רעש המטוסים מנתב"ג יתרחב לאזורים נוספים
עדכון לתמ"א הקיימת בנתב"ג מציע הרחבת פעילות של המסלול הצפוני שהיה מוגבל בפעילות עד כה: "בהמשך המגמה הנוכחית הרעש החריג מעל אזורים עליהם חל מערך הגבלות הבניה צפוי להמשיך ואף לגדול ולחשוף מעל 17 אלף יח"ד לרעש"
רעש המטוסים מנתב"ג עלול להתרחב לאזורים נוספים בעקבות עדכון לתכנית המתאר הארצית לנתב"ג שמקדמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. שני עשורים לאחר שאושרה התמ"א, מתריעה המועצה על עומס טיסות וקשיים במתן מענה להיקף הביקושים. לפיכך, מוצעת הרחבה של הפעילות במסלול הצפוני, שהיה מוגבל בפעילות עד עתה לפי הוראות התכנית. כלומר, העדכון מבקש להחיל חלוקה שוויונית בין המסלול הצפוני והמסלול המערבי מעל העיר תל אביב. לפי המועצה חל גידול בהיקף הפעילות בשדה למעל 23 מיליון נוסעים בשנה, כאשר במצב הקיים, ללא עדכון התכנית, נתב"ג לא יוכל לתת מענה לגידול בביקושים. בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "חשיבות העדכון היא במניעת הרעש החריג באזורים שלא היו תחת הגבלת בינוי וכן בחלוקה שווה יותר של הנחיתות בין המסלול המערבי, עליו עד היום נחתו מרבית הטיסות, לבין המסלול הצפוני שהיה בשימוש מוגבל. זאת, כדי להבטיח את המשך הפעילות השוטפת, היעילה והבטוחה של נתב"ג וכדי להתאים בין הגבלות הבניה סביב השדה ובין הרעש בפועל. "העדכון המוצע בתמ"א מתקן את האמצעים לטיפול ברעש השדה, ומחיל לראשונה גבול לאזורים הצפויים להיות חשופים לרעש חריג בהתאמה למערך הגבלות הבניה והשימוש שחלות כבר היום על סביבת השדה. עוד יעודכנו גם ההוראות המפורטות הנוגעות לניהול מערך ההמראות והנחיתות". לפי העדכון, בתמ"א היו קיימים שני מנגנונים לטיפול ברעש הנגרם משדה התעופה. הראשון, קבע אילו מסלולים עדיפים להמראות או נחיתות ובאילו תנאים, בצורה המחלקת את הרעש הנגרם מפעילות המטוסים לאזורים שונים סביב השדה. כך למשל, קבעה התמ"א כי על מסלול 21 ("המסלול הצפוני") לא ינחתו מטוסים בעלי יותר מ-3 מנועים. השני, קבע הגבלות על סביבת השדה, במטרה המטוסים בשדה למזער חשיפת תושבים לרעש מטוסים חריג על ידי קביעת הגבלות על בניה או שימושים רגישים לרעש. אולם, מעולם לא הוטלו מגבלות על רמת רעש של פעילות. עוד נטען כי כבר היום מתקיימות רמות רעש חריגות מעבר לאזורים עליהם חל מערך הגבלות הבניה, הנועד להגן על התושבים, ומאידך ישנם אזורים מוגבלים בבניה ושימוש שאין עליהם רעש בפועל. "בהמשך מגמה נוכחית ללא מגבלת רעש על פעילות המטוסים מהשדה, הרעש החריג מעל אזורים אשר נמצאים מחוץ למערך ההגבלות, צפוי להמשיך ואף לגדול ולחשוף מעל 17,000 יחידות דיור לרעש מטוסים חריג". בשלב הבא התכנית תועבר להשגות הציבור והערות הוועדות המחוזיות.
- 3.יופי שסגרו למען עוד דירות למליונרים (ל"ת)שדה דב 04/12/2019 07:29הגב לתגובה זו
- 2.יצאק 03/12/2019 20:07הגב לתגובה זויש אולי כבר לא תוכנית מתאר לשדה תעופה באזור כפר מסריק עכו כבר מקום המדינה מטוס בא מהים ויוצא לים
- 1.דוד 03/12/2019 19:57הגב לתגובה זוראש עיריית ראש העין ישן ואל תטרידו אותו

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותלקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
יחס מחיר-שכירות מלמד על הכדאיות הכלכלית של קניית דירה מול השכרת דירה; מתי לשכור דירה ומתי כדאי לחשוב על רכישת דירה?
לקנות דירה או לשכור דירה? השאלה הזו לא רק כלכלית, היא בעיקר פסיכולוגית. אנשים רוצים דירה שתהיה שלהם, אבל כשבוחנים רק את העניין הכלכלי, יש כלל אצבע שהרעיון שלו פשוט. אבל קודם הדגמה פשוטה - אם אתם גרים בדירה של 3 מיליון שקל ומשלמים שכירות של 7 אלף שקל, הרי שאתם משלמים 84 אלף שקל בשנה - מדובר בשכר דירה שמהווה 2.8% מערך הדירה. זו תשואת בעל הבית. זו תשואה נמוכה יחסית. הנחת הבסיס שהוא גם ישביח את הנכס במקביל לעליית מחירי הדירות. אבל התשואה הנמוכה מלמדת שעדיף לשכור על פני לקנות דירה.
הרי אם התשואה נמוכה למשכיר, היא טובה לשוכר. משפחה שמתלבטת אם לקנות או להשכיר צריכה להפנים ששכר הדירה בארץ נמוך במבחן התשואה וזאת למרות עליית שכר הדירה בשנה האחרונה (הניגוד למגמה במחירי הדירות), ואם כך אז כל הון שהיא תידרש להשקיע ברכישת דירה ובטח ובטח אם היא תיקח משכנתא יעלו לה יותר. כלומר, אם אותה משפחה חושבת על רכישת דירה כזו בעלות של 3 מיליון שקל, העלות המימונית והאלטרנטיבית של ההשקעה הזו היא פי 2 לפחות - נניח רק כדוגמה שיש למשפחה את כל ההון. להשקיע 3 מיליון שקלים בקירות זה לוותר על תשואה של תיק השקעות שגם בהרכב מאוד סולידי מייצר 5%. כלומר המשפחה מוותרת על 150 אלף שקל. זה גבוה מאותם 84 אלף שקל של שכירות שנתית, וזה מללמד שעדיף לשכור. אפשר להיות סולידית יותר ולומר שהתשואה תהיה 4%, או להניח עליית ערך של הדירה, ואז המשוואה משתנה. אבל ברוב המקרים תקבלו שמשפחה ממוצעת שצריכה כמובן משכנתא גדולה עם עלות מימון של כ-6%-6.5% אמורה כלכלית לשכור ולא לקנות.
נניח, רק למחשה שאין למשפחה הון, הכל במימון (בתיאוריה בלבד), היא היתה משלמת ריבית שנתית של 180-210 אלף שקל בשנה. ברור ששכר הדירה עדיף. המקרים שבהם עדיף לקנות הם שיש הון עצמי או מימון זול ומולו תשואה גבוה של שכר דירה. יש לנו רמז שזה לא המצב בשוק - המשקיעים בשנה האחרונה נעלמו, אם כי הם מחפשים כעת הזדמנויות. אם הם לא בשוק כרוכשים זה מלמד על חוסר כדאיות כלכלית ברוב המקומות. כל הפתיח הזה מתבטא בכלל אצבע פשוט ונחמד. זה לא נכון לכולם, זה לא בהכרח לוקח את כל השיקולים, כאמור רכישת דירה היא הרבה מעבר לעניין כלכלי. אבל תפעילו אותו כשאתם בודקים רכישה לעומת השכרה, רק כדי להבין את השיקול הכלכלי הבסיסי.
כלל אצבע - לקנות או לשכור
כלל אצבע - שכרו דירה אם יחס מחיר-שכירות (P/R) גבוה מ-20; קנו אם P/R נמוך מ-15. חשוב להדגיש: אלה הנחיות כלליות בלבד, לא נוסחה מחייבת. יחס מחיר לשכירות (Price to Rent Ratio) הוא מדד פיננסי שמשווה את מחיר הדירה לשכירות שנתית של נכס דומה. זה בעצם ההופכי של התשואה כפי שחישבנו למעלה. החישוב פשוט: P/R = מחיר הדירה / (שכירות חודשית × 12). המדד עוזר להעריך אם קנייה משתלמת יותר כהשקעה ארוכת טווח לעומת שכירות, בהנחה שהכסף המושקע בהון עצמי יכול להניב תשואה אלטרנטיבית.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכלל הנפוץ: אם P/R גבוה מ-20, שכירות עדיפה בטווח הקצר כי העלות השנתית נמוכה יחסית למחיר; אם הוא מתחת ל-15, קנייה משתלמת יותר בגלל פוטנציאל עליית ערך; בין 15-20, ההחלטה תלויה בגורמים אישיים כמו יציבות תעסוקתית ותקופת מגורים צפויה ועוד.
