בית המשפט אסר על השכרת דירות לטווח קצר: 'שימוש חורג ללא היתר'

לאחרונה אנחנו עדים לשינוי של הגישה כלפי שכירות לטווח קצר - שעד כה הייתה תחום די 'פרוץ' בשוק הנדל"ן. לרוב לא משולם מס אפילו על ההכנסות בנוסף להמון בעיות מבניות שהוא מביא איתו, כמו: בעיות עם שכנים, ניהול סוג של מלונאות, ותחום ללא רגולציה בעיקר. כתבנו על כך לאחרונה - בעיקר על הפעילות בתל אביב: שוק של מיליונים, בלי כללים ברורים. בנוסף, בעקבות כך שהתחום עדיין לא כולל רגולציה כמעט ובכלל, כתבנו גם סשן של שאלות ותשובות בנושא. ראו כאן - השכרה לטווח קצר עלולה להיתפס כעסק ולהיות מחויבת במס.

וכעת, במהלך משפטי שנערך בחדרה, קבע בית המשפט כי השכרת דירות פנטהאוז במגדל מגורים ברחוב מנחם בגין לטווח קצר דרך פלטפורמת Airbnb או דומיו. אינה חוקית ללא היתר לשימוש חורג. בית המשפט העניק צו הפסקה שיפוטי והורה לבעלי הדירות להפסיק את השכרתן באופן מיידי. ההחלטה מצטרפת למגמה הולכת וגוברת שלגיבוש החלטה מצד רשויות מקומיות בישראל נגד השכרת דירות למטרות נופש, במקרים בהם השימוש בנכס אינו תואם את ייעוד המקרקעין. אבל צריך לצצין - זה עוד לא בגדר של אכיפה ממשית כרגע מבחינת רשויות אלה.

הפנטהאוזים, הממוקמים בבניין מגורים בשכונת מנחם בגין, הושכרו על ידי בעליהם למטרות נופש ובילוי, בניגוד להוראות תכנית בניין העיר (תב"ע), הקובעת את ייעוד הדירות למגורים בלבד. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בחדרה, בעקבות תלונות דיירי הבניין על רעש ולכלוך שנגרמו כתוצאה מהגעת מבקרים מזדמנים, פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו הפסקה שיפוטי, בטענה כי השכרת הדירות לטווח קצר מהווה שימוש חורג אסור.

בעלי הדירות טענו כי נקטו בצעדים למזער את ההפרעות לשכנים, כגון התקנת כדורי טניס על רגלי כיסאות לשיכוך רעש, והעלו טענות על אכיפה בררנית, בהן ציינו כי דירות אחרות באזור מושכרות באופן דומה ללא כל אכיפה מצד הרשויות.

מה הייתה הפסיקה בבית המשפט?

השופט ערן זלר פסק לאחרונה כי השכרת דירות פנטהאוז לטווח קצר דרך פלטפורמת Airbnb, ללא היתר לשימוש חורג, אינה חוקית. הוא דחה את טענות בעלי הדירות והבהיר כי השכרת הדירות אינה עומדת בדרישות החוק, שכן היא אינה תואמת את ייעוד המקרקעין המיועד למגורים בלבד. בנוסף, השופט פסק כי גם אם ישנן דירות אחרות באזור המושכרות לטווח קצר ללא היתר, אין בכך עילה להניח כי מדובר באכיפה לא שוויונית, וההחלטה נובעת משיקול הדעת של הרשויות המקומיות בהתאם למשאבים המוגבלים.

נשאלת השאלה המתבקשת: אם בית המשפט קובע שפעילות זה אינה חוקית. מדוע הוא אינו מחייב את מפעילי העסקים האלה ומחייב אותם במס לאחור. הרי הם נהנו מהכנסות יפות מאוד לאורך השנים שבהן כן השכירו את הנכס לטווח קצר. בנוסף, עוד שאלה מעניינת היא מדוע בית המשפט הוא זה שצריך להתעסק בעניינים אלה - והם לא מגובים בחוק. נזכיר שעד לפסיקות אלה, לא קיים חוק מוסדר ורגולציה ברורה בנושא ההשכרה לטווח קצר, וזה משאיר את העבודה לבית המשפט שכן אם הייתה מערכת חוקים מיטיבה וברורה, לא היו מגיעים לכותלי בית המשפט מלכתחילה. אבל - המגמה שאנו רואים לאחרונה היא שתחום זה נחשף לאור הזרקורים וזה מעיד על היתכנות שאולי גם עיריות ובראשם עיריית תל אביב ייכנסו לתמונה ויתנו מדיניות ברורה גם מצד הרשויות המקומיות.

• משכירים לטווח קצר? אתם בתקלת מס; שאלות ותשובות על פס"ד החדש
• Airbnb בתל אביב: שוק של מיליונים, בלי כללים ברורים