אברהם קוזניצקי מנרב
צילום: יח"צ

מנרב תקים שני פרויקטים במנהטן ב-127 מליון דולר

לצורך הקמת הפרויקט תרכוש החברה שני נכסים בשטח כולל של כ-11,500 רגל רבוע. היקף הכנסות הצפוי מהפרויקט הינו כ-159 מליון דולר
איתן גרסטנפלד | (1)

חברת הנדל"ן מנרב תרכוש שני נכסים במנהטן בשטח כולל של כ-11,500 רגל רבוע, לצורך הקמת שני פרויקטי מגורים. עלות ההשקעה הכוללת הצפויה בפרויקטים עומדת על כ-127 מיליון דולר, והיקף ההכנסות עומד על כ-159 מיליון דולר.

החברה מדווחת היום, כי תקים שני פרויקטי מגורים במנהטן שיכללו יחד כ-90 יחידות דיור.

לצורך כך, הגיעה החברה להסכם לרכישת שני נכסים באזור פארק גראמרסי (Gramercy Park) ברובע מנהטן, בניו-יורק תמורת 40.5 מיליון דולר. כאמור החברה צופה היקף הכנסות של כ-159 מיליון דולר. בעוד עלות ההשקעה הצפויה בשני הפרויקטים יחד (כולל עלות רכישת הקרקע) עומדת על כ-127 מיליון דולר.

 

הנכס הראשון אותו רכשה החברה בשטח של כ-7,360 רגל רבוע, נרכש תמורת 28.5 מיליון דולר. בכוונת החברה להקים עליו פרויקט שיכלול כ-60 יח"ד בשטח בנוי של כ-70 אלף רגל רבוע (ברוטו, כולל שטחי מסחר בקומת הרחוב) בבניין אחד בן 12 קומות. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) עומדת על כ-89 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-112 מיליון דולר.

 

הנכס השני הינו בשטח של כ- 4,078 רגל רבוע, ונרכש תמורת כ-12 מיליון דולר, כאשר בכוונת מנרב להקים עליו פרויקט שיכלול כ-30 יח"ד בשטח בנוי של כ- 30 אלף רגל רבוע ברוטו בבניין אחד בן 10. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) הינה כ-38 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-47 מיליון דולר.

החברה ציינה כי ההתקשרויות לרכישת הנכסים בוצעו באמצעות שותפויות שבבעלותה המלאה ובהן היא משמשת כשותף מנהל (GP). החברה פועלת להכנסת שותף אחד או יותר לשותפויות אלו.

להערכת החברה, משך הקמת כל אחד מהפרויקטים יארך כ-36 חודשים ממועד השלמת כל אחת מהעסקאות. בכוונת חברות הנכס להתקשר עם גורמים מממנים לקבלת מימון בשיעור של עד 70% לצורך רכישת המקרקעין והקמת כל אחד מהפרויקטים, תוך שהחברה צפויה להזרים הון עצמי בהיקף כולל של כ-38 מיליון דולר.

בתוך כך, החברה עדכנה כי הושלמה הקמתו של פרויקט Powers 21 שאותו יזמה בברוקלין ושהחברה צפויה להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחותיה לרבעון השלישי.

קיראו עוד ב"נדל"ן"

 

מהחברה נמסר: "אנו שמחים לדווח היום על עסקאות לרכישת שני נכסי מקרקעין בשכונת פארק גראמרסי (Gramercy Park) במנהטן המאופיינת כשכונת מגורים מבוקשת, עליהם בכוונתנו ליזום פרויקטי מגורים שמוכוונים ל-Mid market, שוק שבו הקבוצה פועלת בשנים האחרונות, כאשר היום אנו מעדכנים גם כי הושלמה ההקמה של פרויקט Powers 21 בברוקלין, אותו יזמנו, וכי אנו צפויים להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחות החברה לרבעון השלישי. כמו כן, החברה מצויה בשלבי בניה של שלושה פרויקטים נוספים. שני הפרויקטים עליהם אנו מדווחים היום צפויים לתרום בצורה חיובית בטווח הבינוני להכנסות ולרווחיות החברה. במקביל, עדכנו היום כי בחודשים הקרובים אנו עשויים לממש מספר השקעות בנכסים בארה"ב שהשבחתם, להערכתנו, מוצתה. ככל שיבוצעו מימושים, חלק מהתמורה שתתקבל תשמש למימון ההון העצמי בעסקאות עליהן דיווחנו היום".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    בהצלחה (ל"ת)
    אחד 15/10/2019 10:01
    הגב לתגובה זו
דירה דירות בניין
צילום: שלומי יוסף

מה עדיף - דירה חדשה או יד שנייה? הטעויות שעולות מאות אלפי שקלים

דירה חדשה מבטיחה ריח של חדש ושקט לכאורה, יד שנייה מביאה ודאות; בסוף 2025, כשהמימון יקר, מדד תשומות בנייה ומבצעי קבלן משנים את התמונה, ההכרעה פחות רגשית ויותר כלכלית

רן קידר |

השאלה אם עדיף לקנות דירה חדשה או דירה יד שנייה תלויה בגורמים רבים ומשתנים לרבות שיקולים פיננסיים, תזרימיים, משפחתיים ועוד. רבים נמשכים לדירה חדשה בגלל תוכניות מסובסדות, מבצעי קבלנים ותחושת ביטחון של בניין חדש, אבל שוק היד השנייה ממשיך להיות מרכז הכובד של העסקאות בישראל. אנשים קונים דירה שהם יכולים לראות בעיניים.

נתוני הלמ"ס לרבעון השלישי מראים תמונה ברורה שהיא המשכה  של מגמה ברבעונים האחרונים: יותר דירות יד 2 נמכרות מאשר דירות חדשות. ברבעון השלישי כ-65% מעסקאות הדיור בישראל הן בדירות יד שנייה, לעומת 35% בדירות חדשות. הפער הזה מתרחב בתקופות של אי-ודאות כלכלית, כשרוכשים מעדיפים לראות מה הם קונים.

דירה חדשה על הנייר היא רכישה בתנאי אי-ודאות - לא רק לגבי הדירה עצמה, אלא לגבי הסביבה, הבניין, איכות הביצוע, השירות והזמן עד המפתח. דירה יד שנייה מאפשרת בדיקה מהירה של רוב הדברים שמכאיבים באמת: רעש, אור, רוחות, חניה, שכנים, ועד בית, ליקויים, נזילות ותחושת המרחב. בד בבד, היא יכולה לדרוש שיפוץ יקר, טיפול בתשתיות ישנות ולעיתים פשרות בתכנון.


ודאות מול הבטחה: מה באמת קונים כשחותמים על דירה חדשה

קניית דירה חדשה בנויה משני חלקים: המפרט ומה שלא כתוב. המפרט הוא מה שמופיע בחוזה, בתוכניות ובנספחים. מה שלא כתוב הוא איכות החיים שתתגלה רק אחרי אכלוס. חניון ש"על הנייר" עובד, אבל במציאות מתעכב; מעליות חדשות שמייצרות תקלות בשלב ההרצה; חדרי אשפה שמעלים ריחות; חברת ניהול שמחליפה נהלים כל חודש; ולפעמים סביבה שמשתנה בזמן שהפרויקט נבנה, כמו תשתיות חדשות, כבישים, מבני ציבור או שינויי תכנון. וגם - תשלום גדול לוועד בית, עיכובים שונים, פגמים ותקלות בדירה שהקבלן אמור לתקן. ועוד. 

גם אם הקבלן פועל לפי כללים, בניין חדש הוא מערכת שצריכה זמן כדי להתייצב. שנים ראשונות כוללות תקופת בדק ואחריות, תיקונים, ביקורי בעלי מקצוע ודיונים אינסופיים בווטסאפ של הדיירים. זה מחיר שצריך לקחת בחשבון. יש יתרון לכך שהקבלן אחראי על ליקויים בתקופות מוגדרות - שנה לבדק ושלוש שנים לאחריות על רוב הרכיבים - אבל האחריות לא תמיד מתורגמת לפתרון מהיר, ולעיתים הדיירים נאלצים להתעקש, לתעד ולהכניס אנשי מקצוע מטעמם. זה כאב רוב גדול, כשברוב הבניינים החדשים וברוב הדירות זה טיפול שוטף מול הקבלן. 

דירה למכירה
צילום: איציק יצחקי

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?

אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?

רן קידר |
נושאים בכתבה דירה פנסיה

הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי. 

בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.


איסור על משיכת כספי פנסיה

אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה,  ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".

היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".


הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.