רחוב אבן גבירול תל אביב נדלן
צילום: Istock

באופן רשמי: עיריית ת"א מקטינה את התמורה לדיירים בפרויקטי התחדשות עירונית

הוועדה המקומית אישרה מסמך מדיניות כוללת להתחדשות עירונית בעיר הקובע תוספת של 12 מ"ר לדירות קיימות כשהתמורה לפחות 60 מ"ר: "המטרה היא להגביר וודאות לכלל הגורמים המעורבים"; התגובות בענף מעורבות

מורן ישעיהו | (6)
נושאים בכתבה תל אביב

עכשיו זה רשמי: עיריית תל אביב קבעה כי התוספת לשטח דירות קיימות בפרויקטים של התחדשות עירונית תעמוד על 12 מ"ר, ובלבד שהשטח המינימלי של דירת התמורה לא יפחת מ-60 מ"ר. זאת כחלק ממדיניות כוללת להתחדשות בעיר שאישרה היום הוועדה המקומית.

המדיניות החדשה מתייחסת הן לפרויקטים של חיזוק ותוספת והן לפרויקטים מסוג הריסה ובנייה. כמו כן, בדירות ששטחן מעל 80 מ"ר לא תאושר ההגדלה, זאת במטרה לשמור על הגודל הקיים של הדירות ולהימנע מעומסי תשתיות.

בתכניות התחדשות עירונית אחד המרכיבים המשפיעים על היקף זכויות הבנייה הוא היקף שטחי התמורה שמקבלים בעלי הזכויות - נושא שעומד לאחרונה במרכז השיח, בין היתר במסגרת טיוטה שגיבשה מועצת שמאי המקרקעין לאחרונה לתקן 21.1 המגדירה מחדש את התמורה לבעלי דירות בפרויקטים מסוג פינוי בינוי - ומציעה טווח של 12 עד 25 מ"ר, לעומת תוספת של כ-25 מ"ר על פי התקן המקורי. 

בתל אביב כאמור כבר הקדימו להכריע בנושא. בפועל, יש לציין כי לעתים ההסכמים של היזמים מול וועדות התכנון שונים בפועל מאלו הנחתמים מול הדיירים.

מטרת המדיניות לפי העירייה, הינה "חידוש מרקמים קיימים תוך שיפור איכות המגורים והמרחב הציבורי. תכניות ההתחדשות העירונית הן הזדמנות חד פעמית לעשות זאת ולהגדיל את מלאי הדירות בעיר. מסמך המדיניות מתייחס למכלול גורמים המשפיעים על תכניות אלו, מתוך מטרה לוודא כי התושבים הוותיקים יהיו שותפים למהלך ויקבלו מידע אמין וזכויותיהם לא יפגעו בתהליך התכנון. המסמך מאפשר קידום תכניות תוך הגברת הוודאות התכנונית ויצירת תהליך עבודה שקוף וברור לכלל הגורמים המעורבים".

ברקע להחלטה, רועי אלקבץ, תא"ל במיל' ויו"ר הוועדה להתחדשות עירונית בעירייה, מסביר כי "ניסיון שנצבר בעיר וכן בערים אחרות מלמד כי גידול בתמורות ללא יכולת לתת מענה בבתי ספר, בפתרונות תחבורה, חנייה ושטחים פתוחים, יצר מציאות בלתי נסבלת. כמו כן, אחת הבשורות במסמך היא הזכות הניתנת לבעלי דירות קטנות לקבל זכאות לדירה של 60 מטר לפחות, בלי קשר לאפשרות למרפסת. זוהי אמירה חברתית חשובה של המנהיגות העירונית, שמטרתה ליצור סטנדרט עדכני לדירות קטנות בעיר".

ומה חושבים הגורמים בענף?

"מסמך מנחה מהסוג הזה הוא חשוב ויוצר ודאות תכנונית", כך טוענת ​שמאית המקרקעין והמשפטנית נחמה בוגין. "גם כעת עם הסדרת התמורות, תמיד יהיו מי שיחשבו ויטענו שמגיע להם יותר, אך ככל שהדברים יותר ברורים מההתחלה כך יש פחות התנגדויות ותיאום ציפיות. יצירת ודאות היא דבר חשוב - גם במקרים שבהם תהיה אכזבה של דייר מהמכסה הניתנת לו".

קיראו עוד ב"נדל"ן"

יהודה כתב, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, בירך על המהלך: "ההחלטה לקבע תמורה זהה בגודלה ובאופייה לכל הדירות המתפנות נכונה. כבר לפני יותר משנה כשמנהל ההנדסה בעיריית ת"א החל בגיבוש המדיניות, נקראנו להתייעצות בנושא כאשר לנגד עיננו עמדה המטרה לייצר וודאות תכנונית עבור הקבלנים הבונים והדיירים. אישור המדיניות והתנאים יאפשר אחידות בין הפרויקטים בתל אביב יפו, ייצור אמינות בין היזמים לדיירים ויקל על הפעילות לקידום פרויקטים של פינוי בינוי".

תגובה צוננת יותר נשמעה מצדו של צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה, נדל"ן והתחדשות עירונית. לטענתו, "הצעד איננו נכון ועשוי להוביל לסיכול תוכניות ולכך שתופעת הסרבנות בקרב דיירים ובעלי דירות רק תגבר. נושא התמורות נידון בתקופה האחרונה ברשויות מקומיות שונות והמגמה הבולטת היא הניסיון להקטין את התמורות ולהוכיח כי בעלי הזכויות על הדירות יכולים להסתדר עם הוספת שטח קטן באופן יחסי. במקרה זה אף קבע לאחרונה בית המשפט כי עצם קבלת דירה חדשה, גם ללא כל תוספת היא תגמול ראוי לבעל הדירה.

"בתל אביב ראינו כבר תמורות שעמדו אפילו על 25 מ"ר לדירות הקיימות, ובמקרים בהם התקשו היזמים לשכנע דיירים אף הבטיחו יותר. שטח גדול זה כתוספת לא היווה ערובה לשיתוף פעולה מצד בעלי הדירות באופן גורף ופעמים רבות הוצאת הפרויקט לפועל נותרה מורכבת וקשה.

"המדיניות החדשה אולי מייצרת עבור הצדדים אחידות אבל היא גם מעלה מספר שאלות - בין השאר איך יתנהגו מעתה בעלי דירות התמורה והאם המדיניות החדשה תגביר או תפחית את המוטיבציה מצידם וכן כיצד תשפיע על תוכניות שנמצאות כבר בתהליך, במסגרתן הובטחה לדיירים תוספת של  25 מ"ר ואף יותר? כמו כן, בהקשר זה צריך גם לייצר וודאות שלא קיימת היום בשאלה אם יידרש תשלום היטל השבחה על דירות התמורה".

תגובה מעורבת להחלטה השמיע ניב רום, מנכ"ל כנען 38 ומבעלי קבוצת כנען. לדבריו, "מצד אחד, עיריית תל אביב פועלת בצורה נכונה כשהיא מגדירה תמורות ידועות מראש כמדיניות תכנונית. הדבר מגדיל את הסיכוי של יציאת פרויקט אל הפועל או מקצר את התהליכים הראשוניים והמשא ומתן של היזם מול בעלי הדירות, מונע ויכוחים ותופעה של סרבנות הנובעת מהמחלוקת לגבי גודל הדירות הצפוי.  

"מצד שני אני מכבד את הרצון של רשויות מקומיות אשר מעת לעת פועלות על מנת לייעל את המדיניות של ההתחדשות העירונית אצלן אך יש להתחשב ביזמים ובעלי דירות שכבר החלו לגבש פרויקטים והגיעו להסכמות לגבי גודל דירות מסוים, עוד בטרם נכנסה המדיניות החדשה לתוקף וזאת על פי המדיניות הישנה".

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    לא נעשה תמ"א 05/12/2019 10:00
    הגב לתגובה זו
    חב החשמל רוצה לבנות חדר שנאים. הדירות שלנו הם 80 מ אז לא נקבל כלום רק ניתן לא תודה .
  • 5.
    משה 05/12/2019 09:40
    הגב לתגובה זו
    מספר הדירות הנוספות ישאר כפי שהוא ולכן אין הפחתה בתשתיות ....אין הבדל בין תשתית לדירה של 80 מטר או 100 מטר....יש השפעה על הגדלת הרווחיות ליזם ....על חשבון בעלי הדירות
  • 4.
    אבי 05/12/2019 07:45
    הגב לתגובה זו
    כולם נהנים, למעט הדיירים. צרות עין, למה להגביל? שהקבלן יתאמץ יותר
  • 3.
    אחד 05/12/2019 04:49
    הגב לתגובה זו
    פגיעה קשה ביותר בזכויות הקניין של התושב. עיריית תל אביב מתערבת בחוזים בין אנשים פרטיים, עוד פרק בהלכת אפרופים רק שעכשיו זה מטעם רשות מוניציפלית
  • 2.
    אליקו 05/12/2019 00:22
    הגב לתגובה זו
    חחח חולדאי רוצה לקחת את התמורה לטובת העיריה ,שוד נכסים לאור היום
  • 1.
    קש 04/12/2019 20:05
    הגב לתגובה זו
    מה היה לנו ? בעלי דירות בבניין של 14 -10 דיירים יהפכו לבניין של 30-40 דירות איפה התמורה לבעלי הדירות המקוריים ?
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

הדמיות פרויקט FIRST של קבוצת חג'ג'.  קרדיט: קבוצת חג'ג'הדמיות פרויקט FIRST של קבוצת חג'ג'. קרדיט: קבוצת חג'ג'

קבוצת חג'ג' מכרה 3 דירות יוקרה ב-100 מיליון שקל

שלוש דירות בקומות העליונות בפרויקט FIRST שבשדה דב נמכרו לאנשי עסקים יהודים מהעולם, בעסקה הגדולה ביותר עד כה במתחם שדה דב

רן קידר |

פחות משבועיים לסיום שנת 2025, וקבוצת חג'ג' חג'ג' נדלן -0.05%   מודיעה שביצעה שלוש עסקאות ענק בשוק היוקרה בהיקף כולל של יותר מ-100 מיליון שקל. מדובר בדירות בקומה ה-38, ה-39 וה-43 במגדל היוקרה של פרויקט FIRST שבשדה דב, בקו הראשון לים. 

בעסקה הגדולה ביותר שנחתמה עד כה במתחם שדה דב החדש, נמכרה דירה בקומה ה-38 תמורת יותר מ-42 מיליון שקל. הדירה בשטח של כ--390 מ"ר, עם מרפסת בגודל של כ-200 מ"ר. את הדירה, המשתרעת על פני מפלס אחד, רכש איש עסקים בינלאומי יהודי. בעסקה נוספת נמכרה דירה בקומה ה-39 במחיר של יותר מ-31 מיליון שקל. הדירה בשטח של כ-260 מ"ר, עם מרפסת בגודל של כ-142 מ”ר. את הדירה רכש איש עסקים יהודי מגרמניה. בעסקה השלישית, נמכרה בקומה ה-43 דירה בגודל של כ-250 מ"ר עם כ-50 מ"ר מרפסת בסכום של יותר מ-27.5 מיליון שקל. 


בדוחות הרבעון השלישי, דיווחה הקבוצה על שיווק שיא 2.1 מיליארד שקל מתחילת השנה, משיווק כ-270 יחידות דיור. החברה דיווחה כי מרבית הדירות בפרויקט FIRST בשדה דב כבר שווקו, בהיקף של 1.55 מיליארד שקל. על פי החברה, הדבר ממחיש את פוטנציאל הרווח הגולמי של החברה מפרויקט זה בהיקף של כ-735 מיליון שקל.  

במהלך ספטמבר, חג'ג' דיווחה כי מתחילת השנה שיווקה החברה כ-166 דירות במתחם, מתוכן נחתמו 46 חוזי מכר מחייבים, ולצדן נרשמו עוד 120 בקשות הצטרפות - שלב מקדים בדרך לחוזה חתום סופית. בסך הכל, ההיקף הכספי של העסקאות החתומות והבקשות יחד עומד על כ-1.3 מיליארד שקל כולל מע"מ. הנתונים מצביעים גם על האצה מסוימת בקצב השיווק בחודשי הקיץ האחרונים: ביולי-אוגוסט נמכרו כ-60 דירות חדשות בפרויקט, לעומת 30 בלבד בכל המחצית הראשונה של השנה. 

לאחרונה, רפורמת "מורשה להיתר" האיצה את התקדמות פרויקט הדגל של חג'ג', כשהמגדלים שלה ושל לוזון רנסון ושמעון אמיר צפויים להיות מהראשונים בישראל שיקבלו היתר ברישוי עצמי, בהליך שעשוי לקצר משמעותית את זמני הרישוי. אישור היתר למגדלים במסלול זה ייצור תקדים משמעותי ויאיץ את זמני הרישוי בענף. האדריכל גידי בר אוריין, שלמשרדו כיום 10 פרויקטים ברישוי עצמי, ובהם ארבעה בשדה דב, הכוללים שני מתחמי בנייה נמוכה ושני מגדלים, "הרישוי העצמי הוא בשורה לכולם: לעירייה שחוסכת משאבים, ליזמים שמקצרים שנתיים של המתנה ל-8 חודשים, ולרוכשים, משום שמהלך זה עשוי לתרום להוזלת מחירי הדיור".