בדרך לפרויקט פינוי בינוי? אושר חוק 'המאכערים' שמגביל את מארגן העסקה
אושר בכנסת: הצעת חוק פינוי בינוי המכונה גם "חוק המאכערים" עברה אמש בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. החוק נועד להתמודד עם ה"מאכערים", תופעה בה היזמים מחתימים בעלי דירות על הסכמי קדם-התקשרות, מגייסים את הסכמתם לביצוע עסקת פינוי ובינוי. אלא, שבאותה העת מכניסים היזמים סעיף בלעדיות דרקוני, המונע מבעלי הדירות החותמים לממש את זכותם לחתום על פרויקט דומה באותו הבית דרך גורם אחר מלבד המארגן.
על פי הצעת החוק שאושרה, הבעיה המרכזית בפרויקטי הפינוי בינוי היא כי ישנו מארגן שאחראי על הקשר שבין הדיירים ליזם. העניין הוא פעמים רבות העסקה לא יוצאת לפועל ובכך נותרים בעלי הדירות שחתמו כבולים לעסקה שלא תתממש מבלי יכולת לחתום על עסקה אלטרנטיבית. או למשל היזם אינו מצליח להחתים רוב מספיק לביצוע עסקת הפינוי בינוי, אך בעלי הדירות שחתמו עמו על הסכם קדם ההתקשרות, נותרים כבולים לאותו הסכם ואינם יכולים להתקשר עם יזמים אחרים לביצוע הפרויקט.
החוק החדש שאושר מתחם את תקופת הכבילה שבהסכם, כך שבסיומה יפקע תוקפו ויתאפשר קידומם של פרויקטים להתחדשות עירונית בידי הדיירים עצמם, או יזמים אחרים. עוד החוק שאושר קובע תקופות שונות לפקיעת תוקפם של הסכמי קדם התקשרות, וזאת בהתאם למידת "רצינותו" של המארגן והצלחתו בהשגת יעדים לשם קידום העסקה.
לא עמד בשלב הראשון בהסכם - החוזה יפקע תוך חצי שנה
כך למשל, מסבירים ממשרד הבינוי והשיכון, הסכם עם מארגן שלא עמד באבן הדרך הראשונה, יפקע כבר בחלוף חצי שנה ממועד החתימה עם בעל הדירה הראשון באותו בית משותף. במרבית המקרים, יהיה ההסכם בתוקף לתקופה מקסימלית של שנתיים. במקרים חריגים (בהם המארגן הוא שמבצע את התכנון לפרויקט ומצליח לעמוד באבני הדרך) יהיה ההסכם בתוקף לתקופה של עד 7 שנים. "באופן זה מושגת מטרת קיצור תקופת הכבילה מחד, ונוצר תמריץ למארגנים לפעול ביעילות ובזריזות לקידום העסקאות, מאידך" ,נמסר ממשרד הבינוי.
- מתיחת פנים ללוד: מעל 6,000 דירות חדשות ושדרה עירונית שתשנה את דרום העיר
- פינוי בינוי ביפו: קבוצת חג'ג' בהסכם של מעל 1,900 יח"ד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנוסף, החוק החדש מתמודדת עם תופעות של חתימה חפוזה ובלתי מודעת של בעלי דירות על הסכמים עם מארגנים, היעדר מידע מהותי לגבי ההסכמים ולעתים אף ניצול של חלק מבעלי הדירות. כך למשל, הצעת החוק מחייבת את המארגן לכנס אסיפה של בעלי הדירות בטרם החתמתם על ההסכמים, שבה ימסור להם את עיקרי ההסכם המוצע על ידו, יגלה מידע בדבר עניין אישי שיש לו בעסקה ועוד.
שרת המשפטים, איילת שקד מסרה: "החוק יסייע בהגנה על אזרחים מפני חוזים דרקונים מול יזמים המנצלים לרעה את חוסר הבנתם של האזרחים וכן יאפשר את פתיחת השיבר של פרויקטי התחדשות עירונית רבים. חוק זה וחוק דייר סרבן שקידמתי מסייעים בעידוד בנייה וחדשנות, שישפרו את איכות חיינו."

חוסכים לפנסיה, אבל אין להם דירה: למה לא לאפשר פדיון מהפנסיה למטרת רכישת דירה?
אבסורד גדול - פנסיה גדולה ואין הון עצמי לרכישת דירה; למה לשלוח משפחות וזוגות לשוק השכירות אם הם רוצים לקנות דירה ויש להם כסף בפנסיה?
הפרדוקס הישראלי מוכר לכולם: זוג צעיר משתכר יפה, מפריש מדי חודש אלפי שקלים לפנסיה, אבל אין לו סיכוי לגרד הון עצמי לדירה. מחירי הדירות אומנם יורדים כרגע, אבל עדיין דורשים 400–600 אלף שקל לפחות כהון עצמי.
בחשבון הפנסיה של הזוג הזה כבר מצטברים מאות אלפי שקלים, אבל זה כסף שהוא לא יכול לגעת בו עד גיל פרישה, וגם אז רק בתנאים קשיחים. התוצאה: הזוג משלם שכר דירה של 5,000-8,000 שקל בחודש ואפילו יותר במקום לקנות דירה.
איסור על משיכת כספי פנסיה
אסור למשוך כספי פנסיה לרכישת דירה ולכל סיבה אחרת בלי לשלם מס מלא של 35%. גם הרעיון להשתמש בחיסכון הפנסיוני כערבות למשכנתה נדחה על ידי הבנקים ורשות שוק ההון. כלומר, המדינה הכריחה אותנו לחסוך לפנסיה, ועכשיו היא אומרת לנו: "הכסף שלך, אבל אסור לך להשתמש בו לדירה".
היו ניסיונות רבים לשנות את זה. כבר ב-2019 מרכז המחקר של הכנסת פרסם ניתוח מפורט שהציע לאפשר משיכה פטורה ממס של עד 20% מערך הדירה (תקרה של כ-1.7 מיליון שקל), בתנאי שהכסף יוחזר לפנסיה בתשלומים חודשיים קטנים יחסית. הצעות חוק דומות עלו שוב ושוב, כולל הצעה להחזר נומינלי בלבד (בלי ריבית) כדי שלא לפגוע יותר מדי בקצבה העתידית. בכל פעם ההצעה נתקלה בחומת השמרנות של רשות שוק ההון ואגף התקציבים: "זה יפגע בביטחון הפנסיוני של הציבור".
- איפה תמצאו דירה בפחות מ-2 מיליון שקל?
- "דירה בישראל היא בטון" - בעל הקרן שלא מהמר על שום דבר אחר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הטענה הרשמית היא שמי שמושך היום ישלם מחר מחיר כבד בגיל פרישה. זה נכון חלקית, אבל מתעלם מהתמונה המלאה: שכר דירה גבוה הוא "מס פנסיוני" לא פחות כבד. כשזוג משלם 6,000 שקל שכר דירה במשך 25 שנה, הוא מעביר לבעל הבית כ-1.8 מיליון שקל (לפני הצמדה). אם אותו זוג היה לוקח 400 אלף שקל מהפנסיה, קונה דירה ומוסיף 800–900 שקל בחודש להחזר לפנסיה - הוא היה מסיים את התקופה עם דירה בבעלותו ועם פנסיה מופחתת בכ-4,000-5,000 שקל בחודש. במקרים רבים, החיסכון בשכר הדירה עולה על הפגיעה בקצבה.
