
לפי נתוני אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, בכל שנה נמכרות בישראל כ-8,000 דירות בממוצע שהתקבלו בירושה. מדובר על מספר משמעותי, שאם משווים אותו לשוק החופשי - הוא שווה לנתח של כ-10 אחוזים מסך העסקאות. העניין הרב שדירות בירושה מעוררות בשוק מתרחש בעיקר כי דירות אלה משפיעות על המחירים, על היצע הדירות להשכרה וגם על קצב התחלופה בשוק. לצד הדירות שנמכרות, חלק גדול מהיורשים בוחרים להשכיר את הנכס. בתקופה של ריבית גבוהה, דירה מניבה יכולה להיות השקעה משתלמת יחסית, עם תשואה שנתית של 2.5-4%, לעיתים אפילו יותר - בעיקר בפריפריה הרחוקה. מצד שני, לא כל יורש מעוניין להפוך למשכיר, והמורכבות מתעצמת כשמדובר בכמה יורשים שמחזיקים בנכס במשותף.
ביום שני זה קורה:
הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה
השותפים שלא בחרתם
אחת הבעיות המרכזיות בירושות היא השותפות הכפויה. כשאחים או קרובי משפחה יורשים נכס ביחד, הם הופכים לשותפים בניהולו - למרות שלא בחרו בכך. בשלב הזה נולדות מרבית המחלוקות: אחד רוצה למכור, אחר מעוניין להשכיר, ולעיתים מישהו מבקש לגור בדירה. האינטרסים השונים מובילים למתח במשפחה, שבמקרים רבים גולש לסכסוכים משפטיים.
- הצוואה החדשה נפסלה - זו מ-2003 היא הקובעת
- אחרי רכב ו-3 מיליון שקל - בת הזוג רצתה עוד מהעיזבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדרך כלל הפתרון המועדף הוא חלוקה ברורה - באמצעות אמנה משפחתית שמסדירה מראש את ההתנהלות או באמצעות חלוקה של הנכסים, כך שכל יורש יקבל דירה או נכס אחר. כאשר אין הסכמה, ניתן להגיש תביעה לפירוק שיתוף, אבל החסרון בכך הוא שהנכס נמכר כמעט תמיד במחיר שנמוך משמעותית ממחיר השוק - בעיקר בגלל שרוצים למכור מהר ולא לחכות לתנאי שוק אופטימליים. בנוסף, התהליך כרוך בשכר טרחה גבוה, ובסופו של דבר כל הצדדים מפסידים.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותהשמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״
גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות
השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.
מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.
גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב
20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום
אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.
- המהלך שיכול להוריד ב-200-250 אלף שקל את מחירי הדירות
- הדירות שאין להן מחיר: מה קורה בשוק האולטרה יוקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?
