מנרב תקים שני פרויקטים במנהטן ב-127 מליון דולר
חברת הנדל"ן מנרב תרכוש שני נכסים במנהטן בשטח כולל של כ-11,500 רגל רבוע, לצורך הקמת שני פרויקטי מגורים. עלות ההשקעה הכוללת הצפויה בפרויקטים עומדת על כ-127 מיליון דולר, והיקף ההכנסות עומד על כ-159 מיליון דולר.
החברה מדווחת היום, כי תקים שני פרויקטי מגורים במנהטן שיכללו יחד כ-90 יחידות דיור.
לצורך כך, הגיעה החברה להסכם לרכישת שני נכסים באזור פארק גראמרסי (Gramercy Park) ברובע מנהטן, בניו-יורק תמורת 40.5 מיליון דולר. כאמור החברה צופה היקף הכנסות של כ-159 מיליון דולר. בעוד עלות ההשקעה הצפויה בשני הפרויקטים יחד (כולל עלות רכישת הקרקע) עומדת על כ-127 מיליון דולר.
הנכס הראשון אותו רכשה החברה בשטח של כ-7,360 רגל רבוע, נרכש תמורת 28.5 מיליון דולר. בכוונת החברה להקים עליו פרויקט שיכלול כ-60 יח"ד בשטח בנוי של כ-70 אלף רגל רבוע (ברוטו, כולל שטחי מסחר בקומת הרחוב) בבניין אחד בן 12 קומות. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) עומדת על כ-89 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-112 מיליון דולר.
הנכס השני הינו בשטח של כ- 4,078 רגל רבוע, ונרכש תמורת כ-12 מיליון דולר, כאשר בכוונת מנרב להקים עליו פרויקט שיכלול כ-30 יח"ד בשטח בנוי של כ- 30 אלף רגל רבוע ברוטו בבניין אחד בן 10. עלות ההשקעה הצפויה בפרויקט (כולל עלות רכישת המקרקעין) הינה כ-38 מיליון דולר והיקף ההכנסות הצפוי מהפרויקט (ברוטו) הינו כ-47 מיליון דולר.
- גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החברה ציינה כי ההתקשרויות לרכישת הנכסים בוצעו באמצעות שותפויות שבבעלותה המלאה ובהן היא משמשת כשותף מנהל (GP). החברה פועלת להכנסת שותף אחד או יותר לשותפויות אלו.
להערכת החברה, משך הקמת כל אחד מהפרויקטים יארך כ-36 חודשים ממועד השלמת כל אחת מהעסקאות. בכוונת חברות הנכס להתקשר עם גורמים מממנים לקבלת מימון בשיעור של עד 70% לצורך רכישת המקרקעין והקמת כל אחד מהפרויקטים, תוך שהחברה צפויה להזרים הון עצמי בהיקף כולל של כ-38 מיליון דולר.
בתוך כך, החברה עדכנה כי הושלמה הקמתו של פרויקט Powers 21 שאותו יזמה בברוקלין ושהחברה צפויה להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחותיה לרבעון השלישי.
- עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
- דיור ציבורי - בישראל זה חלום, באירופה מציאות נגישה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אבי שמחון: מחירי הדירות בדרך לירידה של 10%
מהחברה נמסר: "אנו שמחים לדווח היום על עסקאות לרכישת שני נכסי מקרקעין בשכונת פארק גראמרסי (Gramercy Park) במנהטן המאופיינת כשכונת מגורים מבוקשת, עליהם בכוונתנו ליזום פרויקטי מגורים שמוכוונים ל-Mid market, שוק שבו הקבוצה פועלת בשנים האחרונות, כאשר היום אנו מעדכנים גם כי הושלמה ההקמה של פרויקט Powers 21 בברוקלין, אותו יזמנו, וכי אנו צפויים להתחיל להכיר בהכנסה בגין מכירת יח"ד בפרויקט בדוחות החברה לרבעון השלישי. כמו כן, החברה מצויה בשלבי בניה של שלושה פרויקטים נוספים. שני הפרויקטים עליהם אנו מדווחים היום צפויים לתרום בצורה חיובית בטווח הבינוני להכנסות ולרווחיות החברה. במקביל, עדכנו היום כי בחודשים הקרובים אנו עשויים לממש מספר השקעות בנכסים בארה"ב שהשבחתם, להערכתנו, מוצתה. ככל שיבוצעו מימושים, חלק מהתמורה שתתקבל תשמש למימון ההון העצמי בעסקאות עליהן דיווחנו היום".
- 1.בהצלחה (ל"ת)אחד 15/10/2019 10:01הגב לתגובה זו
ארוחת בוקר (X)גם בישראל: בני 30+ חוזרים לגור עם ההורים
יוקר מחיה, שכר שעומד במקום ושוק שכירות תקוע מביא לישראל תופעה שכבר הייתה רווחת במדינות עם כלכלה הרבה יותר חלשה משלנו, בני 30 שחוזרים לגור עם ההורים
אחרי ספרד, איטליה ויוון, גם בישראל מתחילים לראות תופעה שמתעצמת: בני 30 פלוס שחוזרים לגור עם ההורים. ניתן להסביר זאת על ידי הפער המתרחב בין עלויות דיור להכנסות משכר. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העדכניים, כ-25% מבני 30-34 מתגוררים עם ההורים, עלייה של כ-2% משנת 2024. בקבוצת הגיל 35-39, השיעור יורד לכ-15% (שגרים עם ההורים), אך זהו עדיין נתון משמעותי בהשוואה למדינות OECD אחרות. משרד האוצר מעריך כי גיל היציאה הממוצע מהבית עלה לכ-29 שנים, כ-2.5 שנים יותר מאשר בתחילת שנות ה-2010. כיום, כאשר אוכלוסיית המדינה עומדת על 10.094 מיליון תושבים, התופעה משפיעה על כ-150 אלף צעירים בגילאי 30+, רובם רווקים או בזוגיות ללא ילדים.
חצי מהמשכורת הולך על דיור
הגורם הדומיננטי הוא הנטל הדיורי, שמתעצם למרות ירידה במחירי רכישה. שכר דירה עולה והממוצע לדירת 3 חדרים עמד ברבעון השלישי של השנה עמד על כ-5,000 שקל, עלייה של 4.4% משנה קודמת, כאשר במרכז הארץ המחירים מגיעים כבר ל-6,000-7,000 ש"ח. בניגוד לשכירות, המחיר הממוצע לרכישת דירה ירד ב-2.5% ל-2,213,900 שקל, אך שכירות ארוכת טווח נותרת מוגבלת עקב מחסור בהיצע: השנה נוספו על פי ההערכות רק 20 אלף דירות חדשות להשכרה.
- המצוקה של הקבלנים - בת"א מלאי הדירות ענק: יספיק ל-5 שנים
- שוק הדיור קורס, אבל המשכנתאות רותחות - הפרדוקס ועל מה הוא מרמז?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השכר החציוני נטו בקרב שכירים בגיל 30-34 מוערך ב-10,000 ש"ח, זה מכסה אולי 60%-70% מהוצאות דיור בסיסיות. נתונים דומים נמצאו גם בדוח OECD Economic Surveys: Israel 2025. על פי הדוח יחס מחיר דיור להכנסה בישראל הוא מהגבוהים בעולם, כאשר צעירים מוציאים 50%-60% מההכנסה שלהם רק על קורת גג, כמעט כפול מהממוצע המערבי של 28%.
עד כמה הריבית משפיעה על מחירי הדירות? הקשר שכולם מאמינים בו ולרוב לא קיים
מחקר רחב של קרן המטבע הבינלאומית מגלה שהעלאת ריבית של אחוז מורידה את מחירי הדירות בפחות מאחוז אחד - אבל כשהריבית יורדת מ-7% ל-2.7% נוצר בום, כשהיא משתנה מ-4.5% ל-3.5% ההשפעה זניחה - מה זה אומר על שוק הנדל"ן הישראלי?
ריבית בנק ישראל ירדה לאחרונה. סיכוי טוב שבמהלך השנה הקרובה היא תרד עוד פעמיים בכ-0.5% ל-3.75%. האם ההורדה הזו תוביל לעלייה במחירי הדירות? הורדת ריבית הופכת את החזרי המשכנתא לנמוכים יותר ומאפשרת בעצם לרוכשי דירות להגדיל את המרכיב במשכנתא ולקנות דירה עם פחות הון עצמי. יש לכאורה יותר אפשרויות לרוכשי דירות, אבל לא צריך לעשות מחקר כדי להבין שהפחתה של רבע אחוז היא כמעט כלום, סדר גודל של 70-100 שקל בהחזרי המשכנתא הממוצעת. לא זה מה שיקבע אם תקנו דירה או לא. אבל אם זה יימשך?
נחזור כמה שנים טובות אחורה. היינו בניסוי ריבית גדול שנקרא - ריבית אפסית. בניסוי הזה, נתנו לנו מימון זול במיוחד ואז רכשנו דירות וניפחנו מחירים. זה נגמר. הריבית זינקה, כשהזינוק שלה גרם להחזרי המשכנתא לעלות בקרוב ל-1,000 שקל. הרבה כסף ובדרך גם היתה עלייה במדד המחירים שייקרה את ההחזרים. העלייה הזו מריבית אפס לאזור 5% היא דרמה גדולה והיא אכן מקשה על רוכשי הדירות, אבל הדרך חזרה לא תהיה מלאה. הריבית לא תחזור לאפס. היא תרד לאזור 3.5%-3.75%. אנחנו ב-4.25%, אז במקרה הכי טוב היא תרד ב-0.75% וההחזר החודשי יירד ב-200-300 שקלים - זה הרבה, אבל לא משנה בהכרח החלטה כה גורלית כמו רכישת דירה.
כדי שאנשים יקנו דירה הם צריכים שיהיה להם כסף, והעלייה ביוקר המחייה מחסלת להם את העודפים. כדי שאנשים יקנו דירה צריך שהמחירים ימשיכו לרדת. הם יורדים - גם בלמ"ס מצביעם על כך, למרות שאצלם הנתונים לא כוללים את הנחות הענק המימוניות והמבצעים השונים. כשזה יימשך נקבל חזרה לשוק הדירות, אם כי, שוק הדירות תמיד לא באמת צפוי
עד כאן, ההערכה מהשטח, לא מלומדת, לא מקצועית. כאן תראו הערכה של כלכלנים - לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם. וכעת נעבור ממש למחקר מפורט שפורסם ב-IMF Economic Review, כתב העת היוקרתי של קרן המטבע הבינלאומית. המחקר מערער באופן יסודי על ההנחה הזו שיש קשר הפוך בין ריבית למחירי הדירות. המחקר "When Does Monetary Policy Sway House Prices? A Meta-Analysis" מגלה שהקשר בין שינויי ריבית למחירי דירות חלש הרבה יותר ממה שמקובל לחשוב, אבל גם שיש הבדל עצום בין "רמת הריבית" ל"שינוי בריבית".
- לא כל הורדת ריבית מחזקת את שוק הדיור - תסתכלו על מה שקורה בעולם
- לקנות או לשכור? כלל האצבע שיעזור לכם להחליט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הממצא המרכזי: נקודת אחוז שווה פחות מאחוז
המחקר, שנערך על ידי דומיניקה ארנברגרובה, יוזף בייז'יק ותומאש האברנק מהבנק הלאומי הצ'כי ואוניברסיטת צ'ארלס בפראג, הוא אחד המחקרים המקיפים ביותר שנעשו אי פעם בתחום. החוקרים אספו 1,555 אומדנים מ-37 מחקרים שונים שבחנו 45 מדינות לאורך 72 שנים. כפי שהם מתארים: "הספרות האמפירית מספקת תוצאות מעורבות לגבי ההשפעה של ריביות קצרות טווח על מחירי הדירות: הסמי-אלסטיות המוערכות נעות בין מינוס 12 לערכים חיוביים".
