שבדיה
צילום: iStock

הדוגמא השבדית: הכלכלה חזקה, ומחירי הדיור יורדים

רבים סבורים כי כל עוד הכלכלה בישראל במצב טוב, שוק הדיור יישאר חזק. אבל הדוגמא השבדית מזכירה לנו את חוקי ההיצע והביקוש
נועם בראל | (15)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסה השבוע את נתון שוק הדור בישראל, שהצביעו על ירידה של 11.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה ועל קפאון בשוק הדיור.

בזמן שאצלנו שוק הדיור עומד במקום, שוק הדיור בשוודיה בשפל רב שנתי שלא נראה כמותו מאז ימי המשבר הפיננסי של 2008. אך בעוד מחירי הדירות ירדו בכמעט 8% בשלושת החודשים האחרונים, הדעה הרווחת היא שהכלכלה במדינה, שצומחת מעבר לשאר המדינות באירופה, תמשיך לשגשג. במילים אחרות - מחירי הדירות יורדים, וזאת מבלי לפגוע בכלכלה.

שוק הדיור במדינה סובל מבנייה בהיקפים אדירים אותה לא זוכרים בשבדיה מאז 1990. ההיצע הגדול של הדירות גרם למחירי הדירות לרדת בכ-2% בדצמבר ובכ-8% בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בהשוואה לשנה שעברה, ירדו מחירי הדירות בכ-2.5%, הירידה החדה ביותר מאז 2012.

העלייה באוכליסין, אשר מונעת בין היתר על ידי הגירה למדינה, יוצרת צורך בגני ילדים, בתי ספר, בתי חולים ובתשתיות. מספר התושבים במדינה, אשר רק בשנה שעברה חצה את ה-10 מיליון, צפוי לגדול על פי הערכות בעוד כמיליון תושבים עד שנת 2026. 

נתון האבטלה הנמוך מזה עשור, והעובדה שהשוודים נהיים אפילו יותר עשירים, כאשר על פי הנתונים, ההון העצמי עלה בכ-1.3% לעומת השנה שעברה, רק מחזקים את העובדה שהכלכלה בשוודיה יציבה וחזקה מתמיד. אז מה בכל זאת יפגע מירידת מחירי הדירות? היסטורית, יש קשר ישיר (חיובי) בין הצריכה הפרטית לבין מחירי הדירות, והשקעות בנדל"ן חוטפות מכה במקרה של ירידת מחירי הדירות - פגיעה זניחה בכל קנה מידה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    המוסלמים הגיעו המחירים יורדים (ל"ת)
    גד 28/01/2018 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    נתון חשוב: שטח שוודיה גדול פי-23 מישראל (ל"ת)
    אנונימי 18/01/2018 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנחנו בישראל 17/01/2018 19:10
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא מפרסמים כשהמחירים שם עולים.
  • 9.
    פשוט אצלנו הפוליטיקאים מושחתים ברמות של ניגריה ושם לא (ל"ת)
    תום 17/01/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דבר המערכת 17/01/2018 14:29
    הגב לתגובה זו
    להגלות את המסתננים והסמולנים לשבדיה!!
  • 7.
    יוני 17/01/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    וזה באמת מוזיל את המחירים, אבל יש עם זה בעיה קלה וזניחה: זמן המתנה לדירה בפרבר מרוחק של שטוקהולם עומד על 7 שנים בממוצע. מי שרוצה לשכור דירה במרכז העיר ייאלץ להמתין לא פחות מ-17 שנה! על קניית דירה במרכז שטוקהולם אין בכלל מה לדבר. זה פשוט בלתי אפשרי. אבל הכי מצחיק בכתבה הזו, שהיא כולה שקר מוחלט, זה שבכותרת המשנה כתוב איזה משהו על "חוקי ההיצע והביקוש". שוק הדיור בשוודיה הוא מולאם לחלוטין, לכן הוא כל כך על הפנים.
  • 6.
    A 17/01/2018 12:40
    הגב לתגובה זו
    כאן אין ריבית. בארהב אגח מדינה ל 5 שנים כבר נותן 2.5 אחוזזזזז כאן אפס
  • מושון 17/01/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    הריבית לשנה בשבדיה בכלל שלילית
  • 5.
    טימטום 17/01/2018 12:24
    הגב לתגובה זו
    ישראל יותר דומה להונג קונג וסינגפור. למעט הנגב וקצת בצפון כל השטחים תפוסים
  • משה 17/01/2018 13:18
    הגב לתגובה זו
    כנראה לא יצאת מהרחוב שבו אתה גר, מלא שטחים לא מיושבים בבעלות המדינה
  • שבדית 17/01/2018 13:11
    הגב לתגובה זו
    שבדיה היא קהילה ולא עסק. שלוחי הציבור בה נוהגים צניעות ובוודאי לא הופכים את משרתם מנוף לעסקים וכסף. בוודאי לא במשרד הביטחון, התשתיות, האנרגיה, הפנים ועוד ואל תשכחו את הלשכה מרח' קפלן .
  • 4.
    ירוני 17/01/2018 12:22
    הגב לתגובה זו
    אבל כעת נגמר הכסף לאנשים, וזה יתפוצץ בצורה משמעותית משהיה קורה אם המדינה הייתה באמת פועלת.
  • 3.
    בועה לי 17/01/2018 11:45
    הגב לתגובה זו
    בדיחה. כמה שהיה יקר כך יהיה זול. חכו ותראו! בשוודיה המחירים עלו ב- 20% וכבר ירידה של 8% בכמה חודשים. כך צריך להיות. לא כמו במדינת "המשקיעים" השוקעים
  • 2.
    תנסה למצוא דירה בסטוקהולם (ל"ת)
    חוסר הבנת השוק 17/01/2018 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א.מ 17/01/2018 11:06
    הגב לתגובה זו
    משקיעים בקירות ובפח של כלי רכב.
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

פינוי מבנים; קרדיט: רמ"יפינוי מבנים; קרדיט: רמ"י

השמאי הממשלתי קובע 16% רף תחתון לרווח יזמי בפינוי-בינוי במחוז ת"א

העדכון קובע לראשונה רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, עם 16% בממוצע בתל אביב, כרף מקצועי להיתכנות כלכלית, במטרה לצמצם סיכון לאי-מימוש מיזמי פינוי-בינוי ולאזן בין כדאיות יזמית למגבלות התכנון; על רקע ירידת המחירים האם היזמים אכן עומדים ב-16%?

רן קידר |

השמאי הממשלתי הראשי במשרד המשפטים פרסם עדכון מקיף לערכי הרווח היזמי המזערי בתוכניות פינוי־בינוי, בהתאם לסמכותו לפי תקן 21.1 ולאחר בחינה מקצועית מעמיקה של השינויים שחלו בשוק הנדל"ן בשנים האחרונות. מדובר בעדכון ראשון מאז יוני 2022, שנעשה על רקע עלייה חדה בריבית, התייקרות תשומות הבנייה, האטה בקצב המכירות, גידול במלאי הדירות הלא־מכורות והתארכות משכי הביצוע – כולם גורמים שמגבירים את רמת הסיכון היזמי במיזמי התחדשות עירונית.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, בהתחשב ברמות הסיכון, מאפייני השוק והנתונים הכלכליים העדכניים. 

בנוסף, לראשונה נקבעו ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות בכל מחוז, המשקפים הבדלים אזוריים בסיכון ובכדאיות. העדכון נועד לאזן בין הצורך בכדאיות כלכלית מספקת לקידום מיזמי התחדשות עירונית לבין המגבלות התכנוניות, ובראשן יכולת הציפוף המוגבלת במרחב העירוני. במסמך הודגש כי ככל שהתכנון מאפשר זאת, אין מגבלה על רווחיות גבוהה יותר, ואף רצוי לשמר רווחיות מספקת שמגדילה את סיכויי המימוש ומיטיבה עם היזמים ועם בעלי הדירות.

הרווח היזמי המזערי מהווה רף מינימלי להיתכנות כלכלית, שמתחתיו גדל באופן משמעותי הסיכון לאי-מימוש הפרויקט. מדובר בכלי מקצועי לבחינת כדאיות, ולא ברווח נורמטיבי או רצוי. מטרת העדכון היא שמירה על איזון מקצועי בין קידום ההתחדשות העירונית לבין תכנון בר־מימוש, היתכנות כלכלית והפחתת הסיכון לאי־ביצוע של תוכניות מאושרות.

עיקר העדכון נוגע למחוז תל אביב, שבו נקבע שיעור רווח יזמי מזערי ממוצע של 16%, נוכח ירידה ריאלית במחירי הדירות, רמות מלאי גבוהות, קצב מכירות איטי ועלויות מימון וביצוע גבוהות. לראשונה נקבעו גם ערכי רווח יזמי מזערי לפי מחוזות, בצירוף טווחי שונות, המשקפים הבדלים אזוריים במאפייני השוק, רמת הביקוש והסיכון: במחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – 16% בממוצע, ובמחוזות הצפון, חיפה והדרום – 17% בממוצע.