שבדיה
צילום: iStock

הדוגמא השבדית: הכלכלה חזקה, ומחירי הדיור יורדים

רבים סבורים כי כל עוד הכלכלה בישראל במצב טוב, שוק הדיור יישאר חזק. אבל הדוגמא השבדית מזכירה לנו את חוקי ההיצע והביקוש
נועם בראל | (15)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסה השבוע את נתון שוק הדור בישראל, שהצביעו על ירידה של 11.4% במספר הדירות החדשות שנמכרו בהשוואה לרבעון המקביל בשנה שעברה ועל קפאון בשוק הדיור.

בזמן שאצלנו שוק הדיור עומד במקום, שוק הדיור בשוודיה בשפל רב שנתי שלא נראה כמותו מאז ימי המשבר הפיננסי של 2008. אך בעוד מחירי הדירות ירדו בכמעט 8% בשלושת החודשים האחרונים, הדעה הרווחת היא שהכלכלה במדינה, שצומחת מעבר לשאר המדינות באירופה, תמשיך לשגשג. במילים אחרות - מחירי הדירות יורדים, וזאת מבלי לפגוע בכלכלה.

שוק הדיור במדינה סובל מבנייה בהיקפים אדירים אותה לא זוכרים בשבדיה מאז 1990. ההיצע הגדול של הדירות גרם למחירי הדירות לרדת בכ-2% בדצמבר ובכ-8% בשלושת החודשים האחרונים, כאשר בהשוואה לשנה שעברה, ירדו מחירי הדירות בכ-2.5%, הירידה החדה ביותר מאז 2012.

העלייה באוכליסין, אשר מונעת בין היתר על ידי הגירה למדינה, יוצרת צורך בגני ילדים, בתי ספר, בתי חולים ובתשתיות. מספר התושבים במדינה, אשר רק בשנה שעברה חצה את ה-10 מיליון, צפוי לגדול על פי הערכות בעוד כמיליון תושבים עד שנת 2026. 

נתון האבטלה הנמוך מזה עשור, והעובדה שהשוודים נהיים אפילו יותר עשירים, כאשר על פי הנתונים, ההון העצמי עלה בכ-1.3% לעומת השנה שעברה, רק מחזקים את העובדה שהכלכלה בשוודיה יציבה וחזקה מתמיד. אז מה בכל זאת יפגע מירידת מחירי הדירות? היסטורית, יש קשר ישיר (חיובי) בין הצריכה הפרטית לבין מחירי הדירות, והשקעות בנדל"ן חוטפות מכה במקרה של ירידת מחירי הדירות - פגיעה זניחה בכל קנה מידה.

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    המוסלמים הגיעו המחירים יורדים (ל"ת)
    גד 28/01/2018 23:06
    הגב לתגובה זו
  • 11.
    נתון חשוב: שטח שוודיה גדול פי-23 מישראל (ל"ת)
    אנונימי 18/01/2018 17:30
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    אנחנו בישראל 17/01/2018 19:10
    הגב לתגובה זו
    מעניין שלא מפרסמים כשהמחירים שם עולים.
  • 9.
    פשוט אצלנו הפוליטיקאים מושחתים ברמות של ניגריה ושם לא (ל"ת)
    תום 17/01/2018 14:42
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דבר המערכת 17/01/2018 14:29
    הגב לתגובה זו
    להגלות את המסתננים והסמולנים לשבדיה!!
  • 7.
    יוני 17/01/2018 13:29
    הגב לתגובה זו
    וזה באמת מוזיל את המחירים, אבל יש עם זה בעיה קלה וזניחה: זמן המתנה לדירה בפרבר מרוחק של שטוקהולם עומד על 7 שנים בממוצע. מי שרוצה לשכור דירה במרכז העיר ייאלץ להמתין לא פחות מ-17 שנה! על קניית דירה במרכז שטוקהולם אין בכלל מה לדבר. זה פשוט בלתי אפשרי. אבל הכי מצחיק בכתבה הזו, שהיא כולה שקר מוחלט, זה שבכותרת המשנה כתוב איזה משהו על "חוקי ההיצע והביקוש". שוק הדיור בשוודיה הוא מולאם לחלוטין, לכן הוא כל כך על הפנים.
  • 6.
    A 17/01/2018 12:40
    הגב לתגובה זו
    כאן אין ריבית. בארהב אגח מדינה ל 5 שנים כבר נותן 2.5 אחוזזזזז כאן אפס
  • מושון 17/01/2018 13:39
    הגב לתגובה זו
    הריבית לשנה בשבדיה בכלל שלילית
  • 5.
    טימטום 17/01/2018 12:24
    הגב לתגובה זו
    ישראל יותר דומה להונג קונג וסינגפור. למעט הנגב וקצת בצפון כל השטחים תפוסים
  • משה 17/01/2018 13:18
    הגב לתגובה זו
    כנראה לא יצאת מהרחוב שבו אתה גר, מלא שטחים לא מיושבים בבעלות המדינה
  • שבדית 17/01/2018 13:11
    הגב לתגובה זו
    שבדיה היא קהילה ולא עסק. שלוחי הציבור בה נוהגים צניעות ובוודאי לא הופכים את משרתם מנוף לעסקים וכסף. בוודאי לא במשרד הביטחון, התשתיות, האנרגיה, הפנים ועוד ואל תשכחו את הלשכה מרח' קפלן .
  • 4.
    ירוני 17/01/2018 12:22
    הגב לתגובה זו
    אבל כעת נגמר הכסף לאנשים, וזה יתפוצץ בצורה משמעותית משהיה קורה אם המדינה הייתה באמת פועלת.
  • 3.
    בועה לי 17/01/2018 11:45
    הגב לתגובה זו
    בדיחה. כמה שהיה יקר כך יהיה זול. חכו ותראו! בשוודיה המחירים עלו ב- 20% וכבר ירידה של 8% בכמה חודשים. כך צריך להיות. לא כמו במדינת "המשקיעים" השוקעים
  • 2.
    תנסה למצוא דירה בסטוקהולם (ל"ת)
    חוסר הבנת השוק 17/01/2018 11:17
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    א.מ 17/01/2018 11:06
    הגב לתגובה זו
    משקיעים בקירות ובפח של כלי רכב.
דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

דירה להשכרה
צילום: תמר מצפי

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות

מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?

נדב אטיאס |

בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.


הפער שהולך ונפער


הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.


מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.



אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.


בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.