אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב תקים שני פרויקטים במנהטן ב-127 מליון דולר

לצורך הקמת הפרויקט תרכוש החברה שני נכסים בשטח כולל של כ-11,500 רגל רבוע. היקף הכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-159 מליון דולר
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הנדל"ן מנרב תרכוש שני נכסים במנהטן בשטח כולל של כ-11,500 רגל רבוע, לצורך הקמת שני פרויקטי מגורים. עלות ההשקעה הכוללת הצפויה בפרויקטים עומדת על כ-127 מיליון דולר, והיקף ההכנסות עומד על כ-159 מיליון דולר.

החברה מדווחת היום, כי תקים שני פרויקטי מגורים במנהטן שיכללו יחד כ-90 יחידות דיור.

לצורך כך, הגיעה החברה להסכם לרכישת שני נכסים באזור פארק גראמרסי (Gramercy Park) ברובע מנהטן, בניו-יורק תמורת 40.5 מיליון דולר. כאמור החברה צופה היקף הכנסות של כ-159 מיליון דולר. בעוד עלות ההשקעה הצפויה בשני הפרויקטים יחד (כולל עלות רכישת הקרקע) עומדת על כ-127 מיליון דולר.

 

הנכס הראשון אותו רכשה החברה בשטח של כ-7,360 רגל רבוע, נרכש תמורת 28.5 מיליון דולר. בכוונת החברה להקים עליו פרויקט שיכלול כ-60 יח"ד בשטח בנוי של כ-70 אלף רגל רבוע (ברוטו, כולל שטחי מסחר בקומת הרחוב) בבניין אחד בן 12 קומות. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) עומדת על כ-89 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-112 מיליון דולר.

 

הנכס השני הינו בשטח של כ- 4,078 רגל רבוע, ונרכש תמורת כ-12 מיליון דולר, כאשר בכוונת מנרב להקים עליו פרויקט שיכלול כ-30 יח"ד בשטח בנוי של כ- 30 אלף רגל רבוע ברוטו בבניין אחד בן 10. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) הינה כ-38 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-47 מיליון דולר.

החברה ציינה כי ההתקשרויות לרכישת הנכסים בוצעו באמצעות שותפויות שבבעלותה המלאה ובהן היא משמשת כשותף מנהל (GP). החברה פועלת להכנסת שותף אחד או יותר לשותפויות אלו.

להערכת החברה, משך הקמת כל אחד מהפרויקטים יארך כ-36 חודשים ממועד השלמת כל אחת מהעסקאות. בכוונת חברות הנכס להתקשר עם גורמים מממנים לקבלת מימון בשיעור של עד 70% לצורך רכישת המקרקעין והקמת כל אחד מהפרויקטים, תוך שהחברה צפויה להזרים הון עצמי בהיקף כולל של כ-38 מיליון דולר.

בתוך כך, החברה עדכנה כי הושלמה הקמתו של פרויקט Powers 21 שאותו יזמה בברוקלין ושהחברה צפויה להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחותיה לרבעון השלישי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

מהחברה נמסר: "אנו שמחים לדווח היום על עסקאות לרכישת שני נכסי מקרקעין בשכונת פארק גראמרסי (Gramercy Park) במנהטן המאופיינת כשכונת מגורים מבוקשת, עליהם בכוונתנו ליזום פרויקטי מגורים שמוכוונים ל-Mid market, שוק שבו הקבוצה פועלת בשנים האחרונות, כאשר היום אנו מעדכנים גם כי הושלמה ההקמה של פרויקט Powers 21 בברוקלין, אותו יזמנו, וכי אנו צפויים להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחות החברה לרבעון השלישי. כמו כן, החברה מצויה בשלבי בניה של שלושה פרויקטים נוספים. שני הפרויקטים עליהם אנו מדווחים היום צפויים לתרום בצורה חיובית בטווח הבינוני להכנסות ולרווחיות החברה. במקביל, עדכנו היום כי בחודשים הקרובים אנו עשויים לממש מספר השקעות בנכסים בארה"ב שהשבחתם, להערכתנו, מוצתה. ככל שיבוצעו מימושים, חלק מהתמורה שתתקבל תשמש למימון ההון העצמי בעסקאות עליהן דיווחנו היום".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה (ל"ת)
    אחד 15/10/2019 10:01
    הגב לתגובה זו
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.