פינוי בינוי המרי גבעתיים דוניץ נדלן
צילום: דני קייזר אדריכלים

פינוי בינוי בגבעתיים: תוספת של 20 מ"ר לדירות קיימות

מדובר בפרויקט שני של דוניץ בעיר הכולל הריסת 45 דירות ובניית 105 דירות בשטח ממוצע של 118 מ"ר; מנכ"ל החברה: "הדיירים סובלים מתנאי נגישות בלתי אפשריים, מצוקת חניה ובניינים במצב פיזי רעוע ומדרדר"

מורן ישעיהו | (5)

פרויקט פינוי בינוי נוסף לדוניץ -0.42% בגבעתיים: הועדה המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב אישרה תכנית של החברה להקמת 105 דירות ב-4 בניינים במתחם שבין הרחובות המרי וניצנה - במקום 42 דירות ישנות (מכפיל של 2.5).

כיום מצויים במתחם 7 בניינים שייהרסו לטובת שני בניינים בני 5 קומות ושני בניינים נוספים בני 8 קומות. הדירות החדשות ייבנו בשטח ממוצע של 118 מ"ר. זאת לצד שטחים ציבוריים פתוחים שיוקמו במסגרת התכנית.

התמורה לבעלי דירות קיימות צפויה לעמוד על כ-20 מ"ר בתוספת מרפסות, לצד חניות תת קרקעיות. בהקשר זה נציין כי נושא התמורה לדיירים בפרויקטים של פינוי בינוי עומד לאחרונה במרכז השיח בתחום ההתחדשות העירונית, בין היתר ברקע לטיוטה שגיבשה מועצת שמאי המקרקעין המגדירה מחדש ומקטינה את היקף התוספת למינימום של 12 מ"ר, אם כי בפועל ההסכם של היזם מול הדיירים לעתים שונה מזה שהתחייבו מול וועדות התכנון. פרויקט זה כאמור משקף תוספת גבוהה יותר מהמינימום המומלץ אך נמוכה במעט מהתקן המקורי שנקבע על 25 מ"ר.

באופן רשמי: עיריית ת"א מקטינה את התמורה לדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית

לפי החברה, הושג הרוב הנדרש בקרב דיירי המתחם, עליהם נמנית יו"ר הוועדה עצמה - האדריכלית דניאלה פוסק. בכוונת החברה להגיש תכניות להיתר בהקדם. "הייזום לתכנית נעשה מתוך צורך מיידי של הדיירים לחדש את סביבת המגורים שלהם הסובלת מתנאי נגישות בלתי אפשריים, מצוקת חניה ובניינים שנבנו לפני כ-60 שנים במצב פיזי רעוע ומדרדר", מסר נסים אחיעזרא, מנכ"ל חברת אחים דוניץ. 

פרויקט זה מצטרף לפרויקט נוסף של דוניץ ברחוב ההסתדרות בעיר שאת הזכויות לו רכשה מחברת גינדי השקעות - במסגרתו ייהרסו 168 דירות ישנות ותחתן ייבנו כ-500 דירות חדשות. השלמת עסקת הרכישה מגינדי צפויה לינואר 2020.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    דקה לפני 09/12/2019 15:54
    הגב לתגובה זו
    דקה לפני שלא מאשרים כלום. יו"ר הועדה
  • 2.
    אילנה 09/12/2019 09:45
    הגב לתגובה זו
    איפה ואיפה, אין צדק!
  • 1.
    אבי 08/12/2019 15:47
    הגב לתגובה זו
    מוזמנים לעיין ולהעיר על תכנית חפ/2390 להתחדשות קרית חיים מערבית. בשורות שמביאה התכנית: *התכנית מתייחסת לשטח התחום בין חוף הים למסילת הרכבת ומטפלת בהתחדשות מבני המגורים שהוקמו בשנות ה – 60 של המאה הקודמת ברחובות טרומן, ורבורג ודגניה, אשר תוחמים את השכונה. המבנים הישנים נחשפו עם השנים למליחות מהים, אשר גרמה להידרדרותם עד אשר חלקם הוכרזו כמבנים מסוכנים. *דגש מיוחד מושם בתכנית על חיבור השכונה לחוף הים באמצעות טיילת, שבילי אופניים ושבילי הליכה, שיחברו בין חלקי השכונה השונים לחוף. במסגרת זו יועתק, בין היתר, הכביש הקיים כיום בחזית רחוב טרומן וחוצץ בין השכונה לים לחלקם האחורי של מבני המגורים. השטח שיתפנה עם העתקת הכביש יהפוך לחזית-ים פעילה, שתכלול טיילת חוף המשכית, אשר תיצור רצף שטחים פתוחים בהם יוכשרו שבילי הליכה ושבילי אופניים, שטחים ירוקים וחופי רחצה פעילים. בכך, ימומש לראשונה הפוטנציאל האדיר של קריית-חיים, כשכונה הממוקמת על קו החוף, שתושביה ייהנו ממבני מגורים חדישים, חיים עירוניים לצד בתי-מלון, מסעדות ובתי קפה. *במקום מתחמי מבני ה"רכבת" המיושנים, מציעה התכנית פיתוח של מתחמים חדשים ובהם
  • איריס 08/12/2019 20:47
    הגב לתגובה זו
    האם השתנה משהו לאחרונה
  • מאמינה במקום (ל"ת)
    אלינה 08/12/2019 17:44
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ    צילום: דרור סיתהכל
צילום: שי אהרונוביץ צילום: דרור סיתהכל

רשות המסים לא קונה את המשחקים של הקבלנים - דורשת מע"מ על מבצעי 20/80

הקבלנים במשחק כפול - טוענים מול הלמ"ס שאין ירידת מחירים, אבל משלמים מע"מ לפי המחיר פחות ההנחה; רשות המסים: צריך לשלם על המחיר המלא; הנושא מתקרב לבית המשפט

צלי אהרון |

הנה שאלת מיסוי בוערת. יזם מכר דירה ב-3 מיליון שקל - 600 אלף שקל עכשיו ו-2.4 מיליון שקל במסירה עוד שלוש שנים. הוא מגדיר את העסקה כעסקה של 2.7 מיליון שקל, כי זה הערך הנוכחי שלה. הוא בעצם סיפק הנחה של 300 אלף שקל לרוכש. הוא משלם לרשות המס מע"מ לפי המחיר של 2.7 מיליארד שקל. רשות המס טוענת - גם על המרכיב של הכנסות המימון יש לך תשלום מע"מ - שלם על כל ה-3 מיליון שקל.

זאת דרמה גדולה מכיוון שהקבלן-יזם בעצם סיפק הנחה שירה מהמחיר ועכשיו יש לו סוג של קנס נוסף - מע"מ על גובה ההנחה המימונית. יש הצדקה בפעילות של רשות המסים, כשמבחינת הקבלן המחיר הוא המחיר הנקוב (לפני ההנחה שאותה הוא לא חושף), בשוק זה המחיר, ומעבר לכך - בעסקאות כאלו הקבלן הופך לסוג של מממן-חברת מימון שזה העסק שלו ולכן לכאורה חייב במע"מ. 

מדובר על מספרים גדולים בהינתן שנמכרו כך קרוב ל-30 אלף דירות, ונראה שיש כאן מחלוקת שתגיע יחסית מהר לבית המשפט.   

חברת אפגד הגישה בקשה לייצוגית בהיקף של 800 מיליון שקל נגד רשות המסים: אפגד טוענת לאפליה כלפי יזמים שמציעים מבצעי מימון של 80/20 ו־90/10. לטענת החברה נגבה ממנה מע"מ שלא כדין. לגישתה, הרשות מחייבת יזמים במס עסקאות גם בגין רכיב המימון הגלום בעסקאות תשלומים נדחים  מבצעים נפוצים בענף המכירה של דירות קבלן, דוגמת 10/90 או 20/80,  אלא שמדובר בהוצאה מימונית של הרוכש, ולא בהכנסה ליזם, ולכן לא ניתן לראות ברכיב זה חלק ממחיר העסקה לצורכי מע"מ. ל

אפגד מציינת כי לפי גישת רשות המסים עצמה, כאשר מדובר ב"הלוואת קבלן", הלוואה שהרוכש נוטל ישירות מהבנק והמימון מגובה על ידי היזם, רכיב המימון אינו מחויב במע"מ. לעומת זאת, כאשר היזם מציע מבצע תשלומים מובנה שבו הוא עצמו מממן את הדחייה, אזי רכיב הריבית נכלל במחיר העסקה החייב.

החברה טוענת כי אין הצדקה מהותית לאבחנה זו, היות שבשני המקרים מדובר בעסקה זהה מבחינת תכליתה הכלכלית: מכירת דירה עם רכיב מימון הניתן לצורך השלמת העסקה. לטענת החברה, מדובר באפליה בין יזמים שפועלים בשיטות שונות – אך מבצעים עסקאות דומות במהותן.

ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסףינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י צילום: שלומי יוסף
ועידת התשתיות

ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"

מנכ״ל רמ״י, שלאורך התקופה האחרונה נשאר עקבי עם אמירותיו לגבי מחירי הדיור וטען באופן חד משמעי שהם בדרך לרדת - עכשיו קוצר את הפירות; עם ירידה במחירי הדיור בארבעת מדדי הדיור האחרונים שמבטאים כבר ירידה של 7%-10%; וגם: האם זה הזמן לקנות? או שיש עוד מקום לירידות

הבוקר התכנסנו בבורסה לניירות ערך בתל אביב לצורך וועידת התשתיות של ביזפורטל - להלן קישור לתוכן והנושאים אשר יעלו בוועידה - וכמובן שנמשיך לעדכן אתכם בתכנית בשוטף. בין האורחים המעניינים שהגיעו לכנס היה ינקי קוינט, מנכ״ל רמ״י - שבעוד מספר שבועות יסיים את תפקידו. קוינט ענה לנו על מספר שאלות חשובות שבוערות כיום לישראלי מהרחוב ששוקל האם לרכוש דירה או שלא. בין היתר הוא דיבר גם על שדה דב ואמר כי המחירים ירדו בעקבות השיווק האגרסיבי שביצעה רמ״י בשנה שעברה במתחם. כשעלתה שאלה מהקהל שאמרה: ״איך זה מתכתב עם מחיר דירה ממוצע של 8.5 מיליון שקל?״ ינקי ענה על זה משני כיוונים, דבר ראשון אלו לא באמת המחירים המייצגים ועדיין ניתן למצוא דירות עם מפרטים שונים ומיקומים אחרים במחירים נגישים יותר - ״בממוצע כ-60 אלף שקל למ״ר״ כדבריו. דבר שני, המנהל לא רצה ששדה דב יהפוך לאיזור שיאוכלס על ידי אוכלוסיה אמידה, ומבוגרת ולכן דחף להוזלת המגרשים והרחבת ההיצע.

ואז עלתה שאלה אפילו יותר ׳יומיומית׳ משתתף אמר שכבר בדרך לכנס הוצעה לו דירה בהנחה של 400 אלף שקל - הוא פנה בכנות לקוינט - ׳מה אתה אומר, היית לוקח את העסקה?׳. השואל אמר שהוא נדרש לקחת משכנתא של 1 מיליון שקל ולהביא הון עצמי מהבית - לסיכום - האם היית הולך על כזאת עסקה. קוינט ענה כי הוא חושב שהתשובה מורכבת, ובין היתר צריך לחשוב האם המקום נוח למגורים, האם המקום אטרקטיבי וכו׳. אבל כשעלתה שאלה חדה יותר שאמרה כי ״בשורה התחתונה - לקנות עכשיו או לחכות? ענה קוינט: ״הירידות לא יהיו דרמטיות, אנחנו מעריכים ירידה של אחוזים בודדים״. אם לנסות לתרגם את זה - קניית דירה למגורים לא כדאי לתזמן, המחירים יורדים זה נהיה נגיש יותר ויותר ואם היכולות שלכם מאפשרות את זה, אז לכו על העסקה. בעניין של השקעה, כנראה שיש למחירים עוד לאן לרדת.

בנוסף, ינקי טען כי יש נושא חשוב שלא מספיק מדובר ולא מתרחשת בו מספיק התקדמות והוא נושא הדיור להשכרה. אנחנו כותבים הרבה על נושא הדיור להשכרה ובין היתר קוינט נשאל בידי הקהל: מדוע בעצם צריך להוציא מכרזים של דיור להשכרה בשדה דב? והוא ענה כי עיריית תל אביב דרשה את זה וכשנשאל האם זה בעצם שוחד - ענה כי לא מדובר על שוחד אלא על כיפוף ידיים מסוים. גם כאמור, עיריית תל אביב הייתה מעוניינת לגוון את הקהל שיאכלס את המתחם ושהוא לא יאוכלס אך ורק על ידי אוכלוסיות אמידות ומבוגרות.


מצב הקרקעות בישראל

מעבר לשאלות הישירות מהקהל, קווינט עלה לבמה ונשא נאום מקיף על מצב הקרקעות והתשתיות בישראל. כבר בפתיחה הוא ביקש לתקן את מה שהוא מגדיר כסטיגמה: "אני כבר לא אוהב את הכותרת ש'קרקע היא חסם'. הקרקע היא הכלי שמאפשר את פרויקטי התשתיות, היא לא הבעיה אלא הבסיס לכל תהליך."

לדבריו, האסטרטגיה של רמ"י בשנים האחרונות הייתה לקחת תחומים שבעבר נוהלו בפטור ממכרז קרקעות חקלאיות, שטחי תעסוקה, מחצבות ואף מטמנות – ולהעביר אותם לעולם המכרזים. "עצם התחרות מייצרת ערך," אמר. "זה לא חייב להיות ערך כלכלי נטו. לפעמים זו יכולה להיות תחרות על מחיר למשתכן, על תעריף, על מחיר מטרה. אבל עצם המכרז מביא שקיפות, מאפשר לכל שחקן לגשת ומונע ספסרות."